יירוטים מעל משק חלקאי במועצה האזורית אשכול / צילום: Reuters
שבוע חלף מאז בוצעו הזוועות הבלתי נתפסות בעוטף עזה, וממדי האסון רחוקים מלהיות ברורים. גם בזירה הכלכלית קשה מאוד לנבא נבואות. אפילו את הנזקים הכבדים לא ניתן בשלב זה לאמוד במספרים ברורים. התיאור היחיד שישנה הסכמה לגביו, הוא שמדובר ב"הפסדי עתק". כאלה שיכולים למוטט ענפים שלמים לגמרי. החקלאות היא ענף כזה.
● התקפת חמאס שמה קץ להסכמה עדינה בין רוסיה וישראל
● עמוס גלעד מסביר: אלה היו שתי הטעויות של חמאס וזה מה שיקרה אחרי שנסלק אותו
אזור העוטף, הכולל את אשכול, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון, מכונה בענף "אסם הירקות של ישראל". על־פי נתונים שמסר יו"ר חקלאי ישראל ומזכיר תנועת המושבים, עמית יפרח, כ־75% מן הירקות בישראל מגודלים בעוטף עזה, וכך גם 20% מן הפירות, ו־6.5% מהחלב. כמו כן, ישנם בעוטף עזה לולים, רפתות ובריכות דגים.
כלל תתי־הענפים הללו ספגו מכה קשה בעקבות אירועי השבוע החולף. חקלאים ועובדים נרצחו. שטחים חקלאיים הוצתו ונפגעו באופן ישיר. רפתות ולולים נותרו ללא טיפול. מעבר לכך, בשל פגיעה בתשתיות, ב־48 השעות הראשונות ללחימה הייתה גם בעיית מים וחשמל קשה, שגרמה לפגיעה נוספת - בבעלי החיים ובגידולים החקלאיים. ביישובים סמוכי הגדר מטבע הדברים לא יכולה הייתה להיות פעילות כלל, ורבים הוגדרו כשטח צבאי סגור.
אין ידיים עובדות, הגישה לשטחים נחסמה
"יש בעיה קשה ביכולת שלנו לעבד ולקטוף את התוצרת החקלאית בשטחים האלה, ואנחנו צריכים עובדים", מסביר יפרח, בן למשפחת חקלאים ממושב אוהד שבמועצה האזורית אשכול. "את רוב העובדים התאילנדים כמובן פינינו אל מחוץ לגבולות העוטף, בוודאי את אלה שביקשו. את אלה שרצו לעבוד חיברנו לחקלאים אחרים באזור המרכז".
בעיית העובדים וקשיים לוגיסטיים נוספים שבים ועולים בכל שיחה עם חקלאי מהאזור, כמו גם בהודעה הרשמית שהוציא משרד החקלאות. החקלאים מספרים בין היתר כך: "מה שקורה כרגע הוא שהתוצרת ישנה, אך אי אפשר להגיע לשטחים, הצבא לא נותן להיכנס", מספר ירון סולומון, ראש מחלקת התיישבות ומנהל אגף המשק בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, שהוא גם בעלים של מטע אבוקדו ופרדס במושב דקל שבמועצה אזורית אשכול.
"אין ידיים עובדות, כל הגידולים יילכו לאיבוד"
לדבריו, בעוטף ישנם כ־15 אלף דונם לגידול של אבוקדו, והענף עשוי להיפגע משמעותית מהיעדר האפשרות המיידית לטפל בהם. "עכשיו סיימנו עם הירוקים המוקדמים ומתחילים לקטוף אטינגר. אני שואל את עצמי - לא קטפתי היום, אולי מחר. אבל מה אם לא? ברגע שהאבוקדו על העץ הוא ממשיך להתנפח, ובנקודה מסוימת הוא מתפוצץ. זה מה שהולך לקרות אם לא יתנו להיכנס פנימה".
סולומון מזכיר שמעבר לחסימות הביטחוניות, גם בעיה קשה של שינוע של הסחורות. "יש הרבה נהגי משאיות שלא מוכנים לרדת לאזור", הוא אומר. בעיית השינוע עלתה השבוע גם בערים מרוחקות יותר, כמו אשקלון. אך זה לא רק השינוע.
"גם אם יתנו לי איזה שעה שעתיים שלוש לקטוף, אין לי ידיים עובדות. את הפרדס צריך לקטוף רק בסוף דצמבר, אבל גם בו צריך לטפל. ברגע שאתה לא יכול לשים מטוסי ריסוס למשל - הגידולים נפגעים. כל גידולי השדה: גזר צנוניות, בצל, קישואים ומלפפונים - הכול ילך לאיבוד", הוא מסביר.
"עכשיו למשל צריך לשתול עגבניות. אם אתה לא שותל עכשיו - בעוד כמה חודשים יהיה מחסור של פירות וירקות - ושל שתילים. חקלאות זה לא מפעל ברגים."יש פה שרשרת של דברים שגוררים אחד את השני".
במשרד החקלאות הבהירו בשורה של פרסומים רשמיים כי הם מגויסים באופן מלא לתמיכה בענף, ואף פרסמו לפני כמה ימים נוהל להענקת תמיכות כספיות לגיוס עובדים ולהענקת הסדרי לינה, מזון ותחבורה עבורם. "הקציתי 2.5 מיליון שקלים לשם כך", אומר מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא. בנוסף אישר המשרד הצבת כ־90 מיגוניות חדשות נוספות במשקים חקלאיים ביישובי עוטף עזה.
בנוסף, על רקע המחסור באספקה הוציא המשרד "צו 8 לגידול ירקות חממה" - פנייה לבעלי מבנים חקלאיים פנויים שיכולים לספק שטח לגידול. בימים האחרונים עלו מספר יוזמות אזרחיות לאיתור ידיים עובדות, וביניהן "אחים לחקלאות", שמאתרת מתנדבים.
חוסרים על המדפים או עודפים לא מנוצלים?
שנים קשות עוברות על ענף החקלאות בכלל, ועל החקלאות בעוטף בפרט. מעבר לבלוני התבערה, המבצעים הצבאיים והקורונה, הייתה גם החלטת הממשלה שהורתה על הורדת מכסי הייבוא. "הרפורמה הזו פגעה בעיקר בירקות בעוטף, ובפירות באזור הרמה והגליל העליון", טוען יפרח. "אם מדינת ישראל לא תעצור את הורדת המכסים או תיתן את התמיכות שהובטחו, נהיה בקטסטרופה שלא תשאיר חקלאות בעוטף בכלל".
בעקבות הרפורמה, הובטחו כספי תמיכה לחקלאים בסך של 770 מיליון שקלים, אלא שלפי סולומון ואחרים אלה מעולם לא הגיעו אליהם, וממילא גם בהם לא די. "ככל שמורידים את המכסים ואין הגנה על התוצרת המקומית מצד אחד, ומצד שני אין תמיכות משמעותיות כי כל מה שמציעים זה לעג לרש, ישראל תמצא את עצמה בידי היבואנים".
לביא מאשר את הדברים ואומר כי משרדו "מנהל דין ודברים ארוך ומתיש מול משרד האוצר שטרם העביר את כספי התמיכות בשגרה עבור החקלאים" בעקבות רפורמת המכסים.
"היו כבר שתי פעימות של הורדת מכסים. החקלאים בעוטף עזה ובגבול הצפון משלמים כבר שנתיים - 2022 ו־2023 את מחיר הורדת המכסים של ממשלת ישראל ומאידך לא מקבלים את התמיכות שהאוצר התחייב להעביר אליהן בהתאם להורדת המכסים", הוא מסביר. "אני מקווה שאולי עכשיו מישהו באוצר יתעורר ויחליט להרים את הכפפה ולהתחיל לתמוך בחקלאות".
חרף האמור המדינה כבר החליטה על יבוא מחו"ל של 10 מיליון ליטר חלב לחודש, שהם 33% משוק החלב בישראל, לתקופה של שלושה חודשים, ו־50 מיליון ביצים. לדברי לביא, ההחלטה לעשות כן לתקופה של שלושה חודשים בלבד היא פשרה ביחס לחצי השנה שהתבקשה באוצר. "לא נכון להכניס את אזרחי מדינת ישראל לפאניקה מיותרת", אומר לביא.
"נעשה הערכת מצב עוד חודש ואם נראה שהמלחמה נמשכת ושיש חוסרים נבחן אפשרות להגדיל את הכמויות. אבל לפתוח לחצי שנה ללא הגבלה זה פרס ליבואנים וזו בגידה בכל מי שעוסק במשק החלב בישראל".
לטענת החקלאים, אגב, גם בזה אין צורך, והנהנים מזה, פרט ליבואנים - הן הרשתות הקמעונאיות. "זו שטות ממדרגה ראשונה, יש עודפי חלב", טוען סולומון, "אנחנו לא נגד יבוא - אנחנו בעד יבוא מבוקר. ברור שאנחנו לא רוצים שלאזרחי המדינה יחסר משהו, אבל זה צריך להיעשות בשום שכל".
בנוסף הוא מזהיר שקריסת הענף תביא לעליית מחירים מסיבית, נוסף על זו שכבר ישנה. "מי שמשלם את המחיר הם האזרחים. מחיר העגבניה בנמל הוא 0.85 סנט לקילו, אבל המחירים ברשתות כבר רצים ל־10 שקלים ו־15 שקלים לקילו", טוען סולומון. כך, הוא מסביר, קורה גם עם התוצרת החקלאית המקומית.
בנוסף, טוען סולומון - מיטוט הענף יביא גם לפגיעה במים של תושבי גוש דן. "כל המים בשטחי החקלאות בעוטף הם מי קולחים ושפדן. אם החקלאות לא תיתמך כמו שצריך, תושבי תל אביב פשוט ישבו בתוך הביוב של עצמם".
התושבים עדיין מחכים לפיצויים מהמבצע הקודם
כדי שיהיה עתיד לענף הזה, ולדור המשך של חקלאים, החקלאים סבורים שישנם עוד הרבה מאוד צעדים שצריכים להתרחש. בטווח הקרוב - עיבוד והמשך תחזוקה של כל השטחים החקלאים ששרדו, בין היתר באמצעות תיקון של התשתיות ההרוסות, מיגוניות שיאפשרו הבאת עובדים ויצירת מערך אספקה יעיל שיאפשר העברה של הסחורות שיועדו לדרום, לחלקיה האחרים של המדינה.
מעבר לכך, נדרשת תמיכה כספית. גם בשיקום ההרס, וגם בתמיכות ישירות למשקים. "משק שנסגר", מסביר יפרח, "ייקח שנים להחזיר אותו לאחור". זה, לטענתם בשילוב בלימת ההורדה של המכסים, יכולה לתרום לענף בטווח המיידי.
במשרד החקלאות טוענים שפועלים על מנת שמס רכוש יינתן גם מעבר לקו ה־700 מטר מהרצועה לחקלאים שספגו נזקים עקיפים. תושבי העוטף, ובהם נציגי התנועה הקיבוצית והחקלאים, מצדם, עדיין מחכים לתשלומי מס רכוש בגין הפגיעה המבצע הקודם בעזה, מגן וחץ.
בטווח הארוך, לא יהיה די בכך והחקלאים מקווים שמהשבר הגדול תצא תוכנית לשיקום החקלאות בעוטף. הם מדברים על הוספת עובדים, על הורדה של מחירי המים, על תמיכות ישירות ועל הסרת חסמים ביורוקרטים בכל הגזרות - רמ"י, משרד השיכון, רשות החשמל וכל גורם אחר שתהיה לו השפעה על הנעשה בעוטף.
אבל יותר מכל, הם רוצים שפשוט יבינו בישראל מה החשיבות שלהם, אחרי הרבה שנים שהם חשים שהוכו מכל עבר. "אנחנו נמצאים במשבר קולוסלי. חייבים לשבת ולעשות תוכנית ארוכת טווח לייצוב החקלאות הישראלית והשמתה בראש סולם העדיפויות. אנחנו ביטחון המזון של מדינת ישראל", אומר סולומון. "במידה וחס וחלילה נמל אשדוד ונמל חיפה ייסגרו. מאיפה יביאו עגבניות או ירקות אחרים? מהירח?"
כן הם מבקשים שישתפו אותם בכל החלטה שתהיה בנושא של שיקום. "התנועה הקיבוצית והקיבוצים עצמם צריכים להיות מעורבים בכל החלטות הממשלה שיעסקו בשיקום וכן בדיונים עליהן", מדגיש נרי שוטן, ראש המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית ומי שמנהל בימים אלה את החמ"ל של התנועה. "עד עכשיו התחושה היא שממדרים אותנו. המסר שלנו חד וברור. אנחנו חייבים להיות חלק מזה, ואנחנו חייבים את המדינה איתנו. עד כה המדינה לא שם. אני מקווה שעכשיו הדברים יהיו יותר פשוטים".
"צריך להיות פה מהלך של מנהלת שיקום אחת שמנוהלת על ידי מישהו שהוא ברמת מנכ"ל משרד נורמלי - והוא צריך לתכלל עם כל הרשויות", מתעקש שוטן. "לא יכול להיות שאתמול אומרים לי ברשות המסים שצריך להכנס לאתר אינטרנט ולמלא ניירות. אף אחד לא ימלא שום נייר. עובדי המשרדים צריכים להגיע ולבצע את זה בעצמם ולא לשלוח אנשים לעשות את זה".
"צריך לטפל בכל שלבי הביורוקרטיה כמו צריך", מסביר שוטן. "בנוגע למס רכוש, זו לא רק העברה של הכסף אלא העובדה שאמרו שיעברו עם רחפן ויראו אם יש בתים שנפגעו, ובהתאם לכך יעבירו את הכסף. מה אתם מבלבלים במוח. ואם הבית נהרס מבפנים? ואם הרפת לא מתפקדת? תנו מענה הולם לאזרחים".
על כל אלה נוספת שאלה נוספת, והיא האם בני עוטף עזה בכלל ישובו לשם, אחרי כל מה שאירע. התשובה החוזרת היא גורפת: כן - אם האיום הביטחוני יוסר. "בסוף, חברי העוטף והקיבוצים, כל אחד יקבל החלטה, אבל הדבר שברור הוא שכל עוד יש חמאס בצד השני - אף אחד לא יחזור לעוטף. בסוף החוזה הבסיסי שבין האזרחים למדינה הוא שהמדינה מספקת ביטחון, והחוזה הזה הופר", אומר שוטן.
יפרח מסכים גם כן: "ככל שההכרעה במלחמה תהיה סופית ומוחלטת ותנטרל את האיום הביטחוני על הקהילות בעוטף, כך הסיכוי שהאמון של התושבים במדינה ובצבא ישתקם. זה התנאי הראשון והמשמעותי ביותר לכך שאנשים יחזרו. בטח לגבי משפחות צעירות". שוטן מצדו מבהיר כי אם זה ייפתר "כל הקיבוצים יקומו מחדש".
"החקלאים היו עוד לפני המדינה, והם יישארו וייצרו פה כי זו דרך חיים. אלה קהילות שלמות, אנשים מושרשים. אין להם מקצוע אחר, וזו אהבה שאי אפשר לתאר אותה", מספר סולומון. "אבל תצטרך להיות פה תוכנית מסודרת, מדורגת ואמיתית. זו הדרך היחידה".
תגובות
מרשות המסים נמסר: "כשבוע לפני תחילת החגים נחתם הסכם בין קרן הפיצויים - מס רכוש לכל נציגי החקלאים על מתווה פיצויים לכל יישובי עוטף עזה. מיד לאחר מכן כבר נפגשו נציגי הקרן עם מספר קיבוצים בכדי לממש את המתווה.
"למרבה הצער, תחילת מלחמת חרבות ברזל מביאה לעיכוב ביישום המתווה בשל הצורך להתמודד עם כמות גדולה מאוד של פניות בגין נזקים הישירים. אנו פועלים כעת במקביל בכדי לפצות את החקלאים ולאשר את הפיצויים לפי המתווה.
"לגבי השימוש ברחפן, בשל האיסור להיכנס כעת לאזור העוטף אנו מבקשים להיעזר ברחפן כדי לקבל תמונה כוללת של יישובי העוטף על מנת לשקול את אופן הטיפול בהמשך. כמובן שעם פתיחת האפשרות להיכנס לעוטף נגיע לשם ונבחן את הנזקים באופן ישיר.
נציגינו יגיעו בשלב זה לכל בתי המלון בהם שוהים האזרחים שפונו על מנת לסייע להם לפתוח תביעות ולהתחיל את תהליך השיקום והפיצוי. אנו עושים מאמצים גדולים להפחית למינימום את הנטל הביורוקרטי על תושבי הדרום בעת הזאת".
ממשרד האוצר נמסר: "כלל החקלאים בעוטף (עד 7 ק"מ מהגדר) יקבלו פיצוי מקיף ומלא לנזקים הישירים והעקיפים מקרן מס רכוש בדומה ליתר העסקים באזור".