גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם מדע חזק ובלי הון סיכון: מודל הביוטק של ליטא וההזדמנויות לישראלים

תעשיית הביוטק בליטא, שהתפתחה אחרי התפרקות הגוש הסובייטי, דוגלת במוצר מכניס מהיום הראשון, אבל גם שם התיאבון לסיכון מתחיל להתעורר ● בכירי התעשייה שם מספרים על המודל שהצמיח את חברות הדגל ועל ההזדמנויות החדשות שמביאים איתם המוחות שחוזרים למדינה, גם לישראלים ● תובנות מכנס הביומד של המדינות הבלטיות

כנס הביומד של המדינות הבלטיות / צילום: רשות החדשנות בליטא
כנס הביומד של המדינות הבלטיות / צילום: רשות החדשנות בליטא

ליטא אינה המדינה הראשונה שעולה בראשם של הישראלים כשהם חושבים על ביומד. יש מדינות גדולות יותר, כמו ארה"ב או סין, ואחרות קטנות יותר, כמו שווייץ או דנמרק שיש להן מסורת ארוכה שהפכה אותן לשם דבר בתעשייה. ליטא עדיין לא עומדת בשורה אחת איתן, ומבחינת היקפי השקעות ומספר החברות היא נמצאת אחרי ישראל. ובכל זאת, בהדרגה נבנה שם סקטור ביוטק מעניין, דומה ושונה מזה של ישראל, שיש בו פוטנציאל לשיתוף-פעולה. 

גיליאד שינתה מיקוד לסרטן אך לא זנחה את האיידס: "המוצר שלנו יכול לסיים את המגפה"

קודם להרוויח, אחרי זה חדשנות

30 שנה אחרי שיצאה לעצמאות, עם התפרקות הגוש הסובייטי, ליטא מאופיינת ברוח יזמית חזקה, אולם לאורך השנים היא לא פונקה בהון סיכון בהיקף משמעותי והיא למדה לבנות את החברות אחרת - מלמטה, בעיקר כחברות שירות לחברות הגדולות שיוצרות הכנסה כמעט מהיום הראשון. רק אחר כך, מהפוזיציה הזאת, צומחת החדשנות.

המודל הזה יכול להיות מעניין לסקטור הישראלי, גם להשוואה ולמידה, אבל גם לשיתוף-פעולה. אותן חברות אולי חסרות את המוצרים העצמאיים שחברה ישראלית לא הייתה חולמת לצאת לדרך בלעדיהן, אבל יש להן יכולות ייצור וקשר שוטף עם חברות הפארמה, שלפעמים חסרים לחברות הישראליות. משיחות עם אנשי התעשייה שם עולה שהליטאים מצדם היו רוצים מאוד ללמוד את המודל הישראלי ולהכניס יותר הון סיכון וגם חיבה לסיכון לתרבות שלהם.

"כמו כל מדינה שיצאה מהגוש הסובייטי, יום אחד הליטאים קמו בבוקר וגילו את היעלמותו של הגורם שהחליט בשבילם הכול: היכן ילכו לבית הספר ולאיזו אוניברסיטה והיכן יעבדו והיכן יתגוררו בהתאם לתעסוקה שלהם", מספרת יקטרינה קלינינה, ראש תחום מדעי החיים ברשות החדשנות הליטאית. "ואז האוכלוסייה נחלקה לאלה שהבינו מיד שחייבים להיות יזמים, לקנות בזול ולמכור, להביא סחורה מפולין ורוסיה, לעשות מה שצריך כדי לשרוד. אלה בסוף התעשרו, לעומת אחרים שלקח להם יותר זמן להבין את האירוע. כיום הגישה של הדור הצעיר היא יזמית בעליל. ואנחנו עם לא מפונק - במדינות קרות מי שמפונק לא אוכל".

יקטרינה קלינינה, ראש תחום מדעי החיים ברשות החדשנות הליטאית / צילום: צילום: רשות החדשנות בליטא

"המודל הנפוץ להקמת חברות ביומד בליטא, שעדיין משפיע על כל הסקטור, הוא צמיחה מתוך מתן שירותים לחברות אחרות", מוסיף עו"ד ארי מנוח, ממייסדי חברת כמומאב הישראלית שנסחרת בבורסה. "זו דרך מאוד הגיונית עבורם להתקדם, בשל כוח האדם האיכותי, שעובד בתקנים אירופיים אבל בזול יותר".

חברת הדגל, הקשר הישראלי והמדען שכמעט זכה בנובל

בהיעדר סקטור הון סיכון תוסס, רוב החברות הליטאיות נדרשו לעמוד על רגליהן מהיום הראשון. שלוש חברות שהצליחו מייצגות את המודל הזה: Fermentas (פרמנטס), Northway ו-CasZyme.

פרמנטס היא הגאווה הגדולה של סקטור הביוטק המקומי. היא הוקמה עוד בתקופה הסובייטית, כחלק מהמכון לאנזימולוגיה יישומית בליטא, ופעלה כיחידה עסקית בו. רק ב-1988 היא הורשתה למכור למדינות מערביות, והמוצרים שלה היו בעיקר חומרי גלם לחברות תרופות אחרות. ב-1994 היא אוגדה כחברה. ב-2010 כבר רשמה הכנסות שנתיות של 55 מיליון דולר והעסיקה 500 עובדים. היא הפכה לבינלאומית, עם סניפים בארה"ב, קנדה וסין, ואז הגיעה נקודת המפנה: ב-2010 רכש אותה תאגיד תרמו פישר ב-260 מיליון דולר, אקזיט מכונן בביוטק המקומי. תרמו פישר היא מובילה עולמית בפיתוח ושיווק חומרי גלם וכלי עבודה למעבדות מחקר, והיום מעסיקה קרוב ל-2,000 איש במדינה, בפיתוח מוצרי ביוטק חדשניים.

תרמו פישר הפכה בליטא למה שטבע הייתה עבור ישראל: המקום שמכשיר טאלנטים בתעשיית הביוטק, שבהמשך מזינים את הסטארט-אפים שקמים במדינה. תרמו פישר היא היום גם משלמת המסים הגדולה ביותר לקופה הליטאית, לא רק בביומד, אלא בכלל.

חברה נוספת, Northway, קמה על ידי ולדס בומליס, שהיה בעבר מנכ"ל הסניף הליטאי של סיקור האמריקאית. ותיקי התעשייה ודאי זוכרים שטבע הישראלית רכשה את סיקור בתחילת שנות האלפיים, והיום מפעל טבע בליטא מעסיק קרוב ל-200 איש, רובם מדענים. טבע השקיעה בו כ-80 מיליון דולר מאז הרכישה, כדי להביא אליו יכולות מו"פ גנרי וייצור חדשניות.

תרמו פישר בכנס הביומד, החברה שעשתה לליטא מה שטבע עשתה לישראל / צילום: רשות החדשנות בליטא

Northway, שהקים בומליס אחרי שפרש מטבע, פועלת בדיוק במודל שתיאר מנוח: היא חברה שנותנת שירותי פיתוח וייצור לחברות אחרות, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שפיתחה. כיום יש לה סניפים בעולם, והיא רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים. בומליס שמר על הקשר עם ישראל, והוא מחזיק בתואר קונסול הכבוד של ישראל בווילנה.

Northway כבר חושבת היום יותר בגדול, ובתקופת הקורונה היא הייתה שותפה לפיתוח תרופה נגד קורונה על בסיס נוגדנים, שהגיעה עד ניסויים קליניים. בומליס גם האמין שייצור חיסוני הקורונה צריך לקרות ב-Northway. זה אמנם לא הסתייע, אך החברה בהחלט נחשבה מועמדת משמעותית.

חברה אחרת שמיישמת באופן המוצלח ביותר את מודל ה"שירות פלוס", ולוקחת אותו אפילו צעד נוסף קדימה, היא CasZyme. החברה נוסדה ב-2017 על בסיס מחקריו של פרופ' וירגיניוס שיקשניס, שגילה את מנגנון החיתוך הגנטי CRISPR Cas9, במקביל לגילויו על ידי המדעניות והמדען מארה"ב וצרפת שזכו עבורו בפרס נובל. שיקשניס טען בעבר שהגיש את המאמר שלו לפרסום לפני הזוכים, אך כיוון שהגיע ממדינה בלטית רחוקה, המאמר נדחה על ידי כתב עת מוביל ועובד לאט לאט על ידי כתב עת נוסף. בינתיים, המאמר של החוקרים שפעלו אז בארה"ב רץ דרך צינורות הביקורת מהר יותר, וכך נפקד מקומו בהיסטוריה ובפרס הנובל. פרסים מאוחרים יותר הכירו בתרומתו.

CasZyme, כמו חברות ליטאיות אחרות, נותנת שירותים בתחום העריכה הגנטית לחברות שרוצות לפתח מוצר עם שינוי גנטי - בתחום התרופות, החקלאות, וטרינריה וביולוגיה תעשייתית. רוב הלקוחות הם מארה"ב, ומעט מאירופה ואסיה. אחד השירותים שהחברה מספקת הוא פיתוח סוגי CRISPR חדשים, כדי למנוע הפרת פטנטים בתחום. יש לה ספריה של כ-80 חומרים כאלה, והיא פיתחה גם דור חדש, CRISPR Cas12.

לדברי מוניקה פאולה, ממייסדי החברה והמנכ"לית שלה, "לא גייסנו הון סיכון בכלל, אלא הון משתי חברות אמריקאיות שרצו לשתף איתנו פעולה ולצרוך את השירותים שלנו. ההסכמים עם החברות הללו מימנו אותנו מתחילת הדרך. בגלל הגישה הזאת לא צמחנו אקספוננציאלית. היינו שני אנשים כששייסדנו את החברה, עכשיו אנחנו 25, ואם היינו ממומנים על ידי הון סיכון, בטח היינו עכשיו 100, ובטח היינו עושים בדיוק אותו דבר".

בחברה מרוצים מהמודל העסקי הזה. רק בעתיד הרחוק, אם בכלל, רואים שם פוטנציאל לייצור מוצר עצמאי בתחום הדיאגנוסטיקה.

מתחילים לגלות את אמריקה ואת התיאבון לסיכון

תעשיית ההון סיכון מתפתחת לאט בליטא. רוב הקרנות הן בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים לכל היותר. במצגות של רשות החדשנות שם, חוגגים סבבי השקעה של כ-4 מיליון דולר בחברות, סכום שנחשב נמוך בישראל, ולא כל הקרנות משקיעות בחברות מדעי החיים. בין אלה שכן, אפשר למנות את Baltic Saandbox, הפועלת כאקסלרטור וכקרן הון סיכון קטנה, ואת LitBan, מועדון אנג'לים ליטאי.

"יש לנו גם חברה בשם קילו הלת', כנראה היוניקורן הבא שלנו", אומרת קלינינה. "זו חברה בתחום הבריאות הדיגיטלית והוולנס, שפיתחה אפליקציות כמו DoFasting ו-KetoCycle, וכבר מתגאה ב-5 מיליון משתמשים ברחבי העולם, גם בארה"ב. אף שהם עדיין סטארט-אפ, הם הקימו קרן קטנה להשקעה בחברות אחרות בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי".

ברשות החדשנות מסבירים את החשש מהון סיכון בתרבות הליטאית. "אנחנו הליטאים לא אוהבים להיכשל", אומרת קלינינה. "אנחנו רוצים ציון מצוין על הכול. לא נספר על רעיון לפני שהוא קרה, כי מה אם הוא לא מעולה? חסרה לנו קצת מהשחצנות האמריקאית, שבה היזם מלטש את הפיץ' שלו לכדי דקת מכירה מושלמת עוד לפני שיש לנו מוצר. הליטאים קודם עושים, ואז לוחשים בשקט את הישגיהם".

פאולה מסכימה: "כשהקמתי את CasZyme המייסדים המדעיים בהחלט עסקו המון בשאלה, 'מה יהיה אם ניכשל?' ואני אמרתי, אז נאסוף את הדברים שלנו ונחזור לעבודות שלנו כשכירים. מה כבר קרה?".

הגישה הזאת קצת משתנה בזכות המוחות החוזרים. "כשליטא הצטרפה לאיחוד האירופי והצעירים יכלו ללכת לגור איפה שהם רוצים ברחבי אירופה, הייתה תנועה מהירה החוצה של חצי מדינה בערך. עכשיו הם חוזרים", אומרת קלינינה. הם מביאים איתם גם רעיונות חדשים, של עסקים מהירים ומסוכנים יותר. "הם מביאים את השחצנות והסבילות לכישלון למדענים החמודים והצנועים שלנו, ושם קורה הקסם".

בהדרגה, הליטאים גם מגלים את השוק האמריקאי. "בעבר המסלול הקלאסי של חברה היה להתחיל לשווק במדינה ואז להתרחב לאירופה, בעוד השוק האמריקאי נראה גם פסיכולוגית, הכי קשה והכי רחוק. היום חלק מהחברות מדלגות על שוק הבית, כי הליטאים לא בדיוק ידועים כמאמצי חידושים, מתבססים במדינות בלטיות חדשניות יותר מו אסטוניה ובסקנדינביות כי כוח הקנייה שלהן גדול, וגם פוזלות לארה"ב. אני אומרת תמיד, יזם שלא מאמין שכל העולם צריך את המוצר שלו מחר יכול לסגור את החברה וללכת הביתה".

על הרקע הזה, עולה שוב העניין בשיתוף-הפעולה עם ישראל, בתחום המכשור הרפואי. קל להקים חברה-בת בליטא, ניסויים קליניים הם יחסית לא יקרים, וקל יותר לקבל אישור לשיווק ברחבי אירופה - המחיר נמוך והתורים קצרים יותר מאשר במדינות אחרות. חברות ליטאיות זכאיות להתמודד על מענקים של האיחוד האירופי ולקבל הלוואות מהאיחוד - אחד המקורות המובילים היום למימון החברות במדינה.

*** גילוי מלא: הכתבת הייתה אורחת רשות החדשנות הליטאית בכנס ביוטק במדינות הבלטיות

עוד כתבות

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס ל-AFP: אין בעיות מהותיות עם ההצעה לעסקה שהוצגה לנו


דיווח: מצרים הזמינה בכירים ישראלים לקהיר, במקביל להגעת משלחת חמאס • הבית הלבן: הנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה נתניהו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי, שר החוץ הורה להיערך ל"גל אנטישמי" • שרים איימו בהפלת הממשלה, גורם מדיני: עסקה לא תפגע במטרות המלחמה • עדכונים בולטים

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?