האירועים הקשים בכיכר דיזנגוף ביום כיפור, בהם התקיימה הפגנה נגד תפילה בהפרדה מגדרית שנערכה בכיכר, לא השאירו את המערכת הפוליטית אדישה. השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) תהה למה פתאום התפילה הזו מעוררת כזו תרעומת, שכן היא כבר התקיימה במתכונת זו בעבר: "(התפילה) לא נעשית השנה בפעם הראשונה", הוא אמר. "כבר עשר שנים כולנו עושים את התפילה הזאת, דתיים וחילונים כאחד". האם באמת מדובר במסורת ותיקה שדווקא השנה מעוררת סערה? בדקנו.
● דעה | אירועי יום כיפור: יש מקום ליהדות בתל אביב, אבל אחרת
נתחיל ברקע לאירועים, כדי לנפץ מיתוס נוסף לפיו התפילה בהפרדה היוותה הפרה של צו בג"ץ. עיריית תל אביב־יפו התנתה את מתן האישור לתפילה בכיכר, אותה ארגנה עמותת "ראש יהודי", בכך שלא תוצב מחיצה כדי להפריד בין נשים לגברים. הדבר גרר עתירה נגד החלטת העירייה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בית המשפט דחה את העתירה והחליט שלא להתערב בהחלטת העירייה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שפסק גם הוא כי אין מקום להתערבות בשיקולי העירייה.
נציין כי הטעם העיקרי לדחיית העתירה, בשתי הערכאות, היה השיהוי בהגשתה, אם כי נרמז כי התפילה בעייתית עקב הפרדה מגדרית במרחב הציבורי. כלומר, מה שהופר היה הנחיה של העירייה בה בית המשפט החליט שלא להתערב, וראש העיר רון חולדאי סיפר בצאת הצום כי במטרה להימנע מהסלמה, הוא הורה שלא לערב את המשטרה כדי לאכוף את ההנחיה.
אבל האם אכן מדובר ביחס עוין למנהג נושן? לפי פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, זו אכן לא הפעם הראשונה שהתפילה מתקיימת בכיכר, אבל היא לא כה ותיקה: "יצוין כי בשנת 2020 אישרה העירייה לראשונה לקיים תפילות ביום הכיפורים בכיכר דיזנגוף בעקבות מגפת הקורונה. גם בשנים שלאחר מכן… התירה העירייה קיום תפילות ביום הכיפורים במרחב הציבורי שבכיכר דיזנגוף שהתקיימו בהפרדה בין נשים לגברים".
ולא רק בית המשפט אומר את זה: עיון ברשתות החברתיות של עמותת "ראש יהודי" מראה שאכן הדבר התחיל בעקבות הקורונה, ושלא מדובר במנהג כה ותיק. בפוסט מדצמבר 2020 נכתב: "דמיינו אלף איש איתנו בכיכר דיזנגוף… זה התחיל בקפסולות ופשוט נהיה ענק". פנינו גם לראש יהודי, והם אישרו כי התפילות בכיכר החלו על רקע המגיפה.
מה קרה השנה? מתשובת העירייה לעתירה עולה כי כבר בשנת 2018 תוקן הנוהל העירוני, כך ש"לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעיים פיזיים" במרחב הציבורי. אבל עד כה, במתן ההיתרים לקיום אירועים לא נכללה הבהרה שאסרה על הצבת מחיצות. השנה, לדברי העירייה, הובא לתשומת־לבה שהדבר הביא ל"תקלות" ולהצבת מחיצות כאלה. לכן, הפעם החליטה העירייה לכלול את ההבהרה הזו.
בשורה התחתונה: דבריו של אליהו לא נכונים ברובם. זו אכן לא הפעם הראשונה בה מתקיימת תפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף. עם זאת, הדבר החל רק ב־2020 בעקבות הגבלות הקורונה, והמשיך גם בשנים שלאחר מכן. השנה עיריית תל אביב הכניסה לראשונה הנחיה שלא לאפשר הפרדה מגדרית כחלק מאישור האירוע.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו
