גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ככל שיעבור הזמן יתברר שהיה לנו מידע": נחמן שי מנתח את הכישלון הישראלי גם בחזית ההסברה

נחמן שי, דובר צה"ל לשעבר, חושב שמערך ההסברה צריך להשמיע קול עוד בתהליכי קבלת ההחלטות, שנדרש גוף אחוד שינהל את המעבר משגרה לחרום, ושההסברה צריכה לייצר חזית אחידה לעורף ולתפוצות ● והיוזמות הפרטיות? "לתת להן לפרוח לבד" ● חזית ההסברה, פרויקט מיוחד 

נחמן שי, לשעבר דובר צה''ל. ''שכל הגורמים יוזנו בידע רלוונטי'' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
נחמן שי, לשעבר דובר צה''ל. ''שכל הגורמים יוזנו בידע רלוונטי'' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"אין ספק שלא היינו מוכנים. מה שמזעזע הוא שבכל היבט שאנחנו יכולים לחשוב עליו הופתענו, וזה לא יכול לקרות למדינת ישראל בשנת 2023", כך אומר דובר צה"ל לשעבר ושר התפוצות לשעבר, נחמן שי, בראיון לגלובס. "מה גם שזה בעיתוי המבהיל של בדיוק 50 שנה לאירוע הגדול הנוסף, שגם בו הופתענו והזדעזענו", מתייחס שי למלחמת יום כיפור. לדבריו, "כמו כל מערכת שהותקפה והופתעה, כעת אנחנו בשלבי התאוששות ועיכול של האירועים המטורפים שהתחוללו לפני שבועיים. כל מערכת שעברה טראומה מתחילה לאט־לאט לחזור לעצמה, כמו כל מערכת אנושית".

שי מצביע על כך שכמו במלחמת יום כיפור, גם במקרה הנוכחי אנחנו שומעים על חיילים וקצינים בדרגים נמוכים שהזהירו - אך לא הקשיבו להם. "ההבדל בין לפני 50 שנה ועכשיו, הוא שאז היה לנו את המידע, אבל טעינו בהערכות שלנו. במקרה הנוכחי, בנקודת הזמן הנוכחית, האמרה היא שלא היה לנו את המידע, וככל שהזמן יעבור, יתברר שכן היה לנו את המידע. מערכות הצבא נתפסו לאמונה או דעה מסוימת, ואז בפעם האחת שזה לא בדיוק כפי שחשבנו, לא ידעו לעשות את הסוויץ'".

"ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו?

לדבריו, המערכת הצבאית הגיבה, אבל באיטיות. "עדיין לא יודעים מה בדיוק היה שם. הדבר המרטיט הוא שהרבה אזרחים וחיילים או קצינים התנדבו, לקחו את הנשק שלהם ורצו לדרום כדי להציל את המדינה. במדינה שיש לה עשרות מיליארדי שקל בתקציב הביטחון, דבר כזה יכול לקרות?".

"העורף הוזנח"

שי (76), היה דובר צה"ל בתקופת מלחמת המפרץ ואף הוגדר כ"מרגיע הלאומי", בהיותו הגורם שדיבר אל האזרחים ונתן הנחיות. בנוסף הוא היה שר התפוצות מטעם מפלגת העבודה. "אסור שנטעה לחשוב. יש פה דברים מהותיים שלא עבדו, זה לא רק מזל רע", מבהיר שי. "איך זה הגיוני שלא יודעים מה קורה כשיש לנו מערכות מאוד מתקדמות של מודיעין? מערכת התקשורת לא עבדה, וגם המטה הכללי ידע בדיוק מה קורה שם? כל אלה ביחד דורשים חקירה הרבה יותר יסודית. באופן טבעי, כרגע לאף אדם אין את הזמן או המשאבים לעשות את זה. בבוא הזמן ידעו, אבל לא כרגע".

"אני הייתי מאלו שטענו לכל אורך השנים שהעורף מוזנח וזקוק לטיפול אחר. משה ארנס, שהיה שר הביטחון, כפה על צה״ל להקים את פיקוד העורף. באותה תקופה צה"ל היה בטוח שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, אבל בעידן החדש - העורף הוא חזית. ואם העורף הוא חזית, צריך לנהל אותו כמו במלחמה", אומר שי.

הביקורת של שי היא על היעדר מוכנות של המדינה לתפקד בשעת חרום. "גם אם פיקוד העורף מאשר לדוגמה למשרד החינוך להפעיל את מערכת החינוך, האם למשרד החינוך יש את הכלים לעשות זאת? כל מערכות החיים בישראל צריכות לדעת לעבור מרגיעה לחרום. צריך להקים במדינת ישראל משרד להגנת העורף, משרד האחראי שהמשק והעורף יוכל להתקיים בתקופת חרום. הקמת רשות החרום הלאומית היא לא מספקת כדי להפעיל את כל המשק. זה צריך להיות ברמת שר, ושר בכיר".

שי למד מניסיון עד כמה תפקיד ההסברה מהותי. "הסברה היא אחד הכלים החשובים ביותר בניהול מערכה צבאית. אני קורא לזה חזית דיפלומטיה ציבורית. היא עוסקת בכל כך הרבה: באויב, בהרתעה, בהעברת מסרים לחמאס, במסרים ליהודה ושומרון, לערביי ישראל ומזרח ירושלים. זו ההסברה המלווה את ההסברה המדינית. צריך להבין שיש קהלי חוץ מגוונים, אירופה זה לא ארצות הברית, ויש מדינות שאנחנו בכלל לא מדברים אליהן".

"הבמה של ההסברה הבינלאומית כל כך גדולה וכל כך מסובכת. הטכנולוגיה שינתה את פני התקשורת והציגה את הרשתות החברתיות כולל גישה לכל אדם לרשתות, וככה מקבלים את מה שקורה היום", מסביר שי. "זה לא שולל את התפקיד של ההסברה הלאומית, לא בצד הצבאי או בצד האזרחי. צריך להיאבק בשנאה ובפייק ניוז. התגובה האזרחית זו תשובה נהדרת. הרבה אנשים מבוהלים יושבים יחד ויש להם רעיונות ונגישות לרשת - והם לא צריכים אישור מאף אחד".

"אין ספק שצריך להכניס את ההסברה במקום הראוי לה - גורם מקצועי רלוונטי בחדרי הישיבות. כנציג ההסברה, הוא משמיע את דעתו המקצועית, איך דברים ייראו ואיך אפשר להשתמש ברשתות החברתיות ובתקשורת כדי להשפיע עליהם. להציג את המשמעות ההסברתית של מהלכים צבאיים ודיפלומטיים. ואין זה השיקול המכריע, אבל זה שיקול שצריך לעמוד למקבלי ההחלטות". לצד זאת, נציג זה הוא המסביר של כלל הפעילות של המדינה, ועליו להסביר את ההחלטות ככל שיהיו.

לדברי שי, מערך ההסברה הלאומי צריך להיות זה שמסנכרן בין כלל הגורמים המפעילים את ההסברה הלאומית. ממערך ההסברה שבמשרד ראש הממשלה צריכים לצאת המסרים למשרד החוץ, למשרד התפוצות וגם ליוזמות האזרחיות והפרטיות. "כך כולם מתכוונים על מסלול או ציר אחד גדול שהולכים עליו. צריך להיות מקור אחד, שכולם שואבים ממנו".

גדר ההפרדה ליד נחל עוז, 2021 / צילום: איל יצהר

"לכל אחד יש יכולת להפיץ"

לדבריו, למשרד ההסברה שהוקם בשביל גלית דיסטל־אטבריאן, "לא היה באמת משמעות. באופן מסורתי המשרד הזה חסר משמעות והוא לא יכול לתפקד. לא היו לה עובדים או מערכת, ברור שהיא התפטרה. היא לא רוצה שיפילו עליה אחריות". בהודעה שכתבה על החלטתה לפרוש, אמרה כי משרד התפוצות קיבל את סמכויות ההסברה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. "בעיניי זה לא מובן. את משרד התפוצות אני מכיר היטב, זה משרד קטן. ביחד ליכולות של משרדים אחרים הוא כקליפת השום, אני זוכר שהיו בו מעל ל־20 עובדים בסך הכל. למיטב הבנתי, הוא לא יכול להכיל את כמות העבודה הזו. מה שכן, הוא יכול וצריך לעשות הסברה לעולם היהודי, וזו חזית חשובה. לצערי, במדינת ישראל לא מחשיבים אותו מספיק. משרד התפוצות יכול להיות חולייה מקשרת, בנוסף למה שמשרד החוץ עושה וההסברה המדינתית".

כדובר צה"ל לשעבר שי מחמיא לעבודת הדובר הנוכחי, תא"ל דניאל הגרי. "הוא עושה עבודה מצוינת בתחום שלו. אני קראתי לכך שלא יטילו עליו את כל ההסברה הלאומית ואת התחומים האזרחיים. צריכים להיות נציגים רלוונטיים אחרים שעושים את זה".

לצד זאת, שי מחזק את השיח האזרחי. "העולם נעשה רב־פנים, והרבה יותר קל לאנשי ההייטק הישראליים לדבר עם הקולגות שלהם מארה"ב. יש להם שפה משותפת, הם מכירים ומעבירים מסרים. המהפכה האמיתית היא שהסברה היום היא לא רק למעלה למטה, אלא גם לרוחב. לכל אחד יש קבוצת ייחוס והוא יכול לדבר דרכה".

איך אתה היית מנהל את המערכה?
"צריך תיאום וגורם שיתכלל את כל המאבק הזה, שגם יתייחס ליוזמות הפרטיות וינהל אותן בצורה רופפת מאוד, לתת להן לפרוח לבד. שכלל הגורמים יוזנו בידע רלוונטי ותינתן אפשרות להתעדכן בכיוונים הכלליים או בחומרים".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים