גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכון המחקר שהצליח לנחש נכונה 71 זוכי נובל מהמר מי יזכה בפרס לכלכלה השנה

רשימת המועמדים לפרס הנובל לכלכלה אמנם לא מתפרסמת, אך במכון Clarivate מנסים מדי שנה להעריך מיהם פורצי הדרך בתחום שעשויים לזכות בפרס, שיחולק ביום שני הקרוב ● בהימורים השנה: פרופסורים שעסקו באי־שוויון ובמוביליות חברתית

מזוכי פרס נובל לכלכלה שמכון Clarivate הימר עליהם נכון: צ'טי, סאז, גלייסר, פיקטי, זוקמן / צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב, AP, Photo/Steven Senne רויטרס, Georges Gonon-Guillermas, Wissenschaftszentrum ,Berlin/Wikimedia ,Pool via
מזוכי פרס נובל לכלכלה שמכון Clarivate הימר עליהם נכון: צ'טי, סאז, גלייסר, פיקטי, זוקמן / צילומים: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב, AP, Photo/Steven Senne רויטרס, Georges Gonon-Guillermas, Wissenschaftszentrum ,Berlin/Wikimedia ,Pool via

ביום שני הקרוב, 11 באוקטובר, יוכרזו הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2023. הפרס היוקרתי בתחום הכלכלה אינו נכלל בהצעה המקורית של אבי הפרס אלפרד נובל, והוא מוענק רק משנת 1969 ביוזמת הבנק המרכזי של שוודיה. זאת, בעוד הפרס המקורי, הניתן גם בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הרפואה, הספרות והשלום, חולק מאז שנת 1901.

מחקר באמצעות פעימות אור קצרצרות: אלו זוכי הנובל בפיזיקה לשנת 2023
מההשפלה באקדמיה ועד לזכייה בנובל לרפואה: החוקרים שמאחורי חיסוני הקורונה
השמות דלפו בטעות לתקשורת: אלו הזוכים בנובל בכימיה

הנובל הכלכלי, שיחולק בטקס בחודש דצמבר, ניתן בעבר לרשימה מכובדת מאוד של כלכלנים ידועי שם, כמו מילטון פרידמן ופרידריך האייק. בשנה שעברה חלק יו"ר הפד לשעבר, בן ברננקי, את פרס הנובל עם עוד שני חוקרים, על מחקריהם בתחום תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.

הרשימה מתהדרת גם בנציגים ישראלים: הראשון היה דניאל כהנמן, שזכה בפרס בשנת 2002, על מחקריו בתחום קבלת החלטות, ביחד עם עמוס טברסקי (שנפטר טרם הזכייה ולכן לא חלק אותה עם כהנמן). לאחר מכן, בשנת 2005, זכה בנובל ישראל אומן בזכות מחקריו בתחום תורת המשחקים. לפני שנתיים, ב־2021, זכה ג'ושוע אינגריסט, כלכלן אמריקאי־ישראלי המתמחה בכלכלת עבודה, כלכלה עירונית וכלכלת חינוך. אינגריסט זכה בזכות תרומתו לתיאוריות מחקר נסיבתי וכלכלת עבודה.

מאז החלה חלוקת פרסי הנובל, זכו 13 ישראלים בפרסים השונים. עם זאת, חסרה נציגות ישראלית בקטגוריות הפיזיקה ומדעי הרפואה.

יותר מ־351 מועמדים לפרס הנובל לשלום

רשימת המועמדים לזכייה בפרסי הנובל אינה ידועה ולא מפורסמת לקראת החלטת ועדת הפרס, שכן מוסד הפרס אינו מיידע אף על המועמדים הסופיים מבין ההצעות הרבות שהוא מקבל מדי שנה. לפי ההערכות, השנה החלטת הוועדה בנוגע לפרס הנובל לשלום תהיה קשה במיוחד, כיוון שישנם יותר מ־351 מועמדים - המספר הגבוה ביותר מאז 2016.

ולמרות זאת, במכון המחקר Clarivate, המנתח נתונים, מנסים מדי שנה מאז 2002, להעריך מיהם פורצי הדרך בקטגוריות השונות שעשויים לזכות בפרסי הנובל. המכון מנפק הערכות לגבי הזוכים הפוטנציאליים לפי ניתוח ספציפי של ציטוטי המאמרים של החוקרים השונים במגוון רחב מאוד של עיתונים מדעיים. ההנחה היא כי חוקרים שמאמריהם צוטטו מספר רב של פעמים הם ייחודיים ופורצי דרך - ולכן הסיכוי שלהם לזכות בפרס הוא גדול יותר. זאת ועוד, מדובר בשקלול של גורמים נוספים שמצביעים על סיכויו של מועמד לזכות בפרס הנכסף. לפי המכון, מאז 2002, המודל שלהם הצליח לנחש נכונה 71 זוכי נובל בקטגוריות השונות. עם זאת, הם מדגישים, עצם הצהרת המכון על מועמד בעיקר מנבאת שהוא "ראוי" לפרס, ולא בהכרח שהוא יזכה בו.

צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב, AP, Photo/Steven Senne רויטרס, Georges Gonon-Guillermas, Wissenschaftszentrum ,Berlin/Wikimedia ,Pool via

הפרופסורים שעשויים לזכות בפרס לכלכלה

אז מיהם חמשת המועמדים הבולטים ביותר בתחום הכלכלי, שמחקריהם נחשבים לפורצי דרך חשובים? הראשון הוא אדוארד ל. גלייסר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד וראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטה. מחקריו עוסקים ב"תובנות על כלכלה אורבנית והעיר כגורם לצמיחה".

גלייסר קיבל את הדוקטורט שלו בכלכלה ב־1992 מאוניברסיטת שיקגו, והוא עוסק כאמור בכלכלה אורבנית וביכולות הצמיחה הכלכלית של הערים. אחד המאמרים המפורסמים והמצוטטים ביותר שלו הוא זה שעסק בצמיחה עירונית הנובעת מהתפשטות וגיוון טכנולוגי. המאמר של גלייסר ושותפיו מראה כי התפשטות הטכנולוגיה לסקטורים שונים מתפתחת ביעילות בערים, וכי מעבר טכנלוגי מתעשייה אחת לאחרת יכול לעודד צמיחה ונעשה באפקטיביות בתוך העיר, בעוד מעבר טכנלוגי בתוך תעשייה ספציפית עצמה, לא מייצר את אותו אפקט בצמיחה.

השמות הבאים הם: תומא פיקטי, פרופ' בבית הספר למדעי החברה בפריז, המחלקה לכלכלה. פיקטי קיבל דוקטורט ב־1993 בגיל 22, והוא נחשב כוכב גם בזירת התקשורת בשנים האחרונות; עמנאול סאז, פרופ' בברקלי שקיבל את תואר הדוקטור ב־1999 מ־MIT; וגבריאל זוקמן, פרופ' לכלכלה באקול נורמל סופרייר וברקלי, שקיבל תואר דוקטור ב־2013. שלושתם מוכרים מאוד בעשייתם ובמחקרם על אי־השוויון בהכנסות, והשפעותיו על החברה. אחת הטענות המרכזיות העולות ממחקרם של השלושה הוא שנתח האחוזון העליון מעוגת ההכנסות בארה"ב עולה בצורה דרמטית מאז שנות ה־80. לשלושתם יש גם מחקרים רבים משותפים, כך שההנחה היא שאם יזכו הם יחלקו את הפרס יחדיו.

כלכלן בכיר נוסף שעשוי לזכות בפרס הוא ראג' צ'טי, פרופ' לכלכלה בהרווארד שקיבל את תואר הדוקטור ב־2003. צ'טי מועמד על מחקריו ב"החלטות והבנת המדיניות שתוביל למוביליות חברתית". מחקרו עוסק באלמנטים המאפשרים להגדיל את המוביליות החברתית ויצירת הזדמנויות כלכליות, כגון איכות המורים והשפעתם בבית הספר, מקום המגורים וכדומה, שיכולים להצביע על יכולת ההכנסה של הפרט בעתיד.

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם, מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך