שופטי העליון בדיון בבג''ץ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
הנהלת בתי המשפט השיבה בסוף השבוע שעבר לשר המשפטים יריב לוין, שפנה, באמצעות עורך דינו אוהד שלם, לקבל נתונים לקראת הדיון בבג"ץ בעתירות המבקשות לחייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.
מהנתונים עולה כי אחוז התקנים הלא מאוישים הוא הגבוה ביותר שהיה עד היום, מספר התיקים הגדול ביותר שנפתחו היה בשנה שעברה וכ-4,600 ימי חופשה נמחקו בשלוש השנים האחרונות לאחר שלא התאפשר לשופטים לצאת לחופשה.
● קנה לבת זוגו דירה במתנה, וכשנפרדו דרש דמי שימוש. מה קבע בית המשפט?
● כששואלים רק אם בג"ץ מוסמך לפסול, נשארים עם הסדרים גרועים
מהנתונים עולה כי יש 54 תקנים לא מאוישים, וכי השופטים סובלים מעומס קשה המשפיע על השירות לאזרחים. בתגובה צוין כי 64% מכלל התלונות שנציב תלונות הציבור על שופטים מצא בשנת 2022 כמוצדקות היו על עיכוב בהחלטות והתמשכות בהליכים. מדובר בעלייה משמעותית מהשנה הקודמת.
מהנתונים גם עולה כי מבין 23 השנים האחרונות - בשנת 2023 אחוז התקנים הלא מאוישים הוא הגדול ביותר. כך, מתוך 819 תקני שיפוטים, מאוישים 765 שהם 6.6%. במרבית השנים אחוז התקנים הלא מאוישים הוא מזערי ועומד על פחות מאחוז. לצד זאת, בשנת 2020 עמד החוסר על 5.6%, ובשנת 2021 על 4.5%.
בנוסף נמסרו נתוני מינוי תקני השופטים לאורך השנים: בשנת 2022 מונו 136 שופטים, לאחר שבשנים 2020-2021 מונו יחד 73 שופטים.
עוד עולה מהנתונים שנמסרו כי קיימת עלייה בכמות התיקים שנפתחו. כך, בשנת 2022 נפח מספר התיקים הגבוה ביותר - 861,388 תיקים. זאת לעומת 840,038 תיקים בשנת 2021, 853,528 תיקים בשנת 2020 ו-853,154 תיקים בשנת 2019.
בנוסף, לפי הנתונים גם אחוז התיקים שנסגרים מדי שנה עלה, והוא עומד בשנת 2022 על 874,505 - המספר הגבוה ביותר.
16 אישורים ללמד במוסדות להשכלה גבוהה
לוין ביקש לקבל מידע על חופשות השופטים ועל אישור עבודה נוספת. העבודה היחידה המאושרת לשופטים היא לימוד באוניברסיטאות ובמכללות, וזאת עד ל-4 שעות בשבוע. מהנתונים עולה כי 16 בקשות לעיסוק נוסף אושרו בשנת 2023, ו-4 בקשות כאלה עדיין תלויות ועומדות.
בין השופטים להם אושר ללמד: לשופט העליון אלכס שטיין אושר ללמוד קורס בזום בבית הספר למשפטים בברוקלין ניו יורק, לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל אושר ללמד באוניברסיטת תל אביב, ולנשיא בית הדין האזורי לעבודה צבי פרנקל אושר ללמד באוניברסיטת בן גוריון. "מערכת המשפט מייחסת חשיבות רבה לכך ששופטים יעבירו הרצאות וילמדו סטודנטים למשפטים", צוין בתגובה.
באשר לחופשות השופטים צוין כי שופטים זכאים ל-30 ימי חופש בשנה, ושופטי העליון ל-42 ימים. בשנים 2019-2022 נמחקו 4,579 ימי חופשה ו-1,1139 ימי שבתון שלא נוצלו, בשל העומס המוטל על השופטים.
עוד עולה כי אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים מונע גם מינוי שופטים עמיתים לסגני נשיאים, אשר מכביד על עבודת השופטים. לעמדת הנהלת בתי המשפט, במינוי שופטים עמיתים יש "בכדי להקל ולו במעט מן העומס השיפוטי הרובץ על השופטים".
בנוסף, לוין לא מאשר ועדות איתור כדי למנות סגני נשיא וכאלו חסרים בחמישה בתי משפט. יש לציין כי לוין הקים ועדת איתור אחת לנשיא בית משפט המחוזי באר שבע, אך למרות שהתקבלו ההמלצות, ההחלטה מתעכבת, ולוין ביקש לפגוש את המועמדים.
הדיון בעתירות בנוגע לאי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים קבוע ל-22 באוקטובר בפני השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף. לוין מיוצג בעתירה באופן פרטי, והוא מבקש לדחות את העתירות. לטענתו, הוא לא מכנס את הוועדה מאחר שהוא מצוי במשא-ומתן "קונסטיטוציוני מורכב וסבוך במטרה לגבש הסכמה רחבה במחלוקת ציבורית, חברתית ופוליטית". עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יש לחייב את לוין לכנס את הוועדה לאור הצורך במינוי שופטים.