גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ביזוי כבוד המת ושירי הלל למחבלים": כך נאבקת הפרקליטות בהסתה הגוברת ברשת

מחלקת הסייבר בפרקליטות פועלת בימים אלה לבלום את צונאמי ההסתה ברשתות החברתיות ● המנהל חיים ויסמונסקי מסביר כי למרות שמנגנון הסרת התכנים הוא וולנטרי, רוב הרשתות משתפות פעולה (חוץ מטלגרם); ומספר על ההתמודדות עם תכנים המבזים את כבוד הנפגעים

עו''ד חיים ויסמונסקי, העומד בראש מחלקת הסייבר בפרקליטות / צילום: איל יצהר
עו''ד חיים ויסמונסקי, העומד בראש מחלקת הסייבר בפרקליטות / צילום: איל יצהר

מאז פרצה המלחמה מתקיים מאבק על דעת הקהל העולמית דרך התקשורת המסורתית והמדיה החברתית. הרשתות מוצפות בתכנים מסיתים המשבחים את מעשי החמאס - בטיקטוק למשל פורסמו סרטונים שנשאו האשטאג עם שם המבצע של החמאס בערבית, אליהם נחשפו מאות אלפי משתמשים.

כולנו שגרירים: כך תהפכו לפעילי הסברה ברשתות
מעט מדי, מאוחר מדי: כך הרשתות החברתיות מטפלות בפייק ניוז
הסרטון השקרי שזכה ל-2.7 מיליון צפיות: כך נראה הקרב על התודעה

ישראל נלחמת בתופעה באמצעות העמדה לדין של אזרחים המפרסמים כאלה תכנים, אך חלק אחר חשוב אף יותר הוא בהסרת התכנים. מי שאחראי על כך מטעם המדינה היא מחלקת הסייבר של הפרקליטות שעובדת ללא הפסקה מאס החלה המלחמה. בראיון לגלובס מספר מנהל היחידה עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי על פעילות היחידה במלחמה, הסוגיות החדשות שעולות ואיך מגיבות הרשתות החברתיות.

"גלי ההסתה והתכנים המסכנים צמחו לממדים של צונאמי. אנו במהלך פעילות שיא חסרת תקדים, ביחד עם גורמי הביטחון, במטרה לצמצם את התפוצה של התכנים המסכנים את ביטחון המדינה" אומר ויסמונסקי. "אנחנו עובדים 24/7 כולל שבתות. יש ארבעה פרקליטים ועוד צוות של 14 סטודנטים, מתמחים ומעטפת מנהלית. הפעילות בסדר גודל של פי 10 מהרגיל". הוא מסביר על אופן העבודה: "מאחורי צוות הסרת התכנים במחלקה עומד מערך של עשרות אנשים מגורמי הביטחון - צבא, שב"כ, משטרה, מערך הסייבר הלאומי ועוד. הם אחראים על איתור התכנים ומעבירים אלינו".

מחלקת הסייבר בוחנת אם המידע מפר את החוק בישראל ואת תנאי השימוש של הרשת, ואז פונה לרשתות החברתיות מטעם המדינה ומבקשת להסירם. חשוב להבין שבישראל לא קיים חוק בעניין והרשתות יכולות לבחור אם להסיר את התכנים. לדברי ויסמונסקי,"זה אומנם מנגנון וולנטרי, אבל בגלל שאנחנו שחקן חוזר ומהימן ומייצגים אינטרס ציבורי זה מאפשר לנו לקבל טיפול מהיר".

מאז החלה המלחמה התקבלו במחלקה למעלה מ־9,800 תכנים חשבונות ודפים. הוגשו כ־7,540 בקשות לרשתות החברתיות. מתוכם 49% לפייסבוק, 26% לטיקטוק, 15% לטוויטר, 6% אינסטגרם, ו־3% טלגרם. ההיענות מהפלטפורמות של מטא - פייסבוק ואינסטגרם - עומדת על 92%, ובטיקטוק על 83%.

ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) המצב קשה יותר. מאז רכש אותה אילון מאסק שיתוף־הפעולה להסרת תכנים הופסק שכן פיטר רבים מצוותי ניהול התוכן. הקשר חודש על רקע המלחמה ושיתוף־הפעולה במגמת עלייה. ברקע, דרישה של האיחוד האירופי ממטא לפעול להסרת תכנים לא חוקיים הנוגעים למתקפת הרצחנית על ישראל על בסיס חוק השירותים הדיגיטליים האירופי החדש.

"הבינו את גודל השעה"

"רוב הרשתות הבינו את גודל השעה. הבינו שזה אירוע אחר", אומר ויסמונסקי. מי שלא הבינו הם רשת הטלגרם, הידועה כפלטפורמה להפצת כל תוכן ללא מגבלה. הפלטפורמה מזוהה עם פריחה של תכני טרור והסתה, חשבונות החמאס הרשמיים, ותיעודי הזוועות זמינים שם. "בטלגרם בכל העולם המצב לא טוב. לממשלות יש קושי לייצר יחסי עבודה איתם בכל הנוגע להסרת תכנים אסורים. זה ראוי לגינוי כי טלגרם הפכה למוקד משיכה לפעילי טרור ולמהללי מחבלים".

בעוד שפייסבוק פרסמו בימים הראשונים שהסירו 800 אלף תכנים וטיקטוק כחצי מיליון, מחלקת הסייבר טיפלה עד כה רק בכ־7,500. את הפער מסביר ויסמונסקי בכך שהפעולות שלהם משפיעות על סרטונים רבים. "האשטאג זו פעולה אחת אבל הורידה במכה מאות סרטים. סאונד שהוסר מטיקטוק - הסיר עימו מאות רבות של סרטונים". בנוסף הוא מסביר כי מרבית התכנים שהרשתות מסירות הן אוטומטיות, כאלה שעין אנושית עוד לא צפתה בהם, ובמחלקה מטפלים בתכנים שעברו את הסינון הראשוני. "בנוסף, ברגע שכוחות הביטחון הם אלו שמנטרים את התכנים, אפשר להניח שמדובר בתכנים שיכולים להבעיר את כל האזור".

המאבק בחסות החוק

סוג תכנים חדש עמו מתמודדים במחלקה הם תמונות משפילות של נרצחים, חטופים ופצועים. "הסוגיות של ביזוי כבודם ופרטיותם של הנפגעים הן ייחודיות למערכה הנוכחית. החלטנו שאנחנו מטפלים בזה תוך שימוש בשני טיעונים משפטיים - כשהסרטים והתמונות מועלים בתוספת שבח למתקפה, אנחנו רואים בכך פרסום אסור לפי חוק המאבק בטרור. בנוסף, ראינו בכך גם עבירות על חוק הגנת הפרטיות, במובן של ביזוי הקורבנות והשפלתם הפומבית באופן מזעזע". לדבריו, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק שיתפו פעולה עם הסרת סרטונים כאלו.

תופעה נוספת עליה מספר ויסמונסקי היא ניצול המצב להונאות סביב גיוס תרומות, וגם תכנים המסכנים את ביטחון הכוחות. "אנו מטפלים בתכנים שמבחינה צנזוריאלית יכולים לסכן את ביטחון כוחותינו. למשל, מידע שיכול להסגיר מיקום של כוחות, חשיפת אמל"ח. לפעמים תכנים אלה עולים בתום לב, ולפעמים בזדון".

איך מחליטים אלו תכנים להסיר?
"מה שמנחה אותנו בפעילות מול הרשתות החברתיות הוא החוק בישראל. זה קובע את גבולות הגזרה של הפעילות שלנו. בנוסף, אנחנו בודקים אם התוכן מפר את תנאי השימוש של הפלטפורמה". הוא מסביר שכמדינה יש לו יתרון, בשל המידע שבידיו שניתן לאישור או שלילה. למשל, "זהות של חטוף, פצוע, וכדומה. מכיוון שלמדינה יש את יתרון המידע, המהימנות של הדיווחים שלה לפלטפורמות היא גבוהה, וכפועל יוצא מכך מרביתן משיבות במהירות".

הגדרת חמאס כדאעש

עם פייק ניוז מתקשה היחידה להתמודד. "זה תחום שכרגע לא יכול להיות מטופל על ידי האופרציה שלנו. אין מסגרת חוקית ברורה. כשמדובר בכל מה שקשור להסתה ופעילות של ארגוני טרור - הנושא חוצה את החוק באופן ברור". הוא מסביר כי ההתמודדות היא לנסות לקשור פייק ניוז לפעולה מפרת חוק - חשבונות מזויפים או שימוש במסמך מזויף.

בשבוע שעבר ועדת העלייה והקליטה התכנסה לדון בפעילות של הרשתות החברתיות בימי מלחמה. נציגי ענקיות הטכנולוגיה סירבו להתייצב. ח"כ עידן רול מיש עתיד קרא להסדיר את החקיקה בטיפול בתוכן מסית. במקביל, ח"כ גדעון סער פנה לשר המשפטים לקדם חקיקה המסמיכה את בתי המשפט לתת צו המחייב את הרשתות להסיר תכנים, אם נמצא שהפרסום פוגע בביטחון המדינה ומהווה עבירה פלילית. לוין השיב השבוע כי הוא ביקש מגורמי המקצוע לבחון זאת. ויסמונסקי מגיב "אם תעלה הצעה היא תיבחן בייעוץ וחקיקה. בינתיים אנחנו מנסים להסתכל על היש ולא האין".

הצעות נוספות שעלו עד כה הן להעביר תקנות לשעת חירום ולהחיל את חוק השידורים הדיגיטליים האירופי המחייב את הפלטפורמות אכיפה קפדנית על התכנים המפורסמים גם על ישראל.

בעוד שמטא ספגה ביקורת על התנהלותה בזמן מבצע "שומר חומות", ויסמונסקי מתאר שינוי. "החברה התעשתה סמוך לאחר פרוץ המלחמה ביחס לתכנים של חמאס, ותכנים המהללים את הפעילות של הארגון" אומר ויסמונסקי. "השאיפה שלנו היא לראות את הפלטפורמות מגדירות את חמאס באופן דומה לארגון דאעש".

מה המסר שהיית רוצה להעביר לרשתות החברתיות?
"אני רוצה לומר את הדברים דווקא לא בפריזמה משפטית אלא ברמה האנושית. למנהלי הפלטפורמות יש אחריות על התכנים, זה ברור שהן יכולות להנמיך את גובה הלהבות. בחירתן לא לפעול - היא בחירה שיש לה משמעות מעשית על המתיחות הביטחונית בכל האזור. לכן הציפייה שהן יפעילו את כל הכלים הטכנולוגיים שלהן כדי להרחיק תכנים חמאסיים ופרו־חמאסיים".

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל