גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוס ידלין מעריך: אלה חמשת התרחישים הביטחוניים לישראל

אלימות בהר הבית וביו"ש, תקיפות תדירות בסוריה, מתח בגבול לבנון והאיום האיראני המרחף - אירועי ההסלמה בזירות שונות במקביל הציפו מחדש את הדיון על אפשרות של מערכה רב־זירתית במזרח התיכון - נגד ישראל ● זה מחייב אותה לשמור על רמת הרתעה ומוכנות גבוהות, למקסם את הכשירות ולחדד את תוכניותיה האופרטיביות ● עולם בסחרור, פרויקט מיוחד 

מלמעלה בכיוון השעון: מנהיגי ישראל, איראן, חזבאללה וחמאס. ברקע: מהומות בהר הבית / אילוסטרציה: קובי גדעון - לע''מ, AP
מלמעלה בכיוון השעון: מנהיגי ישראל, איראן, חזבאללה וחמאס. ברקע: מהומות בהר הבית / אילוסטרציה: קובי גדעון - לע''מ, AP

עמוס ידלין הוא אלוף (במיל') וראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL.
אל"מ (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ולתכנון מדיניות ב-MIND ISRAEL.

לפני 50 שנה, במלחמת יום כיפור, ניצבה ישראל מול מתקפה משולבת מדרום ומצפון, שהעמידה אותה בפני איום חמור. מצרים וסוריה הבינו את היתרון האופרטיבי והאסטרטגי הברור במתקפה ממספר חזיתות במקביל, ומימשו אותו במפתיע, תוך ניצול השאננות והיוהרה בישראל.

מאז נחתמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן, סוריה שקעה במלחמת אזרחים ששחקה את צבאה, ותרחיש המלחמה נגד צבאות סדירים של מדינות שכנות בכלל ובו־זמנית בפרט ירד מהפרק. אולם בעשורים האחרונים הפכה איראן לאויב צבאי משמעותי, ואף בנתה על גבולותינו "צבאות טרור" בעלי יכולות לא מבוטלות.

כמה אירועי הסלמה בשנים האחרונות, בזירות שונות במקביל, הציפו מחדש את הדיון בתרחיש הרב־זירתי, "מקרה הכול". הסיכוי להסלמה מתגלגלת ולהתלכדות של כמה זירות לחימה משית על מקבלי ההחלטות בישראל, צה"ל ומערכת הביטחון רסנים ומגבלות ומחייב הבנת הקדימויות והעדיפויות בהפעלת הכוח.

עימות מתפשט: אתגר חדש-ישן

עימות בזירה הפלסטינית שמתפשט בין חזיתותיה ומשם לדרום לבנון, ושילובים אחרים של הסלמה בכמה זירות במקביל, מופיעים כבר עשורים בתרחישי הייחוס, בתוכניות האופרטיביות של צה"ל, ובאימוניו ליישומן במלחמה. מעבר לכך, מאז ומתמיד ישראל יצאה מנקודת הנחה כי תקיפה על תשתיות הגרעין באיראן תוביל בסבירות גבוהה למלחמה במקביל עם חיזבאללה בלבנון ולירי תגמול של טילים מאיראן ומזירות נוספות: סוריה, עיראק ותימן - זירות שבהן איראן משקיעה מאמץ לחמש את שלוחיה במערכות נשק המאיימות על ישראל. זהו תרחיש שבו ישראל יוזמת והמענה הרב זירתי חייב להיות בתכנון המערכה שאחרי התקיפה.

מנגד, אירועי "שומר החומות" וההסלמה במהלך הצטלבות חודש הרמדאן וחגי ישראל באביב האחרון הצביעו שההתלכדות הזירות יכולה להיות תוצאה של אסטרטגיה ויוזמה של אויבנו. כזכור, במאי 2021 יזם החמאס בתגובה לאירועים בירושלים הסלמה רחבה מעזה, שזלגה אל תוך ישראל והציתה גל מהומות חסר תקדים גם בערים המעורבות.

היה זה הישג תקדימי לחמאס, שבכל עימות בעזה עד אז, חתר, ללא הצלחה, להרחיב את גבולות המערכה לזירות נוספות. תרחיש התלכדות הזירות שב והומחש במהלך רמדאן האחרון בעימותים בהר הבית, שגררו ירי רקטות מעזה, ובאופן חריג גם מטח רקטות רחב ששיגרה חמאס מדרום לבנון, וירי מספר רקטות מסוריה לעבר הגולן.

מירושלים ומיו"ש תיפתח הרעה

למרות שבשנים האחרונות הסתמן פוטנציאל התלכדות הזירות בבירור, בסופו של דבר ההסלמה נבלמה ולא התפתחה למלחמה רב-זירתית. לא מדובר רק במקרה או במזל. אף אחד מאויבי ישראל לא נלהב להיכנס עימה למלחמה רחבת היקף, שמחיריה כבדים. הם מעדיפים לאתגר אותה מתחת לסף המלחמה, כשכל אחד מהם מעדיף לייצר הסלמה בזירות אחרות מרוחקות משטחו.

חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז "שומר החומות", מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות, אך במקביל ממקדת את מאמציה בהבערת ירושלים ויו"ש, שם היא מגבירה את מעורבותה המבצעית; חיזבאללה ואיראן, מצידן, מעודדות התקפות מסוריה ובזירה הפלסטינית; וכולם חותרים לפיגועים בחו"ל ושואפים לייצר עימות בתוככי ישראל, בירושלים ובערים המעורבות.

בנסיבות אלה, הזירות הנפיצות והמועדות ביותר לפורענות הן ירושלים, בדגש על הר הבית, ויו"ש, עם סיכוני הקרנה לערים המעורבות בישראל. סיכונים אלה גוברים על רקע ניכורם של ערביי ישראל החשים כי הממשלה הפקירה אותם, ופוטנציאל החיבור בין פשיעה פלילית לאלימות לאומנית.

בעשור החולף הר הבית התברר כ"נפץ האולטימטיבי" המחבר בין זירות המערכת הפלסטינית, שלישראל אינטרס ביטחוני עמוק להפריד ביניהן. הנפיצות בירושלים וביו"ש גוברת מאוד בתקופת רגישות, דוגמת הצטלבות בין הרמדאן לחג הפסח, בואכה יום העצמאות, ובחגי תשרי הבאים עלינו לטובה - כאשר תערובת נפיצה של מתחים דתיים ולאומיים מולהטת בהסתה מסיבית ברשתות החברתיות ועל ידי ארגוני הטרור.

בתנאים מורכבים אלה פוטנציאל ההידרדרות ברור וניתן לשרטט את מהלכיה: התפרעות מוסלמים בהר הבית, בין היתר בתגובה לפרובוקציות מצד קיצונים יהודים ושרי ממשלה, התפשטות ליו"ש, ואף לערים מעורבות בישראל, תקיפות נגד ישובים וישראלים על צירי התנועה, טרור בחסות הפרות סדר ורצף הפיגועים, מבצעי סיכול טרור בערים הפלסטיניות הנתקלים בהתנגדות חמושים ובמטענים משופרים ומותירים הרוגים, שיגור רקטות מעזה, תקיפות תגובה משמעותיות, ובהמשך הסלמה רבתי.

הזירה הצפונית: שחיקה בהרתעה ויציבות מתערערת

מאז מלחמת לבנון השנייה מקובל לחשוב שחיזבאללה אינו מעוניין להיגרר למלחמה עם ישראל. זאת במיוחד בזמן שלבנון מצויה בקריסה שלטונית, כלכלית, פוליטית וחברתית, הארגון נתון לביקורת פנימית חריפה כי הוא מסכן את לבנון בשירות אינטרסים איראניים זרים, ואיראן עצמה אינה מעוניינת לאבד בטרם עת את חיזבאללה כנכס המרתיע את ישראל מתקיפת מתקני הגרעין. ועדיין, בשנים האחרונות ניכר תהליך של שחיקה בהרתעה הישראלית מול חיזבאללה, שהואץ על רקע המשבר הפנימי בישראל.

שרשרת ההתגרויות וההליכה על הסף של נסראללה עלתה מדרגה סביב המו"מ על הגבול הימי בשנה שעברה, כשאיים בפומבי במלחמה אם דרישות לבנון לא ייענו, ואף שיגר מל"טים (שיורטו) לעבר אסדת כריש. במרץ השנה יזם נסראללה, באופן חריג ביותר, פיגוע תופת במגידו שבעומק ישראל באמצעות מחבל שחצה מלבנון חמוש במטענים וחגורת נפץ. במקביל נסראללה מאיים על ישראל בתגובה לתקיפותיה בסוריה או אם תתקוף בלבנון, מגביר נוכחות צבאית גלויה ומקיים מפגני כוח מתגרים על הגבול תוך הפרת החלטות מועצת הביטחון.

ובאשר להתלכדות זירות בתרחיש של מלחמה שתפרוץ בצפון? הסבירות לכך אינה בהכרח גבוהה. סביר שחמאס לא ירצה לערב את עזה בעימות בו כוח האש שלו לא יחולל הבדל משמעותי, ולספוג תגובה קשה מישראל שתעבור מתחת לרדאר הבינ"ל כאשר העורף הישראלי נתון למתקפת טילים רחבה. אולם אם יחליט לעשות כן, תידרש ישראל להקצות משאבי התקפה והגנה גם לעזה כזירה משנית.

בנסיבות אלה הזירה הנוספת בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר לאתגר את ישראל היא, שוב, יו"ש. בצל מלחמה בצפון סביר שתשתיות הטרור בגדה וארגוני צעירים חמושים ינצלו את המצב כדי להגביר את קצב הפיגועים נגד כוחות צה"ל, התנחלויות ובעורף ישראל.

תרחישי ההמשך והאיום הפנימי

במצב הנוכחי ניתן לשרטט חמישה תרחישים לשנה הקרובה שיושפעו יותר מכל מיכולתה של ממשלת ישראל להכיל את האירועים בהר הבית וביו"ש, למנוע פרובוקציות מהימין ומהאסלאם הקיצוני ולסכל אירועי טרור רבי נפגעים. להלן התרחישים, בסדר סבירות יורד:

1. ייצוב המצב הביטחוני - ישראל מצליחה לשלוט באירועים שיתפתחו בירושלים במהלך החגים ולהכילם; מסכלת פיגועי טרור קשים במיוחד ביו"ש, שעלולים לחייב תגובה מסלימה, ומונעת מוקדי הצתה נוספים בעזה או בבתי הכלא.

2. הסלמה בזירה הפלסטינית ובישראל - אירוע טרור חמור מצית את הזירה וגורר תגובה ישראלית קשה, חמאס בעזה מצטרף למערכה, והאירועים מתפשטים לתוך תחומי הקו הירוק. איראן וחיזבאללה נמנעות מהסטת המיקוד לצפון ומניחות לזירה הפלסטינית לבעור.

3. התרחיש המסוכן, התקלחות בצפון - חיזבאללה, בעידוד איראן, הולך צעד אחד רחוק מדי ומבצע פיגוע חמור נוסף בתוך ישראל, בחו"ל או על גבולותיה, המחייב את ישראל להגיב בעוצמה.

4. עימות בכמה זירות - הזירה הפלסטינית מתלקחת והציר הרדיקלי, חיזבאללה ואיראן, מנצל את המשבר הפנימי בישראל ואת הקרע עם ארה"ב כדי לתקוף אותה באופן מדוד ומוגבל, מתוך מחשבה שיוכל להלך על הסף מתחת לרף המלחמה הכוללת.

5. מלחמה כוללת, "מקרה הכול" - למרות הסבירות הנמוכה (זוכרים את 1973?) ותקוות אויבנו שישראל תתמוטט מבפנים ואין צורך להסתכן בעימות עימה, הם יוזמים מלחמה כוללת בכל החזיתות.

בשורה התחתונה, ישראל ניצבת בפני שורת איומים כבדים מזירות שונות, וגם אם כל אחד מאויביה מעדיף להישאר מחוץ למלחמה, אם תפרוץ, לא ברור כלל כי כל הצדדים יוכלו לשלוט בהסלמה.

בנסיבות אלה, ישראל חייבת לשמור על רמת הרתעה ומוכנות גבוהות מול כלל הזירות, למקסם את הכשירות בתחומי המודיעין, חיל האוויר וכוחות היבשה המתמרנים, ולחדד את תוכניותיה האופרטיביות להתמודדות עם הסלמה רב־זירתית. המתחים בהקשרים אלה משמעותיים. פוטנציאל ההתלקחות ביו"ש ובזירה הפלסטינית בכלל, המועדת לפורענות מסיבותיה וגם בשל מדיניות הממשלה, מחייבת ריתוק כוחות בהיקפים הולכים וגדלים, על חשבון מוכנות וכשירות למלחמה מול חזבאללה בצפון, האיום החמור ביותר על גבולותינו.

המציאות הביטחונית המורכבת ואיומי ההסלמה בזירות השונות קשורים גם לסחרור החמור שאליו קלעה את ישראל המהפכה המשטרית. ערעור הלכידות הפנימית, משבר המילואים והפגיעה בכשירות צה"ל, התקפות הממשלה נגד ראשי מערכת הביטחון וכוחותיה, הקרע עם וושינגטון משענתנו האסטרטגית - כל אלו משדרים חולשה ופוגעים באופן חמור בהרתעה. לפיכך, הצעד המיידי והאפקטיבי ביותר לשיקום ההרתעה הוא גלגול לאחור וגניזה של ההפיכה המשטרית, המיותרת וההרסנית, והחזרה הדרגתית של הלכידות והכשירות הצבאית של כוחות צה"ל, ויפה שנה אחת קודם.

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"