חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי; צילום אורי הדומי: איל יצהר
אייבקס גייסה 55 מיליון דולר
חברת הפתולוגיה הדיגיטלית אייבקס (Ibex) הודיעה על גיוס של 55 מיליון דולר, בהובלת 83North ובהשתתפות Sienna Venture Caapital והמשקיעים הקיימים aMoon, Octopus Ventures, Planven ו-Dell Technologies Capital. סבב גיוס זה מביא את היקף הגיוס הכולל של החברה ל-100 מיליון דולר מאז הקמתה ב-2016.
● מ-8200 להקמת בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל: הרופאה שמתכננת להעביר 50% מהמטופלים לווידאו
● יש לו קהילה עם 60 אלף חברים, והוא בטוח: זה סוף עידן הבינוניות | בחזית ה-AI
תחום הפתולוגיה הדיגיטלית התפתח בקפיצות דרמטיות בשנים האחרונות. עד לפני כעשור פתולוגים היו מביטים דרך מיקרוסקופ בפרוסות רקמה ומחפשים הבדלי צורה קטנים המעידים בדרך-כלל על גידולים סרטניים ולפעמים גם על מחלות אחרות. הדיגיטציה של התמונות הללו מאפשרת לבצע מדידות הרבה יותר מדויקות, להשוות לבדיקות של אותו מטופל בעבר ושל מטופלים אחרים ולחסוך לפתולוגים זמן על-ידי סימון אזורים שהם בבירור מעניינים ובבירור לא מעניינים. עם הזמן התפתחו בתחום גם אלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית.
השינוי הזה הוביל להכללה משמעתית יותר של הפתולוגיה בפיתוח תרופות ובתכנון טיפול והפך אותה רלוונטית למגוון רחב יותר של מחלות.
אייבקס מפתחת סל של תוכנות שנועדו להקל על הפתולוג ולשפר את עבודתו בעידן הדיגיטלי. קיים מחסור בפתולוגים בשוק, ומנקודת המבט של הפתולוג, הטכנולוגיה עוזרת להאיץ את העבודה וגם להרגיש בטוחים יותר באבחנה.
"כשהפתולוג צריך להכריע שיש או אין סרטן, זו מעמסה נפשית כבדה", אומר ד"ר חיים לינהרט, ממייסדי החברה והיום סמנכ"ל הטכנולוגיה שלה. "אנחנו רואים שהפתולוגים לא מתנגדים לבינה המלאכותית שלכאורה תופסת נתח מהעבודה שלהם, אלא דווקא משוועים לכלי שיקל עליהם, שיתמוך בהם, שייתן להם להרגיש ביטחון רב יותר באבחנה שלהם".
לדברי טל פריימן, סמנכ"ל השיווק של החברה, "הגענו מתחום הטכנולוגיה. לא ידענו כשהתחלנו את התהליך, כמה התחום הזה מורכב. כמה מושפעת חוות-הדעת מפרשנות של הפתולוג, ועד כמה חוות-הדעת סובייקטיבית. האחריות על הפתולוגים עצומה, וסוגיית השחיקה שלהם בוערת מאוד עבור בתי החולים".
יוסי מוסל, מנכ"ל החברה, מוסיף כי "הכלים שלנו מאפשרים האחדה של האבחון וגם דמוקרטיזציה שלו. במקומות בעולם שבהם אין מספיק פתולוגים, אבחנות לא מתקבלות או שהן אינן מתקבלות בזמן".
הכנסותיה של החברה מוערכות היום בכמה מיליוני דולרים. המוצר הראשון נועד לאבחון סרטן הערמונית והחלו פיילוטים גם בסרטני שד וקיבה. מערכת הבריאות של מדינת ויילס בבריטניה, כבר אימצה את המערכת לכל בתי החולים שלה בתחום סרטן הערמונית. פריימן ציין כי "פעם אחת, כאשר הסורק שלנו לא פעל באופן זמני, הפתולוגים לא הסכימו לדווח על סרטן הערמונית עד שהוא יתוקן".
יש לחברה כמה שותפים שאיתם היא משלבת טכנולוגיות כדי למכור אותן יחד למעבדות בבתי החולים, כאשר השותף הכי גדול בתחום הזה הוא תאגיד רוש. "ההסכם עם השותפים משתנה לפי השותף. בחלק מהמקרים מדובר רק באינטגרציה טכנולוגית ושיווק משותף, ובחלק מן המקרים הם לוקחים על עצמם חלק גדול יותר מהשיווק וההסכם הוא יותר מסחרי", מסביר לינהרט.
בנוסף, החברה משתפת פעולה עם אסטרהזנקה ודייצ'י סנקיו בפיתוח של ביומרקר לאבחון התאמה של טיפול הורמונלי מסוג Her2 לסרטן השד, סוג ייחודי של פעילות עבורה.
רוצים לדעת מה הגיל של הלב שלכם?
אם תבקשו היום בבית חולים לבצע בדיקת אקו לב, בדיקה נפוצה לאבחון מחלות לב ופגמים מבניים בלב, לא בטוח שתקבלו - כפי שמסביר עדיאל עם-שלום, מייסד ומנכ"ל חברת AISAP. "לא נדיר שביום ממוצע מחלקה פנימית מבקשת כ-10 בדיקות אקו לב ומקבלת בין 1 ל-2. כלומר, יש לא מעט אנשים שהיו יכולים להיתרם מבדיקה כזו, ולא מקבלים אותה, או שהם נשארים באשפוז רק בשביל האקו. לפעמים ממליצים להם לעשות אקו בקהילה, ובסוף הם לא עושים".
זה קורה לא רק בארץ אלא גם בעולם. "הבעיה זו נפתרה אולי ב-5% בתי החולים הכי חזקים בארה"ב ובאירופה. עבור כל השאר - זו בעיה קשה", אמר עם-שלום.
המשימה שחברת AISAP לקחה על עצמה הוא לתת פתרון חלופי לבדיקת האקו, אבל הרבה יותר נגיש וזול. החסמים הם המיקום של המכשיר, שאיננו נגיש למחלקות, מחסור בטכנאים אך בעיקר מחסור ברופאים המפענחים את הבדיקות.
AISAP הוקמה כספין-אוף של חברת פרויקטים שהקים עם-שלום, ועסקה בפרויקטים בתחומים כמו חשמל וחקלאות. כאשר הגיעה הקורונה, הצוות התגייס בהתנדבות לפיתוח תוכנה למכונת הנשמה ולפרויקט נוסף בתחום של חיזוי תחלואה. "ואז שיבא פנו אלינו עם הבעיה הזו, שהפכה חמורה יותר בקורונה".
AISAP יצאה מהבעיה אל הפתרון. היא גילתה מכשיר בשם POCUS, אולטרהסאונד נייד שרופא יכול להחזיק בכיס. באמצעות עיבוד תמונה ייחודי, אפשרה החברה ביצוע בדיקה שהיא שוות ערך לאקו לב עבור חלק מן ההתוויות, והרבה יותר נגישה. "בקורונה זה היה מצוין. אפשר היה להיכנס עם ה-POCUS לאזור המלוכלך, בלי לנייד את המכשיר או את המטופל", מספר עם-שלום.
המוצר שולב בתהליך העבודה בשיבא, "והיום כמעט כל מטופל עם חשד לבעיית לב, זוכה לבדיקה כזו בתוך פחות משעה בממוצע, ולכל היותר באותו היום. וכבר זיהינו במהירות בעיות של מטופלים, שלא היו מקבלים אקו לב או שהוא היה מגיע שעות או ימים אחר-כך".
לדברי החברה, מתוך כאלף סקירות שבוצעו במוצר שלה, ב-50% אותר ממצא הדורש התייחסות, ב-25% שונה מהלך האשפוז באמצעות הבדיקה, וכ-8% הופנו פעולות פולשניות דחופות.
המוצר הפך לסטנדרט במחלקות מסוימות בשיבא ומתרחב כעת למחלקות נוספות. כמו כן מוטמע המכשיר בבית החולים פוריה ונמצא בתהליך הטמעה באיכילוב ושערי צדק. "היה לנו חשוב במיוחד לעבוד בפוריה, משום שזה בית חולים בפריפריה ולבתי חולים כאלה אנחנו מכוונים גם בחו"ל", אמר עם-שלום.
באירופה החלה החברה להטמיע מוצריה בבתי חולים ברומניה ובהולנד. בארה"ב החלה בניסוי מול ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, שיכלול כ-280 איש שכבר גויסו ונסקרו. "אנחנו מקווים להגיש את המוצר לאישור ה-FDA בתחילת נובמבר ולהיות בתחילת 2024 עם אישור", ציין עם-שלום.
המוצר כבר עבר מחקר ב-800 מטופלים בשיבא, ויעבור ניסויים נוספים, כל בית חולים לפי צרכיו. "אנחנו רוצים להראות בניסוי שבית החולים יכול בזכות המערכת שלנו לשחרר מיטות, ושבית חולים בפריפריה לא חייב להעביר את החולים לבתי חולים מרכזי יותר רק כי אין לו מספיק מערכות אקו".
אחד המחקרים שערכה החברה כדי להוכיח את יכולות הטכנולוגיות שלה, הוא ניסוי גיל הלב שהוזכר לעיל. בניסוי הצליחה המערכת לנחש את גיל המטופל נכונה ב-80% מהמקרים. באותם אנשים שעבורם המערכת ניחשה גיל היה מבוגר יותר, הסתבר כי מדובר באנשים עם גורמי סיכון משמעותיים לתמותה ממחלות לב.
עם-שלום ייסד את החברה יחד עם פרופ' אהוד רענני, מנהל מרכז הלב, חזה וכלי דם בבית החולים שיבא, ושני מייסדים שותפים נוספים הם פרופ' אהוד שוומנטר משיבא, מייסד של מספר חברות מכשור רפואי, ביניהן וונטור שנמכרה במעל 300 מיליון דולר למדטרוניק; ופרופ' רוברט קלמפנר, מנהל המכון לשיקום חולי לב בשיבא.
AISAP גייסה עד היום 8.3 מיליון דולר. הגיוס התחיל ב-2022 ונסגר סופית לפני כחודשיים.
אחד המשקיעים בהם מתגאה החברה הוא תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר. לדברי עם-שלום, "תמיר מכיר אותי מהצבא, והוא השקיע בנו והביא גם חלק נכבד מן המשקיעים האחרים".
אישור FDA לבלון המתכלה של BioProtect
כמעט 20 שנה עברו מאז נוסדה חברת ביופרוטקט במסגרת חממת קסניה ונצ'רס, על בסיס רעיון פשוט אך מתוחכם: בלון קטן המתנפח ומתכלה בתוך הגוף, יפריד בין רקמת הערמונית לרקמות אחרות בריאות במהלך הקרנות לטיפול בגידולים בערמונית, וכך יגן על הרקמות הבריאות מפני ההקרנה.
מאז החברה כבר הספיקה להוליד ספין-אוף בשם אורתוספייס, שמשתמש באותה טכנולוגיה להקל על חיכוך רקמות להפחתת כאב עבור השוק האורתופדי, וב-2019 החברה-הבת נמכרה לתאגיד האורתופדיה סטרייקר תמורת 110 מיליון דולר מיידית ואופציה לעסקה של עד 220 מיליון בהתאם לעמידה באבני-דרך. בינתיים החברה-האם ביופרוטקט המשיכה לפתח את המוצר שלה. כשנתיים לאחר הרכישה, מנכ"ל אורתוספייס שהוביל אותה למכירה, איתי ברנע, עזב את סטרייקר ומונה למנכ"ל ביופרוטקט, בתקווה שיוכל לקדם אותה באותה הצורה.
"אנו מאמינים שלבלון שפיתחנו יש פוטנציאל לחולל מהפכה בהגנה על המעי מפני רעילות במהלך טיפול קרינתי בסרטן הערמונית", אומר ברנע. "לא רק שהשתל מספק הגנה טובה יותר על איברים בריאים, הוא גם תומך בשיטות טיפול מתקדמות הכוללות מתן כמות קרינה גדולה במספר מצומצם של הקרנות".
ביופרוטקט הוקמה על-ידי פרופ' אבי דומב, היום המדען הראשי במשרד; המדע, וד"ר אדריאן פז ושאול שוחט, שניהם יזמים סדרתיים בתחום המכשור הרפואי. החברה גייסה עד היום כ-36 מיליון דולר, ממשקיעים כמו אלמדה וונצ'רס, KBI הקוריאנית, פרגרין ונצ'רס, TriVentures וקבוצת CBG של וינסנט צ'נגוויז.
רק סביב 2020 ואחרי המכירה של אורתוספייס, היא הצליחה לגייס בבת-אחת סכום מספיק לבצע ניסוי קליני במספר רב של מרכזים רפואיים, לצורך הוכחת יעילות המוצר ל-FDA, לשם קבלת האישור שאכן התקבל החודש. המוצר כבר נמכר מזה כמה שנים באירופה, אבל כמו מכשירים רפואיים רבים, גם עבור מוצר זה, השוק האמריקאי נחשב למרכזי.
החברה פועלת מצור יגאל ומעסיקה כ-25 עובדים. יש לה מוצרים נוספים בפיתוח, לשימוש להגנה על רקמות בסוגים נוספים שלטיפולים אונקולוגיים התערבותיים וכן בניתוחים אסתטיים וכלליים.
אורי הדומי מונה ליו"ר פרסייס ביו
חברת הנדסת הרקמות פרסייס ביו הודיעה עלי מינויו של אורי הדומי ליו"ר החברה. פרסייס מתמחה בהדפסה ביולוגית של רקמות, תחילה קרנית ורשתית. הדומי הוא מהמנכ"לים הבולטים בתחום המכשור הרפואי בישראל. הוא הוביל את חברת מזור רובוטיקה למכירתה ב-1.64 מיליארד דולר לתאגיד מדטרוניק בשנת 2018, ומאז הוא עוסק בתחומי האסטרטגיה והחדשנות עבור מדטרוניק וגם בקידום של חברות ביומד ישראליות בתפקידים שונים.
פרסייס פיתחה שיטה להנדסה של רקמות והדפסתם ברזולוציה גבוהה, אפילו של תאים בודדים, ובכך היא מרוויחה את היכולת להדפיס איברים מורכבים וגם בעלי יכולת הישרדות ארוכת-טווח.
עד היום פיתחה שני מוצרים בתחום קרנית העין ושתל רשתית לטיפול באנשים עם ניוון רשתית תלוי גיל [AMD]. לחברה יש שיתוף-פעולה סביב מוצרי הקרנית שלה עם חברת קארל צייס מדיטק. למוצר עדיין אין אישור FDA, ובעבר אמרה כי תחל בניסוי במוצריה ב-2024.
עד היום גייסה החברה 24 מיליון דולר מחברת צייס, מקרן אאורום של מוריס קאהן, שמואל פרחי ומשקיעים פרטיים נוספים.
החברה נוסדה ב-2016 על-ידי פרופ' אנתוני אטאלה, מנהל מכון ווייק פורסט לרפואה מחדשת רקמות (WFIRM); פרופ' שי סוקר מ-WFIRM; ואריה באט, שפיתח את טכנולוגיית הלייזר של החברה. החברה פועלת בשני מרכזים, בווינסטו סאלם, נורת' קרוליינה; ובמודיעין.
הדומי מסר כי "את אריה באט ואת פרסייס הכרתי עוד בימי כמנכ"ל מזור, ומהרגע הראשון התפעלתי והתרשמתי מהחזון והתרבות הארגונית. פרסייס היא חברה שמציתה את הדמיון. כל ביקור בה מרגש מחדש. הטכנולוגיה של פרסייס מביאה ידי ביטוי מיזוג בין מגוון אדיר של מדעים וטכנולוגיות לצורך יצירתה של רקמה אנושית חיה ומתפקדת שעונה על צורך קליני אמיתי וברור. אני שמח וגאה להצטרף לחברה ולעשות כמיטב יכולתי בכדי לסייע להנהלה לצלוח את האתגרים הכרוכים בהקמתה של תעשיית מדעי חיים מתקדמת בישראל, שמורכבים ומאתגרים במיוחד בעת הזו".