שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: עודד קרני
ישראל במלחמה על הבית והאפקט על המשק מורגש היטב. עסקים רבים עברו למתכונת פעילות מצומצמת, אחרים עצרו את העבודה לחלוטין. גם כאלה שנותרו פתוחים, מדווחים על ירידה במכירות, למעט במוצרים חיוניים כמו מזון וטואלטיקה. הקונים מעדיפים להישאר בבית, אם לא גויסו לחזית. לאורך זמן וככל שתעמיק הלוחמה, המשק עלול להיכנס לשיתוק ויעלה צורך בחבילת סיוע של הממשלה לעסקים.
בצמרת משרד האוצר כבר החלו בדיונים ראשוניים על פיצוי לעסקים. הכיוון המרכזי שכרגע נמצא על הפרק הוא התבססות על המודל שהוחל במסגרת מבצע צוק איתן מ־2014. אם זה מה שאכן יוחלט לבסוף, כל עסק יוכל לבחור באחד מבין 3 מסלולים שונים, לפי המשתלם ביותר עבורו.
המסלול הראשון הוא ביטוח מחזורי, שלמעשה מפצה את העסק על אובדן מחזור ההכנסה. השני הוא ביטוח הוצאות קבועות, בגין עלויות כמו שכר דירה. והמסלול השלישי, הינו ביטוח על שכר העובדים. המסלול האחרון מתאים למשל לעסקים שנסגרו לגמרי, אבל המשיכו לשלם שכר לעובדים, ויקבלו כך שיפוי מהמדינה.
השיטה מימי הקורונה
ההערכות הן כי תקציב המדינה הרגיל לא יספיק כדי לממן את הלחימה החריגה והשלכותיה על המשק לתקופה של חודשים ארוכים. אז מנין יגיע הכסף? מסתמן שהממשלה תעמיד, בהתאם לצורך, "קופסה" חוץ תקציבית. המונח הזה זכור לנו בשנים האחרונות מתקופת הקורונה, אז הקצתה הממשלה למעלה מ־100 מיליארד שקל לטיפול במשבר, אף שכלל לא היה תקציב מדינה מאושר. אבל בעבר הקצת יותר רחוק, מדינת ישראל נעזרה בקופה מעין זו גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, ב־2006.
המשמעות תהיה, באופן בלתי נמנע, הגדלת הגירעון והחוב. זאת, דווקא בסביבת ריביות גבוהה, כאשר פרמיות הסיכון על האג"ח הישראלי קפצו עוד לפני המלחמה. אבל לחיוב אפשר לציין את נקודת הפתיחה הפיסקלית הטובה של המדינה ואת הגמישות במימון הגירעון.
יחס החוב־תוצר כיום נמוך מאוד, סביב ה־60%, והגירעון נמוך גם אם במגמת עלייה עוד לפני המלחמה. הנתון האחרון שפורסם לגירעון המצטבר הוא 1.3% מהתוצר, אבל ביום חמישי יפרסמו באוצר נתון עדכני לחודש ספטמבר, שאמור להמשיך לעלות. מחודש הבא ישקלל דוח הגירעון החודשי של החשב הכללי גם את הוצאות המלחמה, שייתכן ויפורסמו בהפרדה מיתר הוצאות הממשלה.
כמה תעלה המלחמה? "ניתן להניח (בהערכה גסה מאד) כי עלויות המלחמה הנוכחית יעמדו על לפחות 1.5% מהתוצר - שהם לפחות 27 מיליארד שקל", כתב האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, מודי שפריר, בסקירתו מיום שלישי. "משמע, גידול בגירעון של לפחות 1.5% מהתוצר בשנה הקרובה". אם עד כה העריכו גורמים באוצר ובשווקים שהגירעון ב־2024 ינוע סביב 3%־3.5%, ההערכה של שפריר לעלות המלחמה יכולה להביא את הגירעון השנתי לרמה של כ־5%.
במשרד האוצר אומרים כי לא קיים נוהל חירום מסודר לסיוע למשק במצבי מלחמה ואסונות. ההסבר שמסופק לכך הוא שבכל אירוע צריך לבחון לגופו את התנאים: מהי ההגדרה של עסק נפגע, מהי הפגיעה המינימלית במחזור ההכנסות לצורך ההכרה, למרחק של כמה קילומטרים מהגדר יחול הפיצוי וכדומה.
אומנם, מלחמה בקנה מידה דומה לא נראתה כאן כבר עשרות שנים, אבל מבחינת המשק, ישנם קווי דימיון בין המצב הנוכחי לסגרי הקורונה מהשנים האחרונות. בקורונה, למשל, הוגדרו פיצויים לכל עסק שמחזור הכנסתו נפגע ב־25% לפחות, רף שהועלה בהמשך ל־40%. התשתית למתן סיוע והממשק בין רשות המסים לבין העסקים כבר קיימים.
גורם בכיר לשעבר באוצר, שכיהן בתפקיד בתקופת משבר הקורונה, מסביר כי ניתן לאמץ בקלות את המנגנונים שנבנו בשעתו, תוך התאמות קלות למצב הלחימה הנוכחי. הגורם מביע ביקורת חריפה על הנהגת האוצר כיום וטוען שאינה פועלת בתבונה.
ככלל, ישנה חקיקה עם מנגנון פיצויים לעסקים בעוטף עזה, ישובי הספר והעיר שדרות. אלא שזוהי הגדרה מצומצמת ביותר, שמקיפה אומנם את המעגל הראשוני של היישובים הסמוכים לגדר, אבל לא את עשרות ומאות היישובים במעגלים הרחבים יותר של התקפות הטרור של חמאס. אם הממשלה תרצה להרחיב את ההקלות לטווח רחב יותר, היא תצטרך להעביר זאת בחקיקה.
בינתיים, במשרד האוצר מרוכזים בעיקר בתגובות המיידיות למצב הלוחמה. במשרד ממוקדים כרגע בהעברת כספים מידיים לצורכי הצבא והעורף, ובמקביל עובדים על אומדנים והערכות לעלויות המלחמה והשלכותיה על התוצר וההכנסות. מטבע הדברים, פרויקטים ממשלתיים שאינם קשורים למצב הביטחוני, יוותרו כרגע בצד והביצוע של חלקם יידחה.