אבי דיכטר, הליכוד / צילום: רפי קוץ
כחלק מהמאבק שמנהלת הממשלה בימים אלה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אנשיה מבקשים גם לבטל את הנוהג שעד כה התקיים תמיד: מינוי נשיא בית המשפט העליון על-פי שיטת הסניוריטי. על רקע זה תקף לאחרונה השר אבי דיכטר את הנוהג הנוכחי וטען כי "זה פשוט אבסורד". "אין מדינה בעולם… למעט הודו - רק שם הסניוריטי קובע את ראש הרשות השופטת".
מה שיטת הסניוריטי? זאת קובעת בפשטות כי כאשר פורש נשיא העליון המכהן, מי שמחליף אותו הוא השופט בעל הוותק הרב ביותר בבית המשפט העליון. כך ניתן לדעת בכל נקודת זמן מי יהיה הנשיא הבא, ותומכי השיטה מציינים זאת לחיוב: כך נחסכים "תככים פוליטיים" ו"תחרויות פופולריות" בין השופטים.
המתנגדים לשיטה זו טוענים כי מוטב שהנשיא יהיה השופט הראוי ביותר, ולא דווקא הוותיק ביותר, או, בלשונו של דיכטר - להימנע ממצב שבו "לוח השנה קובע את נשיא העליון". ומה באמת עושים בעולם?
מחקר שנערך על-ידי יעל סירקיס בהנחיית ד"ר בל יוסף ממכון תכלית, בחן את הסוגיה ב-20 מדינות דמוקרטיות. מהמחקר עולה כי בדומה לדברי דיכטר, הודו היא המדינה המובהקת ביותר שבה חלה שיטת הסניוריטי. בנייר עמדה שנכתב על-ידי פרופ' מרגית כהן במסגרת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, מוסבר כי מאז שהודו קיבלה עצמאות, מינוי הנשיא ("השופט העליון") בבית המשפט העליון נעשה תוך החלה של כלל הסניוריטי. בתחילה הדבר נעשה בהתאם להסכמה מקובלת, ומאז 1999 - תחת מזכר עקרונות המשקף הסכמה שהתקבלה בין הממשלה והרשות השופטת (לאחר שגם שם הנושא הסעיר את המערכת הפוליטית והמשפטית).
אז הודו היא אכן הדוגמה המובהקת ביותר להפעלת השיטה הזאת. אבל מתברר כי גם במדינות אחרות לוותק יש משמעות - לעתים רבה מאוד - בעת ההכרעה על מינוי הנשיא. כך, למשל, לפי המחקר, באיטליה "שיטת הסניוריטי אינה מעוגנת בחוק, אך מהווה מוסכמה הזוכה לכבוד מצד השופטים המכהנים". על-פי אתר בית המשפט החוקתי של איטליה, הנשיא בדרך-כלל נבחר מבין השופטים הוותיקים ביותר, וד"ר בל יוסף הפנתה אותנו למסמך שחיברה פרופ' מרתה קרטביה, שהייתה סגנית נשיאת בית המשפט החוקתי, בו מצוין כי "כלל בלתי כתוב שהלכו לפיו עד עצם היום הזה, עם חריגות מעטות בלבד: הנשיא נבחר על-פי סניוריטי".
ויש עוד מדינות שבהן לוותק יש השפעה משמעותית. המחקר מציין למשל את קנדה שבה "קיים נוהג לא מעוגן בחוק של סניוריטי, אך הוא נסוג במקרים בהם יש שיקולים ענייניים נוגדים, כגון התאמת המועמד לתפקיד או רצון לשרת גיוון תרבותי"; ביפן נמצא שאף שלא חלה שיטת הסניוריט בחוק או בנוהג, לרכיבי הגיל והניסיון יש משקל משמעותי, שכן מקובל למנות את נשיא בית המשפט העליון בגיל מאוד מבוגר, הסמוך לגיל הפרישה המנדטורי (70) הקבוע בחוק; ויש עוד דוגמאות.
בסך-הכול, המחקר מונה תשע מדינות, מתוך 20 שנבדקו, שבהן לשיקולי ותק יש משקל ניכר במינוי (גם אם לא משקל מכריע).
בשורה התחתונה: אז האם הודו היא המדינה היחידה שבה הסניוריטי קובע מי יהיה נשיא העליון? כן, אבל. הודו היא אכן היחידה שבה הסניוריטי עוגן בהצהרה רשמית ובהסכמה בכתב בין הממשלה והרשות השופטת. יחד עם זאת, באיטליה למשל נהוגה שיטת הסניוריטי כמוסכמה לא כתובה (בדומה לישראל), וישנן מדינות נוספות שבהן לוותק יש השפעה (לעתים משמעותית) על בחירת הנשיא.
תחקיר: יובל אינהורן