גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במה תרמה מערכת המשפט למעמד המשפחה הלהט"בית בישראל?

דבריו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה עוררו סערה לגבי שאלת מקומה של מערכת המשפט במעמדם המשפטי של להט"בים בישראל ● גם למחוקק יש תרומה למעמד זה, אבל אכן רוב הזכויות ניתנו באמצעות הפסיקה, בעיקר בענייני משפחה ● אך גם ביהמ"ש לא נתן מענה לכל הבעיות ● המשרוקית של גלובס

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) / צילום: רפי קוץ
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) / צילום: רפי קוץ

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה עורר סערה לאחר שהתראיין למוסף החג של "ידיעות אחרונות", וצוטטה בו בגדול הכותרת: "אני אבא בזכות בג"ץ? זו הסיסמה הכי שקרית ששמעתי". בגוף הכתבה היה ניתן למצוא אותו אומר: "מה בדיוק בג"ץ תרם להורות שלי? כלום ושום דבר. זה בהיבט האישי שלי אני אומר. לא יודע לגבי אחרים" (נציין כי חלק מהדברים הופיעו במהדורה הדיגיטלית אך לא במהדורת הדפוס).

זה הביא אותנו לתהות: כמה ממעמדם המשפטי של להט"בים בישראל קיים בזכות בג"ץ, וכמה בזכות הכנסת?

המשרוקית | האם רק בנט ולפיד הצליחו להוריד את הרציחות בחברה הערבית בעשור
המשרוקית | הממשלה הנוכחית שינתה הכי הרבה חוקי יסוד בהכי מעט זמן?

דבר המחוקק

אז מה נתן המחוקק ללהט"בים? "תרומת המחוקק היא בעיקר בהגנה עליהם כיחידים", מסבירה עו"ד עירא הדר, מומחית לזכויות להט"ב ושותפה במשרד עורכות הדין עירא הדר ומיכל עדן. רגע מכונן הגיע ב־1988, אז הוסר מחוק העונשין הסעיף שאוסר על יחסי מין "שלא כדרך הטבע" (שאסר גם, אבל לא רק, על יחסי מין בין גברים). אומנם הייתה הנחיית יועמ"ש לא לאכוף את האיסור, אך שנים רבות הוא לא בוטל.

כדי לעקוף את התנגדות המפלגות הדתיות, הסרת הסעיף לא נעשתה באופן מוצהר, אלא דרך חקיקה מחדש של כל הפרק העוסק בעבירות מין, מבלי להכניס לפרק החדש את הסעיף הנ"ל. הדבר נחשב לנקודת מפנה במעמדם המשפטי של הלהט"בים בישראל, שכן הם הפכו מקרימינלים למי שיש לתת להם לממש את העדפותיהם.

בהמשך הגיעו מספר חוקים נוספים: ב־1992 תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כך שאסר על אפליה על רקע נטייה מינית; ב־1997 תוקן חוק לשון הרע, כך שאסר על ביזוי אדם על רקע נטייתו המינית; ב־1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, שכלל גם התייחסות משפילה לנטייתו המינית של אדם. יחס לנטייה מינית ניתן גם בחוק איסור אפליה, חוק זכויות החולה וחוק זכויות התלמיד. ב־2004 עוינות כלפי ציבור בגלל נטייה מינית הוכנסה לחוק העונשין תחת פשע שנאה.

אך רוב הקרדיט לא מגיע לרשות המחוקקת: "רובן המכריע של זכויות הלהט"ב בישראל עוגנו באמצעות הפסיקה של הערכאות השונות, מביית המשפט לענייני משפחה ועד לבית המשפט העליון", אומר פרופ' צבי טריגר מהמכללה למינהל. נייר עמדה של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה בנושא השפעת החקיקה המשפטית על זכויות הלהט"ב בישראל, שטריגר הוא אחד ממחבריו, מזהיר כי בגלל שרוב זכויות הלהט"ב מעוגנות בפסיקה ולא בחקיקה, הרי שפגיעה בבג"ץ תסכנן.

פרופ' טריגר מסביר כי רבות מפסיקות בג"ץ בנושא ניתנו כבר לפני עשורים, עוד לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "הוא ביסס את הפסיקות האלה על עיקרון השוויון, עיקרון חוקתי שלא מופיע בחוקי היסוד. בנוסף, בהשפעת המנדט הבריטי שיטת המשפט בישראל היא המשפט המקובל, שיוצא מנקודת הנחה שהחוק לא יכול לחזות כל תסריט אנושי אפשרי, ולכן בית המשפט צריך לפרש את החוק איפה שיש לקונות".

המדינה, לדבריו, התנגדה למתן הזכויות הללו: "היה צורך באנשים שיעתרו ויעמדו מול עורכי הדין של המדינה. בסופו של דבר, בית המשפט הוא שחקן סביל. אנשים שמרגישים מקופחים פונים אליו ומגישים תביעה, והוא צריך להכריע - זו העבודה שלו".

הכול נשאר במשפחה

נייר העמדה הזה נותן מקום רב לזכויות הקשורות להקמת משפחה, כדוגמה בולטת לזכויות להט"ב הקיימות בזכות הרשות השופטת. עו"ד דניאלה יעקובי, שייצגה ומייצגת בשורת עתירות עקרוניות שעניינן השוואת זכויות הקהילה הלהט"בית, מסכימה עם הקביעה: "בלי פסיקות בתי המשפט היינו היום במצב שלא הייתה הכרה במשפחות להט"ביות בישראל". גם לדברי עו"ד הדר, "אלמלא בתי המשפט, מדינת ישראל לא הייתה מכירה כלל במשפחות הלהט"ביות, ונותרת אחת המדינות החשוכות ביותר בהכרה במגוון המשפחות הקיימות".

הפגנה נגד החקיקה המשפטית / צילום: רובי יהב

לפי פרופ' טריגר, העליון עיגן זכויות משפחה לפני שמשפחה להט"בית עמדה על הפרק. ב־1963 הוא קבע את ההכרה במעמד הידועים בציבור (כתוצאה מכך, בהמשך נכנסו מעט תיקוני חקיקה דרך הכנסת שהתייחסו גם לקיומם של ידועים בציבור). לדבריו, פירוש הדבר שכל תא משפחתי שלא נוצר דרך המונופול הדתי עלול להיפגע בעקבות פגיעה בבג"ץ.

כשזה מגיע לזכויות להט"ב, נקודת מפתח היא פסק הדין התקדימי בעניין אל על נ' יונתן דנילוביץ', שניתן על־ידי בג"ץ ב־1994. דנילוביץ' היה דייל אל על, שביקש מחברת התעופה להכיר בבן זוגו כידוע בציבור, לצורך קבלת הטבה שהיא חילקה לעובדיה ולבני ובנות זוגם כחלק מהסכם קיבוצי. אל על סירבה רק מאחר שהם היו זוג חד־מיני. דנילוביץ' פנה לבית הדין לעבודה, שמצא כי למרות שההסכם הקיבוצי היה לטובת אל על, הרי שהיה מדובר בהוראה מפלה שנגדה את החוק.

כשאל על נכשלה בערעור לבית הדין הארצי, היא עתרה לבג"ץ. זה דחה את העתירה ברוב דעות שאכן מדובר באפליה ופגיעה בשוויון. השופט אהרן ברק תהה בפסק דינו: "וכי הפרידה מבן זוג מאותו מין קלה יותר מפרידה מבן זוג מהמין השונה? האם חיי השיתוף בין בני אותו מין שונים הם, מבחינת יחסי השיתוף והאחווה וניהול התא החברתי, מחיי שיתוף אלה בין בני זוג ממין שונה?". החשיבות של הפסיקה, לפי עו"ד יעקובי, היא שזו הייתה הפעם הראשונה בה בית המשפט הכיר בפועל בזוגיות חד־מינית.

אבן־דרך נוספת הונחה בבג"ץ ברנר־קדיש משנת 2000, שעניינו היה זוג נשים, שאחת אימצה את בנה של השנייה בארה"ב. השתיים עתרו לבג"ץ, לאחר שפקיד משרד הפנים סירב להכיר באימוץ זה למרות צו האימוץ האמריקאי, בטענה כי ביולוגית לא ייתכן זוג הורים מאותו המין. נשיאת העליון דורית ביניש פסקה כי הרישום אינו עניין ביולוגי, וכי יש להכיר באימוץ שנעשה בארה"ב. בכך בג"ץ אילץ את המדינה להכיר באימוץ שנעשה על־ידי בנות זוג מאותו המין במדינה אחרת.

ב־2005, בית המשפט העליון, הפעם כערכאת ערעור, קיבל את הערעור של בנות הזוג ירוס־חקק על פסיקת המחוזי, ופסק כי אין מניעה שבת זוג של אם ביולוגית תאמץ את ילדיה. כך, לראשונה חוק האימוץ הוחל על בני זוג מאותו המין.

ב־2007 ניתן פסק דין נוסף שאפשר הכרה בהורות ללא צו אימוץ, במקרים של שתי נשים שהביאו ילד, כשאחת מהן נשאה עובר שנוצר מביצית של השנייה. "זו הייתה הפעם הראשונה בה בית המשפט איפשר להכיר בהורות בני זוג מאותו המין באמצעות צו הורות פסיקתי", אומרת עו"ד יעקובי.

ב־2014 בג"ץ פסק במשותף בשתי עתירות שעניינן הכרה בהורות של בני זוג מאותו מין שהביאו ילדים בהליך פונדקאות בחו"ל (בג"ץ ממט־מגד ואחרים נ' משרד הפנים). "במסגרת הליך זה בית המשפט סלל, לראשונה, את הדרך לרישומם ולהסדרת מעמדם של ילדים שנולדו בהליך כזה, באמצעות צו הורות פסיקתי", מסבירה עו"ד יעקובי.

היא מוסיפה כי המדינה הניחה לא מעט מכשולים בפני זוגות חד־מיניים שמבקשים לקבל צו כזה: "בני הזוג צריכים להיות תושבי ישראל, בני 21 לפחות, ללא עבר פלילי, לקיים זוגיות לפחות 18 חודשים לפני הבאת הילד, לחתום על הסכם הורות, להגיש את הבקשה תוך 90 יום מהלידה ולערוך תסקיר. בתי המשפט, העליון כמו גם ערכאות נמוכות יותר, בחנו את התנאים האלו וביטלו חלק ניכר מהם".

עוד פסיקה חשובה הייתה בבג"ץ ארד־פנקס. ב־2020 בג"ץ קבע כי הסדר הפונדקאות שקבוע בחוק מפלה ואינו חוקתי, ונתן לכנסת שנה לתקנו. ב־2021, משהחוק לא תוקן, בג"ץ נתן פסק דין משלים שביטל את ההגדרות בחוק והורה לפרשו כך שיכלול גם זוגות מאותו מין ואת מי שרוצים להיות הורים יחידנים. שנה לאחר מכן העליון כערכאת ערעור פסק כי הורות שהוכרה באמצעות צו הורות פסיקתי שווה בערכה להורות ביולוגית, וכי אין לאפשר נישול של ההורה הלא ביולוגי מההורות במקרה של פרידה.

חשוב לציין גם את ההכרה של בג"ץ בזכות של גבר טרנסג'נדר שעבר הליך של הריון ולידה, להירשם כהורה בתעודת הלידה של ילדו במגדרו הנכון. בפסק דין שניתן על־ידי בג"ץ במאי 2021 נקבע כי "התייחסות א-מגדרית מיטיבה עם הטרנסג'נדר עצמו ומכירה בתפיסתו לפיה זהותו המגדרית אינה תואמת את השדה 'אם'".

הדרך עוד ארוכה

למרות תרומת מערכת המשפט, הדרך עודנה ארוכה, כפי שמבהירה עו"ד יעקובי: "להט"בים בישראל עדיין אינם נהנים משוויון זכויות מלא, ובתי המשפט לא אחת דחה עתירות. לבני זוג מאותו המין עדיין אין אפשרות להינשא בישראל. עדיין אין הכרה בתא משפחתי עם יותר משני הורים. בני זוג מאותו המין עדיין נדרשים להליכים משפטיים כתנאי להכרה בהורות. בתעודת הלידה של ילדים לשתי אמהות עדיין רשומה רק האם שילדה.

"בני זוג מאותו המין עדיין אינם רשאים לאמץ בישראל ילד, כזוג, מאחר שחוק אימוץ ילדים בישראל קובע מפורשות כי 'אין אימוץ אלא על־ידי איש ואשתו יחד'. כתוצאה מכך בני זוג מאותו המין מופלים ויכולים לאמץ רק ילדים שבני זוג שהם גבר ואישה אינם מעוניינים לאמץ אחר לא רוצה. עתירה הוגשה בעניין זה לבג"ץ, ממתינה להכרעתו ומותר להיות אופטימיים בעניין זה, לאור זאת שבדיון שהתקיים באוגוסט האחרון, בית המשפט אותת כי לא ניתן יהיה להימנע מהכרעה פרשנית בעניין, זאת לאחר שהיועמ"שית הודיעה לבית המשפט כי אין היתכנות פוליטית לתיקון החוק".

גם לעו"ד הדר יש ביקורת: "הייתי מצפה מבתי המשפט להעניק לקהילת הלהט"ב הגנה מלאה ושלמה יותר ולהשוות לחלוטין בין חברי וחברות הקהילה לבין האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. למשל - להכשיר נישואים אזרחיים ללהט"בים, לאפשר אימוצים על־ידי זוגות להט"בים, לרשום הורות להט"בית ללא צורך בהליך משפטי, להעניק לילדים שיש להם שתי אמהות או שני אבות תעודות לידה המשקפות את מציאות חייהם, להשוות את מצב הלהט"בים בענייני ירושה, להעניק הגנה מלאה לטרנסים ועוד".

לקריאה נוספת

פסיקות נבחרות
בג"ץ אל על נ' יונתן דנילוביץ' 
● בג"ץ ברנר-קדיש 
● בג"ץ ממט-מגד ואחרים נ' משרד הפנים 
● בג"ץ ארד-פנקס

עוד כתבות

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז