פגיעת רקטה באשקלון / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
"כל מילה שבה תשתמשי כדי לתאר את המצב הנוכחי, כמו אימה ופחד וחוסר אונים, כולן נכונות", אומרת היום לגלובס פרופ' ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בעקבות התקפת הפתע של חמאס על ישראל. "ההפתעה והחרדה מאוד גדולים. מדברים על תחושת ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים, וזה נכון, אבל אולי אפילו יותר חמור, כי בכל זאת במלחמת יום הכיפורים, המלחמה הייתה בחזית, וכאן היא בבתים של אנשים, ומשודרת בטלויזיה ישירות לתוך הבתים של כל האזרחים האחרים".
עדיני אומרת כי מערך בריאות הנפש של מדינת ישראל תמיד ערוך לאפשרות של התלקחות, "אך כמו הגורמים האחרים במדינה, גם אנחנו היינו ערוכים ברמה הכללית אך לא ברמה הספציפית. אף אחד לא חשב שהיום יגיע כוח גדול לתוך ישוב ישראלי".
● אלו הנחיות פיקוד העורף שצריך להכיר
● בכיר במכון למחקרי ביטחון: "חמאס תיכנן זאת זמן רב, עקפו אותנו בסיבוב"
● בעולם מסקרים את מתקפת הפתע: "ישראל במצב מלחמה"
● עמוס גלעד: "כישלון מודיעיני ברור, יכול להיות שהגיע הזמן להפיל את חמאס בעזה"
● שאלות ותשובות | מצב חירום בעורף: האם אפשר לא להגיע לעבודה ומי יפצה את המעסיקים?
איך אפשר לעזור?
אז מה אפשר לעשות? סולידריות ומעשיות, אומרת עדיני. "גם למי שלא יכול לקחת כרגע כלי נשק ולהגן על המדינה או הבית, יש המון מה לעשות. קודם כל, אנחנו צריכים לדאוג לסולידריות. הכוונה היא כעת לא הזמן להצביע על אשמים. גם הזמן הזה יגיע. אבל באירועי חירום דרושה סולידריות. אנחנו נכנסים לאירוע הזה במצב שבו בני משפחה לא מדברים אחד עם השני, שרופאים במחלקות החירום לא מדברים אחד עם השני. כך לא נצליח להתמודד.
"אבל החדשות הטובות, אם אפשר לקרוא לזה כך, הן שאכן רואים התכנסות לסולידריות, החל מהקריאה של 'אחים לנשק' לכולם להתגייס, דרך ביטול כל אירועי המחאה. התכנסות לסולידריות בימים הראשונים של מצב חירום היא עניין נפוץ לא רק בישראל, אלא גם במקומות מוכי אסון אחרים".
ומכאן למעשיות: "דווקא מי שכרגע לא נלחם, יותר פנוי להעביר מסרים של אמפתיה הדדית, ושל גישור על פני הפילוג. אם לא נעשה את זה, לא נוכל להתמודד".
ויש גם פנים אחרות לעזרה מעשית, דומות יותר לאלה שראינו באירועים ביטחוניים קודמים, אומרת עדיני: "אפשר לפתוח את הבית למי שלא בטוחים בביתם, לעזור לוגיסטית לאנשים עם מגבלות, ליצור קשר עם אנשים בודדים.
'מודל מעש"ה' לתמיכה בילדים ואנשים עם חרדה
"מבחינת עזרה לילדים או תמיכה באנשים שאנחנו חוששים שנמצאים במצב של חרדה, פיתחנו מודל שנקרא 'מודל מעש"ה', והוא מבוסס על גישה שונה מהעבר ששמה דגש על ונטילציה. היום אנחנו מאמינים כן במתן ביטוי לחרדה, אבל בתגובה לביטוי אנחנו עונים בארבע פעולות עיקריות נגישות. מ - עבור מוחייבות. 'אני איתך ולא הולך לשום מקום'. ע - 'עידוד'. לעודד את האדם לעזור בעצמו לאחרים. ש - 'שאלות המחייבות מחשבה'. אלה שאלות נועדו להוציא אדם ממצד של חרדה, כמו 'תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך' או 'כמה אזעקות היו עד עכשיו'? שאלות שמחייבות מחשבה יכולות ליצור חיץ לערוץ הרגש, ולמתן את ההצפה הרגשית. ה - 'הבניית האירוע', והדגשה שהאירוע הסתיים. כמו: 'לפני שתי דקות היה כאן אירוע בעטחוני. עכשיו כוחות הביטחון איתנו והם מגישים לנו עזרה'".
האירוע תופס את ישראל במצב שהוא ההיפך מחוסן לאומי. "שני הגורמים שתורמים את התרומה הגדולה ביותר לחוסן הלאומי הם תקווה לעתיד, ואמון בגורמים המובילים את המדינה. אנחנו יודעים שאחוזים גדולים ממדינת ישראל חשים היום את ההיפך מכך". לכן המצב הנפשי הישראלי הוא פריך מאי פעם, בעוד האיום הנפשי משמעותי, אם כי אולי לא יותר מאי פעם, כי בכל זאת כרגע לא נראה כי יש סכנה מיידית לקיומה של מדינת ישראל.
מספרי טלפון לתמיכה נפשית:
ממשרד הבריאות נמסר כי עד כה פונו 545 פצועים לבתי החולים. כל בתי החולים עלו לכוננות מוגברת, מוקדי החירום של מרכזי הסיוע נפתחו בכל הארץ ומספרם:
לתושבי כלל הארץ: ער"ן -1201 נט"ל - 1-800-363-363
מרכזי חוסן בדרום: אשקלון - 2452 רחוב הפרדס 18
מועצה אזורית חוף אשקלון - 08-6775598
אשכול - 08-9965264
שדרות - 08-6611140
רח' הרצל 68
שער הנגב - 0512266275
שדות נגב - 08-9941091
אמ"ן - מערב הנגב - 055-30063863
רח' סמילו 10, נתיבות
מרכז חוסן הבדואי - 072-2212788
מרכזי חוסן בגליל המערבי והגליל המזרחי:04-6900603
מרכזי חוסן ביהודה ושומרון: עציון - 058-3989550
בנימין - 106 שער בנימין במרכז גוונים
שומרון - 055-2779285
יהודה - 02-9969560
מוקדי קופות החולים:
כללית 03-7472010
מכבי *3555
לאומית *507
מאוחדת *3833
המרכז הרפואי לבריאות הנפש מרחבים (באר יעקב) ייפתח כמרכז על אזורי לנפגעי חרדה לטובת מענה לנפגעי חרדה מבתי החולים בסביבה.