עיר העתיד הסעודית. בין שתי מראות ענק / צילום: הדמיה: NEOM
איל השקס הוא מחבר הספר "גשרי הכלכלה" (הוצאת מטר), העוסק ביחסים הכלכליים בין ישראל למדינות ערב.
הסדרת היחסים בין ישראל לערב הסעודית תהיה אירוע טקטוני בכלכלה האזורית. התרחשות כזו תחבר בין שתיים מהגדולות שבכלכלות האזור, אשר עד כה לא קיימו יחסים פומביים, ותפתח הזדמנויות חדשות לשגשוג משותף ולגשרים מדיניים.
מובן למה ערב הסעודית תיהנה מהקשרים הכלכליים. "חזון 2030" שדוחף יורש העצר מוחמד בן סלמאן מכוון להסיר את התלות הסעודית בנפט, לפתח את המדינה טכנולוגית ולחבר אותה לעולם. הקשר עם ישראל, שמוכרת גם במזרח התיכון כמוקד לחדשנות, יכול להיות אבן דרך משמעותית. נוסף לכך, בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות יש תחרות קשה על השפעה כלכלית אזורית. הקשר הכלכלי עם ישראל הוא קלף שיש לאמירויות - ולערב הסעודית אין. בן סלמאן מבין כי היעדר הקשרים הפתוחים עם ישראל הוא מגבלה לשאיפותיה הכלכליות והמדיניות של הממלכה. גם לישראל כמובן יש שפע הזדמנויות מהידוק הקשר הכלכלי. הגישה הישירה לשוק הענקי והקרוב, תעצים את אפשרויות היצוא ותיצור הזדמנויות חדשות לפעילות כלכלית.
חשוב לציין כי יש התקדמות רבה בשנים האחרונות בקשרים גם בלי "נורמליזציה"; התהדקות היחסים הכלכליים לא בהכרח תלויה בטקס מרגש על מדשאות הבית הלבן. כבר כיום, לפי דיווחים שונים, קיימים קשרים כלכליים לא מועטים, הכוללים למשל רכש סעודי של טכנולוגיה ישראלית ורכש ישראלי של חומרי גלם סעודיים. דוגמה עדכנית היא ההכרזה האחרונה של חברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק על תמיכה בפריסה של פתרונות אנרגיה מתחדשת בערב הסעודית. ערב הסעודית גם משקיעה כספים בחברות ישראליות באופן עקיף. ולכן, לא בהכרח צריך נורמליזציה כדי להדק את אותם גשרים, וצריך לקחת זאת בחשבון לפני שמשלמים מחירים משמעותיים שערב הסעודית דורשת תמורת הסדרת היחסים. אך אין ספק שהסדרה פומבית של היחסים בסגנון הסכמי אברהם תעצים את ההזדמנויות האדירות העומדות בפני ישראל בתחומי הסחר, ההשקעות, התחבורה, התיירות ועוד.
הזדמנויות מסחר עד תיירות
● סחר: הסחר עם איחוד האמירויות מאז הסכמי אברהם נותן אינדיקציה למה שיכול לקרות עם ערב הסעודית. סחר זה גדל בשנים בודדות מרמה אפסית להיקף שמתקרב לכ־3 מיליארד דולר בשנה. אמנם חלק מסחר זה הוא דרך איחוד האמירויות ולא איתה, אך מדובר בעלייה עקבית ומשמעותית מבחינה כלכלית. ערב הסעודית היא כלכלה גדולה בהרבה מאיחוד האמירויות ובניגוד אליה, היא פרקטית מדינה שכנה לישראל - מה שאומר שפוטנציאל הסחר, אם יישברו החומות הפוליטיות, יכול להיות גדול פי כמה וכמה מעם איחוד האמירויות. הסחר יכול לכלול כל דבר שערב הסעודית או ישראל מייצרות - ממוצרי אנרגיה, דרך חומרי גלם ועד מוצרי תעשייה מתקדמת. חשוב גם להזכיר את הסחר בשירותים: ערב הסעודית, לפי דיווחים, כבר רוכשת מישראל מוצרי הגנת סייבר, למשל, אך במנגנונים עקיפים. לאחר הסדרת היחסים, פתאום לחברות הייטק ישראליות יהיה שוק עצום ונגיש ממש קרוב לבית.
● פרויקטים אזוריים: ערב הסעודית עושה את הניסוי הגדול בעולם בתכנון אורבני עם בניית NEOM, אזור עתידני שכולל בתוכו עיר באורך 170 ק"מ וברוחב כמה מאות מטרים בין שתי מראות ענק, לצד אזור תעשייה מתקדם ואתרי תיירות עצומים. בעוד שרבים מעלים שאלות על ההיגיון הכלכלי של הבנייה - בן סלמאן נחוש להשקיע מאות מיליארדי דולרים במיזם, מה שאומר שהוא אכן יקום. האזור הוא מרחק נסיעה לא ארוכה מאילת, וישראל יכולה להשתלב בו במספר דרכים, כמו שיתוף פעולה בתחום האנרגיות המתחדשות, סיוע בהתפלה מים לשימוש האזור, פיתוח תעשייה מתקדמת ותמיכה בפיתוח אקו-סיסטם של חדשנות.
● תחבורה: בשנים האחרונות נוסף חלום ישראלי לרשימה: חיבור מסילתי ממפרץ למפרץ - מדובאי ומריאד לחיפה ולתל אביב. החלום הזה קיבל דחיפה משמעותית בועידת ה-G20, שבה הוכרז על מסדרון תחבורה מהודו, דרך המפרץ והמזרח התיכון - ועד לאירופה. קונקרטית, יש שני מתווים אפשריים למסדרון תחבורתי שיערב את ישראל וערב הסעודית. אחד עובר מחיפה, דרך ירדן, אל נמלי ערב הסעודית. בערב הסעודית ובישראל כבר יש התקדמות משמעותית בבניית המסילות הרלוונטיות, אך חסר הרכיב הקריטי של הרכבת בירדן שכיום ללא ממש בתכנון - ויקח שנים לפני שרכיב זה יושלם. מתווה שני מחבר את ישראל וערב הסעודית דרך אילת - אך כאן הרכבת לאילת היא לפי שעה בגדר חלום רחוק. אם החלום על הנתיב התחבורתי כן ימומש, ציר תחבורתי כזה יקל על ערב הסעודית לייצא סחורות לאירופה ולייבא ממנה, וישראל תקבל גישה נוחה לשווקי מדינות המפרץ ותהפוך למוקד אזורי חשוב. אך בינתיים, כל עוד לא יושלמו החוליות החסרות, נאלץ להסתפק בציר לוגיסטי שמבוסס על משאיות.
● השקעות: הצלחתה של תעשיית ההייטק הישראלית תלויה בזרימת הון-סיכון להשקעה בסטארט-אפים ובמיזמים בוגרים. לערב הסעודית, כמו לאיחוד האמירויות, יש קרנות עושר עם מאות מיליארדי דולרים שיכולות להיות מקור נוסף להשקעות בהייטק הישראלי ולתת גישה לערב הסעודית לחדשנות הישראלית. הקרן הסעודית המרכזית, PIF, חשובה לבן סלמאן באופן אישי ויכולה בעצמה להיות כלי משמעותי להידוק היחסים הכלכליים עם ישראל.
● תיירות: ישראלים אוהבים לטייל. ערב הסעודית, שבמשך שנים רבות הייתה סגורה למי שאינם עולי רגל, פתחה בשנים האחרונות את שעריה לתיירים מחו"ל. אך היעד הסעודי סגור בפני מטיילים המחזיקים בדרכון ישראלי בלבד, והסדרה של יחסים תהפוך את ערב הסעודית ליעד שקל להגיע אליו מישראל - יותר מכמעט כל יעד בינלאומי אחר. אתרי תיירות שערב הסעודית מפתחת יכללו את קידייה, פארק שעשועים עצום, שבו תהיה רכבת ההרים הגבוהה, המהירה והארוכה בעולם; פרויקט הים האדום, אתר של מלונות יוקרה לחופי הים האדום; וטרוג'נה, אתר נופש עתידני שיכלול גם אתרי סקי (כן, גם בערב הסעודית). לתייר הישראלי מחכה מפגש עם יעד תיירות מעניין ומתהווה.
אי אפשר להמעיט בהזדמנויות הכלכליות הנובעות מהסדרה פומבית של היחסים עם ערב הסעודית. יש אמנם גם הרבה שמתרחש מתחת לפני השטח כבר כיום, אך הסדרת היחסים תעלה את חיבוריה הכלכליים של ישראל עם האזור לגבהים חדשים.