גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך תיגמר הדרמה המשפטית של עילת הסבירות? כל התרחישים

התבטאויותיהם של השופטים במהלך הדיון ההיסטורי שהתקיים בבג"ץ על החוק לביטול עילת הסבירות עשויות לאותת לאן נוטים חלק מהם, או לפחות ממה הם הכי מוטרדים ● מביטול מוחלט של החוק ועד דחייה מלאה של העתירות - אילו רמזים פיזר לנו ההרכב חסר התקדים של 15 שופטי העליון?

שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

15 שופטי בית המשפט העליון התכנסו היום (ג') לדון בשאלת חוקתיותו של תיקון 3 לחוק יסוד: השפיטה, הידוע יותר בשם החוק לביטולה (המוחלט, כפי שהתחדד היום) של עילת הסבירות בכל הנוגע להחלטות ממשלה ושרים.

13.5 שעות: הדיון הדרמטי בבג"ץ | קראו את סיכום יום הדיונים
ניצן שפיר, פרשנות | שלוש הערות על השאלות שהטרידו את שופטי העליון
המשרוקית של גלובס | המדריך ל"בג"ץ הסבירות": התקדים האפשרי, ההרכב הגדול והסיכוי להתנגשות חזיתית
"סוכנויות הדירוג עוקבות מקרוב": איך מסקרים בעולם את הדיון בבג"ץ?

מדובר בדיון היסטורי, לא רק בגלל המותב (הרכב השופטים) והאופי של השאלות שמובאות בפניו, אלא גם בגלל הטענות שעולות בו והמרכזיות שלהן בציבוריות הישראלית. מעמדה של מגילת העצמאות, שאלת סמכותה של הכנסת לכונן חוקה ואפשרותה של הכנסת לשלול את אופיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית - הן רשימה חלקית בלבד של נושאים דרמטיים שעלו על המדוכה.

בשעת כתיבת מילים אלה הדיון בבית המשפט העליון עדיין בעיצומו, וקשה לדלות ממנו שורות תחתונות, וממילא גם אם היו כאלה, ההיסטוריה מלמדת כי דיונים בעל-פה אינם מנבא טוב להכרעות שיפוטיות. דיונים סוערים באולם, שבהם השופטים רמזו כי פניהם להתערבות, כבר הסתיימו בלא כלום. גם ההפך עשוי לקרות.

ועוד כדאי לזכור: לכל אחד מן השופטים, אלה שמתבלטים בדיונים בעל-פה ואלה שלא, ישנו קול שווה אחד. בין שרמזו על הלך-הרוח שלהם בדיון, ובין שלא.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ובכל זאת, דומה כי הדיון יכול בכל זאת לאותת לאן נוטים לפחות חלק מן השופטים - או לכל הפחות לסמן מה מטריד אותם. נושא שלמשל שב וחוזר כחוט השני בשאלות השופטים הוא החשש מפני מדרון חלקלק: אם הכנסת יכולה לחוקק ככל העולה על רוחה, מה מבטיח שזה יסתיים בסבירות, ולא בביטולן של הבחירות בישראל? עוד נושא ששב פעם אחר פעם בדיון נוגע לשאלת האפשרות לקיים מערכת דינים מבלי שיהיה מי שיאכוף אותה - או בלשונם של השופטים: "דין ללא דיין".

מה המשמעות? השופטים יבטלו את התיקון? את חלקו? אם כן, האם יהיה זה בגלל התוכן שלו או בגלל האופן שבו נחקק? האם השופטים יעשו כתחינתו של נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, ויפרשו את החוק בצמצום? או אולי לא יבטלו כלל, ויסתפקו בהבעת אי-נחת ממרכיביו? שורה של תרחישים ניצבת בפני הציבור בישראל. רק דבר אחד נראה ברור: פה-אחד לא יהיה פה. לשום כיוון.

1 פסילה מלאה של החוק

חוק יכול להיפסל בשל התוכן שלו - או בשל ההליך שבו התקבל.

מבחינת האפשרות של פסילה הליכית, אחת הטענות שהעלו העותרים, ואשר פתחה במידה רבה את הדיון היום, נוגעת לתקינותו של הליך החקיקה, ומקורה בסעיף 80 לתקנון הכנסת. יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, טען כי מדובר בהצעת חוק מטעם הוועדה, ובהתאם לכך לא נדרש לטענתו למנגנון החקיקה הרגיל של הצעות חוק פרטיות וממשלתיות, שכוללת בין היתר קריאה טרומית.

הטענה שעלתה בדיון היא שהצעות חוק מטעם ועדות הכנסת נחלקות לשניים: כאלה שנוגעות לעניינים פנים-פרלמנטריים, קרי לעבודת הכנסת, או לחלופין, כאלה שמתקבלות בהסכמה רחבה. מאחר ששני הדברים הללו לא קרו במקרה הזה, ישנה אפשרות שהשופטים יתערבו בו. זאת, מעבר לעובדה שדובר בהליך חקיקה מהיר, אשר גם נציגה של הכנסת הסכים שלא היה מיטבי - אך טען כי לא די בכך כדי לפסול את החוק.

האפשרות לפסול חוק על סמך ההליך שבו התקבל נקבעה על-ידי השופט שנחשב דווקא שמרן - נעם סולברג. הדבר היה בנוגע לחוק מס דירה שלישית, ונקבע שם - בדעת רוב (השופט מני מזוז, שאינו נחשב שמרן כלל, היה במיעוט) - כי פגמים בהליך החקיקה, כמו למשל היותו חפוז, עשויים להביא לביטולו.

מבין שופטי ההרכב היום, היחידים שביטלו חוק מן הטעם הזה הם נעם סולברג והנשיאה אסתר חיות. משאלות ששאלה האחרונה בפתח הדיון, לא ניתן לשלול את האפשרות שנימוק שכזה יופיע בפסק דינה. הדבר נכון גם לשאלות ששאל השופט פוגלמן ביחס לכלל. הסיכויים שסולברג יעשה זאת, אם לשפוט מדברים אחרים שאמר בדיון, נדמים קלושים. אשר ליתר השופטים - קשה לומר.

השופטת ענת ברון / צילום: דוברות הרשות השופטת

ומה בנוגע לפסילה של החוק בשל תוכנו? חוק יסוד בישראל מעולם לא נפסל. יחד עם זאת, התשתית לפסילתו כבר נקבעה בשורה של הליכים. המבחנים המרכזיים לכך הם שימוש לרעה בחוק יסוד (למשל עבור דבר מה שכלל לא אמור להיקבע בחוק יסוד אלא בחוק רגיל, אבל הכנסת מבקשת לשריין אותו מפני ביקורת), והשאלה אם תיקון אינו חוקתי, במובן הזה שהוא שולל את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חלקים רבים מן הדיון עסקו בהיבטים אלה.

אשר לחלק הראשון, מעניין להתייחס לשאלותיה של השופטת דפנה ברק-ארז ביחס לבחירה לקבוע כלל הנוגע לעילות הפסילה המינהליות, כמו עילת הסבירות, דווקא בחקיקת יסוד, להבדיל מאשר בחוק רגיל.

ההערה הזו נוגעת לדיון ארוך שהתקיים היום בשאלת "דין ללא דיין". טענותיהן של הכנסת והממשלה הן שעילת הסבירות בוטלה, כלומר בוטלה אפשרותם של שופטים להתערב בהחלטות בשל העילה הזו, אך החובה לפעול בסבירות שרירה ועומדת. אם היו רוצים לבטל את חובת הסבירות, הסכים גם נציג הכנסת, היה מקום לעשות את זה בחוק רגיל.

אך מה משמעותה של חובה שלא ניתן לאכוף? הנקודה הזו שבה ונשאלה על-ידי רבים מהשופטים, ובהם דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, יעל וילנר, עוזי פוגלמן, ענת ברון ורות רונן. השופט עופר גרוסקופף שאל אם מה שעשתה הכנסת הוא "היתר לממשלה לפעול בניגוד לחוק". השופט יצחק עמית העיר בסרקזם: "אם הרוב יכול לעשות הכול, אז הדמוקרטיה זו ועדת קישוט של כיתה ד'".

השופט עופר גרוסקופף / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופטת ברון העירה כי "אי-אפשר לומר שיש חובת סבירות, אבל אין עליה ביקורת שיפוטית. זה מרוקן מתוכן את חובת הסבירות"; וחיות תהתה: מי מפקח? אתם מסכימים שיש דין אבל אין דיין?".

אשר לחלק השני, שתפס חלקים נרחבים מן הדיון, עוררו חלק מן השופטים טרדות של ממש, שאינן נוגעות באופן ישיר לעילת הסבירות, אך כן לבקשה למנוע מהם לדון כליל בחוק רק מעצם הגדרתו כחוק יסוד. "ואם הכנסת הייתה מחוקקת שאין זכות בחירה לערבים? או שאסור לנסוע בשבת גם לחילונים?", תהתה למשל השופטת ברון, והיא לא הייתה היחידה. השופט אלכס שטיין הקשה על ח"כ שמחה רוטמן ואמר: "אני רוצה לראות מסמך פורמלי שהכנסת כל-יכולה לחוקק כל חוק".

השופט יחיאל כשר היה הראשון להבהיר (אחר-כך הצטרף גם השופט אלכס שטיין, למשל) כי לא ייתכן שמקור הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד הוא מגילת העצמאות - אבל תוכן המגילה לא יחייב אותה, והיא תוכל לדרוס אותה לחלוטין.

טענה נוספת שעמדה במרכז הדיון, ועשויה להצביע על פסילה, נוגעת לחלופות האחרות שייוותרו בידי בית המשפט - שאינן סבירות. בהקשר הזה, לאחר שנציג הכנסת טען כי למשל בכל הנוגע למינויים ניתן יהיה להשתמש בנימוק של שיקולים זרים, העירה השופטת ברק-ארז: "העמדה של הכנסת שלפיה בית המשפט צריך להשתמש בעילות פסילה אחרות, תעמיק את הקונפליקט בין הרשויות. התיקון דוחף את בית המשפט להעמיק בשאלת השיקולים הזרים, למשל, דבר שלא ברור שיש לו תרומה לחיים הציבוריים".

השופטת דפנה ברק-ארז / צילום: דוברות הרשות השופטת

האם השופטים יפסלו את החוק מן הטעם הזה? בשלב זה קשה לומר, אך על סמך דברים שנאמרו בדיון, כמו גם על סמך התשתית שכאמור נבנתה כבר בעבר - לא ניתן לשלול זאת, והדבר עשוי להיות גם דעת הרוב. הסוגיה המרכזית שמטרידה את השופטים היא ביטולה דה-פקטו של חובת הסבירות, גם אם מה שמדובר בו לכאורה הוא רק העילה.

2 פסילה חלקית

פסילה של חוק יכולה להיעשות גם ביחס לחלק ממנו, וכך קרה פעמים רבות בעבר. בנוגע לסבירות, ניתן למשל לפסול את החלק שמונע מבית המשפט להתערב בנוגע להחלטה של הממשלה שלא להפעיל את סמכותה, שהוא דבר שמטריד חלק מן השופטים, ובהם השופט יצחק עמית.

האחרון תהה במפורש מה אמור לעשות אדם שנה לאחר שלא התקבלה החלטה בעניין שלו; לפנות ולשאול אם הייתה החלטה שלא להפעיל סמכות בעניינו - או שמדובר בסתם גרירת רגליים.

שופט העליון יצחק עמית / צילום: דוברות בתי המשפט

3 פרשנות מקיימת

כלי נוסף שיש בידי בית המשפט הוא פרשנות. זה קרה במקרים רבים בעבר, ובהם בחוק יסוד הלאום. שופטים מעדיפים כלי כזה, כי הוא מצמצם עימות בין רשויות ומאפשר דיאלוג, ונציג הכנסת ממש הפציר היום בשופטים להפעיל אותו. יחד עם זאת, לעתים לא ניתן לעשות זאת.

הכוונה לקריאה לתוך החוק ש"ממזערת את הנזק" אך מאפשרת לחוק להמשיך ולהתקיים. מדבריו של השופט אלכס שטיין בדיון למשל, נראה כי לשם הוא הולך.

שטיין הזכיר בין היתר את דברי ההסבר להצעת החוק, שבהם נכתב כי עילת הסבירות שמבוטלת היא רק זו שהתקבעה בשנות ה-80, ולא זו שהייתה חלק מן המשפט הישראלי מראשיתו, ולכן הוא עשוי לקבוע כי זו משמעותו של התיקון למעשה - בניגוד למשמעות שביקש לטעת בה רוטמן.

"זו לא יד נעלמה", העיר שטיין. "בהצעת החוק נאמר שחור על גבי לבן שיש לבטל את אי-הסבירות שנקבעה בדפי זהב, וכן נדמה לי שחברי הכנסת הצביעו על זה". שופטים נוספים עשויים לנקוט גישה שכזו, מנימוקים שונים.

השופט אלכס שטיין / צילום: דוברות הרשות השופטת

4 דחיית תחולה

אפשרות נוספת של השופטים היא לקבוע שהתיקון של החוק יחול רק מהכנסת הבאה. טענה שעלתה בדיון ונוגעת לכך היא שכאשר הרשות משנה את כללי המשחק, והם חלים עליה, היא למעשה מצויה בניגוד עניינים.

בתרחיש כזה, אגב, יכולה הכנסת הבאה לאשרר את החוק או לבטל אותו. קשה להעריך בשלב הזה אם מי מהשופטים יבחר בדרך הכרעה כזו.

5 דחייה של העתירות

חלק מן השופטים צפויים לדחות את העתירות. מי מהם מן הטעם שכלל לא ניתן לבקר חוק יסוד בשום מקרה, ומי מהם בשל תוכנו, ולקבוע כי אין זה המקרה שבו בית המשפט צריך להפעיל את סמכותו לפעול, גם אם הוא סבור כי יש כזו.

השופט דוד מינץ צפוי לעשות זאת, והוא אף אמר בדיון כי "אין סמכות משתמעת", במענה לטענת ראש מחלקת הבג"צים כי לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד, אף שאיננה כתובה בחוק.

השופט סולברג נמצא בסירה דומה, והוא שאל: "מה הביסוס המשפטי לסמכות של בית משפט לפסול חוק יסוד?". לכך ניתן לצרף גם את התעניינותו בטענת הבשלות שעוררה הכנסת, שלפיה גם אם יש מקום להתערב בחוק - לא זה הרגע.

השופט יוסף אלרון צפוי, לפחות על סמך דברים שאמר בעבר, לתמוך בגישה הזו. אשר ליתר, סביר יותר שימוקמו אי-שם על הציר שבין פסילה לקבלה. איפה? נדע עד 12.1.

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"