גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתווה הסיוע שצפוי להציג שר האוצר וההתבטאות המדהימה

עד הערב שואף שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להשלים את מתווה הסיוע למשק בזמן מלחמה ● מסתמן שהמענה יסתכם במענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו, עם מענה מסוים וחלקי לסוגיית השכר ● בדיון עם ראשי ארגוני העסקים אתמול, אמר סמוטריץ': "אני די חדש פה, אין נוהל מוכן למקרי חירום?"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שואף להשלים עד הערב (ד') את מתווה הסיוע למשק בזמן המלחמה. סמוטריץ' הודיע בימים האחרונים שהמדינה תיתן מענקים לעסקים בכל הארץ שפעילותם נפגעה, אבל מאחורי הקלעים, בתוך משרד האוצר נרשמו חילוקי דעות באשר לפרטי הפיצויים. בשלב זה נראה כי המתווה יכלול פיצוי עסקים לפי ירידה במחזור והשתתפות חלקית בעלות שכר עובדים שאינם יכולים להגיע לעבודה.

העצמאים שוב במצוקה: "עסקים כרגע לא עובדים. זה יותר גרוע מהקורונה"
באישור שר הביטחון והקבינט: שר התקשורת שלמה קרעי יוכל לסגור את פעילות אל-ג'זירה בישראל

אתמול (ג') קיימו סמוטריץ' והנהלת האוצר דיון עם ראשי ארגוני העסקים, בהם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר. לאחר ששמע את הנוכחים בחדר, אמר השר: "אם אני מבין נכון, המודל שהכי מתאים לעולם התעסוקה הוא פיצוי עסקים לפי ירידה בהכנסות, עם מענק להוצאות קבועות ובנוסף השלמת שכר לעובדים".

לפי גורמים שהשתתפו בדיון, האמירה של סמוטריץ' התקבלה בהלם על ידי חלק מאנשי האוצר שישבו מסביב לשולחן. לפי מודל צוק איתן לפיצוי המשק, שעליו התבססה הממשלה גם במבצעים הצבאיים שבאו לאחריו, בעלי עסקים יכולים לבחור אחד מבין שלושה מסלולי סיוע מהמדינה, בהתאם למסלול המתאים עבורם ביותר: הבטחת מחזור הכנסות, או הבטחת הוצאות קבועות, או הבטחת שכר העובדים. ככל הידוע, מעולם לא נעשה שימוש במתווה של "גם וגם", כפי שהציע סמוטריץ'.

גלובס פנה בנושא ללשכת סמוטריץ', ונענה כי "השר יושב בדיון על הפיצויים כרגע (רביעי בצהריים - א.ד), ואנחנו שמים את כל האופציות והמודלים על השולחן".

לעומת זאת, גורמים בדרג המקצועי באוצר מבהירים שהאמירה של השר בכלל לא הובנה נכון. הם מסבירים שהמתווה לא יתקרב למודל של פיצוי מלא על כל אובדן הכנסות העסקים או על כל הוצאות השכר לעובדים שלא הגיעו למקום עבודתם. כאמור, מסתמן שהמענה יסתכם במענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו, עם מענה מסוים וחלקי לסוגיית השכר.

ניתן לראות בתוכנית הזאת גרסה מעודכנת למודל הפיצויים של המדינה בתקופת מגפת הקורונה. העסקים יקבלו הגנה מסוימת על הפגיעה בהכנסות, באמצעות מענקי ההוצאות הקבועות, שמשקללים עלויות כמו שכר דירה והחזרי הלוואות. זאת, נוסף להשתתפות בשכר, שההיקף שלה עדיין לא סוכם. שאלה נוספת שנותרה פתוחה בינתיים היא האם באוצר יציבו תקרה למענקים, כזו שתמנע מעסקים אשר נפגעו קשות לזכות בהחזרים מלאים.

המתווה הזה שונה מאשר במבצעים צבאיים קודמים, שהיו מצומצמים יותר מכפי שמתוכנן בחרבות ברזל. אז הוחלט להרחיב את החוק הקיים, שמורה על פיצויים מלאים לעסקים בטווח של עד 7 ק"מ מהגדר, לטווח של 40 ק"מ. באוצר מסבירים שמודל זה מתאים לאירועים שתחומים בזמן ומרחב. במידה שהמערכה הנוכחית תתפתח לאירוע כלל ארצי וממושך, המודל הזה לא יתאים, ולכן הוחלט למעשה ללכת על הקלות מופחתות - אבל בכל רחבי הארץ.

החשיבות המהותית למתווה המדויק שייבחר

מחלוקת בין נציגי המגזר העסקי לאוצר נרשמה בנושא החל"תים. חלק מהעסקים, בעיקר באזורי הלחימה או בענפים כמו תיירות, משותקים כרגע ומתקשים להחזיק את העובדים. באוצר חושבים שמודל החל"ת הוא נכון, אבל לא מעוניינים שם לקבוע סבסוד של המדינה לעובדים שעבודתם הופסקה, מעבר לתקופת דמי האבטלה הקבועה בחוק. באוצר סבורים שחל"ת הוא פתרון טוב עבור מי שמקום עבודתו לא צפוי להיפתח בחודשים הקרובים, וכך יוכל לעבור לעבודה אחרת, במשק שמשווע לידיים עובדות. במגזר העסקי, לעומת זאת, לא מעוניינים להגיע למצב של חל"ת, ומעדיפים השתתפות מדינה בשכר, באופן שיאפשר פתיחה מחודשת באופן מיידי של העסקים בעת הצורך.

למתווה המדויק שייבחר יש חשיבות מהותית מעבר לשאלת העלויות למדינה. לא רק ששיפוי שכר מלא בכל הארץ יעלה למדינה סכומי עתק, באוצר וגם במשק לא רוצים לחזור על הטעויות שנעשו בתקופת משבר הקורונה. אז, הובטחו הפיצויים והחל"תים מראש לטווח ארוך מאוד, והקשו על פתיחה מחודשת של המשק אחרי הסגרים. בניגוד לקורונה, בה הממשלה הורתה לעסקים לסגור כדי למנוע הדבקות, הפעם המטרה היא הפוכה: שמירה על רציפות תפקודית של המשק ככל הניתן. על כן, חלק מהגורמים המעורבים חוששים ממצב שהגנה מלאה על פגיעה בהכנסות ושיפוי משכורות יתמרץ עסקים ועובדים שלא לעבוד.

נושא אחר שמדאיג את האוצר הוא כיצד לדאוג שרק עסקים שבאמת זקוקים לסיוע יקבלו את המענקים. בקורונה, המדינה נתנה בהתחלה סיוע רק לעסקים בעלי מחזורים של עד 100 מיליון שקל. אז החלו המאבקים של העסקים הגדולים, שדרשו מענקים וקיבלו - בטענה שאם הגדולים יקרסו, הקטנים ייפלו יחד איתם.

חלק מנציגי העסקים הגדולים שאלו בדיון מה תהיה הזכאות עבורם. סמוטריץ' הגיב: "אבל איך נמנע מקרים כמו בקורונה, כשהראל ויזל וישרוטל חילקו דיבידנדים אחרי שקיבלו מענקי סיוע?". על כך השיבו לו: "חברה ציבורית חייבת להוציא דיבידנדים, אם לא יעשו כך הם יהיו עבריינים".

סמוטריץ': "אני עדיין די חדש פה"

נקודה נוספת שעלתה במהלך הדיון חושפת טפח נוסף מחוסר ההיערכות של המדינה למצבי חירום. אחד המשתתפים מטעם העסקים הלין על כך שחברת הביטוח הממשלתית ענבל, הכפופה לאוצר, עדיין לא התחילה לבצע את תפקידה בביטוח הגעה של מטוסים וספינות לישראל. זאת, בשעה שחברות הביטוח הרגילות חוששות לבטח את הנסיעות לארץ, ויש חשש מפגיעה בשרשרת האספקה.

התגובה של סמוטריץ' לטענה על ענבל הייתה כדלקמן: "אני עדיין די חדש פה, אין נוהל מוכן למקרי חירום?". על כך הסבירו לשר, שבעבר כונסה ועדה שדנה בנושא זה בדיוק וגיבשה המלצות. אולם, הדוח נותר להעלות אבק על המדף, ומעולם לא גיבשו מההמלצות נוהל פעולה מסודר.

הצדדים דנו בין היתר בתוכנית המפורטת שהגיש דובי אמיתי לסמוטריץ'. אמיתי, אל"מ במיל' שהגיע לדיון על מדים הישר מהגזרה הצפונית, הציג תרחישים שונים להתפתחות המערכה הצבאית, הסביר כיצד יושפע המשק מכל אחד מהם, והציע צעדי סיוע בהתאם. בין היתר, הציע יו"ר נשיאות המגזר העסקי לקבוע את רף הזכאות לפיצוי עסקים על פגיעה של 25% מהמחזור, כפי שנקבע במהלך הקורונה; מתן מענק חודשי לעצמאים פיצויים לעסקים; הגדלת מסגרת האשראי לעסקים ללא הגדלת הריבית; מענקים עד 100 אלף שקל לעסק המוגדרים כחיוניים לפעילות בחירום, ועוד.

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה