מכלי נפט בנמל ג'ייהאן בטורקיה / צילום: Reuters, Umit Bektas
מחירי הנפט עולים בעת האחרונה, ועיקר תשומת־הלב נשואה למדינות אופ"ק+, שממשיכות בקצב ההפקה הנמוך בהנהגת ערב הסעודית ורוסיה. עם זאת, בישראל מביטים אל אירוע נוסף שמגביר את חוסר הוודאות בשוק הנפט: ההפיכה הצבאית בגבון שהתרחשה ב-30 באוגוסט נגד הנשיא, עלי בונגו.
בניגוד להפיכות קודמות באפריקה, גבון היא מדינה שמעסיקה במישרין את ישראל מעצם היותה מקור יבוא נפט. ב-S&P גלובל, חברת שירותי דירוג, ניתוחים ומחקר, מציינים שאנליסטים מעריכים כי הפרעות בקצב הפקת הנפט הגבונזי, אם יתרחשו, ישליכו ישירות על ישראל.
כדי להבין מדוע, צריכים לחזור ל-25 במרץ, עת הושבתה אספקת הנפט בהיקף כ-400 אלף חביות ביום (כ-0.5% מאספקת הנפט העולמית) מהאוטונומיה הכורדית בצפון עיראק לטורקיה. זאת, בשל החלטת הממשלה העיראקית כי אין לכורדים האפשרות למכור נפט באופן עצמאי.
מתוך הנפט שנשלח לטורקיה, מאז שנת 2014 הגיע נפט רב גם לישראל, דרך עיר הנמל הטורקית ג'ייהאן. ההפסקה הזו נמשכה עד השבוע, עת אנקרה סידרה מול בגדד את מה שנדרש, ושר האנרגיה הטורקי אלפרסלאן בייראקטר הודיע ביום שני כי אספקת הנפט מעיראק לטורקיה מכירכוכ לג'ייהאן צפויה להתחדש עוד השבוע. לא מן הנמנע כי חידוש אספקת הנפט לג'ייהאן יוביל, אפילו במיידית, לחידוש תנועת מכליות הנפט שמובילות נפט כורדי מג'ייהאן לישראל.
מצאו פתרון בגבון
זו בשורה נהדרת לירושלים, שכן הכורדים היוו מקור יבוא נפט משמעותי בשנים האחרונות. הובלת הנפט הכורדי לישראל היא למעשה סיטואציה שבה שני הצדדים יוצאים נשכרים, משום שהזהב השחור מהווה מקור הכנסה עיקרי לאוטונומיה, ולפי הנתונים מארביל, מניעת היצוא כבר עלתה בהפסדים של יותר מ-5 מיליארד דולר.
לפי נתוני חברת המידע "קפלר", בשלושת החודשים הראשונים של 2023, 40% מאספקת הנפט לישראל הגיעה מהאוטונומיה הכורדית בעיראק, שיעור כפול מב-2022. בה בעת, בחודש פברואר לבדו, ישראל ייבאה 183 אלף חביות ביום מהכורדים בעיראק - יותר מפי חמישה מהתקופה המקבילה אשתקד.
בחישוב רב-שנתי, לפי נתונים שסיפקה ענקית הנפט BP, ישראל צרכה כ-210 אלף חביות ביום מהכורדים, כש-2020 הייתה היוצאת מן הכלל בגלל השפעות הקורונה. זו הסיבה שמייד לאחר הפסקת האספקה בסוף מרץ, בירושלים נדרשו לפתרונות ומצאו אותם בגבון.
גבון היא מדינה בעלת אוכלוסייה קטנה (2.3 מיליון תושבים) ומהמפיקות הקטנות בקרטל אופ"ק (כ-210 אלף חביות ביום ביולי). אך, לפי MEES, שעוסקים בניתוח ענף הנפט והגז במזרח התיכון, בחמשת החודשים הראשונים של 2023 גבון הייתה ספקית הנפט הגולמי השנייה בהיקפה של ישראל, לאחר קזחסטן. היקף היבוא ממנה עמד בתקופה זו על כ-29,600 חביות ביום, זינוק של 79% מהממוצע לאורך 2022 ויותר מפי שלושה בתקופה המקבילה אשתקד.
צריכת הנפט בישראל נותרה בעינה, על אף העלייה העקבית בצריכת הגז הטבעי. לפי BP, צריכת הנפט ב-2022 עמדה על 232 אלף חביות ביום, דומה לזו של טרם ימי הקורונה - שנת 2019.
מנגד, באותה תקופה חלה עלייה של כ-13% בתצרוכת הגז הטבעי ל-11.03 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים). "גז טבעי משמש בארץ קודם כל לייצור חשמל, והוא מחליף את המזוט והפחם", אומר לגלובס מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, יוסי אריה, שמנמק את היעדר השינוי בתצרוכת הנפט בצריכת הבנזין והסולר בישראל.
בצל התלות שנותרה בעינה בנפט, סביר להניח כי חברי ממשלת ישראל מוטרדים יותר משאלת "מה יהיה מחיר הנפט?" ולא משאלת "האם יהיה לישראל נפט?", כי זו לא צפויה להיות בעיה. ישראל מגוונת את מקורות הנפט, והחלפת הנפט הכורדי בגבונזי ממחישה זאת. יתרה מכך, לפי אמוואג', אתר שעוסק בניתוח המזרח התיכון, מקורות הנפט העיקריים של ישראל, לצד גבון וקזחסטן, הם אזרבייג'ן, ברזיל וניגריה. בשנים 2018-2020 ישראל ייבאה נפט גם מרוסיה, כך לפי קפלר, אבל קשה לראות סיטואציה כיום שבירושלים יחליטו לעשות זאת בשנית, בעקבות המלחמה באוקראינה.
האופציה הלובית
מדינה שלאחרונה עלתה לכותרות בהקשר הישראלי, ובירושלים קרוב לוודאי רצו לרכוש ממנה נפט, היא לוב. היא אומנם מדינה משוסעת, אך גם מדורגת במקום התשיעי בעולם בהיקף עתודות הנפט (כ-2.9%) ובחודש יולי הייתה מפיקת הנפט הבכירה באפריקה, עם כ-1.17 מיליון חביות ביום. ואולם, פרשת פרסום דבר הפגישה באיטליה בין שר החוץ אלי כהן ובין מקבילתו הלובית, נג'לא אלמנקוש, הובילה לפיצוץ גדול, שמטיל בספק רב כל שיתוף פעולה עם טריפולי בשנים הקרובות.
מי שכן עשויה לגבות חוסרים בנפט בישראל, היא שכנה של רוסיה, אזרבייג'ן. מ-1992, יחסי ישראל-אזרבייג'ן פורחים, ובסיסם, בטח בתחילתם, היה נפט אזרבייג'ני "תמורת" אמצעי לחימה מתוצרת ישראל. השיטה הוכיחה את עצמה: מחד גיסא, ישראל נהנית מספקית אמינה ויציבה דרך צינור באקו-טביליסי-ג'ייהאן. מאידך גיסא, אזרבייג'ן מצליחה צבאית, באמצעות מיטב הטכנולוגיה שמספקת לה ישראל - כפי שהומחש בניצחונה על ארמניה במלחמת קרבאך השנייה ובמבצע המוצלח שקיימה לאחרונה.
אזרבייג'ן, בניגוד לישראל, גלויה מאוד בכל הנוגע לנתוני הנפט. מנתוני רשות המכס האזרבייג'נית עולה כי בשבעת החודשים הראשונים של 2023, אזרבייג'ן ייצאה 15 מיליון טונות נפט בשווי כולל של 9 מיליארד דולר, וישראל כיעד השני עם כמיליון טונות שיובאו בשווי 822 מיליון דולר.
בטווח הארוך, מי שצפויות להישאר המקורות המשמעותיים של ישראל הן אזרבייג'ן, קזחסטן, ברזיל וניגריה, כאשר ייתכן כי בירושלים יחליטו שגבון אינה המקור האמין להחלפת הנפט מהכורדים העיראקים.