העולם הפך זה מכבר לכפר גלובלי, וכך גם העבריינות הכלכלית מתנהלת בזירה הבינלאומית: בשנת 2022 תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לעבירות הלבנת הון ומימון טרור היה הונאה, מרמה וזיוף - המהווה כמעט רבע מהיקף העבירות שזוהו (23%). דפוס הפעולה הבולט היה "פעילות בינלאומית" - שהיוותה 20% מכלל דרכי הפעולה של עבריינות הלבנת ההון אשתקד. במילים אחרות: הונאות בינלאומיות הן כיום עבירות הלבנת ההון הנפוצות ביותר.
● שלושה פסקי דין בשבוע | הספה הסתירה רטיבות בקיר הסלון, מוכרי הדירה יפצו בכ-120 אלף שקל
● אבישי גרינצייג, טור סופ"ש | גוררים רגליים: מה קרה לאישומי בזק, וואלה וידיעות בתיקי האלפים?
הנתונים הללו מתפרסמים היום (ב') במסגרת דוח הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2022, הסוקר את המגמות, את הסיכונים ואת הדפוסים העברייניים שזיהתה הרשות בשנה החולפת.
שני תחומי עבריינות משמעותיים נוספים שזיהתה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2022 הם עבירות מס ומע"מ (21%), לצד חברות או ניהול ארגוני פשיעה (13%). בנוסף, תחום עבירות מימון הטרור הוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (9%), לצד שוחד ושחיתות ציבורית, שם נרשמה ירידה בהיקף העבירות מ-9% בשנת 2021 ל-7% בשנת 2022.
השימוש במזומן דווקא בעלייה
מלבד משחק בזירה הבינלאומית, מהדוח עולה כי העבריינים ממשיכים להשתמש במזומן לצורך ביצוע העבירות (17%). נראה כי המגבלות על השימוש במזומן בחוק צמצום השימוש במזומן וכן במסגרת המאבק הבינלאומי בהון השחור, לא מצליחים לבטל את מעמדו של המזומן ככלי מרכזי להלבנת הון, ובניגוד לשאיפה לצמצם את היכולת להשתמש בו - דווקא נרשמה עלייה בשימוש במזומן בקרב עברייני הלבנת הון, מ-9% בשנת 2020 ל-13% בשנת 2021 ול-17% בשנת 2022.
העבריינים השתמשו לא מעט גם בנותני שירותים פיננסיים - צ'יינג'ים (14%) לצורכי הלבנת הון, וכן בהלוואות ושימוש באשראי (12%).
הדוח חושף גם את המדינות המרכזיות מולן מתבצעים שיתופי-הפעולה המודיעיניים החיוניים למאבק בהלבנת ההון ומימון הטרור וכן למול תופעות הפשיעה החמורה והמאורגנת: כ-77% מבקשות המידע בשנת 2022 מיחידות מקבילות בעולם הגיעו ממדינות אירופה, וכ-13% מיבשות אמריקה. הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה (כ-68%), למדינות ביבשת אמריקה (כ-15%), ולמדינות במזרח התיכון (כ-10%).
25 ימים בממוצע להעברת מידע לגופי החקירה
לראשונה השנה, החליטה הרשות להציג לציבור כמה זמן מתבצע מחקר מודיעיני במענה לבקשות מידע בנושאי פשיעה פיננסית, הלבנת הון ומימון טרור. נראה כי הנתונים הללו מתפרסמים במענה לביקורת חריפה שמתח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על הרשות לאיסור הלבנת הון בדוח שפורסם בראשית השנה, שבו צוין כי הגם שהיא יושבת על מאגר עצום של מידע, הכולל מידע על חשש לפעילות כלכלית פלילית, הרשות לאיסור הלבנת הון (רשל"ה) לא מסייעת מספיק למאבק בעבריינות הכלכלית ובהלבנת ההון.
דוח הביקורת חשף שורה ארוכה של ליקויים בתפקודה של רשל"ה, כאשר בין הליקויים המטרידים הייתה העובדה שהרוב המוחלט - 87%-100% - מהדוחות שהעבירה הרשות למשטרה, לרשות המסים או לרשות ניירות ערך לא הובילו לפתיחת חקירה. "האמור מעלה חשש כי המשאבים הרבים שמשקיעה הרשות יורדים לטמיון", כתב המבקר בדוח.
בדוח השנתי שפרסמה הרשות צוין לראשונה משך הזמן שלוקח לרשות לטפל בבקשת מידע שמעבירה המשטרה, כאשר מהנתונים עולה כי הרשות מבצעת חקירה מודיעינית ומעבירה מידע מודיעני לגופי האכיפה והביטחון במענה לבקשות מידע תוך כשבועיים (15 ימים) באופן חציוני, ולאחר כשלושה שבועות (כ-25 ימים) באופן ממוצע. "כמובן שחלק מהחקירות מורכבות יותר ומצריכות זמן חקירה ממושך", צוין בדוח.
הרשות פירטה בדוח מספר חקירות בהן הייתה מעורבת כגוף מודיעיני, ובין היתר עשרות חקירות כלכליות, בישראל ובעולם, שהובילו לכתבי אישום, תפיסת וחילוט כספי עבריינים בהיקף עצום.
כך למשל, מוצגת בדוח חקירה משותפת של משטרת ישראל, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, במסגרתה נחשפה פרשיית הלבנת הון באמצעות נותן שירותים פיננסיים. הנאשם, שהיה ידוע בקשריו לארגון פשיעה מוכר העוסק בסחר בסמים, קיבל לידיו צ'קים בסך של עשרות מיליוני שקלים, על שם חברות קבלן בתחומי כוח-אדם, שמירה וניקיון, המקושרות גם הן לארגון הפשיעה, וסיפק להם שירותים פיננסיים כשאינו בעל רישיון לעיסוק זה.
החשוד המרכזי קיבל לידיו צ'קים של החברות, ניכה את הצ'קים עבורן ולאחר מכן ביצע ניכיון משנה אצל נותן שירותים פיננסיים אחר אשר אינו קשור לארגון הפשיעה, תוך שהוא מציג מצג כוזב לפיו הוא מגיע כ"שליח" של החברות "מקבלות השירות", אולם בפועל גבה מהחברות עמלה על פעילותו זו.
במהלך כל התקופה, הנאשם לא פנה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לקבלת רישיון, לא דיווח על פעילותו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ולא הצהיר לנותן השירותים פיננסיים כי הוא נהנה מעצם פעילות ניכיון הצ'ק בכך שמקבל עמלה או תמורה מעיסוקו בכך.
עוד הכשיל הנאשם את הנש"פ בעל הרישיון ואת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, באופן שהסתיר את זהות הנהנה הסופי ואת מקבל השירות האמיתי. פעולותיו נעשו במטרה להסתיר את העובדה שנתן שירותים פיננסיים לחברות, ובמטרה לגרום לדיווח כוזב של נותן השירותים הפיננסיים בעל הרישיון לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
סחיטה באיומים של אחת ממשפחות הפשע הבולטות בארץ
חקירה נוספת המוזכרת בדוח - של משטרת ישראל, רשות המסים בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - חשפה פרשיית סחיטה באיומים והלבנת הון של אחת ממשפחות הפשע הבולטות בארץ.
לאחר שמשפחת הפשע השתלטה על קרקעות במרכז הארץ, הוסכם על מתווה הסדרה במסגרתו המשפחה תפנה את הקרקעות ותשיב אותן לרשות מקרקעי ישראל לצורך שיווקן במכרזים פומביים.
לאחר שהתמודדו והפסידו במכרזים פומביים על הקרקעות, בני משפחת הפשע ואנשים מטעמה החלו לסחוט באיומים אזרחים אשר זכו במכרזים, תוך שהם מצהירים כי הם מגיעים בשם בני משפחת הפשע, הידועה בגין מוניטין אלים וכוחני, במטרה להפקיע מידיהם את הזכויות במגרשים בהם זכו.
בחלק מהמקרים נדרשו הזוכים לשלם דמי חסות ("פרוטקשן") למשפחת הפשע או לאנשי קש מטעמה על שימוש בקרקעות. בני משפחת הפשע ניכו את כספי הסחיטה שהתקבלו בהמחאות מהנסחטים לנותן שירותים פיננסיים, ומשם הועברו הכספים לחשבונות של אנשי קש וחברות קש מטעמה של משפחת הפשע.
