גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסה של עשרות אלפי עסקים ואובדן הכנסות ממסים: התחזית הפסימית למשק

"השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה לעומת הסבבים הקודמים", אומרים במרכז מאקרו למדיניות כלכלית, שם צופים כעת גירעון של עד 115 מיליארד שקל בשנה הבאה ● "הפגיעה הממשית בעסקים - בתחילת 2024"

''השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילומים: רויטרס, מד''א)
''השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילומים: רויטרס, מד''א)

קריסת עשרות אלפי עסקים, ירידה בצריכה הפרטית, ירידה בהכנסות ממסים, עלייה בהוצאות המדינה על ביטחון וסיוע למשק, גירעון גבוה ואבטלה - כך, על פי ההערכות, צפויה להיראות שנת 2023, שמסתמנת כשנה כלכלית אבודה במשק הישראלי, וכזו שתוביל את ישראל להיכנס לשנת 2024 עם תנאים כלכליים בעייתיים.

1,200 מבני קבע בתוך 3.5 חודשים: הפתרון של חברות הנדל"ן למפוני עוטף עזה 
שאלות ותשובות | מלחמת הרחפנים הראשונה: איך אפשר להתגונן מפני איום שעולה 1,500 דולר בלבד? 

"מלחמת 'חרבות ברזל' פגשה את המשק הישראלי עם רמת פעילות כלכלית גבוהה, עם קצב צמיחה של 3% ברבעון השני של 2023 ועם עלייה בהשקעות, בצריכה הפרטית וביצוא", אומר ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לה"ב ומנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית. "המלחמה תחריף את הגירעון התקציבי כבר בשנה הקרובה, הן בשל הירידה בהכנסות הממשלה והן בשל הגידול החד בהוצאותיה. זאת, על רקע הירידה בפעילות העסקית, הוצאת עובדים לחל"ת על ידי הרשתות הגדולות והירידה בתשלומי השכר לשכירים מענפים שפעילותם באזורי העימות הושבתה, ומנגד, הגידול בהוצאות הממשלה שיכללו גם את עלויות המלחמה הישירות, הוצאות הביטחון, שיקום ופיצוי העסקים והאזרחים שנפגעו באופן ישיר ועקיף עקב הלחימה".

הגירעון יזנק ל־5.7% ב־2024

על פי סקירה כלכלית שביצעה עבור גלובס לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), באמצעות מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, העלות התקציבית הכוללת של מלחמת חרבות ברזל תעמוד על כ-80 מיליארד שקל, כ-4% תמ"ג בקירוב, והגירעון יזנק ל-4.3% ול-5.7% בשנים 2023-2024 בהתאמה - פי ארבעה ופי חמישה מגובה גירעון של 1.1% שקבעה הממשלה לכל שנת 2023 טרם המלחמה, ורחוק מתחזית בנק ישראל מיולי, לגירעון של 1.3% ו-1.5% בשנים 2023-2024.

 

במשרד האוצר דנים על הגדלת תקציב המדינה מעבר לגודלו הנוכחי - העומד על 514 מיליארד שקל, תוך הגדלת הגירעון לכ-4%, ובנק ישראל מעריך עלייה מתונה יחסית בגירעון בהשוואה להערכות לפני המלחמה, עם גירעון שיסתכם בכ-2.3% תוצר ב-2023 ו-3.5% ב-2024.

ואולם, ההערכה של מרכז מאקרו עגומה יותר. "להערכתנו, הפגיעה במשק תהיה משמעותית יותר מהערכת בנק ישראל. הגירעון יגיע לכ-80-115 מיליארד שקל בשנה הבאה", מסביר נתנזון. "הפגיעה במשק הישראלי תתבטא בהעמקת החולשה של הצריכה הפרטית, פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד באזורי הלחימה ובאזורים מאוימים, עם שיבושים בייצור ובשרשראות האספקה. בנק ישראל מבסס את תחזיתו על ניתוח סבבי לחימה קודמים, אך נראה כי המשבר הנוכחי שונה לחלוטין בהשפעותיו, בשל אופיו הקיצוני".

העלויות התקציביות של המבצעים הקודמים נעו בין 6 לכ-20 מיליארד שקל. לדברי ד"ר נתנזון, היקף הפגיעות במלחמת חרבות ברזל יוביל לזינוק עלויות המלחמה ביחס למערכות קודמות.

"לסגור משרדים מיותרים ולהסיט תקציבים"

"אני מעריך כי השלכות הלחימה המוכרות מסבבים קודמים יחמירו בצורה ניכרת בסבב הנוכחי. הפגיעה בתקציב ובגירעון בשל הוצאות המלחמה והפיצויים, הפגיעה בפעילות במשק ובכך בהכנסות המדינה, וכמובן הפגיעה בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ובמשקי הבית, בשל הירידה בפעילות הכלכלית - כולן חמורות יותר", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב.

"עכשיו החובה של ממשלת ישראל היא לצמצם בהוצאות ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. עליה להסיט תקציבים להוצאות המלחמה, להודיע על ביטול העברות הכספים הקואליציוניים ולתכנן מחדש את תקציב שנת 2024, תוך התאמות למציאות הביטחונית והכלכלית, ולא לטמון את הראש בחול ולהגיד יהיה בסדר, כי לא יהיה בסדר. הורדת תחזית הדירוג בפתח, וחייבים לייצר צעדים בוני אמון וודאות בכלכלה הישראלית".

עם פרוץ המלחמה עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה כלפי מטה, אם כי באופן מתון. לפי התחזית העדכנית, התוצר יצמח ב-2.3% וב-2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה. להערכת לה"ב, גם התחזיות הללו אופטימיות מדי. על פי הערכת ד"ר נתנזון, שיעור הצמיחה במשק יעמוד על 2.5% בשנת 2023 ו-2% בלבד בשנת 2024.

99% מהפעילות העסקית בישראל מתבצעת באמצעות עסקים קטנים ובינוניים. העסקים האלה מעסיקים כ-60% מכלל המועסקים במגזר העסקי, ואחראים ליותר ממחצית התוצר העסקי שלנו. המלחמה וההחמרה במצב הביטחוני פגשו את העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים במצב מאתגר ממילא. העלאות הריבית בישראל והלחצים האינפלציוניים פגעו בציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים בצורה ניכרת, ורבים מהעסקים עדיין לא התאוששו מהבור הכלכלי שאליו נקלעו בתקופת הקורונה. גם התנודתיות בשקל הוסיפה על נטל ציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

עשרות אלפי עסקים צפויים להיסגר

על פי הסקירה הכלכלית של מכון מאקרו, ערב המלחמה היו בישראל כ-704 אלף עסקים פעילים והצפי היה לכ-726 אלף ב-2024. להערכת ד"ר נתנזון, המלחמה תוביל לירידה במספר העסקים הפעילים, הן עקב קריסת עסקים והן עקב האטה בקצב פתיחת עסקים חדשים. "לפי תחזיתנו כעת, המתחשבת בסבב הלחימה, יהיו בישראל בסוף שנת 2023 כ-685 אלף עסקים ו-698 אלף ב-2024. כלומר, תהיינה פגיעה ממשית במעל 19 אלף עסקים ב-2023 ובכ-28 אלף ב-2024.

"מדובר בעסקים פעילים והפגיעה היא ה'הפסד' של המשק הישראלי במספר העסקים. הסיבה לגידול במספר העסקים שייפגעו ב-2024 טמונה בהערכתנו, כי הפגיעה הממשית תתרחש בתחילת 2024, לאחר שלושה חודשי לחימה והקושי הגובר של העסקים להתמודד עם האתגר הכלכלי עם חלוף הזמן", מסביר נתנזון.

אחד הענפים הנפגעים באופן חמור מעימותים צבאיים הוא ענף התיירות, המהווה חלק משמעותי בהכנסות המדינה, ושעדיין לא חזר לנתונים שנרשמו לפני הקורונה.

"הפגיעה בתיירות מתבטאת בירידה בכניסות התיירים והמבקרים", מסביר נתנזון, "וכמובן בפעילות הכלכלית שהם מוסיפים למשק במסעדנות, הארחה, תחבורה וכד'. ענף התיירות הנכנסת בישראל הוא בין ענפי היצוא המשמעותיים, כך שהפגיעה תתבטא כמובן גם בהכנסות המדינה".

ענף אחר שנפגע בצורה חמורה בעקבות הלחימה הוא ענף החקלאות שפעילותו ממוקמת בגבולות ישראל, בעוטף עזה וגבול הלבנון. נתח גדול מאוד מהתוצרת החקלאית בישראל מקורו בעוטף עזה.

גם ענף הבנייה חווה פגיעה חמורה מאז תחילת המלחמה. לפי הערכת התאחדות הקבלנים, מאז תחילת המלחמה צנחה פעילות הבנייה בכ־80 אחוז, בין היתר עקב החלטתן של עיריות רבות להורות על השבתת אתרי בנייה, כתוצאה מחשש של תושבים מפני הימצאות של פועלים פלסטינים.​​​​​​

עוד כתבות

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אסמעיל הנייה / צילום: ap, Dalati Nohra

חמאס בהודעה רשמית: מסכימים לעסקה להפסקת אש

נשיא ארה"ב ורה"מ שוחחו כחצי שעה, בבית הלבן מבהירים: "עסקה היא הדרך הטובה ביותר להימנע ממבצע ברפיח" • מקור בחמאס: דוחים את חזרת המשלחת לקהיר - עד לתוצאות מאמצי המתווכות • בני משפחות חטופים לגנץ ואיזנקוט: מתבוננים באימה, תגידו את האמת על המו"מ • פגיעה ישירה של כטב"ם חיזבאללה במטולה, חיל האוויר תקף בעומק דרום לבנון • עדכונים שוטפים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה חיובית בוול סטריט; מניות השבבים מטפסות

הנאסד"ק עולה ב-0.6% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות