כוחות צה''ל ליד גבול רצועת עזה / צילום: Reuters, Amir Cohen
שעות אל תוך אירועי הטרור שפרצו ביום השבת האחרון, התנהלו רשויות החירום הלאומיות בעצלתיים - וקבוצות אזרחיות נטלו את היוזמה לידיהן למשימות של איתור נעדרים, חילוץ והצלה. הורים שילדיהם נעדרים, הייטקיסטים ואנשי רשתות חברתיות הקימו עשרות יוזמות לאיתור נעדרים באמצעות קבוצות וואטסאפ ופייסבוק. אחרים מארגנים קבוצות לאספקת מזון וציוד, להעברת ציוד, ארגון סידורי לינה לניצולים ולהסעות לאנשי מילואים.
● לחצו כאן לפלטפורמת חרבות הברזל לאיתור נעדרים
שעות אל תוך אירועי הטרור ביום שבת, התנהלו רשויות החירום הלאומיות בעצלתיים. קווי החירום ומוקדי איתור הנעדרים הרשמיים של משטרת ישראל ופיקוד העורף הוקמו רק במוצאי השבת, שעות רבות לאחר שפרצה ההסלמה בדרום הארץ. רק בצהריים הודיע צה"ל על הקמת חמ"ל באגף כוח אדם שמטרתו לגבש תמונת ממצב מלאה לגבי הנעדרים והחטופים.
את הוואקום שנוצר באותן שעות קריטיות מילאו מתנדבים אזרחיים שפעלו בזריזות ברשתות החברתיות ובמגוון אמצעים טכנולוגיים אחרים. קבוצות אזרחיות נטלו את היוזמה לידיהם למשימות של איתור נעדרים, חילוץ והצלה. הורים, הייטקיסטים ופעילים ברשתות החברתיות הקימו עשרות יוזמות לאיתור נעדרים באמצעות קבוצות וואטסאפ ופייסבוק; אחרים הקימו קבוצות לאספקת מזון, להעברת ציוד, ארגון סידורי לינה לניצולים ולהסעות לאנשי מילואים.
● ראיון | גיורא איילנד: אם רוצים אי פעם לראות את החטופים בחיים - זה מה שצריך לעשות
● צמאים למידע: כמעט 2 מיליון אזרחים היו מרותקים לטלוויזיה ברגע השיא
● אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר
התשתית הוקמה, המענה מצד הרשויות היה צונן
יובל קשטכר (32) מתל אביב למשל, הקים בתוך דקות ספורות, באמצעות כלי הבינה המלאכותית, מסד נתונים דיגיטלי שמחזיק במעל ל־2,460 שמות של נעדרים (נכון ללילה שבין שבת לראשון). עד כה הוא קיבל מספר בקשות לפתוח אותו לכלל גופי החירום בישראל, בהם פיקוד העורף, המשטרה ומשרד ראש הממשלה. התפוצה הגדולה אפשרה לו לאחד כוחות עם קבוצות איתור נעדרים אחרות ולהגדיל את מסד הנתונים.
תחילה הופצה היוזמה באמצעות קבוצת וואטסאפ, ולדבריו, כבר בדקה הראשונה שחלפה מאז הקמתה, הופיעו בה עשרות שמות של נעדרים, רובם ככולם מאירוע המסיבה ברעים. בתוך שעות בודדות הגיעה הקבוצה ל־1,024 חברים (המספר המקסימלי שקבוצת שכזו יכולה להכיל).
על מנת להגדיל את התפוצה, השיק קשטכר גם אפליקציה שתאפשר לקרובי הנעדרים לאתר את יקיריהם, בסיוע מתכנת בשם סתיו צ'רקהם שהתנדב לעבוד איתו. גם בכך, הוא מספר, הבינה המלאכותית אפשרה לו לקצר תהליכי פיתוח מימים שלמים לשעות ודקות בודדות. "הרבה מהעבודה החשובה באיתור הנעדרים ביממה הראשונה למלחמה נעשתה על ידי אזרחים", אומר קשטכר לגלובס.
קשטכר, לוחם לשעבר ביחידת 669 ובסיירת נח"ל שכבר איננו נקרא למילואים, ניסה להגיש את היוזמה שלו לרשויות החירום שתפקידם לאתר נעדרים - פיקוד העורף והמשטרה. אלא שלדבריו, כשהוא פנה לגורם רשמי בפיקוד העורף, הוא נתקל תחילה בגישה צוננת. "הם אמרו לי: 'יש לנו צורה שבה אנחנו עובדים, אנחנו בונים מרכזים בצורה מסודרת ורק כך מקבלים נעדרים'". לאחר מכן, הוא מספר כי יצר קשר עם גורם לא רשמי בפיקוד העורף, ולבסוף העביר להם את כל המידע שנדרש. בינתיים, גם משטרת ישראל ומשרד ראש הממשלה פנו אליו כדי לקבל גישה למאגר שלו. "כל מי שביקש ממני לפתוח את המאגר, עשיתי זאת. במקביל, זהיתי ניסיונות לפרוץ אליו מארגונים המזוהים עם הצד הפלסטיני".
גם יעקב סלע, תושב גבעות איתמר שבשומרון, הקים מערך מהיר של מתנדבים במהלך השבת וקיבל אלפי שיחות של קרובי משפחה מודאגים לגורל יקיריהם. סלע פרסם את מספר הטלפון שלו ושל עוד כעשרים מתנדבים נוספים, וקיבל עשרות שיחות בתוך זמן קצר. המוקד האנושי הזה, לדבריו, קרס, והסיוע הגיע במוצאי שבת, אז הצטרפה אליו חברה שבנתה עבורו תוך דקות מוקד תקשורת אשר מופעל על ידי 40 אנשים. "המערכות עובדות לאט ורק בשעות הלילה הצלחנו ליצור קשר עם המשטרה ופיקוד העורף ולשתף איתם את הנתונים שלנו. מצד שני, צר לנו שהם לא שיתפו איתנו את המידע שלהם".
פעילים ברשתות הפכו לשגרירים של ישראל
גם בתחום ההסברה קמו עשרות קבוצות וואטסאפ המסייעות למשתמשים להפיץ סרטונים ותכנים, בעיקר כלפי קרוביהם וחבריהם בחו"ל. אחד מהם הוא אליאב בטיטו (25), עיתונאי לשעבר שהקים את קבוצת "הסברה ישראלית - חרבות ברזל". "התחלתי להפיץ סרטונים ברשתות החברתיות וקיבלתי תגובות מעמיתים לעבודה בחו"ל, ואז הבנתי שיש צורך אמיתי בהפצת חומרים כלפי חוץ", הוא מספר לגלובס. "אנחנו לא יכולים להסתמך רק על המדינה בתחום ההסברה ויש חשיבות גם לפעילות של אזרחים במלחמה".
מטרת הקבוצה, הוא אומר, היא לעודד ישראלים לשתף את התכנים עם חבריהם מעבר לים: "אין כאן מטרה להקים עמוד הסברה, אלא לאפשר לזרים לקבל הודעות עם תוכן ערוך ומסונן מאנשים שהם מכירים". בטיטו מעודד את חברי הקהילה להקים קבוצות נוספות שפועלות לקהלים נוספים. עד כה הופצו תכני הסברה באנגלית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ויוונית.
אלפי פעילים הצטרפו בתוך שעות
עמותה נוספת, "המלאכים של שניר", פרסמה קובץ אונליין אליה נרשמו מעל ל־450 משפחות שהתנדבו לארח ניצולים מיישובי עוטף עזה. ניר שמול, שהקים ומנהל את "המלאכים של שניר", מספר כי העמותה פעילה במשך 13 שנה כפלטפורמה שמנסה לספק סיוע לכל מי שצריך עזרה: מתשלומי ארנונה, מציאת עבודה ודירה. לדבריו, מתחילת המערכה, התייצבו אלפי פעילים ממדינות שונות (ישראל, צרפת וארה"ב): "בשלב הראשוני החלטנו רק לסייע לאנשים למצוא מקומות אירוח, ותוך פחות משעה התמלאה קבוצת הוואטסאפ הראשונה שפתחנו. בהמשך הוקמו קבוצות נוספות, של שינוע חפצים, וסיוע באספקת מזון.
"החלטתי שאני לא מקטר ושואל מדוע המדינה לא עושה מספיק. גם בימים רגילים המדינה לא מצליחה לסייע לאנשים. לכן, החלטתי שאני לא שואל למה אני ולא המדינה, אלא פשוט עושה".
עמותות אחרות הקימו יוזמות נוספות: עמותה נוספת בשם "לב אחד" פרסמה טופס אינטרנטי לרישום מתנדבים המוכנים להסיע בעלי תפקידים חיוניים, אירוח בבתים וטיפול בילדים. במקביל, ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית הודיעו שהם פותחים חמ"ל סיוע לתושבי הדרום וקו הלחימה, המחבר בין משפחות מארחות למשפחות מדרום הארץ, לצד הקמת שירותי הסעות מקו העימות לאוזרים בטוחים.
עמותת "ערי ישראל" ועמותת "ישראל שלי" פרסמו קובץ אינטרנטי בו אפשר להירשם כדי לגייס מתנדבים, ובהודעתם כתוב כי הם "מרכזים מתנדבים להגנה, שמירה וסיוע אזרחי בערים המעורבות, בנגב ובגליל, בכל מקום לפי הצורך, ובתיאום עם כוחות הביטחון".