גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוס ידלין מעריך: אלה חמשת התרחישים הביטחוניים לישראל

אלימות בהר הבית וביו"ש, תקיפות תדירות בסוריה, מתח בגבול לבנון והאיום האיראני המרחף - אירועי ההסלמה בזירות שונות במקביל הציפו מחדש את הדיון על אפשרות של מערכה רב־זירתית במזרח התיכון - נגד ישראל ● זה מחייב אותה לשמור על רמת הרתעה ומוכנות גבוהות, למקסם את הכשירות ולחדד את תוכניותיה האופרטיביות ● עולם בסחרור, פרויקט מיוחד 

מלמעלה בכיוון השעון: מנהיגי ישראל, איראן, חזבאללה וחמאס. ברקע: מהומות בהר הבית / אילוסטרציה: קובי גדעון - לע''מ, AP
מלמעלה בכיוון השעון: מנהיגי ישראל, איראן, חזבאללה וחמאס. ברקע: מהומות בהר הבית / אילוסטרציה: קובי גדעון - לע''מ, AP

עמוס ידלין הוא אלוף (במיל') וראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL.
אל"מ (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ולתכנון מדיניות ב-MIND ISRAEL.

לפני 50 שנה, במלחמת יום כיפור, ניצבה ישראל מול מתקפה משולבת מדרום ומצפון, שהעמידה אותה בפני איום חמור. מצרים וסוריה הבינו את היתרון האופרטיבי והאסטרטגי הברור במתקפה ממספר חזיתות במקביל, ומימשו אותו במפתיע, תוך ניצול השאננות והיוהרה בישראל.

מאז נחתמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן, סוריה שקעה במלחמת אזרחים ששחקה את צבאה, ותרחיש המלחמה נגד צבאות סדירים של מדינות שכנות בכלל ובו־זמנית בפרט ירד מהפרק. אולם בעשורים האחרונים הפכה איראן לאויב צבאי משמעותי, ואף בנתה על גבולותינו "צבאות טרור" בעלי יכולות לא מבוטלות.

כמה אירועי הסלמה בשנים האחרונות, בזירות שונות במקביל, הציפו מחדש את הדיון בתרחיש הרב־זירתי, "מקרה הכול". הסיכוי להסלמה מתגלגלת ולהתלכדות של כמה זירות לחימה משית על מקבלי ההחלטות בישראל, צה"ל ומערכת הביטחון רסנים ומגבלות ומחייב הבנת הקדימויות והעדיפויות בהפעלת הכוח.

עימות מתפשט: אתגר חדש-ישן

עימות בזירה הפלסטינית שמתפשט בין חזיתותיה ומשם לדרום לבנון, ושילובים אחרים של הסלמה בכמה זירות במקביל, מופיעים כבר עשורים בתרחישי הייחוס, בתוכניות האופרטיביות של צה"ל, ובאימוניו ליישומן במלחמה. מעבר לכך, מאז ומתמיד ישראל יצאה מנקודת הנחה כי תקיפה על תשתיות הגרעין באיראן תוביל בסבירות גבוהה למלחמה במקביל עם חיזבאללה בלבנון ולירי תגמול של טילים מאיראן ומזירות נוספות: סוריה, עיראק ותימן - זירות שבהן איראן משקיעה מאמץ לחמש את שלוחיה במערכות נשק המאיימות על ישראל. זהו תרחיש שבו ישראל יוזמת והמענה הרב זירתי חייב להיות בתכנון המערכה שאחרי התקיפה.

מנגד, אירועי "שומר החומות" וההסלמה במהלך הצטלבות חודש הרמדאן וחגי ישראל באביב האחרון הצביעו שההתלכדות הזירות יכולה להיות תוצאה של אסטרטגיה ויוזמה של אויבנו. כזכור, במאי 2021 יזם החמאס בתגובה לאירועים בירושלים הסלמה רחבה מעזה, שזלגה אל תוך ישראל והציתה גל מהומות חסר תקדים גם בערים המעורבות.

היה זה הישג תקדימי לחמאס, שבכל עימות בעזה עד אז, חתר, ללא הצלחה, להרחיב את גבולות המערכה לזירות נוספות. תרחיש התלכדות הזירות שב והומחש במהלך רמדאן האחרון בעימותים בהר הבית, שגררו ירי רקטות מעזה, ובאופן חריג גם מטח רקטות רחב ששיגרה חמאס מדרום לבנון, וירי מספר רקטות מסוריה לעבר הגולן.

מירושלים ומיו"ש תיפתח הרעה

למרות שבשנים האחרונות הסתמן פוטנציאל התלכדות הזירות בבירור, בסופו של דבר ההסלמה נבלמה ולא התפתחה למלחמה רב-זירתית. לא מדובר רק במקרה או במזל. אף אחד מאויבי ישראל לא נלהב להיכנס עימה למלחמה רחבת היקף, שמחיריה כבדים. הם מעדיפים לאתגר אותה מתחת לסף המלחמה, כשכל אחד מהם מעדיף לייצר הסלמה בזירות אחרות מרוחקות משטחו.

חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז "שומר החומות", מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות, אך במקביל ממקדת את מאמציה בהבערת ירושלים ויו"ש, שם היא מגבירה את מעורבותה המבצעית; חיזבאללה ואיראן, מצידן, מעודדות התקפות מסוריה ובזירה הפלסטינית; וכולם חותרים לפיגועים בחו"ל ושואפים לייצר עימות בתוככי ישראל, בירושלים ובערים המעורבות.

בנסיבות אלה, הזירות הנפיצות והמועדות ביותר לפורענות הן ירושלים, בדגש על הר הבית, ויו"ש, עם סיכוני הקרנה לערים המעורבות בישראל. סיכונים אלה גוברים על רקע ניכורם של ערביי ישראל החשים כי הממשלה הפקירה אותם, ופוטנציאל החיבור בין פשיעה פלילית לאלימות לאומנית.

בעשור החולף הר הבית התברר כ"נפץ האולטימטיבי" המחבר בין זירות המערכת הפלסטינית, שלישראל אינטרס ביטחוני עמוק להפריד ביניהן. הנפיצות בירושלים וביו"ש גוברת מאוד בתקופת רגישות, דוגמת הצטלבות בין הרמדאן לחג הפסח, בואכה יום העצמאות, ובחגי תשרי הבאים עלינו לטובה - כאשר תערובת נפיצה של מתחים דתיים ולאומיים מולהטת בהסתה מסיבית ברשתות החברתיות ועל ידי ארגוני הטרור.

בתנאים מורכבים אלה פוטנציאל ההידרדרות ברור וניתן לשרטט את מהלכיה: התפרעות מוסלמים בהר הבית, בין היתר בתגובה לפרובוקציות מצד קיצונים יהודים ושרי ממשלה, התפשטות ליו"ש, ואף לערים מעורבות בישראל, תקיפות נגד ישובים וישראלים על צירי התנועה, טרור בחסות הפרות סדר ורצף הפיגועים, מבצעי סיכול טרור בערים הפלסטיניות הנתקלים בהתנגדות חמושים ובמטענים משופרים ומותירים הרוגים, שיגור רקטות מעזה, תקיפות תגובה משמעותיות, ובהמשך הסלמה רבתי.

הזירה הצפונית: שחיקה בהרתעה ויציבות מתערערת

מאז מלחמת לבנון השנייה מקובל לחשוב שחיזבאללה אינו מעוניין להיגרר למלחמה עם ישראל. זאת במיוחד בזמן שלבנון מצויה בקריסה שלטונית, כלכלית, פוליטית וחברתית, הארגון נתון לביקורת פנימית חריפה כי הוא מסכן את לבנון בשירות אינטרסים איראניים זרים, ואיראן עצמה אינה מעוניינת לאבד בטרם עת את חיזבאללה כנכס המרתיע את ישראל מתקיפת מתקני הגרעין. ועדיין, בשנים האחרונות ניכר תהליך של שחיקה בהרתעה הישראלית מול חיזבאללה, שהואץ על רקע המשבר הפנימי בישראל.

שרשרת ההתגרויות וההליכה על הסף של נסראללה עלתה מדרגה סביב המו"מ על הגבול הימי בשנה שעברה, כשאיים בפומבי במלחמה אם דרישות לבנון לא ייענו, ואף שיגר מל"טים (שיורטו) לעבר אסדת כריש. במרץ השנה יזם נסראללה, באופן חריג ביותר, פיגוע תופת במגידו שבעומק ישראל באמצעות מחבל שחצה מלבנון חמוש במטענים וחגורת נפץ. במקביל נסראללה מאיים על ישראל בתגובה לתקיפותיה בסוריה או אם תתקוף בלבנון, מגביר נוכחות צבאית גלויה ומקיים מפגני כוח מתגרים על הגבול תוך הפרת החלטות מועצת הביטחון.

ובאשר להתלכדות זירות בתרחיש של מלחמה שתפרוץ בצפון? הסבירות לכך אינה בהכרח גבוהה. סביר שחמאס לא ירצה לערב את עזה בעימות בו כוח האש שלו לא יחולל הבדל משמעותי, ולספוג תגובה קשה מישראל שתעבור מתחת לרדאר הבינ"ל כאשר העורף הישראלי נתון למתקפת טילים רחבה. אולם אם יחליט לעשות כן, תידרש ישראל להקצות משאבי התקפה והגנה גם לעזה כזירה משנית.

בנסיבות אלה הזירה הנוספת בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר לאתגר את ישראל היא, שוב, יו"ש. בצל מלחמה בצפון סביר שתשתיות הטרור בגדה וארגוני צעירים חמושים ינצלו את המצב כדי להגביר את קצב הפיגועים נגד כוחות צה"ל, התנחלויות ובעורף ישראל.

תרחישי ההמשך והאיום הפנימי

במצב הנוכחי ניתן לשרטט חמישה תרחישים לשנה הקרובה שיושפעו יותר מכל מיכולתה של ממשלת ישראל להכיל את האירועים בהר הבית וביו"ש, למנוע פרובוקציות מהימין ומהאסלאם הקיצוני ולסכל אירועי טרור רבי נפגעים. להלן התרחישים, בסדר סבירות יורד:

1. ייצוב המצב הביטחוני - ישראל מצליחה לשלוט באירועים שיתפתחו בירושלים במהלך החגים ולהכילם; מסכלת פיגועי טרור קשים במיוחד ביו"ש, שעלולים לחייב תגובה מסלימה, ומונעת מוקדי הצתה נוספים בעזה או בבתי הכלא.

2. הסלמה בזירה הפלסטינית ובישראל - אירוע טרור חמור מצית את הזירה וגורר תגובה ישראלית קשה, חמאס בעזה מצטרף למערכה, והאירועים מתפשטים לתוך תחומי הקו הירוק. איראן וחיזבאללה נמנעות מהסטת המיקוד לצפון ומניחות לזירה הפלסטינית לבעור.

3. התרחיש המסוכן, התקלחות בצפון - חיזבאללה, בעידוד איראן, הולך צעד אחד רחוק מדי ומבצע פיגוע חמור נוסף בתוך ישראל, בחו"ל או על גבולותיה, המחייב את ישראל להגיב בעוצמה.

4. עימות בכמה זירות - הזירה הפלסטינית מתלקחת והציר הרדיקלי, חיזבאללה ואיראן, מנצל את המשבר הפנימי בישראל ואת הקרע עם ארה"ב כדי לתקוף אותה באופן מדוד ומוגבל, מתוך מחשבה שיוכל להלך על הסף מתחת לרף המלחמה הכוללת.

5. מלחמה כוללת, "מקרה הכול" - למרות הסבירות הנמוכה (זוכרים את 1973?) ותקוות אויבנו שישראל תתמוטט מבפנים ואין צורך להסתכן בעימות עימה, הם יוזמים מלחמה כוללת בכל החזיתות.

בשורה התחתונה, ישראל ניצבת בפני שורת איומים כבדים מזירות שונות, וגם אם כל אחד מאויביה מעדיף להישאר מחוץ למלחמה, אם תפרוץ, לא ברור כלל כי כל הצדדים יוכלו לשלוט בהסלמה.

בנסיבות אלה, ישראל חייבת לשמור על רמת הרתעה ומוכנות גבוהות מול כלל הזירות, למקסם את הכשירות בתחומי המודיעין, חיל האוויר וכוחות היבשה המתמרנים, ולחדד את תוכניותיה האופרטיביות להתמודדות עם הסלמה רב־זירתית. המתחים בהקשרים אלה משמעותיים. פוטנציאל ההתלקחות ביו"ש ובזירה הפלסטינית בכלל, המועדת לפורענות מסיבותיה וגם בשל מדיניות הממשלה, מחייבת ריתוק כוחות בהיקפים הולכים וגדלים, על חשבון מוכנות וכשירות למלחמה מול חזבאללה בצפון, האיום החמור ביותר על גבולותינו.

המציאות הביטחונית המורכבת ואיומי ההסלמה בזירות השונות קשורים גם לסחרור החמור שאליו קלעה את ישראל המהפכה המשטרית. ערעור הלכידות הפנימית, משבר המילואים והפגיעה בכשירות צה"ל, התקפות הממשלה נגד ראשי מערכת הביטחון וכוחותיה, הקרע עם וושינגטון משענתנו האסטרטגית - כל אלו משדרים חולשה ופוגעים באופן חמור בהרתעה. לפיכך, הצעד המיידי והאפקטיבי ביותר לשיקום ההרתעה הוא גלגול לאחור וגניזה של ההפיכה המשטרית, המיותרת וההרסנית, והחזרה הדרגתית של הלכידות והכשירות הצבאית של כוחות צה"ל, ויפה שנה אחת קודם.

עוד כתבות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; מניות הנדל"ן מזנקות, מניות התוכנה שוב נופלות

מדד הבנייה מזנק ב-3.5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן זאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מתיחות שיא: משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז

הטליבאן הצהירו: איראן תותקף? אנחנו נעזור לה ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נבה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה