גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כל המערכת עלולה לקרוס": מה קורה לגמ"ח החרדי כשהריבית עולה

הגמ"ח החרדי המרכזי מכניס בכל שנה 25 מיליון שקל שמחולקים להלוואות לציבור לצורך רכישת דירה ● "זה חלק מרכזי במודל הכלכלי של משפחות חרדיות"

בני ברק. שיעור הבעלות על דירה בחברה החרדית גבוה מהשיעור במשקי הבית היהודיים הלא חרדיים / צילום: Shutterstock
בני ברק. שיעור הבעלות על דירה בחברה החרדית גבוה מהשיעור במשקי הבית היהודיים הלא חרדיים / צילום: Shutterstock

​משקי הבית החרדיים בישראל הם עניים למדי. על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת של משקי בית חרדיים עומדת על 14,121 שקל בחודש בלבד, לעומת 21,145 שקל בכלל משקי הבית היהודיים בישראל. כלומר - כשליש פחות. ובכל זאת, שיעור הבעלות של דירות בקרב משקי בית חרדיים בני 35 ומעלה עומד על לא פחות מ־78%, אפילו מעט יותר מאשר זה של משקי בית יהודיים לא חרדיים, שעומד על 77%.

בהתחשב במחירי הדיור הגבוהים בישראל, קניית דירה היא אתגר לא פשוט גם עבור משקי בית עם הכנסה משמעותית. עבור זוגות חרדיים צעירים, שהכנסתם עלולה להיות נמוכה למדי, מדובר באתגר פיננסי ניכר. אז איך זה יכול להיות?

התשובה הראשונה היא בסיוע משפחתי: "כמו שהורים מממנים מטרנה עבור התינוק, כך ההורה החרדי מממן משכנתה גם עבור הילדים הגדולים שלו, עד גיל 40 ומעבר", אומר איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים. "וזו הציפייה החברתית. כמובן, ככל שיש יותר ילדים, כך זה הופך להיות קשה יותר".

איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים / צילום: שלומי יוסף

כאן נכנסים לתמונה הגמ"חים. גמ"ח (גמילות חסדים) הוא כינוי לכל סוג של מפעל צדקה, עזרה הדדית וסולידריות קהילתית בחברה החרדית. אך בתחום הנדל"ן, גמ"חים הם מערכות פיננסיות שמגלגלות סכומי עתק במטרה לסייע לזוגות צעירים מהחברה החרדית לרכוש דירה. "גמ"חים הם חלק מהותי מהדרך של משפחות חרדיות לרכוש דירות", אומר ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי למחקרי מדיניות. "זה גוף ללא כוונת רווח, שיכול להלוות כסף ללא ריבית. יש לזה חלק מרכזי במודל כלכלי של משפחות חרדיות בעשור וחצי האחרונים".

160 שקל בחודש לכל ילד

איך זה עובד? אחד הגמ"חים המוסדרים והגדולים ביותר הוא "הגמ"ח המרכזי" הפועל מירושלים, ואתר האינטרנט שלו מסביר באופן פשוט את המודל: הורים מוזמנים לפתוח חשבונות לילדיהם כבר מרגע הלידה, ולהתחייב למספר "יחידות הלוואה" עבורם. במשך שנים ההורים תורמים לגמ"ח, וכך נותנים לו את "רשת הביטחון" להפסדים וחדלויות פירעון. מי שתרם במשך שנים בצורה כזאת הופך לזכאי להלוואה מהגמ"ח ללא ריבית - שהופכת לבסיס להון העצמי עבור הדירה.

כך למשל, במה שהגמ"ח המרכזי מגדיר כ"מסלול הקלאסי" ההורים מפקידים בכל חודש עד 160 שקל בחודש לכל ילד, ב־120 תשלומים. בסוף התקופה, מי שהפקיד את הכסף זכאי לקבל מהגמ"ח הלוואה ללא ריבית בשווי של 160 אלף שקל. הגמ"ח המרכזי מציע גם "מסלול פריסה מורחבת" שכולל 192 תשלומים של עד 300 שקל לילד, ובסופם מקבלים זכאות להלוואה עד 240 אלף שקל לכל ילד. למרות פניות גלובס לגמ"ח המרכזי, ולרואת החשבון המבקרת שלו, לא נמסר תגובה.

קרומבי מציין כי הסיבה שמוסדות כאלה יכולים להתקיים בקנה־מידה נרחב (הגמ"ח המרכזי מכניס 25 מיליון שקל בשנה) היא בשל תרבות האמון החזקה בחברה החרדית, והמחויבות למוסר תשלומים גבוה. "זה נכון גם בהלוואות מול הבנקים הרשמיים, והם יודעים את זה. לכן בנקים מוכנים להעמיד הלוואות משמעותיות לחרדים. חרדי לא יגיע למצב שמגיעה אליו הוצאה לפועל, גם במחיר קשה ברמת החיים".

"המודל הטיפוסי הוא גיוס של 200 או 300 אלף שקל משני זוגות ההורים ביחד, דרך גמ"חים או חסכונות, ועם זה באים לבנק ולוקחים משכנתה", אומר ד"ר רגב. "21% מרכישות הדירות מומנו במינוף של 100%, בדרך כלל דירות קטנות וזולות בפריפריה". דירות כאלה עומדות במוקד תוכנית של משרד השיכון בראשות גולדקנופף, שמחלקת הנחה של 50 אלף שקל לדירות בשווי עד 600 אלף.

עם העלייה של מחירי הדיור, דירות בריכוזים החרדיים הקלאסיים בירושלים ובבני ברק הפכו לרחוקות מאוד מהישג ידם של זוגות צעירים חרדים. אז כדי להיכנס לשוק הדיור בכל זאת, אומר ד"ר רגב, "חרדים קונים דירות קטנות בעיירות פיתוח, ומשכירים אותן לציבור הכללי בזמן שמוצאים פתרונות דיור ארעיים בקהילות האם: מרתפים, חניונים, עליות גג, דירות של 30־40 מ"ר. אבל אי אפשר לחיות ככה עם הרבה ילדים - ואז עוברים לאותן דירות להשקעה בפריפריה".

לפני כחודש, סייר ח"כ משה רוט מיהדות התורה בריכוזים חרדיים בערי הצפון והכריז ש"הפריפריה היא העתיד של הציבור החרדי". כאן ד"ר רגב מוסיף ש"ברגע שמספיק חרדים עוברים - המקום נהיה אטרקטיבי יותר עבור חרדים נוספים".

עליות הריבית הן האיום המשמעותי

עליות הריבית מהוות איום משמעותי על כל המודל הכלכלי הזה. אלו הקשו על כל הלווים, אך עבור זוגות חרדיים שממונפים בצורה דרמטית ביחס להכנסתם - זה משפיע במיוחד. יותר מזה - השירות העיקרי שהגמ"חים מציעים הוא הלוואות ללא ריבית, מה שאומר שככל שהריבית במשק גבוהה יותר כך הסבסוד נהיה משמעותי יותר.

"העלאת הריבית היא מכה דרמטית למשקי הבית החרדיים. היא גם הגורם המרכזי לעלייה בכניסת חרדים לשוק העבודה", אומר ד"ר רגב, "יוקר המחיה העולה ומחירי הדיור הגבוהים מביאים להידלדלות משאבים: ההורים יכולים לעזור פחות, והמודל שנשען על הגמ"חים מתפורר. בסביבת ריבית אפסית, מודל של רכישת דירה ב־100% מינוף זה רעיון מצוין, זה מאפשר חסכון ניכר, ונהנים מעליית הערך. אבל כשהריבית גבוהה כמו היום, זו בעיה".

בעיניו יש לכך השלכות דרמטיות במיוחד על מודל חברת הלומדים, שבעיניו "לא היה בר קיימא מלכתחילה, כי היו לאנשים הורים עובדים שמימנו אותם. היום זה כבר נהיה בלתי אפשרי".

כלומר, כאשר יש צורך לחסוך כסף ולהתמנף דרמטית עבור מספר ילדים רב, זה אולי אפשרי בדור הראשון או השני. אבל במצב היום, כשרבים מההורים שצריכים לסייע במימון הדירות לא בהכרח עובדים או עובדים ומרוויחים מעט - זה כבר נהיה קשה עד בלתי אפשרי.

"אני חוקר את ההיסטוריה הכלכלית החרדית כחלק מצוות של מכון אהרון, ואנחנו רואים שלא רק ששיעור העובדים ירד ביחס לשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה", אומר קרומבי. "גם מספר הילדים עלה. ככה שמה שהדורות הקודמים יכלו להציע לשלושה ילדים, קשה להציע לשבעה ילדים היום".

"בניגוד למשבר הסאב פריים, משבר הקורונה לא פסח עלינו", אומר ד"ר רגב. "זה חשף את נקודת התורפה של המודל הכלכלי: הייתה עלייה בביקוש להלוואות יחד עם ירידה בהיצע. הגמ"חים נאלצו לסרב להרבה אנשים, בזמן שהם היו בולם הזעזועים הכלכלי של החברה החרדית".

"לגמ"חים אין מחלקת סיכונים של בנק"

"הגמ"חים מבוססים על אמון, ויש שוק שלם בתוך הקהילה. אבל השוק הזה לא מנותק מהעולם", אומר קרומבי. "יש תורמים ששמים כסף בגמ"ח, ואם יש מיתון הם יפסיקו לתת. בו זמנית, אנשים ימשכו את הפיקדונות, כמו כל בנק. אבל לגמ"חים אין מחלקת ניהול סיכונים גדולה כמו של בנק, וגם אין את בנק ישראל כרגולטור.

"הבעיה מחריפה כשמבינים שאנשים 'מגלגלים' גמ"חים - לוקחים הלוואות מגמ"ח אחד, וכשאי אפשר לשלם, ממחזרים עם הלוואה מגמ"ח אחר. כשיותר מדי אנשים לא יהיו מסוגלים להחזיר, זה ייצור תגובת שרשרת. אם גמ"ח משמעותי נופל, כלומר כבר לא מסוגל לתת הלוואות והצ'קים שלו חוזרים - כל המערכת עלולה לקרוס".

בעיניו, המשמעויות הכלכליות עבור החברה החרדית הן אדירות: "הרזרבות של משק בית חרדי הן קטנות. כשהמים עולים, מי שהכי נמוך נרטב ראשון. כשיש מיתון משמעותי, או כל צרה כלכלית אחרת, מעמד הביניים יאלץ להוריד את רמת החיים - אבל לרוב החרדים אין לאן לרדת".

כרגע, מערכת הגמ"חים הפיננסיים עודנה עומדת, ועוד לא נרשמה קריסה כזאת. אבל לא מן הנמנע שאם הריבית תמשיך להיות גבוהה עוד זמן רב, ובמקביל תמשיך ההאטה הכלכלית - אנחנו עלולים לראות זאת. אם רוצים לשנות את המערכת ולרכך נפילה פוטנציאלית, הזמן לעשות זאת הוא כעת.

עוד כתבות

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עלו, מניות הנדל"ן איבדו גובה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● וול סטריט סגרה יום שלישי רצוף של ירידות, ה-S&P 500 עבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● אמזון צנחה אתמול במסחר המאוחר בכ-10%, בעקבות דוחות מעורבים שפרסמה ● הביטקוין צנח אתמול בכ-10% ונסחר הבוקר סביב 65 אלף דולר ● וגם: הכירו את מניית ה-AI החדשה שתיכנס היום למדד ה-S&P 500

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות