גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמעריך: זה מה שתעלה לישראל המלחמה

צבי סטפק בטור מורחב על כלכלה בצל לחימה: חוסר הוודאות וריבוי התרחישים האפשריים מקשים לנתח את מצב המשק, ובכל זאת מהי הדיאגנוזה הנכונה למצבה הכלכלי של ישראל בעת הזו? ● וגם: כמה עולה מלחמה שנמשכת חודשיים?

אמיר ירון ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: דוברות הכנסת, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

הכלכלה הקלאסית אינה מדע מדויק, היא בנויה על יצירת תרחישים ומתן הסתברויות שונות לכל אחד מהם, ומציעה פתרונות שהצלחתם מותנית בהתקיימות תנאים מסוימים שאין ודאות להתקיימותם. לא במקרה התפתחה לצד הכלכלה הקלאסית שמבוססת על הנחות, נוסחאות ועל רציונל, גם הכלכלה ההתנהגותית שמביאה בחשבון פרמטרים אחרים לגמרי, פחות מתמטיים והרבה יותר רכים שמתייחסים לנפש האדם ולאמוציות שמניעות אותו.

מודי'ס בתחזית קשה לכלכלת ישראל: האינפלציה תזנק ל-6.8% בשנה הבאה 
השקל בשפל של 11 שנה, אבל הפיחות התמתן מעט. למה זה קורה? 

בזמנים שבשגרה התורה הכלכלית עובדת טוב למדי. כך, למשל, אנו יודעים שאחד הכלים הטובים להילחם באינפלציה הוא כלי הריבית שמופעל על ידי הבנקים המרכזיים.

אבל במצבים שאינם מצבי שגרה, כמו זה שאנחנו מצויים בו, בעת מלחמה, התמונה הרבה יותר מורכבת. חוסר הוודאות לגבי אופן התפתחות המלחמה הוא גדול מאוד. איננו יודעים ולכן צריך לשער כמה זמן תימשך, דבר שיהיו לו השלכות על היקף הנזקים שייגרמו למשק, ואיננו יודעים האם החיזבאללה/איראן יצטרפו למערכה כוללת כנגד ישראל, תרחיש שיגרור השפעה עצומה על הנתונים הכלכליים.

ממפים את הנזקים

הערכת הנזקים והמשמעויות היא כמובן קריטית לפתרונות המוצעים. לישראל יש לפחות היכולת להעריך טוב יותר את השפעת המלחמה הנוכחית על הכלכלה על בסיס ניסיון ממלחמות ומבצעי עבר, שבכל אחד מהם היה גיוס מילואים, נגרם נזק לרכוש, נזק לעסקים.

הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, התבסס על נתוני עבר אלה כדי להעריך את הנזקים הצפויים היום, על בסיס ההנחה שמלחמת "חרבות ברזל" תימשך 60 יום, ובלי מעורבות מסיבית של חיזבאללה (הנחות שאין כל ודאות שיתקיימו כמובן). לפי החישוב שלו הנזק המצטבר מעלות ישירה - גיוס מילואים, אובדן תחמושת, תשלום פיצויים על פגיעות ברכוש, סיוע להמשכיות עסקית של חברות, צורך בסיוע למשקי הבית ואובדן הכנסות המדינה ממסים - יעמוד על כ־68 מיליארד שקל. זה יתבטא באובדן תוצר של כ־1.5%, בגירעון של 3% ב־2023 ושל 4% ב־2024, וכמובן, בפגיעה בצמיחה.

בנק ישראל מעריך שהאינפלציה ב־2023 תעמוד על 3.5% ובשנת 2024 על 2.5%, ושהצמיחה בשנה זו תעמוד על 2.3% (3% בהערכה קודמת) ו־2.8% ב־2024 (3% בהערכה קודמת). יחס החוב/תוצר שעומד כיום על כ־60% עלול להגיע ל־65% כתוצאה מגידול בגירעון, שינבע הן מקיטון בהכנסות ממסים, והן מגידול בהוצאות הממשלה.

לעשות או לא לעשות

לרשות המדינה עומדות שתי זרועות לטפל במשברים מסוג זה: הזרוע הפיסקאלית־התקציבית של משרד האוצר והזרוע המוניטרית באמצעות בנק ישראל. "כלל הברזל" בכלכלה הוא שהמדינה צריכה לפעול במדיניות אנטי מחזורית, כלומר כשהמחזור הכלכלי הוא של צמיחה חזקה וגאות, המדינה צריכה לפעול במדיניות מצמצמת כדי שלצמיחה החזקה, הטובה לכשעצמה, לא יהיו תופעות לוואי שליליות כמו אינפלציה. ואילו בעת של האטה כלכלית ומשבר, המדינה צריכה לנקוט מדיניות מרחיבה כדי לעודד את הפעילות במשק.

 

זה מעלה שתי שאלות. האחת, האם לעודד את הפעילות דרך הזרוע הפיסקאלית, או דרך הזרוע המוניטרית, או שתיהן, והשנייה היא שאלה של מינון.

ככל שההאטה והמשבר נרחבים יותר, כך צריך מינון גבוה יותר, כשם שמחלה קשה דורשת תרופה במינון חזק יותר ממחלה במצב קל. ואחרי הדיאגנוזה, האבחנה, הרופא צריך לתת פרוגנוזה - את הפתרון.

האם לעשות או לא, ומי צריך לעשות - זו "שאלת המיליון דולר". בנק ישראל אמון קודם כל על שמירת היציבות האינפלציונית וגידורה לתחום היעד ויציבות המחירים, שנקבע בין 1% ל־3% בשנה. ולכן, אין זה מקרי שהנגיד הדגיש זאת בהחלטת בנק ישראל לאחרונה להותיר את הריבית על כנה. הנגיד הביע חשש שמא הפיחות יאיץ את קצב האינפלציה, וזו גם אחת הסיבות שבנק ישראל העמיד ב"כוננות" 30 מיליארד דולר מיתרות המט"ח שלו (שעומדות על כ־200 מיליארד דולר) כדי לרסן ולמתן פיחות אפשרי בשקל שינבע מהמצב הנוכחי. במצב רגיל, בנק ישראל מעריך שכל פיחות של 1% תורם 0.2% לאינפלציה.

נראה לי שבנק ישראל מגזים בחשש שלו מפני התפרצות אינפלציונית. החשש הוא מהותי במקרה של סחרור של פיחות, ואת זה הרי בנק ישראל מתכוון למנוע. במצב "רגיל" הסיכון של אינפלציה שתנבע מהפיחות הוא קטן מאוד, שכן לצד גורמי אינפלציה אפשריים כמו מחסור בתוצרת חקלאית שהאפקט שלה הוא זמני, יש גורמים מקזזים ובהם: האטה כלכלית שתתבטא בירידה בצריכה הפרטית, אווירה ציבורית שתקשה על חברות מקומיות ויבואניות להעלות מחירים, התמתנות ברוכה במחירי השכירויות שמשקלם במדד המחירים לצרכן הוא כ־25%, ירידה חדה במחיר הפחם, שיש לו השלכה על מחיר החשמל, ועוד.

בעיני, תפקיד בנק ישראל לדאוג לכך שהאינפלציה לא תגרום לערעור היציבות הפיננסית שכן זה עלול להביא גם לערעור של המצב המשקי־הריאלי, וסימנים מאותתים לכך כבר קיימים בעליית פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים שפועלים מהר, עוד לפני שחברות הדירוג מורידות את אופק הדירוג (כפי שקרה מאז) למדינה או את הדירוג עצמו.

בנק ישראל, כיועץ כלכלי לממשלה, מטיל את נטל ההתמודדות עם המצב הנוכחי על האוצר, קרי על המדיניות הפיסקאלית, וכך אכן צריך להיות. ההמלצות שלו הן בעיקר: שינוי סדרי עדיפויות, שם קוד לשימוש בכספים קואליציוניים לצורך המערכה הנוכחית, פתיחת תקציב 2024 תוך דגש על הקצאת כספים לתחומים מחוללי צמיחה והזרמת כספים למשק, אבל בזהירות ובאחריות.

יש סוג של סתירה פנימית בגישה של בנק ישראל, שמצד אחד מבטאת אופטימיות לגבי מצב המשק בהמשך, בהתבסס על נתוני פתיחה טובים ערב המלחמה - יחס בריא של חוב־תוצר, שיעור אבטלה נמוך, יתרות מט"ח גבוהות וריבית לא נמוכה שמעניקה לו גמישות פעולה, לבין ההמלצה שלו לפעול באחריות ובזהירות. כמובן שלומר "תנהגו באחריות ובזהירות" זה תמיד טוב ונכון, אבל המשמעויות המעשיות עלולות להחטיא את המטרה של התאוששות המשק.

אבל במצב מורכב של אי ודאות שבו אנחנו מצויים, ללא ידיעה אם המלחמה תתפתח לזירות נוספות (בנק ישראל מבסס את כל ההערכה והתחזית שלו על כך שזה לא יקרה), מה שיחמיר את כל הנזקים וההוצאות הצפויות - עדיף לעשות יותר מדי מאשר פחות מדי, במובן של הזרמת כספים. נכון, להזרמה עודפת של כספים עלולות להיות תוצאות לוואי, אבל להזרמה של פחות מדי יהיו נזקים הרבה יותר גדולים, שגם יהיה קשה יותר לטפל בהם.

לזמן יש משמעות, ומה שאתה לא עושה בזמן, יעלה לך הרבה יותר ביוקר. כדאי בהקשר הזה ללמוד מלקחי הקורונה למרות ששם היה מדובר באירוע הרבה יותר מורכב עם רמת אי ודאות גבוהה הרבה יותר.

מה אסור לעשות

אם כך, לא צריך להתמהמה, כפי שקורה כרגע, בהזרמת כספים למקומות הנכונים. מעבר ל"מתמטיקה" צריך להביא בחשבון את הנזקים שנגרמים לאמון של העסקים ושל משקי הבית במוסדות המדינה, מצב שיש לו השלכות גם בטווח הקצר, שכבר מתרחשות - לדוגמה הוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום, וגם השלכות ארוכות טווח.

דבר שני, אסור להעלות מסים בתקווה להגדיל את הכנסות המדינה ולהקטין את הגירעון הצפוי. מהלך כזה יגרום רק נזק. הגירעון אכן יגדל, זה ברור, והאחריות מחייבת את האוצר לדאוג לכך שהגירעון לא יעלה על 5%. אבל הדרך להתמודד איתו תהיה דרך קיצוץ בכספים הקואליציוניים ובהוצאות של חלק ממשרדי הממשלה, ולא על ידי יצירת "קופסאות" חוץ־תקציביות. ועדיין תהיה הגדלה בגירעון והוא ימומן באמצעות הגדלה של הנפקות איגרות החוב של המדינה, גם במחיר של עליית הריבית לטווח ארוך. האג"ח האלה ייקלטו בראש ובראשונה על ידי הגופים המוסדיים.

שלישית, אסור שפקידי האוצר באגף התקציבים ידבקו בגישה צרה, אסור שיתמהמהו ויקפצו את ידם.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה