דוד אמסלם, הליכוד (אולפן חמישי, ערוץ 14, 28.9.23) / צילום: יוסי זמיר
חברי הקואליציה מרבים לתקוף את השופט יצחק עמית, שאמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון במקומה של אסתר חיות, אם "שיטת הסניוריטי" לא תבוטל. לאחרונה עשה זאת השר דוד אמסלם, שכפי שהבחינו בחשבון הטוויטר "בודקים", טען במהלך ראיון בערוץ 14 כי עמית הוא זה "שהכניס את החמץ לבית החולים, זה אותו אחד שרק מריח משהו ביהדות (ו)מקבל פריחה". למה מתכוון אמסלם?
עסקנו בעבר בפסק הדין שניתן על ידי בג"ץ ב־2020, שבו נפסל נוהל של הרבנות הראשית מ־2017, שהנחה את בתי החולים לאסור על הכנסת חמץ לשטחם בתקופת הפסח. השופטים קבעו אז כי הנוהל פוגע בזכויות החוקתיות של החולים ומבקריהם, ללא הסמכה מפורשת בחוק, ולכן למאבטחים בבתי החולים אסור לחפש מזון בחפצים של המבקרים, או להסב את תשומת ליבם לנושא (מאז, אגב, העבירה הממשלה הנוכחית חוק ששינה מעט את המצב, אך גם הוא לא מאפשר חיפוש בתיקים).
אלא שלא בטוח שנכון להגדיר את הפסיקה הזאת ככזאת ש"הכניסה את החמץ לבתי החולים". כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי ״שערי מדע ומשפט״ ומומחה ליחסי דת ומדינה, במשך שנים, עד לפרסום אותו נוהל של הרבנות ב־2017, "הפרקטיקה המקובלת הייתה שכל בית חולים קבע לעצמו את מדיניות הכנסת החמץ - ומידת ההקפדה הייתה נתונה לשיקולו". כך, לדבריו, בבית חולים כמו הדסה בירושלים "הקפידו יותר על אי-הכנסת חמץ, ובבית החולים איכילוב - הקפידו פחות". במילים אחרות, לפחות אל חלק מבתי החולים בארץ הוכנס חמץ בפסח במשך עשרות שנים, הרבה לפני ששופטי בג"ץ נדרשו בעניין.
אבל אם על הסמנטיקה הזאת עוד אפשר להתווכח, יש עניין עובדתי חשוב שלגביו אין כל מחלוקת. ההרכב שדן בעתירה שהזכרנו כאן כלל שלושה שופטים: עופר גרוסקופף ועוזי פוגלמן (שקיבלו את העתירה ופסלו את הנוהל), וניל הנדל (שחלק עליהם). כלומר, לשופט עמית שנגדו יצא אמסלם בחריפות אין כל קשר להחלטה הזאת.
אז למה קשר אמסלם את עמית לסוגיה? הוא לא השיב לפנייתנו בעניין, אבל ניתן לשער שהדבר קשור לעתירה אחרת שנוגעת לנושא החמץ, שבה עמית דווקא כן מעורב. מדובר בעתירה נגד פקודות הצבא שאוסרות על הכנסת חמץ למחנות צה"ל במהלך הפסח. בעתירה הזאת, שנידונה בפני הרכב שכולל גם את השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי־שטייניץ, כלל לא ניתן עד כה פסק דין, אך התבטאות של עמית במהלך אחד הדיונים בה, שכללה את הביטוי "דיאטת מצות", עשתה כותרות בחלק מהאתרים, ואף נבדקה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים (שדחה את התלונה נגד עמית).
אגב, מתברר שזאת לא הפעם הראשונה שאמסלם מערבב בין שני ההליכים המשפטיים וקושר את עמית לפסיקה בעניין בתי החולים. גם בפברואר השנה, במהלך דיון בכנסת ב"חוק החמץ", שנולד כתגובה לאותה פסיקה של בג"ץ שהזכרנו, הוא נקב בשמו של עמית ואמר "דתי עלק קבע את הפסיקה הזו… אם היה שופט ספרדי הוא לא היה קובע את זה".
בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם לא נכונים. הרכב שופטי בג"ץ שפסל את הנוהל של הרבנות מ־2017 לגבי הכנסת חמץ לבתי חולים, כלל את השופטים גרוסקופף, פוגלמן והנדל (שהתנגד להחלטה). לשופט עמית אין קשר לפסיקה המדוברת.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו