קונסטבל הוא שדרן רדיו, סופר ועיתונאי אמריקאי. הוא עמית במכון ג'ונס הופקינס לכלכלה יישומית, בריאות גלובלית וחקר מיזם עסקי. מאמריו התפרסמו ב"וול סטריט ג'ורנל", "טיים", "ניו יורק פוסט", "ניו יורק סאן"
למספר גדול מאוד של אמריקאים חסרה אוריינות פיננסית. זה ניכר בכל הדורות, אך בעיקר בקרב בני דור ה־Z. אמריקאים פתרו נכון 48% מהשאלות בסקר מדד הפיננסיים האישי שערך מכון TIAA ו־Global Financial Literacy Excellence Center, המודדים ידע בנושאים פיננסיים אישיים. תוצאות הסקר של בני דור ה־Z, שנולד בין 1997 ל־2012, היו אפילו גרועות יותר: הם פתרו נכון רק 38% מהשאלות. דרך אחת לצמצם את הפערים היא לקרוא ספרים. ה"וול סטריט ג'ורנל" שאל כמה סופרים שכתבו ספרי כלכלה אילו ספרים עזרו להם בתחילת הדרך.
נשים חכמות מסיימות עשירות
"מייד אחרי הלימודים בקולג', עבדתי במגזין Money, ואני זוכרת שאחד הספרים הראשונים שבאמת גרמו לי יותר להתעניין בהתנהלות פיננסית אישית היה 'נשים חכמות מסיימות עשירות' של דייוויד באך", אומרת פרנוש טורבי, מחברת הספר "כשהיא מרוויחה יותר".
הספר של באך, שנועד לעודד נשים לקחת שליטה על ההתנהלות הפיננסית שלהן, "לימד אותי לא להתבייש ולא לחשוב שהצרכים הפיננסיים שלי פחות חשובים משל גברים", היא אומרת.
אחד הלקחים העיקריים מבחינת טורבי היה הפרק של באך על גידול ילדים חכמים מבחינה פיננסית. "זו יכולה להיות מורשת מפוארת להשאיר", היא מסכמת.
השכן המיליונר
לבאך, מצידו, יש ספר אהוב משלו: "השכן המיליונר" שכתבו תומס סטנלי וויליאם דנקו. "הספר הזה גרם לי להבין שאתה לא יכול להפוך לעשיר אם אתה מוציא את מה שאתה מכניס או גרוע מזה - מוציא יותר", אומר באך. באופן יותר ספציפי, אתה לא בהכרח צריך שתהיה לך משכורת של מיליון דולר כדי להפוך למיליונר. אפשר להגיע לשם באמצעות חסכונות והשקעות.
כשבאך עבד כיועץ פיננסי, הוא זיהה התנהגויות דומות לאלו שסטנלי כותב עליהן בספר, כמו למשל האנשים שזורקים כסף סביבם, אשר לעתים אינם מה שהם נראים. "למתווך הזה, שהיה מפורסם בקהילה שלנו, היה שעון "רולקס" מזהב ומכונית "מרצדס", אבל הוא היה בעצם מרושש", הוא אומר. "מצד שני, העובד בחברת "בל" שהרוויח 50 אלף דולר בשנה וחי מתחת לרמת החיים שלו, אבל שילם על עצמו לפני הכל - חי בביטחון פיננסי".
הקו הירוק הדק
ארין לאורי, מחברת הספר "המילניאל המרושש", אומרת שהיא למדה המון מ"הקו הירוק הדק: סודות הכסף של האנשים העשירים מאוד" שכתב פול סליבאן. בספרו הוא מתבונן באופן בו אנשים עשירים מגדילים את הונם ומוגננים עליו, ומסביר מה אפשר ללמוד מהיחס האמוציונלי שהם מגלים כלפי כסף.
לפני זמן לא רב לאורי הבינה שהיא חיה בתודעת חסר, מה שהוביל אותה לחסוך יותר מדי, זאת על חשבון השקעה בשלבים מוקדמים יותר בחייה. "זה משהו שאני צריכה להילחם בו", היא מסבירה. "אפילו היום, יש כמויות מסוימות של כסף שאני מרגישה שאני חייבת לחסוך לשעת חירום".
מדריך בוגל להשקעות
רמית סתי, מחבר הספר "אני אלמד אותך להיות עשיר" מציין שהוא למד על עולם ההשקעות מקריאת הספר "מדריך בוגל להשקעות" שכתבו מל לינדאואר, טיילור לרימור ומייקל לבוף.
הספר מוקדש לתבונה של איש העסקים האמריקאי, ג'ון בוגל המנוח, חלוץ המדדים ומייסד קבוצת "וונגארד", והמסר שלו פשוט: כשקונים קרנות נאמנות או קרנות סל, בחרו באלה עם העמלות הנמוכות, והתיק שלכם יצליח טוב יותר.
"אם אני משלם יותר במסעדה, כנראה אקבל סעודה טובה יותר", אמר סתי. "אבל לא כך בהשקעות, שם אם אני משלם יותר, אני לא מקבל כלום או אולי אפילו משהו גרוע יותר".
להיות טוב עם כסף
ניק מג'יולי, מנהל האתר Of Dollars and Data, ממליץ על "להיות טוב עם כסף: עשרה צעדים פשוטים שיהפכו אותך בטוח מבחינה פיננסית" מאת טיפני אליצ'ה. "היא מסבירה היטב איך היא הייתה במקום רע מבחינה פיננסית", אמר. "זו הדרך שלה לומר שכל אחד יכול להיות טוב עם כסף".
דבר אחד שמג'יולי מבחין בו הוא הגישה החדשנית של אליצ'ה לפרעון חובות, שהוא נושא לוויכוח מתמשך בין מומחים להתנהלות פיננסית. האם אנשים צריכים לטפל קודם כל בחובות הקטנים, התנהלות שתעודד אותם מבחינה אמוציונלית? או האם הם צריכים להתמקד בתשלום החוב עם הריבית הגבוהה, התנהלות הגיונית מבחינה מתמטית.
"אליצ'ה נוקטת בגישה היברידית", אומר מג'יולי. "ראשית, לשלם את החוב שנשאר ממנו הכי מעט, ואז לעבור לחוב עם הריבית הכי גבוהה. כך מקבלים את הסיפוק של השגת יעד יחסית קצר, ואז אפשר לעבור למבחן המאמץ של החזר חוב שנושא ריבית גבוהה".
