שאול המלך, ציור שמן של ארנסט ג’וזפסון, 1878 / צילום: ויקיפדיה
איתיאל גולדויכט, רב, מרצה ב־aish ומייסד TLI Advance, תכנית ניהול להצלחה עם משמעות
מה אנחנו אמורים לעשות, כמנהלים, עם טעויות? בין אם הצוות טעה או אנחנו טעינו, איך אנחנו אמורים להתקדם קדימה?
אין איש עסקים שלא עשה טעויות ושלא ידע נפילות ואכזבות. זה קורה לכולם. ההבדל בין מנהלים טובים ואלה שאינם נעוץ בתגובה לטעות. וזה, אגב, נכון לא רק לעולמות הניהול אלא לכל מערכת יחסים.
אנחנו יכולים לזרוק את האשמה על מישהו אחר. אנחנו יכולים למצוא תירוצים למה הטעות קרתה. האינסטינקט מוביל אותנו למקומות הללו, כי כשאנחנו מפנים את האצבע לעבר מישהו, יש לנו תחושה של לקיחת אחריות. אבל האמת היא שזוהי לקיחת אחריות מזויפת. במקום למצוא פתרונות לבעיה, אנחנו עסוקים במציאת הגורמים לבעיה.
נטילת אחריות אמיתית דורשת הבנה שאנחנו חלק מהבעיה, גם אם לא כל הבעיה. מנהל מוצלח יודע לקחת אחריות מלאה על הפרויקט והעובדים שלו. הוא מרגיש מחויבות לגבי כל טעות.
הנכונות לקחת אחריות טוטאלית
ג'וקו וילינק שירת 20 שנה ביחידת העילית של חיל הים האמריקאי. במהלך שירותו הוא הצליח לזהות מי היו המנהיגים והיחידות שצלחו כל משימה. "הסגולה שהקנתה להם את גדולתם, פעם אחר פעם, היתה הנכונות שלהם ליטול אחריות טוטאלית - לא רק על דברים שהם היו מופקדים עליהם, אלא על כל דבר שהשפיע על ביצוע משימתם."
עם פרישתו הוא ייסד חברת ייעוץ למנהיגים ואף כתב ספר בשם "אחריות וניצחון: גישת המנהיגות הטוטאלית של יחידת העילית האמריקאית "אריות הים" ויישומה בעולם העסקי, הארגוני והצבאי" (הוצאת מטר). הוא הפך לרב מכר ושולב כספר חובה בתוכניות פיתוח מנהלים.
מנהיג טוב הוא לא מושלם
קבלת אחריות הוא עיקר התהליך שמתווה לנו חכמת היהדות לקראת יום הכיפורים. לפי היהדות, אין בעיה אם עשינו טעות, הבעיה היא אם לא נשאנו באחריות. אפשר לראות זאת בטעות הראשונה המתוארת בתנ"ך, כשאדם וחוה אכלו מעץ הדעת: האדם האשים את האשה והיא האשימה את הנחש.
כך גם היה עם שאול, המלך הראשון של ישראל, שהאשים את העם ביחס המוטעה לעמלקים. השלכות מעשיהם נבעו מאי לקיחת אחריות ולא מהחטא עצמו. לעומת שאול, דוד המלך, שכשנאמר לו שהוא חטא, הוא מייד הודה: "חטאתי". המילה "חטא" היא מלשון החטאת המטרה. החטאתי את המטרה. עשיתי טעות.
להיות מנהיג טוב אין משמעו להיות מושלם. זה כן דורש מאיתנו להבין שאם אנו מצפים לקבל קרדיט על ההצלחות שלנו עלינו גם לקחת אחריות מלאה על הכשלונות שלנו או של הצוות שלנו.
העת לומר "חטאתי"
נכחתי פעם באירוע שבו אדם בכיר היה אמור לשאת דברים בליווי מצגת. אלא שמשהו השתבש והמצגת לא הייתה שם. כשהקהל התחיל להבין מה קורה, מנהל האירוע נעמד ואמר: "אני רוצה לעדכן שהמצגת לא תהיה היום. אני יכול לספר לכם איך זה קרה אבל זה לא משנה, אני לוקח אחריות מלאה. זו טעות שלי. ניסינו למצוא פתרונות ולא הצלחנו, אבל דבר אחד אני יכול להבטיח לכם, זה לא יקרה שוב". בעיני, זו דוגמה מופתית של "אחריות טוטאלית". כמו שג'וקו וילינק אומר: "מנהיגים חייבים לקחת אחריות על הכל בעולם שלהם. אין אף אחד אחר להאשים".
יום הכיפורים הוא העת בה אנחנו לוקחים אחריות בגלוי, אומרים "חטאתי" ומביעים רצון להשתפר. בעצם קבלת האחריות, אנחנו מוכיחים שאפשר לסמוך עלינו שנשתפר.