גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך למהלך קרקעי: למה אנחנו לא באמת יודעים מה מטרות המלחמה

אחרי היעדים הפומפוזיים של מלחמת לבנון השנייה, הממשלות עברו לקבוע יעדים עמומים ● כעת מציבה הממשלה שוב מטרות שאפתניות, שעלולות להתגלות כבעייתיות ● פרופ' עמיחי כהן, מומחה לביטחון לאומי: "השמדת יכולות חמאס זה אולי חזון, אבל לא יעד אסטרטגי"

צחי הנגבי, ראש המל''ל (מסיבת עיתונאים, 14.10.23) / צילום: ליאור מזרחי
צחי הנגבי, ראש המל''ל (מסיבת עיתונאים, 14.10.23) / צילום: ליאור מזרחי

המלחמה שנפתחה מעזה ב-7 באוקטובר תפסה את ישראל בהפתעה מוחלטת, והמחיר שהיא שילמה על כך היה כבד, כמעט בלתי נתפס. אבל כעת, כמעט שבועיים לאחר מכן, ישראל נערכת למהלך קרקעי יזום, שאמור להיות מתוכנן בקפידה, ולהיגזר ממטרות ברורות. מה אנחנו, הציבור, יודעים על כך?

מידע רשמי ומסודר כמעט שלא נמסר לאזרחי ישראל. ראש המל"ל, צחי הנגבי, שכן מעדכן ומשיב על שאלות בפומבי, אמר השבוע כי לאחר סיום המבצע "לא יהיה חמאס שליט ריבון בעזה", והוסיף כי "מאז 2007 לא היו ממשלות… (ש)הציבו את היעד הזה של כיבוש הרצועה". דובר צה"ל, דניאל הגרי, שגם הוא מוסר עדכונים מסודרים, הזכיר בהזדמנות אחרת יעדים צנועים יותר. וראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסתפק בהקשר זה באמירה "אנחנו נחסל את החמאס".

"זה מטריד שעל רקע הדיווחים על כניסה קרקעית לא מצאו לנכון לומר באופן רשמי לציבור מה המטרות", אומרת ד"ר פנינה שוקר, חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS). "להשמיד את יכולותיו של חמאס זה אולי חזון, אבל לא יעד אסטרטגי", אומר פרופ' עמיחי כהן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "יעדים אסטרטגיים צריכים להיות ברמה שאפשר לתרגם לאופרציה".

בפועל, כמובן שיעדים כאלה כן מוגדרים, אבל על כך אפשר ללמוד כרגע רק מהדלפות לתקשורת. בכאן 11 דיווחה השבוע גילי כהן כי מטרות המלחמה כפי שנקבעו ב"קבינט המלחמה" הן "מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית, הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל, מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה והגנה על גבולות המדינה ואזרחיה". דיווח דומה, שכולל גם פעולות ספציפיות שנגזרות מכל אחת מהמטרות, פורסם בחדשות 12. איך נראות המטרות הללו לעומת המטרות שהוגדרו במבצעים קודמים של צה"ל ומה אפשר ללמוד מההשוואה? על כך בשורות הבאות.

מטרות לא ריאליות

ראשית, מה בכלל קובע החוק מבחינת הגדרת מטרות והצבת יעדים למבצע או מלחמה? התשובה בקצרה היא שמעט מאוד. "יש שני מסמכים שלא מחייבים משפטית, אבל עוסקים בזה בעקיפין", אומר פרופ' כהן. "דוח ועדת וינוגרד שחקר את מלחמת לבנון השנייה ודוח עמידרור שעוסק בעבודת הקבינט. בוועדת וינוגרד נמתחה ביקורת על הדרג הצבאי שלא אפשר לדרג המדיני קבלת החלטה מושכלת לגבי היעדים האסטרטגיים, והדברים האלה הודהדו בדוח עמידרור", הוא אומר. הדוח קבע ש"אחד מתפקידי קבינט המלחמה הוא להחליט על מטרות אסטרטגיות, ואחד מתפקידי המל"ל הוא להכין חלופות כדי לאפשר לקבוע יעדים אסטרטגיים".

במאמר מוסגר צריך לציין כי במלחמה הזאת הדברים מורכבים אף יותר מבחינה פורמלית, מכיוון שמסיבות פוליטיות נוסד גם "קבינט מלחמה צר" (שכולל את רה"מ, שר הביטחון, והשר בני גנץ, בתוספת שני משקיפים - רון דרמר וגדי איזנקוט), שהוא אינו "הקבינט הרגיל" (הקבינט המדיני-ביטחוני, ששמו הרשמי "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי") שבו עסק דוח עמידרור. "קבינט המלחמה הוא כביכול ועדת משנה של הקבינט הרגיל, אבל לא הואצלו לו שום סמכויות לקבלת החלטות אסטרטגיות", אומר כהן. בעצם, "למרות שברור שמי שמנהל את המלחמה זה הקבינט המצומצם, מי שיש לו את הסמכות לקבוע את היעדים האסטרטגיים זה הקבינט", ולדבריו הסיטואציה הזאת עלולה לייצר בעיות בהמשך הלחימה.

אבל מה אירע במבצעים קודמים? ד"ר שוקר מסמנת את מלחמת לבנון השנייה מ-2006 כנקודת ציון משמעותית מבחינה זאת. "במלחמה הזו הציבו מטרות מאוד שאפתניות", היא מזכירה, "למרות שהובהר לדרג המדיני שהן לא ריאליות". בראשן ניצבה החזרת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, שחטיפתם החלה את המלחמה, ואליה נלוו גם מטרות כמו "הכנסת כוח רב-לאומי לדרום לבנון", ו"השבת השקט ליישובי הצפון". לפי דוח וינוגרד, הרמטכ"ל דן חלוץ אמר אז לקבינט כי "מהלך צבאי לבדו לא יוכל להחזיר את החיילים", אבל אולמרט הסביר לוועדה כי היעד של השבת החטופים הוצג בכל זאת, כדי "לטעת בציבור תקווה".

"כשהתחיל להתברר הפער בין ההצהרות לבין המציאות זה גרם לתחושה קשה בציבור", אומרת שוקר. זה מלמד אותנו ש"חייבים להיזהר מהצבת מטרות שהציבור רוצה לשמוע", אבל אולי לא באמת "מוכן לשלם את המחיר על השגתן". לא ברור אם זה פרט מעודד, אבל לפחות מהבחינה הזאת נראה שהוסקו מסקנות, ובמטרות המבצע הפעם מדובר רק על "מאמץ מירבי" להשבת החטופים.

שוקר מציינת כי הלקח נלמד הרבה קודם, וכבר במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, עדיין תחת ממשלת אולמרט, היעדים היו צנועים יותר, ובעיקר עמומים יותר. לפי דיווחים בעיתונות אז, צה"ל מסר כי יעדי הכניסה הקרקעית הם "לפגוע באופן קשה במערכי חמאס, תוך השתלטות על שטחי השיגור ולחזק את ההרתעה, על מנת ליצור מציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן". כלומר, יעדים שלא ממש מאפשרים לקבוע בסיום המבצע אם הוא הצליח או לא. אולמרט אמנם הכריז אז כי "היעדים הושגו במלואם וחמאס הוכה קשות", ואף הזהיר אותו לא לחזור על "התקפותיו הפרועות", אך, כידוע, העימות מול חמאס נמשך, ואף גבר, בשנים שלאחר מכן.

שוב ממוטטים את חמאס

צה"ל לא חזר קרקעית לרצועה עד למבצע צוק איתן ב-2014. בהצהרה לתקשורת לאחר שהחל כבר המהלך הקרקעי, הגדיר רה"מ נתניהו את יעדי המבצע כ"השבת השקט, השבת הביטחון לתקופה ממושכת תוך פגיעה משמעותית בתשתיות הטרור". כלומר, שוב יעדים עמומים למדי. המבצע שנמשך זמן רב מאוד בהשוואה לעבר (כ-50 יום) הסתיים בטעם "חמוץ" למדי מבחינה ציבורית, לאחר שצה"ל הופתע מהמנהרות שהתגלו במהלכו, ושילם מחירים כבדים מכפי ששילם במבצעים קודמים בעזה: עשרות חיילים הרוגים, ובתוכם שתי גופות (של אורון שאול והדר גולדין ז"ל) שנחטפו ולא הוחזרו עד היום. ראשי הרשויות באזור, ביקרו עם סיום המבצע את ההישגים וטענו שבלי הכרעה של חמאס או חתירה לפתרון מדיני - הסבב הבא באופק.

נתניהו נאלץ אז להידרש להבטחת הבחירות המפורסמת שלו מ-2009, ואמר כי "מיטוט חמאס זה יעד שיושג אם יוצב היעד ארוך הטווח של פירוז חמאס… לא אמרנו (במבצע הזה) כיבוש הרצועה. הצבנו יעד של מכה קשה מאוד ופעלנו לפיו… להכחיד ארגון טרור זה לא דבר קל". כעת, למרבה האירוניה, כמעט עשור מאוחר יותר, יוצא נתניהו בעל כורחו למבצע שיעדיו הם, בין היתר, "למוטט את שלטון החמאס" ו"להכחיד ארגון טרור".

שוקר מצידה מזהירה גם הפעם כי "מטרה כמו 'מיטוט חמאס' נשמעת פומפוזית, פשטנית ולא ממש מבהירה לציבור מה דה פקטו יהווה את השגתה. מה גם שברור שלא ניתן להכחיד ארגון טרור לצמיתות. כדי לשמר לגיטימציה פנימית לפעולה, הציבור, וגם הלוחמים, צריכים להבין מה התכלית ולאן הולכים".

עוד כתבות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית; החוזים העתידיים על וול סטריט שליליים

קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל