גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגנה ללא ממ"ד: התחליפים שמציעים בשוק למיגון דירות

בשוק קיימות כמה חברות שמציעות מיגון לבתים שאינו ממ"ד ● מה ההבדל ביניהם לבין ממ"ד, האם ניתן להשתמש בהם בכל בית ומה המחיר שלהם?

ניסוי הפיצוץ של חברת שיר מיגון מבנים / צילום: דובר צה''ל
ניסוי הפיצוץ של חברת שיר מיגון מבנים / צילום: דובר צה''ל

במהלך השיחה שקיימתי עם שמואל רוזנצוויג, מנכ"ל חברת שיר מיגון מבנים, נשמעה אזעקה באשדוד, שם הוא מתגורר. הוא המשיך את השיחה תוך כדי כניסה לחדר שמיגן בדירתו בשיטה שפיתחה החברה. "עשיתי אצלי בבית את המיגון הראשון, וכבר יצא לי לעשות בו ניסוי חי כי באחד הסבבים הקודמים נפל טיל כמה עשרות מטרים מהבית שלי. רסיסים קטנים נכנסו לכל הבניין שלנו אבל לא לחדר הממוגן", הוא מספר.

האם דירות עם ממ"ד יהיו שוות יותר כסף? 
"ערוכים לאיומים של שנות ה-90": האם הממ"דים בכלל מגנים עלינו?

"חוץ מהעניין הביטחוני יש פה עניין של רוגע. יש לנו 45 שניות, ובעבר הילדים היו רצים למטה, היום הם צ'יק צ'ק נכנסים. יש בארץ יותר ממיליון דירות ללא מיגון, ולא להכול מתאים ממ"ד. לפעמים אין מקום בחצר, או שהשכן למטה לא רוצה, או שאין כוח לעמוד מול העירייה".

"היריעה נותרה בלא פגע אחרי הפיצוץ"

הפתרון שפיתחה החברה מבוסס על חיפוי הקירות של החדר באמצעות יריעה גיאוטכנית. לפי הנתונים שמסרה החברה, "היריעה יודעת לספוג הדף של 8 טון למטר, ומעוגנת לבטון תחת הריצוף ולתקרה באמצעות סרגלי פלדה, עם עוגנים כל 15 ס"מ שכל עוגן עמיד בעומס של 2.5 טון". את הדלת והחלון של החדר מחליפים לדלת וחלון ממ"ד תקניים.

"הרעיון היה של השותף שלי, שמואל חסקלסון, שהוא מהנדס. עבדנו לפי התקן של פיקוד העורף, ועברנו ניסוי שלהם, שהם עשו לכמה חברות ביחד. יש להם מבנה עם תקרה ורצפה מבטון, ובפנים בלוקים כמו בניין רגיל בארץ. עשינו חדר אחד בקומה ראשונה ואחד בקומה שנייה, והם שמו חיישנים שלהם לראות את ההדף בפנים. לאחר הפיצוץ, היריעה עמדה בלי שום פגיעה ובלי חור כשהכול התפוצץ מסביב, והמדדים שלהם הראו שלא היה קורה שום דבר למי שהיה בפנים.

"אחרי שבועיים עשו עוד ניסיון, ושוב היינו ארבעה־חמישה ימים במדבר. ואז קיבלנו אישור מפיקוד העורף שהשיטה שלנו מתאימה".

בניגוד לפתרונות אחרים, כמו חיזוק הקיר בבטון, בחברה מציינים כי מלבד באזור של הדלת והחלון, המיגון שהם מוסיפים אינו מקטין את החדר. יתרון נוסף הוא שמדובר בשיטה מהירה - ושמכיוון שמחזקים חדר קיים לא צריך היתר בנייה.

"העובי של היריעה שלנו הוא מאוד דק - עם הציפוי אפילו לא מגיעים לסנטימטר. אין לוחות ברזל שעושים אפקט של אנטנה בחדר. החומרים ידידותיים, אין קרינה. ביום יום זה חדר רגיל.

"בשנה וחצי הראשונות עשינו מיגון כזה רק לשכנים ולחברים, ומאז שקיבלנו את האישור התקנו קרוב ל־100 חדרים כאלה. מתחילת המלחמה יש טירוף - לקחנו עוד חברה שתענה לטלפונים".

"אנחנו מחזקים בערך חצי־חצי דירות בבניינים ובבתים", אומר רוזנצוויג. "בווילה אתה יכול אולי להוסיף בחוץ, בבית קומות אין סיכוי להוסיף ממ"ד בלי השכנים. אבל גם בווילות לא כולם יכולים להתחיל תהליך של בקשת היתר וכו'".

לא "אטום", אך בהחלט מספק הגנה

שיר מיגון מבנים היא אחת מכמה חברות שמציעות פתרונות לחיזוק חדרים קיימים למי שאין לו ממ"ד ואין לו אפשרות להוסיף כזה.

אתר פיקוד העורף מפרט את השיטות האפשריות לחיזוק מסוג זה.

1. שיפור מיגון מבטון: בשיטה זו מוסיפים לקיר בטון כך שהעובי של קיר פנימי חדש מינימלי של 12 ס"מ (בשיפור בסיסי) או 15 ס"מ (בשיפור מוגבר), ואילו העובי של קיר חיצוני יהיה 15 ס"מ (בשיפור בסיסי) או 20 ס"מ (בשיפור מוגבר).

2. שיפור מיגון קל: מוסיפים לחדר יריעות פלדה. שיטה זו מותרת גם במבני מגורים וגם במבנים ציבוריים, אולם עד לשטח של 15 מ"ר בלבד. מעבר לכך, צריך לחלק את החלל לחלקים קטנים יותר. בשיטה זו צריך לחזק גם את התקרה בבטון או בפלדה.

3. שיפור מיגון "שני": מתאים למבני מגורים בלבד. גם שיטה זו מתבססת על יריעות פלדה.

בניגוד לחיזוק בבטון, שתי השיטות האחרונות אינן מוגדרות "אטומות", אך כולן נבדקו על ידי פיקוד העורף בניסויי פיצוץ.

התקנת המיגון של חברת אורטק / צילום: אורטק

גם הממ"דים, נזכיר, אינם מתוכננים לפגיעה ישירה אלא לפגיעה קרובה, כלומר לעמוד מול הדף ורסיסים. שיפורי מיגון הם מדרגת מיגון שאינה באותה מדרגה כמו ממ"ד, אולם קרובים אליו. עם זאת, בפיקוד העורף מעדיפים אותם רק כאשר מוכח הנדסית שלא ניתן לבצע ממ"ד. למשל, אם בעלים של דירה בקומה חמישית מתוך שבע רוצים ליצור לעצמם מרחב מוגן, ובקומה זו קשה להגיע עד היסודות ללא שיתוף פעולה של כל השכנים (שחלקם אולי יורדים למקלט ואינם זקוקים לממ"ד), מחזקים חדר קיים.

מבחינת פיקוד העורף יש שיטות שונות של שיפורי מיגון שמאושרות - יריעות, פאנלים, ואפילו מבנה פלדה מתקפל שניתן לפתוח אותו בשעת חירום - ומה שמשותף לכולן זה שהן נבחנו במבחני פיצוץ ועומדות בקריטריונים.

בפיקוד העורף מדגישים כי גם שיפורי המיגון נחלקים לשני סוגים: שיפור מוגבר ובסיסי, ורק אם לא ניתן ליישם פתרון מוגבר, יורדים לרמה בסיסית.

כיוון שהשוק מלא בחברות שמציעות פתרונות שונים, כשאתם באים לבחור חיזוק - בקשו מהחברה להציג מסמך שמאשר את הפתרון מטעם פיקוד העורף, או התקשרו למוקד 104 וודאו שהחברה אכן מאושרת על ידי פיקוד העורף משום שגם ההתקנה צריכה להיעשות על ידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה.

"מחכים לאישור לפתרון שייתן מענה גם לרסיסים"

חברה אחרת שמציעה חיזוק מאושר לחדר קיים היא אורטק, היושבת בקיבוץ כרמיה בדרום. היא קיבלה את אישור פיקוד העורף בשנת 2021 "לאחר שנים של תהליכים והשקעות בניסויים", אומרת הדס הירשלר, מהנדסת החברה.

"האישור של פיקוד העורף הוא בהתאם לניסוי שבוצע להדף ולא לפגיעה ישירה ולא לרסיסים - ישנה מערכת אחרת חדשה שאנחנו ממתינים לאישור שלה שתיתן מענה גם לרסיסים", היא מציינת.

איך זה עובד בפועל?
"אנחנו מבצעים חיפוי פנימי של חדר מסוים שנבחר, ועדיף חדר כמה שיותר פנימי. אנחנו מחליפים לחלון ודלת תקניים. בשיפוץ עצמו יש צורך בהרמת ריצוף כי אנחנו נצמדים לבטון או יוצקים חגורת בטון בהנחיה של קונסטרוקטור. אם התקרה היא מבטון, אנחנו לא ממגנים תקרה. אם היא לא מבטון, אנחנו ממגנים את התקרה עם הלוחות שלנו על בסיס קונסטרוקציית פלדה. הגמר הוא גמר גבס, והחדר נראה כמו חדר רגיל, זה מקטין אותו רק בסנטימטרים בודדים.

הדס הירשלר, מהנדסת חברת אורטק / צילום: אורטק

"אנחנו מייצרים את מערכות המיגון במפעל בעוטף עזה, כחול לבן, וכל העובדים שלנו ישראלים. את כל שלב הביצוע מעבירים לקבלנים. יש לנו כ־20 קבלנים שהכשרנו להתקין את המערכת שלנו בהתאם לשיטה שאושרה על ידי פיקוד העורף. יש מפקחים מטעם אורטק שמלווים את הביצוע לבקרת איכות בשטח לפני שסוגרים את הגבס".

כמה פניות יש אליכם?
"100־200 ליום בממוצע, ועכשיו זה נרגע. לפני שבועיים היה פיק".

כמה זמן אורכת התקנת מיגון?
רוזנצוויג: "כולם רוצים את זה מהר, ואנחנו תוך חודש וחצי עושים התקנה. החלק של המיגון לוקח 3־4 ימים אבל יש בנייה והריסה".

הירשלר: "בדרך כלל זה לוקח כחודש של תהליך הכנת תוכניות וייצור, כי זה זה costume made ברמת הסנטימטר. ההתקנה תלויה הרבה פעמים דווקא בלו"ז של הקבלנים. נכון להיום זה כבר 60 ימי עסקים כי כוח האדם במפעל ירד ב־80%. חלק מהאנשים התפנו אבל הרוב המוחלט במילואים".

ומה לגבי המחיר?
הירשלר: "המחיר תלוי בגודל, אבל חדר תקני של 3 על 3 מ"ר יעלה 95 עד 130 אלף שקל, תלוי במיגון התקרה. אנחנו עושים גם שקעים ואפשר לסגור את הפרקט כחלק מהעסקה. אנחנו מבצעים הכנה למזגן ונדרש רק להזמין טכנאי להתקנה.

"לבתי קרקע יש לנו פתרון נוסף - ממ"ד יביל שאנחנו מביאים עם מנוף לחצר. אם מעוניינים לחבר אותו לבית זה צריך להיעשות על ידי קבלן חיצוני - אנחנו לא מתעסקים עם זה. גם זה היום עומד על בין ל־65 ל־-75 ימי עסקים, כי אנחנו במצוקת כוח אדם. ממ"דיביל, הוא סדר גודל של 88 אלף שקל, ועוד הובלה - כלומר המחיר אוטומטית מתחיל ב־100 אלף שקל".

רוזנצוויג: "מיגון חדר עד 15 מ"ר עולה בדרך כלל 87 אלף שקל. במקומות שבהם התקרה אינה מבטון מלא, יש להוסיף מיגון גם בתקרה, ואז יש להוסיף עוד 22־26 אלף שקל (תלוי בתקרה הקיימת - אם היא מבלוקים או מרביץ או גבס).

"הפתרונות האלה לא כ"כ זולים כמו שזה נשמע, כי צריך לפתוח את הרצפה ואח"כ לסגור, ולצפות את היריעה. זו עבודה רצינית. אנשים חושבים שזה עולה 40־50 אלף שקל אבל זה לא ככה. אבל זה עדיין יותר זול וכמובן הרבה יותר מהיר מאשר לבנות ממ"ד. זה 2/3 ממ"ד אולי חצי במחיר, וזה כמעט מיידי".

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים