המלך החדש של ההשקעות / אילוסטרציה: Shutterstock
בנק ישראל אומנם השאיר את הריבית בשתי הפעימות האחרונות ללא שינוי, אחרי עשר העלאות רצופות, וגם הפד האמריקאי בחר בספטמבר שלא להעלות את הריבית, אך חוסר הוודאות שאופף את שוקי ההון בעולם עוד רחוק מלהתפוגג. בתקופה הזו, אחרי שנים שבהן לא נחשב לאטרקטיבי, חוזר האפיק האג"חי לקדמת הבמה. יותר ויותר מנהלי השקעות מעדיפים להגדיל אותו על חשבון הרכיב המנייתי. כיום אפשר לרכוש אג"ח הנחשבות לבטוחות של חברות בדירוג גבוה לתקופה של ארבע-חמש שנים עם תשואה שנתית של 6% ואף יותר. גלובס עונה על השאלות המרכזיות סביב התחום, שנהנה מרנסנס בחסות עליית הריבית.
● בדיקת גלובס | בכירי עולם ההשקעות מייעצים: כך כדאי להשקיע אחרי ספטמבר האדום
● WSJ | התשואה על אג"ח עלתה, המניות ירדו, ועדיין האטרקטיביות נמוכה
מהם האלמנטים החשובים במנגון האג"ח?
איגרת חוב היא למעשה תעודת התחייבות של מדינה (אג"ח ממשלתית) או חברה (אג"ח קונצרנית). איגרות החוב הללו מונפקות על ידי גופים המבקשים ללוות כסף, ובתמורה הם מתחייבים לשלם לרוכש תשלומים בסכומים ובמועדים קבועים בגין ההלוואה שהם מקבלים ממנו. התשלום, שכולל קרן וריבית, יכול להתבצע מדי שנה או במועדים קצרים יותר, למשל מדי חצי שנה או מדי רבעון.
התשואה שמניבות האג"ח נחלקת לשני מרכיבים: הראשון הוא תזרימי הריבית (קופון), שנגזרים משיעור התשואה לפדיון שהתקבלה בתקופת החזקת האיגרת, והשני הוא למעשה רווחי הון שהרוכש יכול לקבל אם בעת מכירת האיגרת מחירה יהיה גבוה יותר מאשר המחיר שבו רכש אותה.
כאשר בוחנים רכישת אג"ח יש לשים לב לשיעור התשואה לפדיון, כלומר מה יהיה התקבול הריאלי השנתי הממוצע שיקבל המשקיע אם יחזיק באג"ח עד למועד הפדיון שנקבע מראש.
כאן נזכיר את היחס ההפוך, שעשוי אף לבלבל, בין מחיר האג"ח והתשואה. עלייה במחיר האג"ח מקטינה את שיעור התשואה לפדיון, וירידה במחיר האג"ח מגדילה את התשואה.
גובה הריבית שיקבל הלווה נקבע גם על פי הדירוג שניתן למדינה או לחברה שמנפיקה את האג"ח. הדירוג משקף את יכולת ההחזר של הלווה, והגבוה ביותר הוא AAA. ככל שהדירוג של מדינה או חברה נמוך יותר (או לא קיים כלל), התשואה שהיא תצטרך לשלם תהיה גבוהה יותר, כי הסיכון שהיא לא תעמוד בהתחייבות שלה גבוה יותר.
מה התשואה שניתן לקבל באג"ח ומדוע היא עלתה?
עליית הריבית ברחבי העולם הגדילה את הסיכון שמדינות וחברות לא יוכלו לעמוד בהלוואות שהן קיבלו בתמורה להנפקת האג"ח. עד לפני כשנה וחצי, טרם תחילת העלאות הריבית, הריבית של הבנקים המרכזיים הייתה אפסית, ולכן גם התשואה של האג"ח של מדינות יציבות וחברות גדולות ויציבות הייתה נמוכה מאוד. מי שרצה בתנאי השוק הללו להרוויח מאג"ח היה צריך לפנות לחברות בדירוגים נמוכים, שבהן הסיכון גדול יותר.
אולם כיום, כשהריביות עלו, וריבית בנק ישראל לדוגמה עומדת על 4.75%, וזו של הפד האמריקאי על 5.5%, הגופים המגייסים נדרשים לשלם יותר, ובהתאם גם התשואות עולות.
כיום, על אג"ח של ממשלת ישראל לתקופה של 10 שנים אפשר לקבל תשואה שנתית של 4.25%, ועל אג"ח של ממשלת ארה"ב תשואה של 4.6%.
אורן אוסד, שמנהל את מחלקת האג"ח בבית ההשקעות מיטב, מציין כי אג"ח של חברת החשמל מייצרת כיום תשואה ריאלית שנתית של 2.5% השקולה לכ-5.3%-5.5% נומינלית. אג"ח של בנקים ישראליים מספקות תשואה דומה ועל רכישת איגרת של חברת כלל ביטוח אפשר לקבל 5.5%-5.7%.
"אנחנו ממליצים להשקיע בחברות בדירוגים הגבוהים, ולא לפנות לדירוגים הנמוכים. במכלול התיק, הרכיב האג"חי מייצר לנו תשואה של 6% לשנה, שהיא בערך 0.4% לחודש.
"נכון שבספטמבר, שהיה חודש סוער, מי שקנה אג"ח במח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך, ורוצה למכור אותה כעת, מופסד, אבל צריך לזכור שלעומת מניה שיורדת, ברגע שמחיר אג"ח יורד המחזיק מקבל תשואה שוטפת גבוהה יותר. כך שאם בתחילת החודש שעבר קיבלנו לדוגמה תשואה שוטפת של 4%, היום נקבל 4.5%.
"לכן, תחת ההנחה שהממשלות והחברות החזקות ישלמו את ההתחייבות שלהן, הלווים יקבלו את כל הכסף אם לא יפדו את האג"ח מוקדם. כאן יש לזכור כי כשיש תשואות אטרקטיביות באג"ח, למניות קשה יותר לתפקד, כיוון שאם מניה של חברה כלשהי יכולה לתת תשואה של 8% בשנה, אבל האג"ח של אותה חברה מציעה 7% לשנה, ומחזיק האג"ח נמצא בסדר העדיפויות של קבלת הכסף לפני בעלי מניות במקרה של חדלות פירעון, הגיוני יותר להגדיל את האפיק האג"חי, הסולידי יחסית, על פני זה המנייתי", אומר אוסד.
הוא מוסיף כי במח"מ בינוני, כלומר לתקופה של 3-5 שנים, הוא מתקשה לראות הפסדי הון על אג"ח בדירוגים גבוהים, לכן זוהי אלטרנטיבה טובה גם לקרנות הכספיות, שהפכו ללהיט מאז החלה הריבית לעלות, אך לא מאפשרות קבלת רווחי הון, שאותם מעריך אוסד כי ייתכן שנראה כבר בחודשים הקרובים.
כיצד ניתן להיחשף להשקעה באג"ח?
הגופים המוסדיים מציעים שורה של מסלולים המכילים אג"ח בכל מוצרי החיסכון - פנסיה, גמל והשתלמות. החל מהמסלולים הכלליים, דרך מסלולים שמרביתם מורכבים מאג"ח והיתר מושקע במניות (למשל מסלולי 80%/20%) ועד מסלולי אג"ח טהורים. בכל אחד מהמסלולים יש שילוב שונה בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות, ובין השקעה בישראל ובחו"ל.
"כאשר פרצה הקורונה, הריביות ירדו לאפס והבנקים מרכזיים התערבו, זזנו הצידה כי הבנו שאין שום סיבה לקנות אג"ח. גם אנחנו, כמו כל המוסדיים ולא רק בישראל, הלכנו לנכסים יותר מסוכנים - והעלינו חשיפה למניות.
"אולם באמצע 2022 זיהינו את השינוי וראינו ירידה בנכסי סיכון במקביל לתחילת של קבלת תשואה באג"ח לטווח קצר. התחלנו לקנות אג"ח לטווחים קצרים בשביל התשואה השוטפת, שעמדה אז על 2%, והיום היא כבר מגיעה ל-4%-5% ואף יותר", מסביר אוסד ממיטב.
מי שיש לו כסף פנוי יכול להיחשף לעולם האג"ח גם באמצעות קרנות הנאמנות. ישנן קרנות נאמנות בניהול אקטיבי שמתמחות ברכישת אג"ח ממשלתיות או אג"ח של חברות בישראל (קרנות אלה סובלות בחודשים האחרונים מפדיונות אדירים), וישנן גם קרנות סל או קרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדי אג"ח בישראל ובחו"ל.
מדד תל בונד תשואות צמודות, לדוגמה, הכולל את כל איגרות החוב הקונצרניות שצמודות למדד בריבית קבועה, הציג מתחילת השנה תשואה של 9%.
מבט על נתוני התשואות בקרנות ההשתלמות מגלה כי מיטב מוביל בתשואות מסלולי האג"ח בשנה האחרונה (3.5% עד חודש אוגוסט). גם אשתקד, בשנה של ירידות הן בשוק האג"ח והן בשוק המניות, התשואה השלילית שלו הייתה הקטנה ביותר, בפער ניכר מהמתחרים הגדולים.
נציין כי תשואה זו נמוכה מתשואות המסלולים הכלליים בהשתלמות, שעמדה בשמונת החודשים הראשונים של 2023 על 8% כמעט בממוצע, ובמסלולים המנייתיים על יותר מ-12%. הקפיצה בתשואות במסלולי האג"ח תגיע כנראה כשהריביות של הבנקים המרכזים יירדו, ויירשמו בהן רווחי הון.
כמה מתיק ההשקעות להקצות לאג"ח?
אפשר כמובן לרכוש אג"ח בגם אופן עצמאי כהשקעה ישירה באמצעות הבנקים, חברי הבורסה של בתי ההשקעות או ברוקרים חיצוניים. "אדם פרטי, בוודאי מי שמחזיק כסף בעו"ש ללא ריבית, יכול לבנות תיק השקעות עם 10%-20% חשיפה לאג"ח במח"מ בינוני, ולקבע לעצמו תשואה יפה מאוד", מציין אוסד.
הוא מפרט את השינויים שעבר התיק של מיטב בחודשים האחרונים, עם פנייה חדה לעולם האג"ח. "התיק שלנו כיום מורכב מ-15%-18% אג"ח ממשלתיות, כשלפני שנתיים היינו אולי 8%. נוסף על כך, היום אנו מחזיקים אג"ח קונצרניות כ-25% כשהיינו בעבר על כ-20%, כשהגידול נעשה בחו"ל. האפיק הקונצרני בחו"ל מספק תשואות של 5.5% בממוצע לאורך השנה, והיום כבר מציע תשואה של 6.7% בחברות החזקות.
"זה הגיע על חשבון ירידה ברכיב המניות, שאם לפני שנה היינו באזור ה-45%, היום אנחנו מגרדים את ה-40% מלמטה, ועל חשבון רכיבי הפרייבט אקוויטי והנדל"ן.
"בארץ אנחנו נזהרים עם חברות מהדרג השני ומעדיפים להתמקד בחברות AA ו-AAA, כמו בנקים, נדל"ן חזק כמו עזריאלי וחברת החשמל. כך גם בחו"ל, אנחנו לא מתפתים ללכת לאג"ח בסיכון גבוה ומעדיפים חברות עם פחות קורלציה לשוק המניות. עם זאת, יכול להיות שזה ישתנה עוד חודשיים-שלושה, אם שוק המניות ימשיך לרדת ויביא לפתיחת מרווחים במניות".
מה הסיכונים שצריך להכיר באג"ח?
רבים נוטים לחשוב כי השקעה באג"ח היא סולידית. ההנחה הזו נכונה כאשר מדובר בחוב של מדינות חזקות כמו ארה"ב וישראל (למרות איתותים ואזהרות לגבי הורדת דירוג אפשרית בשבועות ובחודשים האחרונים) ושל חברות חזקות דוגמת הבנקים בישראל או חברות נדל"ן יציבות כמו עזריאלי ומליסרון. אולם השקעה באג"ח של חברות בדירוגים נמוכים, או של חברות ממונפות, טומנת סיכון גדול לחדלות פירעון. אג"ח כאלו, שנסחרות בתשואה דו-ספרתית, מכונות "אג"ח זבל".
בנוסף, קיים הסיכון של הפסדי הון, אם רוכש האג"ח ירצה למכור אותן מוקדם מאשר המועד שעליו סוכם מראש. האג"ח נסחרות על בסיס יומי ולכן המחיר שלהן משתנה וכפי שהוא יכול לעלות הוא יכול גם לרדת (ואז התשואה השוטפת עולה). אם הריביות של הבנקים המרכזיים יעלו בחדות, הסיכון של מנפיקי האג"ח יגדל, המחיר שלהן יעלה ואז ייתכן שנראה הפסדי הון בטווח הקצר.