המלחמה האיצה מעבר למניות בחו''ל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הציבור הישראלי החל כבר בתחילת השנה להסיט כספים להשקעות בחו"ל בשל חוסר הוודאות הפוליטית שיצרה המהפכה המשפטית. המגמה הזו הואצה בימים האחרונים כשאל חוסר הוודאות הפוליטית התווסף חוסר יציבות ביטחוני, לאחר מתקפת חמאס הרצחנית בשבת שעברה.
● הבורסה נופלת, הדולר מזנק ופרמיית הסיכון של ישראל בשיא של עשור
● ראיון | יש כסף: הכלכלן שמסביר - כך ישראל תוכל לממן את המלחמה
נתונים שאספו בפלטפורמת ההשקעות המקוונת למסחר בקרנות נאמנות fair (פייר), והגיעו לידי גלובס, מגלים כי המלחמה אליה נגררה ישראל מאיצה חלק מהמגמות שהחלו לפני כמה חודשים. על פי הנתונים, הקרנות הכספיות הישראליות ממשיכות להיות כתובת עבור המשקיעים, והיקף הנכסים בהן עלה בכ־15% עד ה־16 באוקטובר ביחס לאמצע ספטמבר.
"אנחנו רואים גידול של 19% בהיקף ההחזקות של ישראלים בקרנות שמדיניות ההשקעה שלהן היא השקעה במניות ובאיגרות חוב קונצרניות בעולם", הסבירו בפייר. "זאת בעוד שבהחזקות הישראלים בקרנות המשקיעות במניות ובאג"ח קונצרניות בישראל ישנה סטגנציה, כלומר היקף ההשקעות נותר דומה".
אובדן נכסים של 7 מיליארד שקל
פייר שהינה חבר בורסה והיא למעשה פלטפורמה דיגיטלית שהושקה אשתקד במטרה לאפשר לציבור המשקיעים לרכוש קרנות נאמנות בלי לשלם את עמלות המסחר הגבוהות שגובים הבנקים. למרות היקפה הגדול של התעשייה (כ-430 מיליארד שקל) עדיין 99% מהמסחר בקרנות מתבצע באמצעות יועצי ההשקעות השל הבנקים.
בגין מעורבותם במסחר גובים הבנקים מהמשקיעים דמי משמרת ועמלות קנייה ומכירה, ועל פי הערכות בשוק סך העמלות הללו נאמד ב־700־900 מיליון שקל בשנה. נכון להיום משקיעים באמצעות הפלטפורמה אלפים רבים של לקוחות פרטיים, משקיעי ריטייל, כשהיקף ההשקעה הממוצע עומד על עשרות אלפי שקלים.
בפייר, המנוהלת בידי אלעד שפר, ערכו ניתוח של הנתונים גם מתחילת המלחמה ב־7 באוקטובר, ועד ליום שני השבוע, 16 באוקטובר. מהניתוח אפשר ללמוד כי קרנות המשקיעות במניות חו"ל היוו לפני המלחמה כ־72% מהיקף ההשקעה בקרנות מנייתיות, בעוד שקרנות המשקיעות במניות בישראל היוו 28% מהיקף ההשקעה בקרנות מנייתיות. מתחילת הלחימה המגמה התחזקה, וכעת קרנות המשקיעות במניות חו"ל עלו ל־75%, ואילו קרנות המשקיעות במניות בישראל ירדו ל־25%.
"נתון זה משקף את המשך המגמה שנצפתה לפני הלחימה. כך, אם בתחילת השנה כ־83% מהחזקות קרנות הנאמנות המנייתיות בפייר היו של מניות ישראליות, הרי שבסוף חודש אוגוסט הנתון עמד על כ־27% בלבד", הסבירו בפלטפורמה. "ניתן לראות זאת גם בגיוון הקרנות המנייתיות. בעוד שמגוון הקרנות הישראליות שבהן השקיעו עצמאית הלקוחות גדל פי שניים לאורך השנה, מגוון קרנות החו"ל גדל פי שלושה.
"גיוון זה, לצד העלייה בשיעור ההחזקות, מצביעים על עניין גובר בקרנות המנייתיות המשקיעות בחו"ל".
מבט על נכסי תעשיית קרנות הנאמנות כולה, שבה רוב הכסף מנוהל על ידי גופים מוסדיים, מגלה כי המגמה הזו תואמת גם אצלם. ב־8 באוקטובר עמדו נכסי הקרנות המנייתיות בישראל על כ־64.5 מיליארד שקל; ב־15 לחודש היקף הכנסים, המושפע גם מהתשואות, ירד ל־57.5 מיליארד שקל - כלומר אובדן נכסים של 7 מיליארד שקל בקצת יותר משבוע. לעומת זאת היקף נכסי הקרנות המנייתיות המתמחות בחו"ל עלה בפרק זמן זה מ־83.3 מיליארד שקל ל־86.8 מיליארד.
הנחות מוצא לתשואת חסר והיחלשות השקל
פייר הוקמה על ידי קבוצת אפ.אמ.אר, המספקת נכון להיות פלטפורמות לחברי בורסה נוספים בתל אביב. על פי המודל העסקי של החברה התגמול לא נגבה מלקוחות הפלטפורמה אלא מבוסס על עמלות ההפצה שמשלמות קרנות הנאמנות.
בפלטפורמה בדקו גם שינויים שחלו בקרנות המשלבות אג"ח ומניות. כך קרנות המשקיעות במניות ואג"ח קונצרניות בישראל היוו לפני הלחימה 47% מהיקף ההשקעה בקרנות המשקיעות במניות ואג"ח, בעוד שקרנות המשקיעות במניות ואג"ח קונצרניות בחו"ל היוו את היתר.
לאחר הלחימה גם המגמה הזו התחזקה - כעת קרנות המשקיעות במניות ואג"ח חו"ל עלו ל־57% ואילו קרנות המשקיעות במניות ואג"ח בישראל ירדו ל־43%.
כאן מדובר בחזרה למגמה שאפיינה את פלח הקרנות הזה במשך רוב השנה, אך השתנתה בחודש יולי. בינואר, הקרנות המשולבות שמשקיעות בישראל היוו כ־91% מסך הקרנות בסקטור, אולם בחודש יולי כ־60% מהקרנות כבר היו קרנות חו"ל. באוגוסט שוב חזרו הקרנות הישראליות להוות את האפיק המועדף, אך כאמור עם פתיחת המלחמה שוב התרחש שינוי במגמה.
הסטת ההשקעות הגיעה בין היתר על בסיס ההנחה של המשקיעים, שהתבררה כנכונה, על תשואות חסר שיניב השוק הישראלי, וייתכן שגם בשל הערכות להתחזקות המטבעות הזרים ביחס לשקל. התחזקות זאת התרחשה כשהדולר חצה השבוע את הרף הסמלי של 4 שקלים.
מגמה נוספת שאפיינה את שוק קרנות הנאמנות בשנה האחרונה היא התעצמות הקרנות הכספיות. לאחר עשר עליות ריבית רצופות מאז אפריל 2022, שהביאו את ריבית בנק ישראל לרמה של 4.75%, ישראלים רבים בוחרים להעביר את יתרות המזומנים שלהם לקרנות כספיות במקום להשאיר את כספם בחשבונות עו"ש שאינם נושאי ריבית.
ההחזקה בקרנות שקליות הוכפלה פי יותר מ־10
מהנתונים של פייר עולה כי סך ההחזקות של לקוחותיה בקרנות הכספיות השקליות, שנחשבות אפיק השקעה בטוח, הוכפל פי יותר מ־10 בשנה האחרונה (כ־1,200%). בהתאם, חלק הארי מההחזקות של משתמשי הפלטפורמה (כ־85%) נמצא בקרנות כספיות, וזאת בהתאם למגמה הכללית שנצפית בכלל התעשייה, של הסטת ההשקעות מצד המשקיעים בקרנות נאמנות לקרנות כספיות, שמהוות נכון לסוף ספטמבר כמעט רבע מהתעשייה, עם נכסים בהיקף כ־100 מיליארד שקל. זאת לעומת 4% בלבד מהתעשייה ערב תחילת העלאות הריבית באפריל 2022.
נתון נוסף מעניין שעולה מהדוח של פייר הוא ההבחנה של המשקיעים הסולידיים בין הקרנות הכספיות השקליות, שאחראיות לרוב היקף ההחזקות באפיק, לבין הקרנות הכספיות של מטבעות חוץ. זאת למרות שבעוד שהקרנות השקליות הציגו תשואה קצת גבוהה יותר מזו של בנק ישראל, כלומר בסביבות 5%, הקרנות הדולריות נהנו הן מהריבית הגבוהה יותר של הפדרל ריזרב האמריקאי (5.5%) והן מהתחזקות הדולר, כך שהן הציגו תשואה של כ־15% ואף יותר.
אמנם לאורך השנה נרשם גידול קל בשיעור הקרנות הדולריות מתוך סך הקרנות הכספיות המנוהלות בפייר - מ־0.5% בינואר ל־3% בחודש אוגוסט (הנתון לא השתנה משמעותית גם נכון לאמצע אוקטובר), אך מדובר בנתון שנשמר יציב יחסית יציב לאורך שנת 2023.
"נתונים אלו מרמזים כי ציבור המשקיעים הישראלי לא רואה בקרנות המט"ח השקעה סולידית כמו השקעה בקרנות שקליות", הסבירו בפייר.