גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. מה עושים כשאין אופציות טובות? / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בימי מלחמה, כשהמשק כמעט משותק, האינסטינקט המיידי הוא להוריד ריבית ולהקל על האזרחים והכלכלה במצוקתם. לסייע לפחות במעט למשפחה או לבעל עסק שגם קודם לכן התמודדו עם חוב שהלך ותפח.

● מתמקד בשקל: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

אלא שבנק ישראל לא יכול לעבוד לפי אינסטינקטים, ולכן הוא השאיר את הריבית החודש ללא שינוי, ברמה של 4.75%. בשנתיים האחרונות התבלבלנו, בגלל ההשפעה המיידית של הריבית על החזר ההלוואות היא הפכה להיות כמעט חזות הכול. ככה זה כשמאות אלפי משפחות בכו בצדק נוכח התייקרות המשכנתה, כשעסקים זעקו שהריבית שוחקת להם את שולי הרווח, וכשהפוליטיקאים קראו לבנק ישראל להורידה בהקדם - כי הישראלים נאנקים תחת החובות.

אבל צריך להבין שריבית היא תוצאה, ולא סיבה. היא התגובה של בנקים מרכזיים לאיום חיצוני מפחיד פי כמה - אינפלציה שעלולה לטרוף את הקלפים, ולמחוק את ההישגים הכלכליים במהירות.

הורדת ריבית מרחיבה מיד את הפער בין ישראל לעולם, ותבריח מפה עוד כספים שיעדיפו לנדוד לחו"ל (אגרות חוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, לא מוצר השקעה יותר מסוכן ממה שנסחר אצלנו, מציעות תשואה שנתית של יותר מ-5%). ממילא, גם הדולר ימשיך להתחזק בשל הביקוש למט"ח - ויעלה את מחירי המוצרים המיובאים, שגם ככה נדרשים לשלם פרמיה של סיכון על שינוע לאזור מלחמה. בנוסף, מלחמה מפחיתה בהכרח את כושר הייצור המקומי. די לראות מה קורה כרגע בסופרים למחירי הירקות - כש-75% מהם מגיעים מיישובי עוטף עזה. מעבר לכל אלה, ברור שהשקל הישראלי וכלכלת ישראל לא ממש אטרקטיביים כרגע, עוד לפני שחברות דירוג האשראי מודי'ס ופיץ' החליטו להעביר אותנו ל"מעקב שלילי".

הבעיה היא שהתמונה כרגיל מורכבת. המדינה נדרשת ותמשיך להידרש בשנים הבאות להוצאות אדירות לביטחון ולשיקום נזקי המלחמה. הוצאות שיבואו מהכיס של כולנו, מה שאומר הרבה יותר מיסים, או על חשבון שירותים אזרחיים שחשבנו שנקבל מהמדינה. כנראה שכל התשובות נכונות. כך או כך, מדובר בהכבדה על משקי הבית, בירידה בהכנסה הפנויה, ובהאטה משמעותית ביכולת האזרחים להניע את המשק ביום שאחרי המלחמה.

בחירה בריבית - בניסיון לשמור על יציבות פיננסית

ממילא ברור, שריבית גבוהה מוסיפה משקולת משמעותית למי שינסה לצוף ולשחות כמעט כרגיל ותפגע בהכרח בצמיחה ובהנעה מחודשת של גלגלי הכלכלה. אבל מנגד, היא אמורה לשמור על היציבות הפיננסית - של האזרחים עצמם ושל כלכלת המדינה.

כל האפשרויות גרועות. בנק ישראל בחר היום את הפחות גרועה מכולן, כשהבהיר שחלופת הריבית עדיפה על חלופת האינפלציה. זו האחרונה גם מכאיבה הרבה יותר לאזרחים (המשכורות והחסכונות שלנו שוות פחות במכולת). ולא פחות חשוב: היא הרבה יותר קשה לריסון ולשליטה, במידה והיא "בורחת" לנו מהידיים.

תסתכלו על מה שקרה אחרי מלחמת יום כיפור - כשאינפלציה דו ספרתית התחלפה אחרי כמעט עשור באינפלציה תלת ספרתית. תחשבו על מבוגר שיצא לפנסיה, חשב שיש לו חסכון שיחזיק אותו בשנים הבאות, ופתאום כל הכסף שחסך משלם לו בקושי את עגלת הקניות החודשית. היינו שם לפני כמה עשורים, וזה מסוכן פי כמה אפילו מריבית בגובה 10%.