גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמעריך: זה מה שתעלה לישראל המלחמה

צבי סטפק בטור מורחב על כלכלה בצל לחימה: חוסר הוודאות וריבוי התרחישים האפשריים מקשים לנתח את מצב המשק, ובכל זאת מהי הדיאגנוזה הנכונה למצבה הכלכלי של ישראל בעת הזו? ● וגם: כמה עולה מלחמה שנמשכת חודשיים?

אמיר ירון ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

הכלכלה הקלאסית אינה מדע מדויק, היא בנויה על יצירת תרחישים ומתן הסתברויות שונות לכל אחד מהם, ומציעה פתרונות שהצלחתם מותנית בהתקיימות תנאים מסוימים שאין ודאות להתקיימותם. לא במקרה התפתחה לצד הכלכלה הקלאסית שמבוססת על הנחות, נוסחאות ועל רציונל, גם הכלכלה ההתנהגותית שמביאה בחשבון פרמטרים אחרים לגמרי, פחות מתמטיים והרבה יותר רכים שמתייחסים לנפש האדם ולאמוציות שמניעות אותו.

מודי'ס בתחזית קשה לכלכלת ישראל: האינפלציה תזנק ל-6.8% בשנה הבאה 
השקל בשפל של 11 שנה, אבל הפיחות התמתן מעט. למה זה קורה? 

בזמנים שבשגרה התורה הכלכלית עובדת טוב למדי. כך, למשל, אנו יודעים שאחד הכלים הטובים להילחם באינפלציה הוא כלי הריבית שמופעל על ידי הבנקים המרכזיים.

אבל במצבים שאינם מצבי שגרה, כמו זה שאנחנו מצויים בו, בעת מלחמה, התמונה הרבה יותר מורכבת. חוסר הוודאות לגבי אופן התפתחות המלחמה הוא גדול מאוד. איננו יודעים ולכן צריך לשער כמה זמן תימשך, דבר שיהיו לו השלכות על היקף הנזקים שייגרמו למשק, ואיננו יודעים האם החיזבאללה/איראן יצטרפו למערכה כוללת כנגד ישראל, תרחיש שיגרור השפעה עצומה על הנתונים הכלכליים.

ממפים את הנזקים

הערכת הנזקים והמשמעויות היא כמובן קריטית לפתרונות המוצעים. לישראל יש לפחות היכולת להעריך טוב יותר את השפעת המלחמה הנוכחית על הכלכלה על בסיס ניסיון ממלחמות ומבצעי עבר, שבכל אחד מהם היה גיוס מילואים, נגרם נזק לרכוש, נזק לעסקים.

הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, התבסס על נתוני עבר אלה כדי להעריך את הנזקים הצפויים היום, על בסיס ההנחה שמלחמת "חרבות ברזל" תימשך 60 יום, ובלי מעורבות מסיבית של חיזבאללה (הנחות שאין כל ודאות שיתקיימו כמובן). לפי החישוב שלו הנזק המצטבר מעלות ישירה - גיוס מילואים, אובדן תחמושת, תשלום פיצויים על פגיעות ברכוש, סיוע להמשכיות עסקית של חברות, צורך בסיוע למשקי הבית ואובדן הכנסות המדינה ממסים - יעמוד על כ־68 מיליארד שקל. זה יתבטא באובדן תוצר של כ־1.5%, בגירעון של 3% ב־2023 ושל 4% ב־2024, וכמובן, בפגיעה בצמיחה.

בנק ישראל מעריך שהאינפלציה ב־2023 תעמוד על 3.5% ובשנת 2024 על 2.5%, ושהצמיחה בשנה זו תעמוד על 2.3% (3% בהערכה קודמת) ו־2.8% ב־2024 (3% בהערכה קודמת). יחס החוב/תוצר שעומד כיום על כ־60% עלול להגיע ל־65% כתוצאה מגידול בגירעון, שינבע הן מקיטון בהכנסות ממסים, והן מגידול בהוצאות הממשלה.

לעשות או לא לעשות

לרשות המדינה עומדות שתי זרועות לטפל במשברים מסוג זה: הזרוע הפיסקאלית־התקציבית של משרד האוצר והזרוע המוניטרית באמצעות בנק ישראל. "כלל הברזל" בכלכלה הוא שהמדינה צריכה לפעול במדיניות אנטי מחזורית, כלומר כשהמחזור הכלכלי הוא של צמיחה חזקה וגאות, המדינה צריכה לפעול במדיניות מצמצמת כדי שלצמיחה החזקה, הטובה לכשעצמה, לא יהיו תופעות לוואי שליליות כמו אינפלציה. ואילו בעת של האטה כלכלית ומשבר, המדינה צריכה לנקוט מדיניות מרחיבה כדי לעודד את הפעילות במשק.

 

זה מעלה שתי שאלות. האחת, האם לעודד את הפעילות דרך הזרוע הפיסקאלית, או דרך הזרוע המוניטרית, או שתיהן, והשנייה היא שאלה של מינון.

ככל שההאטה והמשבר נרחבים יותר, כך צריך מינון גבוה יותר, כשם שמחלה קשה דורשת תרופה במינון חזק יותר ממחלה במצב קל. ואחרי הדיאגנוזה, האבחנה, הרופא צריך לתת פרוגנוזה - את הפתרון.

האם לעשות או לא, ומי צריך לעשות - זו "שאלת המיליון דולר". בנק ישראל אמון קודם כל על שמירת היציבות האינפלציונית וגידורה לתחום היעד ויציבות המחירים, שנקבע בין 1% ל־3% בשנה. ולכן, אין זה מקרי שהנגיד הדגיש זאת בהחלטת בנק ישראל לאחרונה להותיר את הריבית על כנה. הנגיד הביע חשש שמא הפיחות יאיץ את קצב האינפלציה, וזו גם אחת הסיבות שבנק ישראל העמיד ב"כוננות" 30 מיליארד דולר מיתרות המט"ח שלו (שעומדות על כ־200 מיליארד דולר) כדי לרסן ולמתן פיחות אפשרי בשקל שינבע מהמצב הנוכחי. במצב רגיל, בנק ישראל מעריך שכל פיחות של 1% תורם 0.2% לאינפלציה.

נראה לי שבנק ישראל מגזים בחשש שלו מפני התפרצות אינפלציונית. החשש הוא מהותי במקרה של סחרור של פיחות, ואת זה הרי בנק ישראל מתכוון למנוע. במצב "רגיל" הסיכון של אינפלציה שתנבע מהפיחות הוא קטן מאוד, שכן לצד גורמי אינפלציה אפשריים כמו מחסור בתוצרת חקלאית שהאפקט שלה הוא זמני, יש גורמים מקזזים ובהם: האטה כלכלית שתתבטא בירידה בצריכה הפרטית, אווירה ציבורית שתקשה על חברות מקומיות ויבואניות להעלות מחירים, התמתנות ברוכה במחירי השכירויות שמשקלם במדד המחירים לצרכן הוא כ־25%, ירידה חדה במחיר הפחם, שיש לו השלכה על מחיר החשמל, ועוד.

בעיני, תפקיד בנק ישראל לדאוג לכך שהאינפלציה לא תגרום לערעור היציבות הפיננסית שכן זה עלול להביא גם לערעור של המצב המשקי־הריאלי, וסימנים מאותתים לכך כבר קיימים בעליית פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים שפועלים מהר, עוד לפני שחברות הדירוג מורידות את אופק הדירוג (כפי שקרה מאז) למדינה או את הדירוג עצמו.

בנק ישראל, כיועץ כלכלי לממשלה, מטיל את נטל ההתמודדות עם המצב הנוכחי על האוצר, קרי על המדיניות הפיסקאלית, וכך אכן צריך להיות. ההמלצות שלו הן בעיקר: שינוי סדרי עדיפויות, שם קוד לשימוש בכספים קואליציוניים לצורך המערכה הנוכחית, פתיחת תקציב 2024 תוך דגש על הקצאת כספים לתחומים מחוללי צמיחה והזרמת כספים למשק, אבל בזהירות ובאחריות.

יש סוג של סתירה פנימית בגישה של בנק ישראל, שמצד אחד מבטאת אופטימיות לגבי מצב המשק בהמשך, בהתבסס על נתוני פתיחה טובים ערב המלחמה - יחס בריא של חוב־תוצר, שיעור אבטלה נמוך, יתרות מט"ח גבוהות וריבית לא נמוכה שמעניקה לו גמישות פעולה, לבין ההמלצה שלו לפעול באחריות ובזהירות. כמובן שלומר "תנהגו באחריות ובזהירות" זה תמיד טוב ונכון, אבל המשמעויות המעשיות עלולות להחטיא את המטרה של התאוששות המשק.

אבל במצב מורכב של אי ודאות שבו אנחנו מצויים, ללא ידיעה אם המלחמה תתפתח לזירות נוספות (בנק ישראל מבסס את כל ההערכה והתחזית שלו על כך שזה לא יקרה), מה שיחמיר את כל הנזקים וההוצאות הצפויות - עדיף לעשות יותר מדי מאשר פחות מדי, במובן של הזרמת כספים. נכון, להזרמה עודפת של כספים עלולות להיות תוצאות לוואי, אבל להזרמה של פחות מדי יהיו נזקים הרבה יותר גדולים, שגם יהיה קשה יותר לטפל בהם.

לזמן יש משמעות, ומה שאתה לא עושה בזמן, יעלה לך הרבה יותר ביוקר. כדאי בהקשר הזה ללמוד מלקחי הקורונה למרות ששם היה מדובר באירוע הרבה יותר מורכב עם רמת אי ודאות גבוהה הרבה יותר.

מה אסור לעשות

אם כך, לא צריך להתמהמה, כפי שקורה כרגע, בהזרמת כספים למקומות הנכונים. מעבר ל"מתמטיקה" צריך להביא בחשבון את הנזקים שנגרמים לאמון של העסקים ושל משקי הבית במוסדות המדינה, מצב שיש לו השלכות גם בטווח הקצר, שכבר מתרחשות - לדוגמה הוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום, וגם השלכות ארוכות טווח.

דבר שני, אסור להעלות מסים בתקווה להגדיל את הכנסות המדינה ולהקטין את הגירעון הצפוי. מהלך כזה יגרום רק נזק. הגירעון אכן יגדל, זה ברור, והאחריות מחייבת את האוצר לדאוג לכך שהגירעון לא יעלה על 5%. אבל הדרך להתמודד איתו תהיה דרך קיצוץ בכספים הקואליציוניים ובהוצאות של חלק ממשרדי הממשלה, ולא על ידי יצירת "קופסאות" חוץ־תקציביות. ועדיין תהיה הגדלה בגירעון והוא ימומן באמצעות הגדלה של הנפקות איגרות החוב של המדינה, גם במחיר של עליית הריבית לטווח ארוך. האג"ח האלה ייקלטו בראש ובראשונה על ידי הגופים המוסדיים.

שלישית, אסור שפקידי האוצר באגף התקציבים ידבקו בגישה צרה, אסור שיתמהמהו ויקפצו את ידם.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים