גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במה תרמה מערכת המשפט למעמד המשפחה הלהט"בית בישראל?

דבריו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה עוררו סערה לגבי שאלת מקומה של מערכת המשפט במעמדם המשפטי של להט"בים בישראל ● גם למחוקק יש תרומה למעמד זה, אבל אכן רוב הזכויות ניתנו באמצעות הפסיקה, בעיקר בענייני משפחה ● אך גם ביהמ"ש לא נתן מענה לכל הבעיות ● המשרוקית של גלובס

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) / צילום: רפי קוץ
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) / צילום: רפי קוץ

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה עורר סערה לאחר שהתראיין למוסף החג של "ידיעות אחרונות", וצוטטה בו בגדול הכותרת: "אני אבא בזכות בג"ץ? זו הסיסמה הכי שקרית ששמעתי". בגוף הכתבה היה ניתן למצוא אותו אומר: "מה בדיוק בג"ץ תרם להורות שלי? כלום ושום דבר. זה בהיבט האישי שלי אני אומר. לא יודע לגבי אחרים" (נציין כי חלק מהדברים הופיעו במהדורה הדיגיטלית אך לא במהדורת הדפוס).

זה הביא אותנו לתהות: כמה ממעמדם המשפטי של להט"בים בישראל קיים בזכות בג"ץ, וכמה בזכות הכנסת?

המשרוקית | האם רק בנט ולפיד הצליחו להוריד את הרציחות בחברה הערבית בעשור
המשרוקית | הממשלה הנוכחית שינתה הכי הרבה חוקי יסוד בהכי מעט זמן?

דבר המחוקק

אז מה נתן המחוקק ללהט"בים? "תרומת המחוקק היא בעיקר בהגנה עליהם כיחידים", מסבירה עו"ד עירא הדר, מומחית לזכויות להט"ב ושותפה במשרד עורכות הדין עירא הדר ומיכל עדן. רגע מכונן הגיע ב־1988, אז הוסר מחוק העונשין הסעיף שאוסר על יחסי מין "שלא כדרך הטבע" (שאסר גם, אבל לא רק, על יחסי מין בין גברים). אומנם הייתה הנחיית יועמ"ש לא לאכוף את האיסור, אך שנים רבות הוא לא בוטל.

כדי לעקוף את התנגדות המפלגות הדתיות, הסרת הסעיף לא נעשתה באופן מוצהר, אלא דרך חקיקה מחדש של כל הפרק העוסק בעבירות מין, מבלי להכניס לפרק החדש את הסעיף הנ"ל. הדבר נחשב לנקודת מפנה במעמדם המשפטי של הלהט"בים בישראל, שכן הם הפכו מקרימינלים למי שיש לתת להם לממש את העדפותיהם.

בהמשך הגיעו מספר חוקים נוספים: ב־1992 תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כך שאסר על אפליה על רקע נטייה מינית; ב־1997 תוקן חוק לשון הרע, כך שאסר על ביזוי אדם על רקע נטייתו המינית; ב־1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, שכלל גם התייחסות משפילה לנטייתו המינית של אדם. יחס לנטייה מינית ניתן גם בחוק איסור אפליה, חוק זכויות החולה וחוק זכויות התלמיד. ב־2004 עוינות כלפי ציבור בגלל נטייה מינית הוכנסה לחוק העונשין תחת פשע שנאה.

אך רוב הקרדיט לא מגיע לרשות המחוקקת: "רובן המכריע של זכויות הלהט"ב בישראל עוגנו באמצעות הפסיקה של הערכאות השונות, מביית המשפט לענייני משפחה ועד לבית המשפט העליון", אומר פרופ' צבי טריגר מהמכללה למינהל. נייר עמדה של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה בנושא השפעת החקיקה המשפטית על זכויות הלהט"ב בישראל, שטריגר הוא אחד ממחבריו, מזהיר כי בגלל שרוב זכויות הלהט"ב מעוגנות בפסיקה ולא בחקיקה, הרי שפגיעה בבג"ץ תסכנן.

פרופ' טריגר מסביר כי רבות מפסיקות בג"ץ בנושא ניתנו כבר לפני עשורים, עוד לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "הוא ביסס את הפסיקות האלה על עיקרון השוויון, עיקרון חוקתי שלא מופיע בחוקי היסוד. בנוסף, בהשפעת המנדט הבריטי שיטת המשפט בישראל היא המשפט המקובל, שיוצא מנקודת הנחה שהחוק לא יכול לחזות כל תסריט אנושי אפשרי, ולכן בית המשפט צריך לפרש את החוק איפה שיש לקונות".

המדינה, לדבריו, התנגדה למתן הזכויות הללו: "היה צורך באנשים שיעתרו ויעמדו מול עורכי הדין של המדינה. בסופו של דבר, בית המשפט הוא שחקן סביל. אנשים שמרגישים מקופחים פונים אליו ומגישים תביעה, והוא צריך להכריע - זו העבודה שלו".

הכול נשאר במשפחה

נייר העמדה הזה נותן מקום רב לזכויות הקשורות להקמת משפחה, כדוגמה בולטת לזכויות להט"ב הקיימות בזכות הרשות השופטת. עו"ד דניאלה יעקובי, שייצגה ומייצגת בשורת עתירות עקרוניות שעניינן השוואת זכויות הקהילה הלהט"בית, מסכימה עם הקביעה: "בלי פסיקות בתי המשפט היינו היום במצב שלא הייתה הכרה במשפחות להט"ביות בישראל". גם לדברי עו"ד הדר, "אלמלא בתי המשפט, מדינת ישראל לא הייתה מכירה כלל במשפחות הלהט"ביות, ונותרת אחת המדינות החשוכות ביותר בהכרה במגוון המשפחות הקיימות".

הפגנה נגד החקיקה המשפטית / צילום: רובי יהב

לפי פרופ' טריגר, העליון עיגן זכויות משפחה לפני שמשפחה להט"בית עמדה על הפרק. ב־1963 הוא קבע את ההכרה במעמד הידועים בציבור (כתוצאה מכך, בהמשך נכנסו מעט תיקוני חקיקה דרך הכנסת שהתייחסו גם לקיומם של ידועים בציבור). לדבריו, פירוש הדבר שכל תא משפחתי שלא נוצר דרך המונופול הדתי עלול להיפגע בעקבות פגיעה בבג"ץ.

כשזה מגיע לזכויות להט"ב, נקודת מפתח היא פסק הדין התקדימי בעניין אל על נ' יונתן דנילוביץ', שניתן על־ידי בג"ץ ב־1994. דנילוביץ' היה דייל אל על, שביקש מחברת התעופה להכיר בבן זוגו כידוע בציבור, לצורך קבלת הטבה שהיא חילקה לעובדיה ולבני ובנות זוגם כחלק מהסכם קיבוצי. אל על סירבה רק מאחר שהם היו זוג חד־מיני. דנילוביץ' פנה לבית הדין לעבודה, שמצא כי למרות שההסכם הקיבוצי היה לטובת אל על, הרי שהיה מדובר בהוראה מפלה שנגדה את החוק.

כשאל על נכשלה בערעור לבית הדין הארצי, היא עתרה לבג"ץ. זה דחה את העתירה ברוב דעות שאכן מדובר באפליה ופגיעה בשוויון. השופט אהרן ברק תהה בפסק דינו: "וכי הפרידה מבן זוג מאותו מין קלה יותר מפרידה מבן זוג מהמין השונה? האם חיי השיתוף בין בני אותו מין שונים הם, מבחינת יחסי השיתוף והאחווה וניהול התא החברתי, מחיי שיתוף אלה בין בני זוג ממין שונה?". החשיבות של הפסיקה, לפי עו"ד יעקובי, היא שזו הייתה הפעם הראשונה בה בית המשפט הכיר בפועל בזוגיות חד־מינית.

אבן־דרך נוספת הונחה בבג"ץ ברנר־קדיש משנת 2000, שעניינו היה זוג נשים, שאחת אימצה את בנה של השנייה בארה"ב. השתיים עתרו לבג"ץ, לאחר שפקיד משרד הפנים סירב להכיר באימוץ זה למרות צו האימוץ האמריקאי, בטענה כי ביולוגית לא ייתכן זוג הורים מאותו המין. נשיאת העליון דורית ביניש פסקה כי הרישום אינו עניין ביולוגי, וכי יש להכיר באימוץ שנעשה בארה"ב. בכך בג"ץ אילץ את המדינה להכיר באימוץ שנעשה על־ידי בנות זוג מאותו המין במדינה אחרת.

ב־2005, בית המשפט העליון, הפעם כערכאת ערעור, קיבל את הערעור של בנות הזוג ירוס־חקק על פסיקת המחוזי, ופסק כי אין מניעה שבת זוג של אם ביולוגית תאמץ את ילדיה. כך, לראשונה חוק האימוץ הוחל על בני זוג מאותו המין.

ב־2007 ניתן פסק דין נוסף שאפשר הכרה בהורות ללא צו אימוץ, במקרים של שתי נשים שהביאו ילד, כשאחת מהן נשאה עובר שנוצר מביצית של השנייה. "זו הייתה הפעם הראשונה בה בית המשפט איפשר להכיר בהורות בני זוג מאותו המין באמצעות צו הורות פסיקתי", אומרת עו"ד יעקובי.

ב־2014 בג"ץ פסק במשותף בשתי עתירות שעניינן הכרה בהורות של בני זוג מאותו מין שהביאו ילדים בהליך פונדקאות בחו"ל (בג"ץ ממט־מגד ואחרים נ' משרד הפנים). "במסגרת הליך זה בית המשפט סלל, לראשונה, את הדרך לרישומם ולהסדרת מעמדם של ילדים שנולדו בהליך כזה, באמצעות צו הורות פסיקתי", מסבירה עו"ד יעקובי.

היא מוסיפה כי המדינה הניחה לא מעט מכשולים בפני זוגות חד־מיניים שמבקשים לקבל צו כזה: "בני הזוג צריכים להיות תושבי ישראל, בני 21 לפחות, ללא עבר פלילי, לקיים זוגיות לפחות 18 חודשים לפני הבאת הילד, לחתום על הסכם הורות, להגיש את הבקשה תוך 90 יום מהלידה ולערוך תסקיר. בתי המשפט, העליון כמו גם ערכאות נמוכות יותר, בחנו את התנאים האלו וביטלו חלק ניכר מהם".

עוד פסיקה חשובה הייתה בבג"ץ ארד־פנקס. ב־2020 בג"ץ קבע כי הסדר הפונדקאות שקבוע בחוק מפלה ואינו חוקתי, ונתן לכנסת שנה לתקנו. ב־2021, משהחוק לא תוקן, בג"ץ נתן פסק דין משלים שביטל את ההגדרות בחוק והורה לפרשו כך שיכלול גם זוגות מאותו מין ואת מי שרוצים להיות הורים יחידנים. שנה לאחר מכן העליון כערכאת ערעור פסק כי הורות שהוכרה באמצעות צו הורות פסיקתי שווה בערכה להורות ביולוגית, וכי אין לאפשר נישול של ההורה הלא ביולוגי מההורות במקרה של פרידה.

חשוב לציין גם את ההכרה של בג"ץ בזכות של גבר טרנסג'נדר שעבר הליך של הריון ולידה, להירשם כהורה בתעודת הלידה של ילדו במגדרו הנכון. בפסק דין שניתן על־ידי בג"ץ במאי 2021 נקבע כי "התייחסות א-מגדרית מיטיבה עם הטרנסג'נדר עצמו ומכירה בתפיסתו לפיה זהותו המגדרית אינה תואמת את השדה 'אם'".

הדרך עוד ארוכה

למרות תרומת מערכת המשפט, הדרך עודנה ארוכה, כפי שמבהירה עו"ד יעקובי: "להט"בים בישראל עדיין אינם נהנים משוויון זכויות מלא, ובתי המשפט לא אחת דחה עתירות. לבני זוג מאותו המין עדיין אין אפשרות להינשא בישראל. עדיין אין הכרה בתא משפחתי עם יותר משני הורים. בני זוג מאותו המין עדיין נדרשים להליכים משפטיים כתנאי להכרה בהורות. בתעודת הלידה של ילדים לשתי אמהות עדיין רשומה רק האם שילדה.

"בני זוג מאותו המין עדיין אינם רשאים לאמץ בישראל ילד, כזוג, מאחר שחוק אימוץ ילדים בישראל קובע מפורשות כי 'אין אימוץ אלא על־ידי איש ואשתו יחד'. כתוצאה מכך בני זוג מאותו המין מופלים ויכולים לאמץ רק ילדים שבני זוג שהם גבר ואישה אינם מעוניינים לאמץ אחר לא רוצה. עתירה הוגשה בעניין זה לבג"ץ, ממתינה להכרעתו ומותר להיות אופטימיים בעניין זה, לאור זאת שבדיון שהתקיים באוגוסט האחרון, בית המשפט אותת כי לא ניתן יהיה להימנע מהכרעה פרשנית בעניין, זאת לאחר שהיועמ"שית הודיעה לבית המשפט כי אין היתכנות פוליטית לתיקון החוק".

גם לעו"ד הדר יש ביקורת: "הייתי מצפה מבתי המשפט להעניק לקהילת הלהט"ב הגנה מלאה ושלמה יותר ולהשוות לחלוטין בין חברי וחברות הקהילה לבין האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. למשל - להכשיר נישואים אזרחיים ללהט"בים, לאפשר אימוצים על־ידי זוגות להט"בים, לרשום הורות להט"בית ללא צורך בהליך משפטי, להעניק לילדים שיש להם שתי אמהות או שני אבות תעודות לידה המשקפות את מציאות חייהם, להשוות את מצב הלהט"בים בענייני ירושה, להעניק הגנה מלאה לטרנסים ועוד".

לקריאה נוספת

פסיקות נבחרות
בג"ץ אל על נ' יונתן דנילוביץ'
בג"ץ ברנר-קדיש
בג"ץ ממט-מגד ואחרים נ' משרד הפנים
בג"ץ ארד-פנקס

עוד כתבות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

זינוק של 166%: יותר ישראלים עשירים מבקשים תושבות זרה. מי בראש?

ע"פ נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, פורטוגל וספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

מגמה מעורבת באסיה, בעקבות מכסי טראמפ והירידות בוול סטריט

בורסת הונג קונג יורדת בכ-2% ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● מחירי המתכות היקרות קפצו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו ירידות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו?

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים ● "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו. נכנסנו למו"מ רציני ומכבד. מתוך אחריות, עשינו הקלה בשביתה: חצי מהעובדים עובדים עכשיו"

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב־0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים