אוניברסיטת הרווארד / צילום: Shutterstock
קרן וקסנר הודיעה היום (ב') לאוניברסיטת הרווארד על הפסקת תרומותיה לאוניברסיטה, לאחר שותפות בת 35 שנה. הסיבה: האוניברסיטה סירבה לגנות מכתב של חלק מארגוני הסטודנטים באוניברסיטה, שהביעו הבנה להתקפות החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר.
● "להרווארד יש חובה לנקוט עמדה ברורה נגד מתקפה ברברית על ישראל"
● עלות מתווה התמיכה למערכת הבנקאית: "כ-3 מיליארד שקל"
קרן וקסנר היא ארגון פילנתרופי יהודי-אמריקאי, אשר מפעיל תוכניות הכשרה ופיתוח של אנשי מקצוע, כדי לחזק את המנהיגות והמצוינות הניהולית במגזר הציבורי בישראל ובקהילות היהודיות בעולם. הקרן נוסדה באוהיו על־ידי אביגיל ולזלי וקסנר, בעלי החברה־האם של חברת ההלבשה התחתונה ויקטוריה'ס סיקרט. הפילנתרופיה של וקסנר מופנית לשני ערוצים מרכזיים: חינוך ומדע בעיר הולדתו קולומבוס, אוהיו, ופיתוח מנהיגות בישראל ובקהילות יהודיות.
הקרן תומכת בצעירים מן המגזר הציבורי בישראל, אשר לומדים בבית הספר קנדי לממשל ציבורי באוניברסיטת הרווארד. מעבר לתמיכה זו, וקסנר הוא אחד התורמים הבולטים לבית הספר קנדי, ובין היתר, מימן בניין הקרוי על שמו. לקרן ישנם אפילו משרדים בתוך האוניברסיטה. אך על־פי הודעת הקרן מהיום, הקשר בין הגופים נגמר.
במכתב עליו חתומים אביגיל ולסלי וקסנר, נשיאת הקרן הרבה אלקה אברמסון ומנכ"ל הקרן בישראל רענן אביטל, נמסר: "אנחנו המומים ונגעלים לנוכח כישלונה העגום של הנהלת האוניברסיטה לנקוט עמדה ברורה ונחרצת נגד הרצח הברברי של אזרחים חפים מפשע על־ידי טרוריסטים. עמיתינו הישראלים חשים לא רק כנדחקים לשוליים אלא כנזנחים". הם מציגים כדוגמה מוצלחת יותר את דבריו של בן סאס, נשיא אוניברסיטת פלורידה, שאמר: "מה שעשו חמאס הוא מרושע ואין כל תירוץ לטרור".
עוד נמסר כי הקרן בחרה "למקם עמיתים ישראלים בקרן מנהיגי העולם המגלים עניין אמיתי בדעות והשקפות עמיתיהם. אנו רואים שסובלנות זו להשקפות עולם מגוונות דעכה עם הזמן והוצרה באופן ברור. כתוצאה מכך ולאכזבתנו, עמיתי קרן וקסנר חשים בהדרגה דחיקה אל השוליים, וקולם ודעותיהם מושתקים באופן רועם. בית הספר התמהמה בגיבוש אסטרטגיה שתאפשר לסטודנטים הישראלים לקחת חלק בשיח מועיל".
פסקה זו מרמזת כי משתתפי התוכנית מרגישים אי־נוחות בבית הספר לממשל בהרווארד כבר זמן מה, אך המכתב והפסקת הפעילות מגיעים ספציפית על רקע הצהרה קבוצת ארגוני סטודנטים בשם Harvard Palestine Solidarity Groups, שטענה כי ה"המשטר הישראלי הוא האחראי המלא לכל האלימות שהתפתחה". המכתב היה צורב במיוחד, משום שהוא הגיע לאחר שהאוניברסיטה עצמה שמרה על שקט מוחלט בעניין ההתקפות, אך גינתה אירועים אלימים בעבר, כמו הפלישה הרוסית לאוקראינה.
אחרי שקבוצת הסטודנטים פרסמה את הצהרתה, והופעל לחץ על־ידי הנהלת האוניברסיטה, יצאה נשיאת האוניברסיטה קלודין גיי בהצהרה כי היא אישית מגנה את המעשים הנתעבים של החמאס, וכי אף ארגון סטודנטים אינו מדבר בשם האוניברסיטה כולה. היא הוסיפה כי "נרוויח ברגע קשה כל כך מרטוריקה שמטרתה להכיל ולא להלהיט". במספר אוניברסיטאות נוספות הדפוס היה דומה: תגובות של אגודות סטודנטים אשר הטילו את האחריות לאירועים על ישראל, ותגובות רשמיות שהגיעו רק מאוחר יותר, ונראו חלשות מנקודת המבט של ישראל והציבור היהודי בארה"ב.
בכירים רבים במגזר הציבורי ובצבא הם בוגרי קרן וקסנר
זו לא הפעם הראשונה בה וקסנר משתמש בתרומותיו כדי להביע את דעותיו הפוליטיות. הוא היה תורם של המפלגה הרפובליקנית עד שנת 2018, אז הכריז שהוא עוזב אותה בשל אי־הסכמתו עם התנהלותו של הנשיא טראמפ, והודיע על תמיכתו במפלגה הדמוקרטית.
קרן וקסנר עלתה לכותרות בישראל כאשר אהוד ברק קיבל מן הקרן בין השנים 2004-2006, דמי ייעוץ למחקר ב-1.8 מיליון דולר לשנה, וב-2018 נציבות שירות המדינה ביקשה מן הקרן הסברים על התשלומים שקיבל. פעילות הקרן נצבעה אז בצבעים פוליטיים, ובאוגוסט האחרון, השר איתמר בן גביר הנחה את משרדו ואת משטרת ישראל להפסיק את שיתוף-הפעולה עם הקרן.
עם בוגרי תוכנית קרן וקסנר בישראל נמנים, בין היתר, שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן; רב-אלוף אביב כוכבי; סגן הרמטכ"ל וחבר הכנסת האלוף יאיר גולן; האלופים שי אביטל, נעם תיבון, עמוס ידלין, עמי אילון ואורי גורדין; האלוף ומנכ"ל רפאל ידידיה יערי; פרקליט המדינה משה לדור; מנהל חטיבת התוכניות בערוץ הראשון ומנכ"ל הקרן החדשה לישראל אליעזר יערי; מנכ"ל הקרן החדשה לישראל ומנכ"ל בית התפוצות אבינועם ערמוני; מנכ"ל משרד המשפטים משה שילה; נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז תל אביב והמרכז ומנכ"לית האגודה לזכויות האזרח שרון אברהם-ויס; שרת המדע אורית פרקש-הכהן; מנכ"ל J STREET ישראל נדב תמיר; עודד חרמוני, שותף ואחד ממייסדי ג'יי וונצ'רס ועו"ד אביה אלף.
ארגון 8400: לא נוכל להמשיך בשותפות עם אוניברסיטה שהנהגתה מגלה כשל מוסרי כזה
ארגונים ישראלים נוספים שלחו הודעה לאוניברסיטת הרווארד, ביניהם ארגון 8400 להכשרת בכירים מובילים ממערכת הבריאות וסקטור הביומד בישראל, אשר גם לו יש שיתוף-פעולה עם האוניברסיטה, במסגרתה לומדים תלמידי התוכנית במשך כמה שבועות בהרווארד.
"כשותפים ותיקים של אוניברסיטת הרווארד ובית הספר למינהל עסקים של הרווארד, אנו, 8400 רשת הבריאות, כותבים לכם מכתב זה בעצב עמוק ובכעס רב", כך נפתח המכתב.
"ב-7 באוקטובר, חמאס ביצע אחת ממתקפות הטרור האכזריות ביותר נגד אזרחים ישראלים. למעלה מ-1,300 ישראלים - רובם המכריע אזרחים תמימים - נרצחו באכזריות, ולמעלה מ-150 נחטפו כבני ערובה... אוכלוסיית ישראל היא קטנה. בהשוואה לארה"ב, מחיר הדמים פרופורציוני לכך שלמעלה מ-42,600 אמריקאים יירצחו באכזריות, ולמעלה מ-5,300 ייחטפו כבני ערובה!
"הרציחות בוצעו גם באופן ברוטלי ומזוויע וכללו עריפת ראשים, אונס, שריפת אנשים בעודם חיים, גרירת גופות וחלקי גוף ברחובות ועינויים - כל אלה צולמו ותועדו על-ידי החמאס לצורך הצגה פומבית. המעשים בוצעו על-ידי ארגון טרור אשר כמו דאע"ש, הוא מחויב באופן מוצהר להשמדת מדינת ישראל ולטיהור האתני של כל היהודים בעולם.
"זהו הזמן לגינוי מוסרי נחרץ ובהיר של פשעים אלה נגד האנושות. מנהיגות ומנהיגים חייבים להתבטא באופן ברור וחד בימים אלה, להפגין שלילה חסרת פשרות של המעשים הנוראים, לא להיגרר להשוואת 'אירועים בשני הצדדים', לטיעוני 'מה אם' היפותטיים ולהאשמת הצד האחר - כל אלה מסייעים לתדלק את השנאה אשר בבסיס מעשי הזוועה.
"לצערנו, עמדה מוסרית נחרצת כזו נעדרת באופן זועק מתגובת אוניברסיטת הרווארד, אשר מגנה בשפה רפה את הטרור, ובה-בעת מציעה לנקוט גישה של 'הכלה' ו'סובלנות' כלפי דעות המצדיקות את מעשי הזוועה הברבריים והרצח ההמוני, בשם 'חופש הביטוי'. זוהי עמדה נלוזה מוסרית, והיא מהווה כישלון בלתי נסבל של הנהגת האוניברסיטה".
בניגוד לקרן וקסנר, ארגון 8400 לא הודיע עדיין על ביטול השותפות, אלא מסר: "בהיעדר פעולה שכזו, ארגון 8400 לא יוכל להמשיך בשותפות עם אוניברסיטה שהנהגתה מגלה כשל מוסרי שכזה".
על המכתב חתומים מובילי הארגון, המנכ"לית דפנה מורביץ, המייסדים יאיר שינדל ומריוס נכט וכן המובילים מטעם תעשיות הביומד והבריאות: יובל קבילי, רבקה כרמי, אילון תירוש, פיליס גוטליב וסם מועד.