מימין: ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים לוין, נשיאת העליון חיות, החשב הכללי באוצר רוטנברג והנגיד ירון / צילום: יוסי כהן, מארק סאלם-ג'רוזלם פוסט, דוברות הרשות השופטת, אבי אוחיון-לע''מ, רויטרס - Steven Scheer
חודש אוקטובר צפוי להיות חודש דרמטי במיוחד לכלכלה הישראלית. לא שהיה פה רגוע בשנה האחרונה, אבל נדמה שבחודש הבא מתכנסים יחדיו שורה של אירועים חריגים ומשמעותיים במיוחד, שהולכים לתפוס את כותרות העיתונים ואת תשומת לב המשקיעים, בארץ ובעולם כאחד. שטף האירועים צפוי להשפיע על מצבה הכלכלי של ישראל ועל הוודאות הנחוצה כל כך, הן באופן מידי והן לטווח הבינוני והארוך.
● שיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי. איך זה ישפיע על החלטת הריבית?
● רשות שוק ההון צפויה לבצע קיצוץ נוסף בתגמולי הביטוח הסיעודי
8־15 באוקטובר
עתיד נגיד בנק ישראל
לאחר סיום קדנציה בת חמש שנים בדצמבר הקרוב, התחייב פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, כי יודיע על החלטתו - התלויה כמובן גם במסר שיקבל מראש הממשלה בנימין נתניהו - מיד לאחר החגים.
לזהות הנגיד יש משמעות רבה. לאורך החודשים האחרונים ציינו מספר גורמים כי חוסר הוודאות לגבי הנגיד הבא מוסיפה לחוסר הוודאות הכללי במשק ולעצבנות המשקיעים, גם מחוץ לישראל.
"אין ספק כי השוק רוצה מאוד המשכיות ומרוצה מעמדת הנגיד לגבי הצורך לפשר את המחלוקת המשפטית", אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות. "תרחיש אפשרי של העלאת ריבית וחוסר המשכיות בעמדת הנגיד יאתגר מאוד את השוק המקומי". כלכלן בכיר נוסף אומר לגלובס כי אם הנגיד יקבל את אישור הממשלה להמשך כהונתו לקדנציה שנייה, השוק יראה זאת בחיוב: "מהלך כזה יוריד את אי־הוודאות ויראה כי בכירי הממשלה חושבים בצורה רציונלית". מצד שני, במקרה שהנגיד ירון לא ימשיך בתפקידו, הוא סבור כי חוסר הוודאות יגבר.
13 באוקטובר
דוח של מודי'ס
בחודש אוקטובר תפרסם חברת דירוג האשראי, מודי'ס, את הדירוג של ישראל. בחברת הדירוג הביעו לא מכבר מורת רוח מחוסר הוודאות נוכח המשבר הפוליטי בישראל, מה שמעלה את החשש שהיא תוריד את ישראל שלב מציונה הנוכחי, העומד על A1.
מלבד המשבר הפוליטי, גם הכנסות המדינה ירדו בחודשים האחרונים, עובדה שתכביד על החלטת חברת הדירוג. יתרה מזאת, העודף הציבורי שנשמר בקופת הממשלה לאחר שנת 2022 נשחק וצפוי להיגמר בזמן הקרוב. אמנם בדוח הקודם מחודש אפריל, במודי'ס ציינו לחיוב את המדיניות הפיסקלית המרוסנת של ישראל והתקציב האחראי, אך מאז הגירעון גדל וההכנסות הצפויות קטנו. כלכלן בכיר מעריך בפני גלובס שהחברה לא צפויה להוריד את הדירוג של ישראל, אך קיים "חשש אמיתי" להורדת תחזית הדירוג לשלילית.
מנחם ממזרחי טפחות מוסיף כי "כל הדוחות שפורסמו עד כה הצביעו על הצורך לקבל החלטות משפטיות בהסכמה רחבה, ועל הנזק הכלכלי שייגרם. עם זאת, הדירוג לא ירד. אם הפעם תהיה התוצאה אחרת, ככל הנראה תהיה לכך השפעה ישירה על שער השקל".
15 באוקטובר
הכנסת חוזרת מפגרה
הכנסת צפויה לחזור למושב החורף ב־15 באוקטובר, מה שעלול להגביר עוד יותר את אי־הוודאות והכאוס במגרש הפוליטי. לשאלת התקדמות הרפורמה המשפטית בכנסת יצטרף בקרוב דיון סוער לא פחות בנוגע לחוק הגיוס, מה שבוודאי לא יוריד את הלהבות ולא צפוי להרגיע את המשקיעים. לפי שעה, נראה שאפילו חזון השלום עם סעודיה לא מצליח לעודד את הישראלים ולייצר מכנה משותף כלשהו בבית הנבחרים.
לא מן הנמנע שגם הבחירות לרשויות המקומיות בסוף החודש יעלו את מפלס ההתלהמות של הפוליטיקאים כדרכם בימי בחירות, ויוסיפו למתח בקרב המשקיעים שמחפשים רק שקט.
15 באוקטובר
מדד המחירים לספטמבר
האינפלציה לחודש אוגוסט הפתיעה לרעה כשטיפסה מעט מעל ציפיות השווקים, והחזירה את רמת המחירים לרמה שנתית של 4.1%. עוד קודם לכן פורסם כי גם בארה"ב האינפלציה עלתה מעל התחזיות לרמה של 3.7%, מה שמגביר את החשש גם מעבר לים שהמחירים שוב מרימים ראש והריבית לא מצננת את האינפלציה בקצב המיוחל.
בכל מקרה, המדד לחודש ספטמבר הוא קריטי במיוחד. בעיקר בשל העובדה שהוא אמור להחזיר אותנו למתווה יורד ולרדת שוב מתחת לרף של 4%. לפי תחזית השווקים שמציג בנק ישראל, מדד המחירים אמור להציג קצב אינפלציה שנתי של 3.9% בספטמבר, לקראת ירידה אל מתחת היעד שקבעה הממשלה - 3% לכל היותר - כבר בחודש פברואר 2024 (2.8%). אם מדד ספטמבר יפתיע גם הוא לרעה, התחזיות להרגעת האינפלציה עלולות להשתנות.
16 באוקטובר
נשיאת העליון עוזבת
כהונתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תסתיים ב־16 באוקטובר. לראשונה אי־פעם, צפוי להתמנות לתפקיד ממלא מקום, השופט עוזי פוגלמן. זאת, על רקע חוסר הסכמות עם שר המשפטים יריב לוין לגבי כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
במקביל, כמה ימים קודם לכם, ב־12 באוקטובר, תסיים השופטת ענת ברון את כהונתה בבית המשפט העליון. ב־22 באוקטובר יקיים בג"ץ דיון טעון בנוגע לדרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, חרף התנגדותו של השר לוין ועל רקע המחסור החריף בשופטים בכל המערכת.
בכל מקרה, ברור שלא מדובר רק בסוגיה ובוויכוח משפטיים. בשנה האחרונה התברר סופית שאיתנות הכלכלה הישראלית קשורה קשר הדוק לעצמאות בית המשפט, והמשך הטלטלה במערכת המשפטית לא תסייע להרגעת הרוחות.
23 באוקטובר
מה יקרה לריבית
החלטת הריבית של בנק ישראל תתפרסם ב־23 באוקטובר. לפי ההערכות בשוק, הריבית צפויה לטפס ברבע אחוז לרמה של 5%, לאחר שבשתי ההחלטות האחרונות היא נותרה ללא שינוי, על רמה של 4.75%. האינפלציה, שתתפרסם באמצע החודש, צפויה לתת אינדיקציה חשובה לקראת החלטת הריבית. במקרה שהיא תפתיע לרעה, הסבירות לכך שהריבית תעלה פעם נוספת תגבר - ותעיב עוד יותר על הסנטימנט בשווקים.
לדברי מנחם, החלטת הריבית הקרובה חשובה משתי סיבות עיקריות: "ראשית, כי בהודעה הקודמת בנק ישראל הבהיר שהעלאת ריבית נוספת על הפרק. שנית, תתלווה לה תחזית כלכלית חדשה".
מלבד האינפלציה, גם שער הדולר ישפיע על החלטת הריבית. שער הדולר התחזק מתחילת השנה ביותר מ־8% לעומת השקל, והפיחות העודף כתוצאה מחוסר הוודאות בשווקים התרחב, ולפי בכירים בשוק, הוא הגיע לכ־15% משער החליפין הנוכחי (3.81 שקלים לדולר). כלומר, הפיחות הנובע מגורמים שאינם כלכליים מגיע לכ־50 אגורות. ניתן לראות זאת גם בחשיפה למט"ח של הגופים המוסדיים בארץ, שרכשו מעל ל־5 מיליארד דולרים מתחילת השנה, צעד שהוסיף לחולשת השקל.
במבט מעבר לים, גם עליית מחירי האנרגיה תורמת לדאגה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט התקרב בשבוע שעבר לרף ה־100 דולר, מה שמעלה את האפשרות שמחירי הסחורות יאמירו בשל עלויות השינוע שסופגים המייבאים. עלייה זו תביא לתדלוק מחודש של האינפלציה ברכיב שראינו מתמתן מאוד בשנה האחרונה. "עליית מחירי הסחורות מדאיגה מאוד", אומר בכיר בשוק, "המשך התייקרות הנפט יכולה להקשות על ירידת האינפלציה בישראל ובעולם ובהחלט יכולה להשפיע על כלכלת ישראל".