גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך למהלך קרקעי: למה אנחנו לא באמת יודעים מה מטרות המלחמה

אחרי היעדים הפומפוזיים של מלחמת לבנון השנייה, הממשלות עברו לקבוע יעדים עמומים ● כעת מציבה הממשלה שוב מטרות שאפתניות, שעלולות להתגלות כבעייתיות ● פרופ' עמיחי כהן, מומחה לביטחון לאומי: "השמדת יכולות חמאס זה אולי חזון, אבל לא יעד אסטרטגי"

צחי הנגבי, ראש המל''ל (מסיבת עיתונאים, 14.10.23) / צילום: ליאור מזרחי
צחי הנגבי, ראש המל''ל (מסיבת עיתונאים, 14.10.23) / צילום: ליאור מזרחי

המלחמה שנפתחה מעזה ב-7 באוקטובר תפסה את ישראל בהפתעה מוחלטת, והמחיר שהיא שילמה על כך היה כבד, כמעט בלתי נתפס. אבל כעת, כמעט שבועיים לאחר מכן, ישראל נערכת למהלך קרקעי יזום, שאמור להיות מתוכנן בקפידה, ולהיגזר ממטרות ברורות. מה אנחנו, הציבור, יודעים על כך?

מידע רשמי ומסודר כמעט שלא נמסר לאזרחי ישראל. ראש המל"ל, צחי הנגבי, שכן מעדכן ומשיב על שאלות בפומבי, אמר השבוע כי לאחר סיום המבצע "לא יהיה חמאס שליט ריבון בעזה", והוסיף כי "מאז 2007 לא היו ממשלות… (ש)הציבו את היעד הזה של כיבוש הרצועה". דובר צה"ל, דניאל הגרי, שגם הוא מוסר עדכונים מסודרים, הזכיר בהזדמנות אחרת יעדים צנועים יותר. וראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסתפק בהקשר זה באמירה "אנחנו נחסל את החמאס".

"זה מטריד שעל רקע הדיווחים על כניסה קרקעית לא מצאו לנכון לומר באופן רשמי לציבור מה המטרות", אומרת ד"ר פנינה שוקר, חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS). "להשמיד את יכולותיו של חמאס זה אולי חזון, אבל לא יעד אסטרטגי", אומר פרופ' עמיחי כהן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "יעדים אסטרטגיים צריכים להיות ברמה שאפשר לתרגם לאופרציה".

בפועל, כמובן שיעדים כאלה כן מוגדרים, אבל על כך אפשר ללמוד כרגע רק מהדלפות לתקשורת. בכאן 11 דיווחה השבוע גילי כהן כי מטרות המלחמה כפי שנקבעו ב"קבינט המלחמה" הן "מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית, הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל, מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה והגנה על גבולות המדינה ואזרחיה". דיווח דומה, שכולל גם פעולות ספציפיות שנגזרות מכל אחת מהמטרות, פורסם בחדשות 12. איך נראות המטרות הללו לעומת המטרות שהוגדרו במבצעים קודמים של צה"ל ומה אפשר ללמוד מההשוואה? על כך בשורות הבאות.

מטרות לא ריאליות

ראשית, מה בכלל קובע החוק מבחינת הגדרת מטרות והצבת יעדים למבצע או מלחמה? התשובה בקצרה היא שמעט מאוד. "יש שני מסמכים שלא מחייבים משפטית, אבל עוסקים בזה בעקיפין", אומר פרופ' כהן. "דוח ועדת וינוגרד שחקר את מלחמת לבנון השנייה ודוח עמידרור שעוסק בעבודת הקבינט. בוועדת וינוגרד נמתחה ביקורת על הדרג הצבאי שלא אפשר לדרג המדיני קבלת החלטה מושכלת לגבי היעדים האסטרטגיים, והדברים האלה הודהדו בדוח עמידרור", הוא אומר. הדוח קבע ש"אחד מתפקידי קבינט המלחמה הוא להחליט על מטרות אסטרטגיות, ואחד מתפקידי המל"ל הוא להכין חלופות כדי לאפשר לקבוע יעדים אסטרטגיים".

במאמר מוסגר צריך לציין כי במלחמה הזאת הדברים מורכבים אף יותר מבחינה פורמלית, מכיוון שמסיבות פוליטיות נוסד גם "קבינט מלחמה צר" (שכולל את רה"מ, שר הביטחון, והשר בני גנץ, בתוספת שני משקיפים - רון דרמר וגדי איזנקוט), שהוא אינו "הקבינט הרגיל" (הקבינט המדיני-ביטחוני, ששמו הרשמי "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי") שבו עסק דוח עמידרור. "קבינט המלחמה הוא כביכול ועדת משנה של הקבינט הרגיל, אבל לא הואצלו לו שום סמכויות לקבלת החלטות אסטרטגיות", אומר כהן. בעצם, "למרות שברור שמי שמנהל את המלחמה זה הקבינט המצומצם, מי שיש לו את הסמכות לקבוע את היעדים האסטרטגיים זה הקבינט", ולדבריו הסיטואציה הזאת עלולה לייצר בעיות בהמשך הלחימה.

אבל מה אירע במבצעים קודמים? ד"ר שוקר מסמנת את מלחמת לבנון השנייה מ-2006 כנקודת ציון משמעותית מבחינה זאת. "במלחמה הזו הציבו מטרות מאוד שאפתניות", היא מזכירה, "למרות שהובהר לדרג המדיני שהן לא ריאליות". בראשן ניצבה החזרת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, שחטיפתם החלה את המלחמה, ואליה נלוו גם מטרות כמו "הכנסת כוח רב-לאומי לדרום לבנון", ו"השבת השקט ליישובי הצפון". לפי דוח וינוגרד, הרמטכ"ל דן חלוץ אמר אז לקבינט כי "מהלך צבאי לבדו לא יוכל להחזיר את החיילים", אבל אולמרט הסביר לוועדה כי היעד של השבת החטופים הוצג בכל זאת, כדי "לטעת בציבור תקווה".

 

"כשהתחיל להתברר הפער בין ההצהרות לבין המציאות זה גרם לתחושה קשה בציבור", אומרת שוקר. זה מלמד אותנו ש"חייבים להיזהר מהצבת מטרות שהציבור רוצה לשמוע", אבל אולי לא באמת "מוכן לשלם את המחיר על השגתן". לא ברור אם זה פרט מעודד, אבל לפחות מהבחינה הזאת נראה שהוסקו מסקנות, ובמטרות המבצע הפעם מדובר רק על "מאמץ מירבי" להשבת החטופים.

שוקר מציינת כי הלקח נלמד הרבה קודם, וכבר במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, עדיין תחת ממשלת אולמרט, היעדים היו צנועים יותר, ובעיקר עמומים יותר. לפי דיווחים בעיתונות אז, צה"ל מסר כי יעדי הכניסה הקרקעית הם "לפגוע באופן קשה במערכי חמאס, תוך השתלטות על שטחי השיגור ולחזק את ההרתעה, על מנת ליצור מציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן". כלומר, יעדים שלא ממש מאפשרים לקבוע בסיום המבצע אם הוא הצליח או לא. אולמרט אמנם הכריז אז כי "היעדים הושגו במלואם וחמאס הוכה קשות", ואף הזהיר אותו לא לחזור על "התקפותיו הפרועות", אך, כידוע, העימות מול חמאס נמשך, ואף גבר, בשנים שלאחר מכן.

שוב ממוטטים את חמאס

צה"ל לא חזר קרקעית לרצועה עד למבצע צוק איתן ב-2014. בהצהרה לתקשורת לאחר שהחל כבר המהלך הקרקעי, הגדיר רה"מ נתניהו את יעדי המבצע כ"השבת השקט, השבת הביטחון לתקופה ממושכת תוך פגיעה משמעותית בתשתיות הטרור". כלומר, שוב יעדים עמומים למדי. המבצע שנמשך זמן רב מאוד בהשוואה לעבר (כ-50 יום) הסתיים בטעם "חמוץ" למדי מבחינה ציבורית, לאחר שצה"ל הופתע מהמנהרות שהתגלו במהלכו, ושילם מחירים כבדים מכפי ששילם במבצעים קודמים בעזה: עשרות חיילים הרוגים, ובתוכם שתי גופות (של אורון שאול והדר גולדין ז"ל) שנחטפו ולא הוחזרו עד היום. ראשי הרשויות באזור, ביקרו עם סיום המבצע את ההישגים וטענו שבלי הכרעה של חמאס או חתירה לפתרון מדיני - הסבב הבא באופק.

נתניהו נאלץ אז להידרש להבטחת הבחירות המפורסמת שלו מ-2009, ואמר כי "מיטוט חמאס זה יעד שיושג אם יוצב היעד ארוך הטווח של פירוז חמאס… לא אמרנו (במבצע הזה) כיבוש הרצועה. הצבנו יעד של מכה קשה מאוד ופעלנו לפיו… להכחיד ארגון טרור זה לא דבר קל". כעת, למרבה האירוניה, כמעט עשור מאוחר יותר, יוצא נתניהו בעל כורחו למבצע שיעדיו הם, בין היתר, "למוטט את שלטון החמאס" ו"להכחיד ארגון טרור".

שוקר מצידה מזהירה גם הפעם כי "מטרה כמו 'מיטוט חמאס' נשמעת פומפוזית, פשטנית ולא ממש מבהירה לציבור מה דה פקטו יהווה את השגתה. מה גם שברור שלא ניתן להכחיד ארגון טרור לצמיתות. כדי לשמר לגיטימציה פנימית לפעולה, הציבור, וגם הלוחמים, צריכים להבין מה התכלית ולאן הולכים".

עוד כתבות

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

היא חקרה את אחד הכלכלנים המפורסמים בעולם ובטוחה - אנחנו עושים לו עוול

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים