הפגיעה בשירותי הדואר בשם ההתייעלות פוגעת בציבור
הכותב הוא שופט בדימוס ומרצה במחלקה ללימודים רב־תחומיים במכללה האקדמית ספיר
בימים אלו מתנהל מאבק משפטי בין מנכ"ל דואר ישראל לבין השר הממונה. לטענת המנכ"ל, הוא מיישם היטב רפורמה רצויה וצעדי ייעול בעוד השר טוען ההפך. אולם שני הצדדים מתעלמים מהשלכותיה של מה שמכונה "תוכנית הייעול".
במסגרת התוכנית נסגרו עשרות סניפים "לא רווחיים", פוטרו 1,200 עובדים, ושירותי הדואר קוצצו. חלק מהתוכנית הוא שינוי רגולטורי של חובות הדואר כך שיהיה אפשר לחתוך עוד בשירותיו. בניגוד לעבר, הדואר מחולק קבוע רק יומיים בשבוע, ובעוד יום אחת לשבועיים. לרוב הסניפים אין אפשרות להגיע עצמאית אלא רק בהזמנה מראש באינטרנט. לעתים מגלים המזמינים שאין תאריכים בימים הקרובים בסניף המבוקש. זאת מבלי להתייחס לאוכלוסיות מודרות שלמות כחרדים, מבוגרים, ותושבי פריפריה שאין להם נגישות לאינטרנט. יש להוסיף את בנק הדואר שמספק שירותי בנקאות לכאלו שהבנקים אינם חפצים ביקרם.
מהלך תמוה
מי שמבקש היום להשתמש בשירותי הדואר נאלץ פעמים רבות להגיע לסניפים רחוקים ממעונו, להזמין תור ימים מראש, וגם אז לא ברור תמיד שהשירות המבוקש יהיה בסניף אליו הוא מגיע.
תוכנית ייעול שמטרתה קיצוץ השירות פלאים נראית לנו תמוהה. למה לא נאמץ זאת גם בתחומים אחרים? נסגור בתי חולים בפריפריה כי הם לא רווחיים? נקצץ קווי אוטובוס למקומות רחוקים? נחסוך בקווי חשמל ליישובי ספר? ועוד.
שירותי דואר הם תשתית הכרחית לכל חברה. לכל אזרח צריכה להיות היכולת לשלוח ולקבל מכתב/חבילה, ולקבל שירותים פיננסיים בסיסיים, בקלות, ובמחיר סביר.
לכל שירות דואר בעולם יש מחויבויות שעליו למלא, מה שמכונה USO (Universal Service Obligation). בארצות הברית למשל מחויב שירות הדואר לחלק דואר שישה ימים בשבוע לכל כתובת בארה"ב באותו מחיר. בין אם מדובר בבית ליד סוכנות הדואר המקומית ובין אם מדובר בחווה נידחת. באיחוד האירופי ישנה דירקטיבה המחייבת את כל החברות להבטיח שירותי דואר איכותיים לכל אזרח אירופאי במחיר שניתן לעמוד בו.
בכל מדינות העולם, שירותי הדואר אינם רווחיים. ישנן מגמות עולמיות המשפיעות על כולן. השפעות הקורונה עדיין לא הסתיימו. מתחרים נכנסו לשוק בעיקר בחלקים הרווחיים שלו. לא ניתן לכסות את עלות השירות בתעריפי הדואר. בארה"ב הפסידו שירותי הדואר סכום של כ־4.9 מיליארד דולר בשנת 2021. שירותי הדואר האמריקאים אינם רווחיים כבר שנים רבות, אך איש איננו מציע לקצץ את השירות לאזרחים.
שיפור על חשבון הציבור
ברוב המדינות יש סבסוד ישיר או עקיף לפחות לחלק מהשירותים. קשה לאמוד זאת משום שישנן הרבה הטבות עמומות (פטור מארנונה, דמי שכירות סמליים, חשמל מוזל, ועוד). חלק מהנתונים ידועים. בצרפת הממשלה מתכננת לשלם כחצי מיליארד יורו לשנה במשך חמש שנים. זהו המצב בכל מדינות אירופה, מי פחות ומי יותר.
כולנו בעד שיפור היעילות והגברת התחרות. אולם במקום לחשוב על קיצוץ סניפי הדואר, יש לחשוב על ניצול יעיל וטוב יותר שלהם. כך למשל, החל משנה שעברה יכולים אזרחים איטלקיים לקבל מגוון תעודות ממשלתיות ואישורים בסניף דואר. המגמה הייתה להקל על האזרח האיטלקי, במיוחד בעיירות קטנות. בשנת 2023 נערך בישראל מבצע יקר למתן דרכונים עקב התארכות התור. האם אי־אפשר היה לנצל את בתי הדואר לכך?
אי־אפשר לבחון את שירותי הדואר לפי הרווח בלבד. אסור שהפתרון לגירעון יהיה קיצוץ שירותים שיפגע באזרח הקטן. על השר והמנכ"ל גם יחד להתעשת ולהציג לציבור פתרונות טובים וחברתיים יותר.
