שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף
בחודשים האחרונים קשה היה למצוא את שלמה קרמר ברגע של נחת. היזם הסדרתי שהיה שותף להקמת חברות ענק כמו צ'ק פוינט ואימפרבה, והיה שותף למימון רבות בתחילת דרכן - הבולטת שבהן היא פאלו אלטו נטוורקס - נראה בעיקר מודאג. בדצמבר הוא נטש את הארשת הממלכתית שלו והפך שותף פעיל ומוביל במחאת ההייטק נגד החקיקה המשפטית, תחילה בהופעות נדירות בכנסים ובחתימה על עצומות, ולאחר מכן בעידוד פעיל של עובדיו לצאת להפגין, אקט יוצא דופן אפילו בקרב המנהלים שמובילים את ההתנגדות לחקיקה. את הפוסטים המודאגים ברשתות החברתיות, שמשתפים בכירי תעשייה רבים בעולם, קשה היה לפספס. עבור הישראלי שמסמל יותר מכל אולי את הקמתן של חברות המפתח בענף הסייבר הישראלי, המציאות החדשה היא בלתי נסבלת.
● חברת הסייבר של שלמה קרמר יוצאת לגיוס ענק. מי המשקיע המפתיע שמצטרף?
● התחקיר שחושף כישלון חריג של אפל שעלה לה מיליארדי דולרים, ומה הקשר לישראל?
יום שלישי האחרון היה אמור להיות יום חג במשרדי קייטו נטוורקס, החברה השלישית שהקים קרמר, והשנייה שהוא מנהל אישית. למרות המשבר העולמי בהייטק והבועה שהתפוצצה גם בסייבר, ועל אף נבואות הזעם של קרמר בדבר נזקי החקיקה המשפטית, קייטו הוסיפה לקופתה 238 מיליון דולר שגויסו מהמשקיעים הקיימים, בהם קרן לייטספיד, וכן משקיעים חדשים ומפתיעים. עם אלה נמנה ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שהוביל באמצעות קרן סופטבנק שבה הוא מועסק בשנתיים האחרונות השקעה של 30 מיליון דולר.
זהו סיבוב הגיוס השמיני של החברה. לא מהלך מרעיד אמות ספים, אך באווירה הלא קלה, גם עליית שווי מ־2.5 מיליארד הדולר שנופקה לה לפני שנתיים בשיא ימי הבועה ל־3 מיליארד דולר כיום היא הישג נאה. בהתחשב בעובדה שקצב ההכנסות השנתי שלה עמד בשנה האחרונה על 100 מיליון דולר, מדובר במכפיל גבוה של פי 30, שווי נדיר שרק היזמים המנוסים, שהוכיחו את עצמם בהנפקות ענק, יכולים לבקש.
קרמר הוא בדיוק זה. יזם מנוסה שיודע היטב מה הוא עושה. קייטו נוסדה לפני 13 שנה ונחשבת למועמדת מובילה להנפקה. למרות המשבר בהייטק, קייטו לא פיטרה עובדים ואף צמחה, והסיכוי שלא היתה מצליחה לגייס בשווי עולה היה נמוך. ועל אף כל זאת, מספר קרמר, לא הכל הלך בקלות. "זה היה הגיוס הכי קשה שעשיתי בחיי", הוא מספר לגלובס בראיון מיוחד. "דיברתי עם עשרות קרנות. למרבה המזל, הסיפור שלנו כחברה כל כך אטרקטיבי וההזדמנות היתה כל כך חד־פעמית, שהצלחנו למצוא כמה קרנות שהסכימו להשקיע. העובדים שלי מסכנים, כי פעם בשבוע אני אומר להם: העבודה כאן היא ההזדמנות הכי גדולה בחיים שלכם, קחו אותה בשתי ידיים".
נראה ששוק ההנפקות בנאסד"ק נפתח, עם שלוש הנפקות בשבוע האחרון. מה התוכניות שלך?
"אנחנו כבר זמן מה נערכים לאפשרות לצאת להנפקה ברבעון הרביעי של 2024 ואם השוק יהיה פתוח במידה הראויה לאפשר הנפקה מוצלחת, גם נצא אליה. יש לנו לוח זמנים מסודר ואנחנו עובדים בצורה מתודולוגית כדי להגיע לשם".
קייטו נוסדה באמצע העשור הקודם ומאז גייסה קרוב ל־800 מיליון דולר. היא הוקמה על ידי קרמר ועמיתו מאימפרבה גור שץ כ"דור השלישי של חומת האש הארגונית", חברת סייבר שמשתמשת בטכנולוגיות ענן חדשניות להגנה על רשת התקשורת הארגונית מפני העולם החיצוני.
קייטו הפכה ליוניקורן ב־2020, אז גייסה 130 מיליון דולר, אך לקח לה קצת יותר זמן לקבל הכרה. רק בשנה האחרונה הצליחה לשכנע את חברת המחקר גרטנר להקים קטגוריית תעשייה מיוחדת עבור התחום ולכנותו סאסי - SASE (או: Secure access service edge) ולמקם אותה במקום בולט לצד פאלו אלטו נטוורקס, פורטינט, סיסקו ו־VMware. מאחורי הקטגוריה עומדת דרך חדשה להגן על הגישה למכשירים בארגון - טלפון, מחשב, רכב או אפילו מקרר - המחוברים לענן באמצעות שירות המסופק למנהל מערכות המידע.
ספרנו שש עסקאות מיזוג ורכישה גדולות במאות מיליוני דולרים כל אחת לחברות סייבר ישראליות מאז אוגוסט, שלוש מתוכן בשבועיים האחרונים, בהן ארמטיק, ביוניק והמשא ומתן למכירת טאלון ב- 650 מיליון דולר. מה קורה כאן? זה מאפיין את כלל ההייטק או רלבנטי לסייבר בלבד?
"עד כמה שאני יכול לקבוע זה די מרוכז בסייבר, לא ראיתי הרבה פעילויות מחוץ לתעשייה הזו. הסיבה היא שנכנסו למערכה חדשה במחזה הזה שנקרא סייבר - והיא מאופיינת על ידי זה שחברות בתחום מחפשים לבנות פלטפורמות - מערכות המציעות גלריה שלמה של שירותים ולא רק שירות אחד בודד. זה מה שהלקוחות מחפשים, הם כבר לא יכולים להתמודד עם הסיבוך שכרוך בעבודה עם מוצרים בודדים. הקצב של העסק דורש מהם להתקדם במהירות, ולכן הסייבר נמצא עכשיו בשינוי גדול, ותחום ה- SASE נמצא במרכז כל הפעילות הזו.
"צ'ק פוינט 'התעוררו' ב-2023 לעובדה שתחום ה-SASE קיים והם רכשו לשם כך רק לאחרונה את פרימטר 81 ואת אטמוסק תמורת הרבה מאוד כסף. לדעתי כאמצעי להיכנס לתחום זה מעט מדי ומאוחר מדי. פאלו אלטו כחברה היא טובה מתודולוגית אבל עם אבטחת קצה חלשה, רוצים לחזק אותה כחלק מהתחרות עם קראוד סטרייק בנקודות תקיפה אפשריות, כמו מכשירים לא מנוהלים או קבלנים חיצוניים. וכן לפי השמועה הם הולכים על רכישת טאלון (המגינה על פריצה לארגון דרך דפדפנים - א"ג). כך גם רוכשות אחרות כמו רובריק שרכשו את למינר לחזק את אבטחת המידע של נתונים כחלק מבניית פלטפורמה שמספקת גיבוי נתונים ותגובה לאירועי קיצון".
אתה אומר שהיה לך קשה לגייס, ובכל זאת הצלחת.
"ההייטק הישראלי לא חוזר לסורו. אני יכול להבטיח מתוך שיחות אישיות עם אנשי קרנות מובילים בעמק הסיליקון, שהדאגה רבה, והמודעות לחשיפה ולסיכון הגאופוליטי בישראל עצומה. כרגע יש מומנטום כי גם כשהמנועים כבים במטוס, הוא עדיין ממשיך לדאות. אם תהיה פה מדינה פשיסטית כפי שמתכנן השלטון כרגע, לא יהיה פה הייטק, נקודה. אני לא אוכל להנפיק או לגייס כסף. אין לי ספק בנושא הזה, ולכן הכוונות המשיחיות של הממשלה - ולא יודע מה ראש הממשלה מתכנן, אני חושב שהוא חושב רק על עצמו - יגרמו להרס ההייטק הישראלי. אין כאן בכלל שאלה".
אז כמשקיע הון סיכון וכיזם, אתה מזהה עלייה בהשקעות בישראל?
"אני לא מכיר עלייה. אני מכיר סכנה. אני מכיר טקטיקה שהשתנתה על ידי אותה חבורת הרס - לעשות זאת בשיטת הסלמי סטייל הונגריה ופולין במקום זבנג וגמרנו. אני מכיר את הריקבון שהם זורעים מתחת לפני השטח ברמות הבינוניות והנמוכות של הניהול במדינה. הם יהרסו את המדינה לצורכי האידאולוגיה המשוגעת שלהם - זה מה שאני מכיר. אני לא יודע אם אוכל לומר זאת בצורה יותר בוטה".
מה אומרים המשקיעים שאתה מדבר איתם בחדרי חדרים?
"הם אומרים שהם אוהבים את הרעיון מאחורי החברה ומאמינים בנו, ושהם מקווים שנצליח לעבוד יחד בהמשך ושזה לא מסתדר הפעם. כולם עונים אותו הדבר, אז אפשר להניח שיש משהו שהם לא אומרים לך. המשקיעים הקיימים בחברה מאוד מאמינים, המשקיע המוביל בסיבוב (קרן לייטספיד - א"ג) הוא משקיע קיים. אנחנו בשלב המזנין (השלמת הון - א"ג) אז בלאו הכי אין רבה קרנות שיכולות להיכנס".
אתה חושש שבממשלה ינצלו את הגיוס שלכם לצרכים שלהם?
"אני חושש מהממשלה נקודה".
אתה אקטיביסט גם בתוך החברה, ומעודד עובדים שלך להפגין. אילו רחשים זה מייצר בה?
"אני מעודד את מי שמאמין לצאת ולהביע את דעתו, מסיבה פשוטה: כולנו עובדים קשה, רוצים תוצאות עסקיות ויש פה תהליך שפוגע בעסקים של החברה. כמנכ"ל מי שמסכים איתי צריך לפעול למען עתיד החברה, ולא רק כאזרח. באופן אישי קיבלתי מזה רק תגובות חיוביות".
"את כל מה שעשיתי פיתחתי באותו קמ"ר"
"אני לא זז הרבה במרחב בקריירה שלי, את כל מה שעשיתי בחיי פיתחתי באותו קילומטר מרובע", מספר בגאווה קרמר כשהוא מדבר על החברה השלישית שהקים. "כמה מאות מטרים מכאן בצ'ק פוינט יצרנו את הדיסקט הראשון, שהיה לתוכנת הפיירוול המסחרית הראשונה, שהתווה את הדרך לבאים אחריה. לא הרחק מכאן פאלו אלטו נטוורקס, שהיא גם בת טיפוחיי, פיתחה את התקן החומרה הארגוני לאבטחת מידע, שהגדיר כיצד צריכה להיראות הגנת הרשת הארגונית המודרנית. כשאני וניר צוק, מייסד פאלו אלטו, עבדנו יחד בצ'ק פוינט, ניסינו להטמיע את התוכנה שלה בחומרה.
"כאן בקייטו, אנחנו מפתחים את הדור השלישי של הטכנולוגיה הזו. היא מותאמת לעידן שבו כולנו כעובדי ארגונים נעים כל הזמן במרחב ומתחברים בכל רגע ליישומים שונים בענן - כמו אמזון או סיילספורס - ומשתמשים במכשירים או במכונות שנעות במרחב או יושבות בשרת מרוחק: מכוניות חכמות, המחשב הביתי, המקרר במלון, רצפת הייצור במפעל, אפילו קוצב לב בבית החולים".
על סופטבנק אמר קרמר: "את הקרן אני מכיר עוד מצ'ק פוינט. היתה להם אופציה להשקיע בחברה בשנות התשעים. נציג של הקרן בעמק הסיליקון דיבר איתנו, אבל זה לא יצא אל הפועל. היום בקייטו אנחנו עובדים איתם כבר זמן מה. עניין אותנו מאוד לעבוד איתה כי היא מפעיל טלקום גדול ביפן, אבל היום היא משמשת גם כשותף שלנו. היחסים איתם החלו בכך שהם שיווקו את הפתרון שלנו, וכעת הם הופכים גם למפיץ רשמי. 3,000 סוכנויות של ניסאן ביפן רצות כיום על קייטו במשותף עם סופטבנק. יזמים צריכים להסתכל על ארה"ב כמדינת היעד החשובה ביותר, ובמקום השני נמצאת יפן".
סופטבנק מקושרת גם למשקיעים בסעודיה ובאיחוד האמירויות, וגם שם רואה קרמר שוק גדול. "יש לנו פעילות משמעותית באיחוד האמירויות, ואת הרשת שלנו הרחבנו לא מזמן גם לסעודיה. יש כאן סביבה עם הרבה כסף שחיה על זמן שאול מבחינה כלכלית, ומצד שני סביבה ישראלית עם המון חדשנות שמסוגלת לדחוף אותה, כך שהחיבור עוצמתי".
"חברה ישראלית זה לא רק מס הכנסה"
קשה שלא לתהות אם אתה מתכנן רילוקיישן במצב העניינים הנוכחי.
"לי אין תוכניות כאלה. הקמתי את קייטו מתוך ראייה של ישראלי שעבד 30 שנה בהקמת האקוסיסטם של הסייבר בישראל, כדי להקים את החברה האחרונה שהוא ממנכ"ל כחברה ישראלית, המנוהלת מישראל, כל ההנהלה הבכירה נמצאת כאן, והיא נתמכת על ידי מערכת ישראלית של רואי חשבון, עורכי דין, חברות שיווק, יועצים - ותורמת למדינה. לא יודע אם זו ציונות כי זו מילה גדולה מדי עבורי, אבל אני לא מתכוון לעשות רילוקיישן - גם לא באופן אישי - ולא מתכוון לשנות את מבנה החברה. כל מה שנותר לי הוא לצאת לקפלן ולהילחם ולתרום ולהיות מעורב ולעשות מה שצריך כדי שהשיגעון הזה לא יקרה כאן".
והעובדים שלך, הם מבקשים רילוקיישן?
"יש לזה בהחלט ביקוש משמעותי. היוזמה למעבר מגיעה מהם, אנחנו רק בוחנים אם אנחנו מסוגלים להעסיק אותם גם מעבר לים, אבל אנחנו מעסיקים עובדים בכל העולם. לאחרונה אחד העובדים הקריטיים בחברה החליט שהוא לא חי במדינה יותר, הוא העביר את כל החיים שלו לברצלונה ומשם הוא ממשיך להיות מועסק כספרדי לכל דבר".
בעבר סיפרת כיצד בשנותיה הראשונות של צ'ק פוינט, לפני כשלושים שנה, קיבלתם עצות לא לדבר עברית בכנסים בחו"ל אלא להעמיד פנים שאתם אמריקאים ושהחברה אמריקאית.
"היה לנו יועץ בבוסטון שנתן לנו את העצה הזו. אני לא יודע איך הוא בדיוק חשב שזה יעבוד עם המבטא הישראלי שלנו. אבל זה נכון שבאותה התקופה הוא חשב שיהיה יותר נכון שנחביא את העובדה שאנחנו ישראליים. דברים השתנו מאז: לפני כמה שנים ישבתי בסופטבנק ומישהו ציין את העובדה שקייטו היא חברת סייבר ישראלית ושבגלל זה כדאי לו לדבר איתי. באותו הרגע הרגשתי שהשגנו משהו ב-30 השנה שבהן ישראל הפכה למותג עולמי בעולם הסייבר. יש שני אירועים גדולים בשנה שמנקזים לישראל בכירים מהתעשייה בכל העולם - לא פחותים במעמדם מהכנסים המובילים בארה"ב. אין עוד תעשייה בארץ עם אותו המעמד".
ואז הקמת בשנת 2000 את אימפרבה - חברת הסייבר השנייה שהיית שותף להקמתה אחרי צ'ק פוינט - כחברה אמריקאית.
"כן, בהתחלה המשקיעים בכלל לא רצו שנהיה חברה ישראלית. את צ'ק פוינט הקמנו קודם לכן בישראל, עוד לפני שבכלל היו לנו משקיעים. לא ידענו כלום ופעלנו מתוך תמימות. אבל כשגייסתי כסף לאימפרבה הלכתי למשקיעים הכי טובים בעמק הסיליקון, והם בשום פנים לא הסכימו שהחברה תהיה ישראלית. הקניין הרוחני צריך לשבת בארה"ב, והחברה צריכה להיות מנוהלת תחת חוקי דלאוור. מה הם בכלל מבינים בישראל ומה זה הדבר הזה במזרח התיכון - זו היתה הגישה אז. באופן טבעי עשיתי רילוקיישן לארה"ב לפני ההנפקה. כל ההנהלה ישבה בארה"ב וישראל נתפסה כארגון הפיתוח. ולא רק אנחנו - חברות ישראליות נוספות הוקמו בחו"ל במודל דומה. כמה שנים לאחר מכן, כשהקמתי את קייטו, הייתי אחד הראשונים להקים כאן חברה עם מטה בישראל שאומר: המנכ"ל לא צריך לעשות רילוקיישן. אפשר להקים פה חברה ולגייס לשורותיה מנהלים ישראליים. לדעתי היום מחצית מחברות הטכנולוגיה בארץ בנויות כך".
ישראל שילמה את המחיר על ההחלטה להקים את אימפרבה בארה"ב. בחודש יולי החברה נמכרה לתאלס הצרפתית תמורת 3.6 מיליארד דולר מבלי שרשות המסים נהנתה מהמכירה, כפי שהיה אולי קורה לו היתה קמה בישראל.
"בהחלט. אבל חברה ישראלית זה לא רק מס הכנסה, אלא העובדה שסמנכ"ל השיווק של החברה, למשל, הוא עובד ישראלי ויושב כאן לצידי ולא בעמק הסיליקון. יש כאן ערך של בניית תעשייה, כיוון שהוא ילמד את העבודה וילמד את הדור הבא של אנשי השיווק, ובעוד 20 שנה יהיו מאה אנשים כמוהו, וייתכן שגם כמה מהם יקימו חברות חדשות. היום זה הולך לגמרי לאיבוד".
הראשון שדיבר על סכנה לענף ההייטק
השינוי שעבר קרמר מאדם שמדבר בעיקר על הטרנדים החמים בהגנה על רשתות ארגוניות לאזרח מודאג שפועל נגד מהלכי הממשלה אירע מוקדם ביחס לחבריו למחאת ההייטק. למעשה, קרמר היה הראשון שהתבטא בפומבי בפני קהילת היזמים והמשקיעים בהייטק נגד המתווה המתגבש עוד בזמן המשא ומתן הקואליציוני, ולפני מינויו של יריב לוין לשר המשפטים.
את ההתבטאות הנדירה בחר לתת בכנס של גלובס שהתקיים בחודש דצמבר האחרון, אז אמר לעיתונאי אורי פסובסקי כי "על הממשלה לא לבצע רפורמות שמחלישות את הדמוקרטיה, את מערכת המשפט וכך גם את הקשר עם משקיעים, שכולנו נהנים מההשקעות שלהם. כל פגיעה כזו תהיה מסוכנת לתעשיית ההייטק. בינתיים עוד לא קיבלתי שאלות ממשקיעים על התוכניות למערכת משפט חדשה בישראל, אבל אני אישית מאוד מודאג. ברגע שיש שאלות - אין שאלות בתחום הזה".
היית הראשון שדיבר על סכנה לענף ההייטק. יומיים לאחר מכן הוציא ארז שחר מקרן קומרה את עצומת ההייטקיסטים - שאתה היית מהראשונים לחתום עליה - וכך נולדה מחאת ההייטק.
"אני בדרך כלל לא הולך לכנסים, אבל רציתי להגיע לשם כדי להגיד את הדברים האלה".
לא היו קווי מתאר קואליציוניים באותו הזמן. מה אתה ראית?
"ראיתי מה הולך לקרות. לפעמים שואלים אותי את זה לגבי כל מיני דברים אחרים, גם בסייבר. פשוט ראיתי את זה, ולא יודע איך אתה לא ראית את זה. לי זה היה ברור".
אתה משלם מחיר אישי על הנפת דגל המחאה?
"עדיין לא".
אתה לא מקבל תגובות?
"בטח שכן. הרבה תגובות טובות אבל גם כל מיני דברים 'מחופפים'. כשכותבים פוסט יש כל מיני תגובות, ויש אנשים שטורחים לשלוח אלי הודעות אישיות.
אלה דברים שלא דמיינת שתגיע אליהם. חיית את החיים הטובים בפאלו אלטו, היתה לך תדמית ממלכתית של משקיע סייבר.
"יש לי עדיין תדמית ממלכתית, זו הממלכה שאין לה תדמית ממלכתית. אני נשארתי באותו המקום. היכולת שלי לגייס כסף קיימת ומוכחת, לי לא תהיה בעיה, אבל לצעירים מוכשרים שמשתחררים היום מהצבא, רוצים להקים חברה ולגייס לה הון חדש - להם אני דואג".
הוצאתם את כספי החברה לחו"ל, כפי שעשו חברות כמו ורביט ופאפאיה גלובל?
"אני לא יכול להגיב על נושאים פנימיים של קייטו".
ומה לגבי החשבונות האישיים שלך? נודע לנו גם שאתה העברת מאות מיליוני דולרים לחשבונות זרים.
"אין קשר. לא אדבר על זה".
בוא נדבר רגע על ניר ברקת. בזכות ההשקעה המוקדמת של חברת BRM שהקים בצ'ק פוינט הוא הפך מולטי מיליונר, מה שאיפשר לו לבנות מעמד בליכוד ולהיות כיום אחד מהשרים שמקדמים את התוכנית שאתה מכנה מסוכנת. אתה חש צער על כך שאולי יש לך בזה יד ורגל?
"אני לא מסתכל על זה ככה. אני בהחלט מצטער על כך שניר לא עושה יותר לעצור את רכבת המשוגעים הזו".
יצאת לך לדבר איתו?
"לא, לא זוכר מתי דיברתי איתו פעם אחרונה".
אם היית פוגש אותו, מה היית אומר לו?
"בטח הייתי צריך לחשוב טוב לפני שהייתי אומר לו משהו. הייתי בעיקר מנסה להבין אותו".
נראה יותר השקעות בישראל?
"עכשיו זה הזמן להשקיע, כי היזמים שיוצאים מאזור הנוחות שלהם להקים חברה הם יזמים עם נחישות אמיתית. אלה לא יזמים ששמעו שעושים כסף, וגם המשקיעים יכולים להשיג שווי טוב יותר.
ראית את התעשייה בשלושה מחזורים של בועה ומשבר - בשנת 2000, 2008 ו־2022. מה למדו המשקיעים והקרנות מההתנהלות בשנות השפע של בועת הקורונה?
"הם לא למדו כלום. בעוד כמה שנים יהיה בדיוק אותו הדבר".
זה אומר שבינה מלאכותית היא הבועה הבאה?
"בוא נעשה רגע תרגיל מחשבתי, ואני אנסה לשכנע אותך שבינה מלאכותית היא בועה ובאותה מידה שהיא איננה בועה. איך ייתכן שהמניה של אנבידיה נסחרת במכפיל כל כך מטורף על הרווחים שלה? ברור שזו בועה כי המספרים אומרים זאת. אבל יש טיעון נגד: בינה מלאכותית היא הדור הבא של הגלובליזציה. הרי אנחנו בשלב של חזרה ללאומיות, הגלובליזציה הקודמת סיימה את חייה והיעילות שהיתה במעבר מכלכלה שמבוססת על שדות האורז לייצור טלפונים בפוקסקון הסתיימה. עכשיו צריך משהו אחר וה־AI בדיוק מגיע. הוא כביכול יהפוך את העובד האמריקאי ליעיל כפליים ויש לו משמעות כלכלית עצומה, ולכן כל המחירים נכונים. אז האם זו בועה או לא? אני בעצמי לא יודע. כשאתה בבועה הרבה זמן קשה לדעת אם אתה בבועה".
ממה אתה שואב תקווה?
"הדבר הטוב שקרה מניסיון ההפיכה המשטרית הוא שהדיאלקטיקה שטופחה בעשרות השנים האחרונות על ידי נתניהו ושולחיו השתנתה מכזו שמדברת על שמאל וימין, לכזו שתוחמת בין ליברליזם ודמוקרטיה לבין פשיזם ומשיחיות. זו הדיאלקטיקה האמיתית שבה אנחנו חיים בה. אחת מהסיבות שבגללה השמאל נכשל בשנים האחרונות היא שהאופציה הזו סיימה את דרכה והסיפור, השיח סביבו לא תפס. השיח האמיתי הוא האם אנחנו הופכים להיות מדינה מערבית, או כמו שכתב בלוגר סעודי לאחרונה, ישראל הפכה לעוד מדינה מזרח תיכונית. זה דבר טוב שהם (בממשלה - א"ג) הצליחו ליצור נגד רצונם, וכשאנחנו ננצח במאבק הזה, ננצח בגדול, כי זה יהיה השיח העתידי".
"יהיה קשה להדביק את הפלטפורמה שלנו"
קרמר, מהמשקיעים הראשונים בפאלו אלטו נטוורקס, לא מסתיר את התחרות העזה שהוא מנהל עמה כיום כמנכ"ל קייטו. לטענתו, המערכת שפיתח עדיפה על זו של פאלו אלטו מאחר והיא נבנתה מלכתחילה כפלטפורמה שמנהלי מערכות המידע בארגונים הפשוטים יכולים לפרוש ולהפעיל בלחיצת כפתור. "אין להם פלטפורמה", הוא אומר על פאלו אלטו. "וכשיש לך פלטפורמה מהירות הפיתוח גבוהה הרבה יותר, כי עד 90% מעבודת ההנדסה כבר נעשתה".
ובכל זאת, פאלו אלטו מחזיקים בצי גדול של אנשי מכירות ובגלריה של מוצרים משלימים, כולם מוצעים בהנחות אטרקטיביות. איך אתם מתחרים בזה?
"אנחנו יכולים לתת הנחות יותר גדולות. הבעיה בפאלו אלטו היא לא במוצר המקביל שלה. ב־2019 הם היו חייבים להגיע לשוק במהירות האפשרית, אז הם החליטו לעשות זאת על ידי עטיפה של החומרה בתוכנה ו"השלכת" הפתרון המקביל לענן של גוגל. גוגל יספקו את האירוח, הנתונים, התקשורת. אבל זה מוצר נחות, כי אתה עובד על סוס אחד. בסך הכל ההתקן הפיזי הוזז ממקום אחד למקום אחר, אז מה נפתר? זו לא ארכיטקטורת ענן אמיתית, וזו גם בעיה עסקית כי חברה ציבורית נשארת 'תקועה' עם גוגל ומשלמת לה הון עבור השירותים".
גם מיקרוסופט הכריזה על כניסה לשטח שלכם לאחרונה וגרמה לכמה מניות סייבר לרדת בכמה אחוזים.
"כל העולם נכנס לזה כי זה העתיד. המטרה שלנו כחברה היא לרוץ כמה שיותר מהר קדימה ולקחת נתח גדול ככל האפשר מהעתיד, ומה שמיוחד הוא שהתחלנו קודם. רק אנחנו היינו מספיק מטורפים לבנות פלטפורמה מבוססת ענן אמיתית ולא לעשות קיבוץ של פתרונות. לנסות להדביק אותנו - פלטפורמה אחת שנבנתה כולה על הענן בשביל צרכני ענן - יהיה קשה".
מה דעתך על המפגש בין בנימין נתניהו לאילון מאסק? יש כאן ניסיון מצד ראש הממשלה, גם אם מגושם, להצית דיון ציבורי על AI.
"לא קרה שם כלום. האדם הזה טוען שהוא קידם את הסייבר הישראלי. אני מראשוני הסייבר הישראלי ולא פגשתי אותו ולא שמעתי ממנו ולא קיבלתי ממנו עזרה הכי קטנה. אין לו שום קשר לסייבר הישראלי והוא התהדר בכל מיני נוצות כמנהגו. הוא עשה אותו הדבר עם החיסון של פייזר ועכשיו עם הבינה המלאכותית. יושב ליד אשתו בסיליקון ואלי בזמן שכל המדינה בוערת. נתניהו הוא עץ חלול וחבורה של אנשים עם דעות פשיסטיות ומשיחיות נוראיות, אנשים עם אינטרסים צרים - עושים בו כבשלהם; והוא מתוך הפחדים שלו אינו שולט בסיטואציה".
ובכל זאת, מה המקום של הממשלה בקידום הבינה המלאכותית בישראל? מסביבנו סעודיה ואיחוד האמירויות מוציאות הון עתק על רכישת מעבדים גרפיים, וארה"ב משקיעה הון תועפות במכוני מחקר בתחום ובשבבים.
"יש לי רעיון אחר לגמרי שבו הממשלה מניחה להייטק הישראלי ונותנת לו לצמוח באופן אורגני. יש פה אוסף של אנשים נהדרים עם שלל כישרונות, שמביאים איתם יכולות מהצבא ומהאקדמיה ומחברות קודמות ומסיליקון ואלי, שהרגישו שהם רוצים לחזור לישראל הדמוקרטית והליברלית - מה שלא קורה יותר. העובדים הכי טובים שלי מהגרים לכל מקום שיקבל אותם. זה מאוד מטריד אותי. שהממשלה תניח את החרב הפשיסטית הלאומנית ותיתן להייטק הישראלי להתנהל בחופשיות, עם מערכת חוקים ליברלית, מערכת משפט חזקה, מערכת מיסוי מודרנית, מערכת משפט תאגידי מודרנית ותעצור את הכרסום המתמשך בכל שכבות הממשל, שהופך אותנו, כמו שכתבו בסעודיה, לעוד מדינה במזרח התיכון. כל מה שנשאר בשלב הזה אחרי שביבי חירב את המדינה הוא לשאול איזו מדינה נהיה. האם לבנון, מצרים או איראן? מה שבטוח הוא שבאף אחת מהן הייטק לא יהיה. לכן על נתניהו לעזוב את ההייטק בשקט ולהפסיק את ההרס שהוא וחבריו זורים סביב.