גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם מדע חזק ובלי הון סיכון: מודל הביוטק של ליטא וההזדמנויות לישראלים

תעשיית הביוטק בליטא, שהתפתחה אחרי התפרקות הגוש הסובייטי, דוגלת במוצר מכניס מהיום הראשון, אבל גם שם התיאבון לסיכון מתחיל להתעורר ● בכירי התעשייה שם מספרים על המודל שהצמיח את חברות הדגל ועל ההזדמנויות החדשות שמביאים איתם המוחות שחוזרים למדינה, גם לישראלים ● תובנות מכנס הביומד של המדינות הבלטיות

כנס הביומד של המדינות הבלטיות / צילום: רשות החדשנות בליטא
כנס הביומד של המדינות הבלטיות / צילום: רשות החדשנות בליטא

ליטא אינה המדינה הראשונה שעולה בראשם של הישראלים כשהם חושבים על ביומד. יש מדינות גדולות יותר, כמו ארה"ב או סין, ואחרות קטנות יותר, כמו שווייץ או דנמרק שיש להן מסורת ארוכה שהפכה אותן לשם דבר בתעשייה. ליטא עדיין לא עומדת בשורה אחת איתן, ומבחינת היקפי השקעות ומספר החברות היא נמצאת אחרי ישראל. ובכל זאת, בהדרגה נבנה שם סקטור ביוטק מעניין, דומה ושונה מזה של ישראל, שיש בו פוטנציאל לשיתוף-פעולה.

גיליאד שינתה מיקוד לסרטן אך לא זנחה את האיידס: "המוצר שלנו יכול לסיים את המגפה"

קודם להרוויח, אחרי זה חדשנות

30 שנה אחרי שיצאה לעצמאות, עם התפרקות הגוש הסובייטי, ליטא מאופיינת ברוח יזמית חזקה, אולם לאורך השנים היא לא פונקה בהון סיכון בהיקף משמעותי והיא למדה לבנות את החברות אחרת - מלמטה, בעיקר כחברות שירות לחברות הגדולות שיוצרות הכנסה כמעט מהיום הראשון. רק אחר כך, מהפוזיציה הזאת, צומחת החדשנות.

המודל הזה יכול להיות מעניין לסקטור הישראלי, גם להשוואה ולמידה, אבל גם לשיתוף-פעולה. אותן חברות אולי חסרות את המוצרים העצמאיים שחברה ישראלית לא הייתה חולמת לצאת לדרך בלעדיהן, אבל יש להן יכולות ייצור וקשר שוטף עם חברות הפארמה, שלפעמים חסרים לחברות הישראליות. משיחות עם אנשי התעשייה שם עולה שהליטאים מצדם היו רוצים מאוד ללמוד את המודל הישראלי ולהכניס יותר הון סיכון וגם חיבה לסיכון לתרבות שלהם.

"כמו כל מדינה שיצאה מהגוש הסובייטי, יום אחד הליטאים קמו בבוקר וגילו את היעלמותו של הגורם שהחליט בשבילם הכול: היכן ילכו לבית הספר ולאיזו אוניברסיטה והיכן יעבדו והיכן יתגוררו בהתאם לתעסוקה שלהם", מספרת יקטרינה קלינינה, ראש תחום מדעי החיים ברשות החדשנות הליטאית. "ואז האוכלוסייה נחלקה לאלה שהבינו מיד שחייבים להיות יזמים, לקנות בזול ולמכור, להביא סחורה מפולין ורוסיה, לעשות מה שצריך כדי לשרוד. אלה בסוף התעשרו, לעומת אחרים שלקח להם יותר זמן להבין את האירוע. כיום הגישה של הדור הצעיר היא יזמית בעליל. ואנחנו עם לא מפונק - במדינות קרות מי שמפונק לא אוכל".

יקטרינה קלינינה, ראש תחום מדעי החיים ברשות החדשנות הליטאית / צילום: צילום: רשות החדשנות בליטא

"המודל הנפוץ להקמת חברות ביומד בליטא, שעדיין משפיע על כל הסקטור, הוא צמיחה מתוך מתן שירותים לחברות אחרות", מוסיף עו"ד ארי מנוח, ממייסדי חברת כמומאב הישראלית שנסחרת בבורסה. "זו דרך מאוד הגיונית עבורם להתקדם, בשל כוח האדם האיכותי, שעובד בתקנים אירופיים אבל בזול יותר".

חברת הדגל, הקשר הישראלי והמדען שכמעט זכה בנובל

בהיעדר סקטור הון סיכון תוסס, רוב החברות הליטאיות נדרשו לעמוד על רגליהן מהיום הראשון. שלוש חברות שהצליחו מייצגות את המודל הזה: Fermentas (פרמנטס), Northway ו-CasZyme.

פרמנטס היא הגאווה הגדולה של סקטור הביוטק המקומי. היא הוקמה עוד בתקופה הסובייטית, כחלק מהמכון לאנזימולוגיה יישומית בליטא, ופעלה כיחידה עסקית בו. רק ב-1988 היא הורשתה למכור למדינות מערביות, והמוצרים שלה היו בעיקר חומרי גלם לחברות תרופות אחרות. ב-1994 היא אוגדה כחברה. ב-2010 כבר רשמה הכנסות שנתיות של 55 מיליון דולר והעסיקה 500 עובדים. היא הפכה לבינלאומית, עם סניפים בארה"ב, קנדה וסין, ואז הגיעה נקודת המפנה: ב-2010 רכש אותה תאגיד תרמו פישר ב-260 מיליון דולר, אקזיט מכונן בביוטק המקומי. תרמו פישר היא מובילה עולמית בפיתוח ושיווק חומרי גלם וכלי עבודה למעבדות מחקר, והיום מעסיקה קרוב ל-2,000 איש במדינה, בפיתוח מוצרי ביוטק חדשניים.

תרמו פישר הפכה בליטא למה שטבע הייתה עבור ישראל: המקום שמכשיר טאלנטים בתעשיית הביוטק, שבהמשך מזינים את הסטארט-אפים שקמים במדינה. תרמו פישר היא היום גם משלמת המסים הגדולה ביותר לקופה הליטאית, לא רק בביומד, אלא בכלל.

חברה נוספת, Northway, קמה על ידי ולדס בומליס, שהיה בעבר מנכ"ל הסניף הליטאי של סיקור האמריקאית. ותיקי התעשייה ודאי זוכרים שטבע הישראלית רכשה את סיקור בתחילת שנות האלפיים, והיום מפעל טבע בליטא מעסיק קרוב ל-200 איש, רובם מדענים. טבע השקיעה בו כ-80 מיליון דולר מאז הרכישה, כדי להביא אליו יכולות מו"פ גנרי וייצור חדשניות.

תרמו פישר בכנס הביומד, החברה שעשתה לליטא מה שטבע עשתה לישראל / צילום: רשות החדשנות בליטא

Northway, שהקים בומליס אחרי שפרש מטבע, פועלת בדיוק במודל שתיאר מנוח: היא חברה שנותנת שירותי פיתוח וייצור לחברות אחרות, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שפיתחה. כיום יש לה סניפים בעולם, והיא רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים. בומליס שמר על הקשר עם ישראל, והוא מחזיק בתואר קונסול הכבוד של ישראל בווילנה.

Northway כבר חושבת היום יותר בגדול, ובתקופת הקורונה היא הייתה שותפה לפיתוח תרופה נגד קורונה על בסיס נוגדנים, שהגיעה עד ניסויים קליניים. בומליס גם האמין שייצור חיסוני הקורונה צריך לקרות ב-Northway. זה אמנם לא הסתייע, אך החברה בהחלט נחשבה מועמדת משמעותית.

חברה אחרת שמיישמת באופן המוצלח ביותר את מודל ה"שירות פלוס", ולוקחת אותו אפילו צעד נוסף קדימה, היא CasZyme. החברה נוסדה ב-2017 על בסיס מחקריו של פרופ' וירגיניוס שיקשניס, שגילה את מנגנון החיתוך הגנטי CRISPR Cas9, במקביל לגילויו על ידי המדעניות והמדען מארה"ב וצרפת שזכו עבורו בפרס נובל. שיקשניס טען בעבר שהגיש את המאמר שלו לפרסום לפני הזוכים, אך כיוון שהגיע ממדינה בלטית רחוקה, המאמר נדחה על ידי כתב עת מוביל ועובד לאט לאט על ידי כתב עת נוסף. בינתיים, המאמר של החוקרים שפעלו אז בארה"ב רץ דרך צינורות הביקורת מהר יותר, וכך נפקד מקומו בהיסטוריה ובפרס הנובל. פרסים מאוחרים יותר הכירו בתרומתו.

CasZyme, כמו חברות ליטאיות אחרות, נותנת שירותים בתחום העריכה הגנטית לחברות שרוצות לפתח מוצר עם שינוי גנטי - בתחום התרופות, החקלאות, וטרינריה וביולוגיה תעשייתית. רוב הלקוחות הם מארה"ב, ומעט מאירופה ואסיה. אחד השירותים שהחברה מספקת הוא פיתוח סוגי CRISPR חדשים, כדי למנוע הפרת פטנטים בתחום. יש לה ספריה של כ-80 חומרים כאלה, והיא פיתחה גם דור חדש, CRISPR Cas12.

לדברי מוניקה פאולה, ממייסדי החברה והמנכ"לית שלה, "לא גייסנו הון סיכון בכלל, אלא הון משתי חברות אמריקאיות שרצו לשתף איתנו פעולה ולצרוך את השירותים שלנו. ההסכמים עם החברות הללו מימנו אותנו מתחילת הדרך. בגלל הגישה הזאת לא צמחנו אקספוננציאלית. היינו שני אנשים כששייסדנו את החברה, עכשיו אנחנו 25, ואם היינו ממומנים על ידי הון סיכון, בטח היינו עכשיו 100, ובטח היינו עושים בדיוק אותו דבר".

בחברה מרוצים מהמודל העסקי הזה. רק בעתיד הרחוק, אם בכלל, רואים שם פוטנציאל לייצור מוצר עצמאי בתחום הדיאגנוסטיקה.

מתחילים לגלות את אמריקה ואת התיאבון לסיכון

תעשיית ההון סיכון מתפתחת לאט בליטא. רוב הקרנות הן בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים לכל היותר. במצגות של רשות החדשנות שם, חוגגים סבבי השקעה של כ-4 מיליון דולר בחברות, סכום שנחשב נמוך בישראל, ולא כל הקרנות משקיעות בחברות מדעי החיים. בין אלה שכן, אפשר למנות את Baltic Saandbox, הפועלת כאקסלרטור וכקרן הון סיכון קטנה, ואת LitBan, מועדון אנג'לים ליטאי.

"יש לנו גם חברה בשם קילו הלת', כנראה היוניקורן הבא שלנו", אומרת קלינינה. "זו חברה בתחום הבריאות הדיגיטלית והוולנס, שפיתחה אפליקציות כמו DoFasting ו-KetoCycle, וכבר מתגאה ב-5 מיליון משתמשים ברחבי העולם, גם בארה"ב. אף שהם עדיין סטארט-אפ, הם הקימו קרן קטנה להשקעה בחברות אחרות בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי".

ברשות החדשנות מסבירים את החשש מהון סיכון בתרבות הליטאית. "אנחנו הליטאים לא אוהבים להיכשל", אומרת קלינינה. "אנחנו רוצים ציון מצוין על הכול. לא נספר על רעיון לפני שהוא קרה, כי מה אם הוא לא מעולה? חסרה לנו קצת מהשחצנות האמריקאית, שבה היזם מלטש את הפיץ' שלו לכדי דקת מכירה מושלמת עוד לפני שיש לנו מוצר. הליטאים קודם עושים, ואז לוחשים בשקט את הישגיהם".

פאולה מסכימה: "כשהקמתי את CasZyme המייסדים המדעיים בהחלט עסקו המון בשאלה, 'מה יהיה אם ניכשל?' ואני אמרתי, אז נאסוף את הדברים שלנו ונחזור לעבודות שלנו כשכירים. מה כבר קרה?".

הגישה הזאת קצת משתנה בזכות המוחות החוזרים. "כשליטא הצטרפה לאיחוד האירופי והצעירים יכלו ללכת לגור איפה שהם רוצים ברחבי אירופה, הייתה תנועה מהירה החוצה של חצי מדינה בערך. עכשיו הם חוזרים", אומרת קלינינה. הם מביאים איתם גם רעיונות חדשים, של עסקים מהירים ומסוכנים יותר. "הם מביאים את השחצנות והסבילות לכישלון למדענים החמודים והצנועים שלנו, ושם קורה הקסם".

בהדרגה, הליטאים גם מגלים את השוק האמריקאי. "בעבר המסלול הקלאסי של חברה היה להתחיל לשווק במדינה ואז להתרחב לאירופה, בעוד השוק האמריקאי נראה גם פסיכולוגית, הכי קשה והכי רחוק. היום חלק מהחברות מדלגות על שוק הבית, כי הליטאים לא בדיוק ידועים כמאמצי חידושים, מתבססים במדינות בלטיות חדשניות יותר מו אסטוניה ובסקנדינביות כי כוח הקנייה שלהן גדול, וגם פוזלות לארה"ב. אני אומרת תמיד, יזם שלא מאמין שכל העולם צריך את המוצר שלו מחר יכול לסגור את החברה וללכת הביתה".

על הרקע הזה, עולה שוב העניין בשיתוף-הפעולה עם ישראל, בתחום המכשור הרפואי. קל להקים חברה-בת בליטא, ניסויים קליניים הם יחסית לא יקרים, וקל יותר לקבל אישור לשיווק ברחבי אירופה - המחיר נמוך והתורים קצרים יותר מאשר במדינות אחרות. חברות ליטאיות זכאיות להתמודד על מענקים של האיחוד האירופי ולקבל הלוואות מהאיחוד - אחד המקורות המובילים היום למימון החברות במדינה.

*** גילוי מלא: הכתבת הייתה אורחת רשות החדשנות הליטאית בכנס ביוטק במדינות הבלטיות

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית