בית האירוח בדורדון / צילום: רותם בר
העסק: Home in The Dordogne הוא בית אירוח קטן בעיירה ברנטום, שבמחוז דורדון בצרפת, שמתאים לזוגות או למשפחות עם עד ארבעה ילדים. במקביל לאירוח, שכולל לינה וארוחת בוקר, הבית מציע ארוחות ערב צרפתיות בסגנון farm to table וטיולי יום פרטיים. "הטיולים שלנו משלבים בין טבע, יצרנים מקומיים, שווקים, מאפיות וכמובן היכרות עם אורח החיים של הצרפתים", אומרים הבעלים רתם ואורי בר. "הרעיון הוא לתווך לאורחים את החיים האמיתיים בכפר קטן בצרפת, על כל המשמעויות שלהם".
הקהל: "רוב רובם של המבקרים שלנו עד השנה היו ישראלים, גם כאלה שגרים בארץ וגם אלה שמתגוררים בחו"ל. אחד הדברים שאנשים שמגיעים אלינו מהארץ אומרים בבוקר הוא 'מזמן לא ישנו כל כך טוב'. הם מדברים על קצב החיים המטורף שם לעומת החיים השלווים כאן. ההיכרות הזאת עם הישראלים מחד ועם אורח החיים המקומי מאידך מאפשרת לנו להעביר את החוויה המקומית בצורה מיטבית.
"עם זאת, אנחנו כבר מרגישים בשלים לפנות בשנה הקרובה לקהלים נוספים ולערוך את הסיורים באנגלית. גם צורת האירוח משתנה בהתאם לתיירים. לאלה המגיעים מהארץ אנחנו מציעים חוויה צרפתית כפרית עם התבשילים המקומיים, היינות והקינוחים המסורתיים. לאירופאים ולישראלים שחיים בחו"ל אנחנו מציעים לבחור בין ארוחות צרפתיות לישראליות שכוללות גם פיתות ופלאפל".
השקעה: "בניגוד לאנשי עסקים וליזמים, אנחנו לא יצאנו במטרה להתעשר או לנהל עסק עם רווחים מופלגים. כל מה שביקשנו הוא להתפרנס. את הבית קנינו ברבע מיליון אירו והשקענו עוד 50 אלף אירו בשיפוץ ובהקמת בריכה".
איך הכול התחיל: "הגענו לדורדון בשנת 2015, לאחר שבמשך שנים חלמנו חלומות על מגורים באזור הכפרי של צרפת. חיפשנו עולם שלו כמו של פעם, שבו אנשים יותר פנויים ולא רצים סביב הזנב כדי להרוויח עוד גרוש. שנינו מושבניקים וקיבוצניקים במקור, וקסם לנו הרעיון לארח בלב הטבע הכפרי של צרפת תוך כדי מגורים וקיום חיים שלווים".
מרעיון לביצוע: "במקור התכוונו להשתקע בחבל לימוזין, אבל כשהגענו לאזור גילינו שהוא קר מדי עבורנו, ומשם יצאנו למסע בן שלושה חודשים ברחבי צרפת. במסגרת החיפושים שלנו אחר אזור להקים בו את ביתנו ואת בית האירוח, הגענו ממש במקרה לעיירה ברנטום, המכונה ונציה של פריגור (דורדון). אפילו באמצע ינואר ובשיא הקור היא נראתה לנו קסומה ומזמינה ושם החלטנו להישאר. שכרנו דירה במרכזה ולקח לנו שנה עד שרכשנו את בית חלומותינו.
"לא היה לנו דרכון אירופי וגם לא דיברנו צרפתית, ולכן כדי לקבל בעיירה לגיטימציה היינו חייבים לפתוח עסק במרכזה. פתחנו חנות קטנה בברנטום, שם מכרנו מוצרים מים המלח. סבלנו מכך מאוד, כי זה היה רחוק ממה שתכננו, אבל בדיעבד זה היה צעד נבון. לאחר שנה כבר התמקמנו בבית שרכשנו והתחלנו לשפץ אותו".
אתגרים: "מלכתחילה הבנו שקיים שוני אדיר בין תפיסת העולם שלנו כישראלים ובין זו של הצרפתים. למשל, החנויות נסגרות בצהריים להפסקה וגם מוקדם בערב, מה שאומר שצריך לתכנן בקפידה את הקניות. אנחנו לפעמים משתגעים מזה. נוסף על כך, הצרפתים מאוד לא גמישים וצריך להביא בחשבון שהם לא ישתנו. יש להם דנ"א שמתכנת אותם שלכל דבר יש זמן ולא מערבבים".
חוויות בדרך: "כשנכנסנו סוף סוף לבית חיכה לנו על מפתן הדלת סל ירקות ופירות מהבוסתן וגן הירק של השכנה. היא גם עזרה לנו ללמוד איך גוזמים את העצים ואיך מגדלים כאן את הכול. לאט לאט למדנו את השפה והכרנו את השכנים. במסגרת ההיכרויות האלה למדנו המון על התרבות הצרפתית ובעיקר על קולינריה. מלבד זאת, כל תושבי העיירה התגייסו כדי לעזור לנו עם כל הקשיים הביורוקרטיים. אחד סייע בפתיחת חשבון חשמל, האחר בהתקנת תיבת דואר. זה ריגש אותנו מאוד.
"בניגוד לכל מה שנאמר על הצרפתים, הם אנשים חמים, מסבירי פנים ונכונים תמיד לעזור. הסיבה שבגינה הם נתפסים כלא נחמדים היא מחסום השפה. יש להם קושי אדיר בשפות זרות, ולכן ברגע שמתאמצים ללמוד צרפתית ומראים נכונות, הם מאוד מעריכים את זה ונפתחים".
ישראל מול חו"ל: "יש הבדלים משמעותיים בין המחירים בדורדון לארץ, אבל בשנה האחרונה גם כאן היו עליות מחירים בגלל המלחמה באוקראינה. מחירי הנדל"ן כאן זה סיפור אחר. צרפת היא מדינה ענקית עם צפיפות אוכלוסין נמוכה, כך שאם מתרחקים מהמרכזים העירוניים הגדולים מחירי הקרקע אינם משמעותיים והבתים זולים. ב־250 אלף אירו ניתן לרכוש כאן בית די גדול על עשרה דונם של אדמה".
החלום הבא: "אנחנו חיים את החלום, רק שלא נתעורר ממנו".