גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך תיגמר הדרמה המשפטית של עילת הסבירות? כל התרחישים

התבטאויותיהם של השופטים במהלך הדיון ההיסטורי שהתקיים בבג"ץ על החוק לביטול עילת הסבירות עשויות לאותת לאן נוטים חלק מהם, או לפחות ממה הם הכי מוטרדים ● מביטול מוחלט של החוק ועד דחייה מלאה של העתירות - אילו רמזים פיזר לנו ההרכב חסר התקדים של 15 שופטי העליון?

שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שופטי העליון בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

15 שופטי בית המשפט העליון התכנסו היום (ג') לדון בשאלת חוקתיותו של תיקון 3 לחוק יסוד: השפיטה, הידוע יותר בשם החוק לביטולה (המוחלט, כפי שהתחדד היום) של עילת הסבירות בכל הנוגע להחלטות ממשלה ושרים.

13.5 שעות: הדיון הדרמטי בבג"ץ | קראו את סיכום יום הדיונים
ניצן שפיר, פרשנות | שלוש הערות על השאלות שהטרידו את שופטי העליון 
המשרוקית של גלובס | המדריך ל"בג"ץ הסבירות": התקדים האפשרי, ההרכב הגדול והסיכוי להתנגשות חזיתית 
"סוכנויות הדירוג עוקבות מקרוב": איך מסקרים בעולם את הדיון בבג"ץ? 

מדובר בדיון היסטורי, לא רק בגלל המותב (הרכב השופטים) והאופי של השאלות שמובאות בפניו, אלא גם בגלל הטענות שעולות בו והמרכזיות שלהן בציבוריות הישראלית. מעמדה של מגילת העצמאות, שאלת סמכותה של הכנסת לכונן חוקה ואפשרותה של הכנסת לשלול את אופיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית - הן רשימה חלקית בלבד של נושאים דרמטיים שעלו על המדוכה.

בשעת כתיבת מילים אלה הדיון בבית המשפט העליון עדיין בעיצומו, וקשה לדלות ממנו שורות תחתונות, וממילא גם אם היו כאלה, ההיסטוריה מלמדת כי דיונים בעל-פה אינם מנבא טוב להכרעות שיפוטיות. דיונים סוערים באולם, שבהם השופטים רמזו כי פניהם להתערבות, כבר הסתיימו בלא כלום. גם ההפך עשוי לקרות.

ועוד כדאי לזכור: לכל אחד מן השופטים, אלה שמתבלטים בדיונים בעל-פה ואלה שלא, ישנו קול שווה אחד. בין שרמזו על הלך-הרוח שלהם בדיון, ובין שלא.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ובכל זאת, דומה כי הדיון יכול בכל זאת לאותת לאן נוטים לפחות חלק מן השופטים - או לכל הפחות לסמן מה מטריד אותם. נושא שלמשל שב וחוזר כחוט השני בשאלות השופטים הוא החשש מפני מדרון חלקלק: אם הכנסת יכולה לחוקק ככל העולה על רוחה, מה מבטיח שזה יסתיים בסבירות, ולא בביטולן של הבחירות בישראל? עוד נושא ששב פעם אחר פעם בדיון נוגע לשאלת האפשרות לקיים מערכת דינים מבלי שיהיה מי שיאכוף אותה - או בלשונם של השופטים: "דין ללא דיין".

מה המשמעות? השופטים יבטלו את התיקון? את חלקו? אם כן, האם יהיה זה בגלל התוכן שלו או בגלל האופן שבו נחקק? האם השופטים יעשו כתחינתו של נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, ויפרשו את החוק בצמצום? או אולי לא יבטלו כלל, ויסתפקו בהבעת אי-נחת ממרכיביו? שורה של תרחישים ניצבת בפני הציבור בישראל. רק דבר אחד נראה ברור: פה-אחד לא יהיה פה. לשום כיוון.

1 פסילה מלאה של החוק

חוק יכול להיפסל בשל התוכן שלו - או בשל ההליך שבו התקבל.

מבחינת האפשרות של פסילה הליכית, אחת הטענות שהעלו העותרים, ואשר פתחה במידה רבה את הדיון היום, נוגעת לתקינותו של הליך החקיקה, ומקורה בסעיף 80 לתקנון הכנסת. יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, טען כי מדובר בהצעת חוק מטעם הוועדה, ובהתאם לכך לא נדרש לטענתו למנגנון החקיקה הרגיל של הצעות חוק פרטיות וממשלתיות, שכוללת בין היתר קריאה טרומית.

הטענה שעלתה בדיון היא שהצעות חוק מטעם ועדות הכנסת נחלקות לשניים: כאלה שנוגעות לעניינים פנים-פרלמנטריים, קרי לעבודת הכנסת, או לחלופין, כאלה שמתקבלות בהסכמה רחבה. מאחר ששני הדברים הללו לא קרו במקרה הזה, ישנה אפשרות שהשופטים יתערבו בו. זאת, מעבר לעובדה שדובר בהליך חקיקה מהיר, אשר גם נציגה של הכנסת הסכים שלא היה מיטבי - אך טען כי לא די בכך כדי לפסול את החוק.

האפשרות לפסול חוק על סמך ההליך שבו התקבל נקבעה על-ידי השופט שנחשב דווקא שמרן - נעם סולברג. הדבר היה בנוגע לחוק מס דירה שלישית, ונקבע שם - בדעת רוב (השופט מני מזוז, שאינו נחשב שמרן כלל, היה במיעוט) - כי פגמים בהליך החקיקה, כמו למשל היותו חפוז, עשויים להביא לביטולו.

מבין שופטי ההרכב היום, היחידים שביטלו חוק מן הטעם הזה הם נעם סולברג והנשיאה אסתר חיות. משאלות ששאלה האחרונה בפתח הדיון, לא ניתן לשלול את האפשרות שנימוק שכזה יופיע בפסק דינה. הדבר נכון גם לשאלות ששאל השופט פוגלמן ביחס לכלל. הסיכויים שסולברג יעשה זאת, אם לשפוט מדברים אחרים שאמר בדיון, נדמים קלושים. אשר ליתר השופטים - קשה לומר.

השופטת ענת ברון / צילום: דוברות הרשות השופטת

ומה בנוגע לפסילה של החוק בשל תוכנו? חוק יסוד בישראל מעולם לא נפסל. יחד עם זאת, התשתית לפסילתו כבר נקבעה בשורה של הליכים. המבחנים המרכזיים לכך הם שימוש לרעה בחוק יסוד (למשל עבור דבר מה שכלל לא אמור להיקבע בחוק יסוד אלא בחוק רגיל, אבל הכנסת מבקשת לשריין אותו מפני ביקורת), והשאלה אם תיקון אינו חוקתי, במובן הזה שהוא שולל את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חלקים רבים מן הדיון עסקו בהיבטים אלה.

אשר לחלק הראשון, מעניין להתייחס לשאלותיה של השופטת דפנה ברק-ארז ביחס לבחירה לקבוע כלל הנוגע לעילות הפסילה המינהליות, כמו עילת הסבירות, דווקא בחקיקת יסוד, להבדיל מאשר בחוק רגיל.

ההערה הזו נוגעת לדיון ארוך שהתקיים היום בשאלת "דין ללא דיין". טענותיהן של הכנסת והממשלה הן שעילת הסבירות בוטלה, כלומר בוטלה אפשרותם של שופטים להתערב בהחלטות בשל העילה הזו, אך החובה לפעול בסבירות שרירה ועומדת. אם היו רוצים לבטל את חובת הסבירות, הסכים גם נציג הכנסת, היה מקום לעשות את זה בחוק רגיל.

אך מה משמעותה של חובה שלא ניתן לאכוף? הנקודה הזו שבה ונשאלה על-ידי רבים מהשופטים, ובהם דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, יעל וילנר, עוזי פוגלמן, ענת ברון ורות רונן.  השופט עופר גרוסקופף שאל אם מה שעשתה הכנסת הוא "היתר לממשלה לפעול בניגוד לחוק". השופט יצחק עמית העיר בסרקזם: "אם הרוב יכול לעשות הכול, אז הדמוקרטיה זו ועדת קישוט של כיתה ד'".

השופט עופר גרוסקופף / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופטת ברון העירה כי "אי-אפשר לומר שיש חובת סבירות, אבל אין עליה ביקורת שיפוטית. זה מרוקן מתוכן את חובת הסבירות"; וחיות תהתה: מי מפקח? אתם מסכימים שיש דין אבל אין דיין?".

אשר לחלק השני, שתפס חלקים נרחבים מן הדיון, עוררו חלק מן השופטים טרדות של ממש, שאינן נוגעות באופן ישיר לעילת הסבירות, אך כן לבקשה למנוע מהם לדון כליל בחוק רק מעצם הגדרתו כחוק יסוד. "ואם הכנסת הייתה מחוקקת שאין זכות בחירה לערבים? או שאסור לנסוע בשבת גם לחילונים?", תהתה למשל השופטת ברון, והיא לא הייתה היחידה. השופט אלכס שטיין הקשה על ח"כ שמחה רוטמן ואמר: "אני רוצה לראות מסמך פורמלי שהכנסת כל-יכולה לחוקק כל חוק".

השופט יחיאל כשר היה הראשון להבהיר (אחר-כך הצטרף גם השופט אלכס שטיין, למשל) כי לא ייתכן שמקור הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד הוא מגילת העצמאות - אבל תוכן המגילה לא יחייב אותה, והיא תוכל לדרוס אותה לחלוטין.

טענה נוספת שעמדה במרכז הדיון, ועשויה להצביע על פסילה, נוגעת לחלופות האחרות שייוותרו בידי בית המשפט - שאינן סבירות. בהקשר הזה, לאחר שנציג הכנסת טען כי למשל בכל הנוגע למינויים ניתן יהיה להשתמש בנימוק של שיקולים זרים, העירה השופטת ברק-ארז: "העמדה של הכנסת שלפיה בית המשפט צריך להשתמש בעילות פסילה אחרות, תעמיק את הקונפליקט בין הרשויות. התיקון דוחף את בית המשפט להעמיק בשאלת השיקולים הזרים, למשל, דבר שלא ברור שיש לו תרומה לחיים הציבוריים".

השופטת דפנה ברק-ארז / צילום: דוברות הרשות השופטת

האם השופטים יפסלו את החוק מן הטעם הזה? בשלב זה קשה לומר, אך על סמך דברים שנאמרו בדיון, כמו גם על סמך התשתית שכאמור נבנתה כבר בעבר - לא ניתן לשלול זאת, והדבר עשוי להיות גם דעת הרוב. הסוגיה המרכזית שמטרידה את השופטים היא ביטולה דה-פקטו של חובת הסבירות, גם אם מה שמדובר בו לכאורה הוא רק העילה.

2 פסילה חלקית

פסילה של חוק יכולה להיעשות גם ביחס לחלק ממנו, וכך קרה פעמים רבות בעבר. בנוגע לסבירות, ניתן למשל לפסול את החלק שמונע מבית המשפט להתערב בנוגע להחלטה של הממשלה שלא להפעיל את סמכותה, שהוא דבר שמטריד חלק מן השופטים, ובהם השופט יצחק עמית.

האחרון תהה במפורש מה אמור לעשות אדם שנה לאחר שלא התקבלה החלטה בעניין שלו; לפנות ולשאול אם הייתה החלטה שלא להפעיל סמכות בעניינו - או שמדובר בסתם גרירת רגליים.

שופט העליון יצחק עמית / צילום: דוברות בתי המשפט

3 פרשנות מקיימת

כלי נוסף שיש בידי בית המשפט הוא פרשנות. זה קרה במקרים רבים בעבר, ובהם בחוק יסוד הלאום. שופטים מעדיפים כלי כזה, כי הוא מצמצם עימות בין רשויות ומאפשר דיאלוג, ונציג הכנסת ממש הפציר היום בשופטים להפעיל אותו. יחד עם זאת, לעתים לא ניתן לעשות זאת.

הכוונה לקריאה לתוך החוק ש"ממזערת את הנזק" אך מאפשרת לחוק להמשיך ולהתקיים. מדבריו של השופט אלכס שטיין בדיון למשל, נראה כי לשם הוא הולך.

שטיין הזכיר בין היתר את דברי ההסבר להצעת החוק, שבהם נכתב כי עילת הסבירות שמבוטלת היא רק זו שהתקבעה בשנות ה-80, ולא זו שהייתה חלק מן המשפט הישראלי מראשיתו, ולכן הוא עשוי לקבוע כי זו משמעותו של התיקון למעשה - בניגוד למשמעות שביקש לטעת בה רוטמן.

"זו לא יד נעלמה", העיר שטיין. "בהצעת החוק נאמר שחור על גבי לבן שיש לבטל את אי-הסבירות שנקבעה בדפי זהב, וכן נדמה לי שחברי הכנסת הצביעו על זה". שופטים נוספים עשויים לנקוט גישה שכזו, מנימוקים שונים.

השופט אלכס שטיין / צילום: דוברות הרשות השופטת

4 דחיית תחולה

אפשרות נוספת של השופטים היא לקבוע שהתיקון של החוק יחול רק מהכנסת הבאה. טענה שעלתה בדיון ונוגעת לכך היא שכאשר הרשות משנה את כללי המשחק, והם חלים עליה, היא למעשה מצויה בניגוד עניינים.

בתרחיש כזה, אגב, יכולה הכנסת הבאה לאשרר את החוק או לבטל אותו. קשה להעריך בשלב הזה אם מי מהשופטים יבחר בדרך הכרעה כזו.

5 דחייה של העתירות

חלק מן השופטים צפויים לדחות את העתירות. מי מהם מן הטעם שכלל לא ניתן לבקר חוק יסוד בשום מקרה, ומי מהם בשל תוכנו, ולקבוע כי אין זה המקרה שבו בית המשפט צריך להפעיל את סמכותו לפעול, גם אם הוא סבור כי יש כזו.

השופט דוד מינץ צפוי לעשות זאת, והוא אף אמר בדיון כי "אין סמכות משתמעת", במענה לטענת ראש מחלקת הבג"צים כי לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד, אף שאיננה כתובה בחוק.

השופט סולברג נמצא בסירה דומה, והוא שאל: "מה הביסוס המשפטי לסמכות של בית משפט לפסול חוק יסוד?". לכך ניתן לצרף גם את התעניינותו בטענת הבשלות שעוררה הכנסת, שלפיה גם אם יש מקום להתערב בחוק - לא זה הרגע.

השופט יוסף אלרון צפוי, לפחות על סמך דברים שאמר בעבר, לתמוך בגישה הזו. אשר ליתר, סביר יותר שימוקמו אי-שם על הציר שבין פסילה לקבלה. איפה? נדע עד 12.1.

עוד כתבות

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את התחזיות וצמצמה את ההפסד הנקי; המניה קופצת במסחר בת"א

הכנסות טבע עקפו את התחזיות המוקדמות, וההפסד הנקי הצטמצם בהשוואה לרבעון המקביל ● לצד זאת החברה אשררה את התחזית השנתית שמסרה ברבעון הקודם ● הודיעה במקביל על תוצאות חיוביות בניסוי שלב 3 בתרופה מקורית לטיפול בסכיזופרניה

נמל חיפה, בספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ואסמאעיל הנייה / צילומים: צילומים: רויטרס, AP, Evan Vucci ,Mahmoud Hefnawy, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תרחיש האימים: דונלד טראמפ מזמין את אסמאעיל הנייה לקמפ דייוויד

זה מה שנשיא ארה"ב לשעבר, וכנראה גם לעתיד, כמעט עשה בספטמבר 2019 עם הטליבאן של אפגניסטן, ההזמנה בוטלה ברגע האחרון ממש ● טראמפ אינו האמריקאי היחיד המחפש "עסקה" ● האמונה בפרגמטיות של אנשים לא–פרגמטיים היא חלק רב–שנים של הדיפלומטיה האמריקאית

אבי מעוז, נעם / צילום: ויקיפדיה

האם קוצצו 90% מתקציב הרשות לזהות לאומית יהודית?

כמה מתקציב הרשות של אבי מעוז "הוקרב" לטובת המאמץ המלחמתי? כמעט הכל ● המשרוקית של גלובס

יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock

יבואנית טויוטה בישראל: צפויים חוסרים בדגמי הרכב הפופולריים

יוניון מוטורס מודיעה על "השפעה מיידית" בשיווק קורולה ו־CH-R, ומוסרת שתעביר את המלאי הקיים לחברות הליסינג כמתוכנן, אך "לא תוכל להיענות לכל הביקוש"

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: ap, Ismael Abu Dayyah

כלב רובוטי ורחפנים: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?

התמרון בעיר הדרומית ביותר ברצועה, רפיח, יאפשר לצה"ל לסגור את מנהרות ההברחה שמתחזקות את חמאס כלכלית ולוגיסטית ● הסכנה טמונה בהימצאות אפשרית של החטופים ובפגיעה באוכלוסייה האזרחית

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

ד''ר נאוה מיכאלי-צברי / צילום: כדיה לוי

מונו כונסי נכסים לביתה של נכדת מייסדי שטראוס בסביון; המימוש יעוכב בחצי שנה

ביהמ"ש מינה השבוע כונסי נכסים לביתה בסביון של ד"ר נאוה מיכאל-צברי, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל שנפטר באוקטובר האחרון ● המינוי יעוכב למשך חצי שנה על-מנת לאפשר למיכאל-צברי להשיג חוב של 15 מיליון שקל

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

ארה"ב מונעת יצוא שבבים לוואווי הסינית, ואינטל לא תעמוד בתחזיות האופטימיות

ארה"ב מנסה לחסום ייצוא של טכנולוגיה אמריקאית לסין כדי שהסינים לא יעתיקו את הטכנולוגיה ● אינטל צופה שהתוצאות שלה יהיו "מתחת לנקודת האמצע" של התחזית אבל מצהירה: "נציית לכל החוקים והתקנות במדינות שבהן אנו עושים עסקים" ● המניה יורדת ב-2.5%

כוחות צה''ל על הגבול עם רצועת עזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

צה״ל ושב״כ חיסלו את מפקד הכוח הימי של חמאס בעיר עזה

בכיר ישראלי לתקשורת הזרה: ממשלת ישראל מתוסכלת מעיכוב משלוחי הנשק • חיזבאללה דחה את המתווה של צרפת להסדרה בצפון • צה"ל תקף בלבנון: יותר מ-20 מטרות הותקפו מהאוויר ומהקרקע, כטב"ם התפוצץ באזור יערה • הותר לפרסום: מת מפצעיו פקד ייטב לב הלוי, פקד ולוחם בימ"מ, שנפצע באורח אנוש בפעילות מבצעית בטולכרם • עדכונים שוטפים

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

אחד הנכסים היקרים אי פעם: כמה עולה טירה שהייתה פעם בבעלות משפחת רוטשילד?

הטירה, שבעבר הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית ובהמשך גם למלך מרוקו, מועמדת למכירה פומבית בסכום שמתחיל ב-454 מיליון דולר ● בטירה הצרפתית, מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר, יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב - יפו / צילום: איל יצהר

חניונים יתייקרו, אירועים יבוטלו: עיריית ת״א נקלעה לבור תקציבי ומתכננת קיצוץ ענק

החניונים העירוניים יתייקרו, סבסוד הצהרונים יצומצם ואירועי תרבות יבוטלו ● עיריית תל אביב נערכת לקיצוץ התקציבי הגדול ביותר שלה בשנים האחרונות ● הסיבות: ההתייקרויות במשק, הוצאות המלחמה ופסיקות בית המשפט בשנה שעברה באשר להיטלי השבחה ● האם רשויות אחרות ילכו בעקבותיה? ● עיריית ת"א: "הצמצום הוא בגדר נקיטת צעדי־מנע אחראיים"