גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסה של עשרות אלפי עסקים ואובדן הכנסות ממסים: התחזית הפסימית למשק

"השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה לעומת הסבבים הקודמים", אומרים במרכז מאקרו למדיניות כלכלית, שם צופים כעת גירעון של עד 115 מיליארד שקל בשנה הבאה ● "הפגיעה הממשית בעסקים - בתחילת 2024"

''השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילומים: רויטרס, מד''א)
''השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילומים: רויטרס, מד''א)

קריסת עשרות אלפי עסקים, ירידה בצריכה הפרטית, ירידה בהכנסות ממסים, עלייה בהוצאות המדינה על ביטחון וסיוע למשק, גירעון גבוה ואבטלה - כך, על פי ההערכות, צפויה להיראות שנת 2023, שמסתמנת כשנה כלכלית אבודה במשק הישראלי, וכזו שתוביל את ישראל להיכנס לשנת 2024 עם תנאים כלכליים בעייתיים.

1,200 מבני קבע בתוך 3.5 חודשים: הפתרון של חברות הנדל"ן למפוני עוטף עזה
שאלות ותשובות | מלחמת הרחפנים הראשונה: איך אפשר להתגונן מפני איום שעולה 1,500 דולר בלבד?

"מלחמת 'חרבות ברזל' פגשה את המשק הישראלי עם רמת פעילות כלכלית גבוהה, עם קצב צמיחה של 3% ברבעון השני של 2023 ועם עלייה בהשקעות, בצריכה הפרטית וביצוא", אומר ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לה"ב ומנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית. "המלחמה תחריף את הגירעון התקציבי כבר בשנה הקרובה, הן בשל הירידה בהכנסות הממשלה והן בשל הגידול החד בהוצאותיה. זאת, על רקע הירידה בפעילות העסקית, הוצאת עובדים לחל"ת על ידי הרשתות הגדולות והירידה בתשלומי השכר לשכירים מענפים שפעילותם באזורי העימות הושבתה, ומנגד, הגידול בהוצאות הממשלה שיכללו גם את עלויות המלחמה הישירות, הוצאות הביטחון, שיקום ופיצוי העסקים והאזרחים שנפגעו באופן ישיר ועקיף עקב הלחימה".

הגירעון יזנק ל־5.7% ב־2024

על פי סקירה כלכלית שביצעה עבור גלובס לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), באמצעות מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, העלות התקציבית הכוללת של מלחמת חרבות ברזל תעמוד על כ-80 מיליארד שקל, כ-4% תמ"ג בקירוב, והגירעון יזנק ל-4.3% ול-5.7% בשנים 2023-2024 בהתאמה - פי ארבעה ופי חמישה מגובה גירעון של 1.1% שקבעה הממשלה לכל שנת 2023 טרם המלחמה, ורחוק מתחזית בנק ישראל מיולי, לגירעון של 1.3% ו-1.5% בשנים 2023-2024.

במשרד האוצר דנים על הגדלת תקציב המדינה מעבר לגודלו הנוכחי - העומד על 514 מיליארד שקל, תוך הגדלת הגירעון לכ-4%, ובנק ישראל מעריך עלייה מתונה יחסית בגירעון בהשוואה להערכות לפני המלחמה, עם גירעון שיסתכם בכ-2.3% תוצר ב-2023 ו-3.5% ב-2024.

ואולם, ההערכה של מרכז מאקרו עגומה יותר. "להערכתנו, הפגיעה במשק תהיה משמעותית יותר מהערכת בנק ישראל. הגירעון יגיע לכ-80-115 מיליארד שקל בשנה הבאה", מסביר נתנזון. "הפגיעה במשק הישראלי תתבטא בהעמקת החולשה של הצריכה הפרטית, פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד באזורי הלחימה ובאזורים מאוימים, עם שיבושים בייצור ובשרשראות האספקה. בנק ישראל מבסס את תחזיתו על ניתוח סבבי לחימה קודמים, אך נראה כי המשבר הנוכחי שונה לחלוטין בהשפעותיו, בשל אופיו הקיצוני".

העלויות התקציביות של המבצעים הקודמים נעו בין 6 לכ-20 מיליארד שקל. לדברי ד"ר נתנזון, היקף הפגיעות במלחמת חרבות ברזל יוביל לזינוק עלויות המלחמה ביחס למערכות קודמות.

"לסגור משרדים מיותרים ולהסיט תקציבים"

"אני מעריך כי השלכות הלחימה המוכרות מסבבים קודמים יחמירו בצורה ניכרת בסבב הנוכחי. הפגיעה בתקציב ובגירעון בשל הוצאות המלחמה והפיצויים, הפגיעה בפעילות במשק ובכך בהכנסות המדינה, וכמובן הפגיעה בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ובמשקי הבית, בשל הירידה בפעילות הכלכלית - כולן חמורות יותר", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב.

"עכשיו החובה של ממשלת ישראל היא לצמצם בהוצאות ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. עליה להסיט תקציבים להוצאות המלחמה, להודיע על ביטול העברות הכספים הקואליציוניים ולתכנן מחדש את תקציב שנת 2024, תוך התאמות למציאות הביטחונית והכלכלית, ולא לטמון את הראש בחול ולהגיד יהיה בסדר, כי לא יהיה בסדר. הורדת תחזית הדירוג בפתח, וחייבים לייצר צעדים בוני אמון וודאות בכלכלה הישראלית".

עם פרוץ המלחמה עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה כלפי מטה, אם כי באופן מתון. לפי התחזית העדכנית, התוצר יצמח ב-2.3% וב-2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה. להערכת לה"ב, גם התחזיות הללו אופטימיות מדי. על פי הערכת ד"ר נתנזון, שיעור הצמיחה במשק יעמוד על 2.5% בשנת 2023 ו-2% בלבד בשנת 2024.

99% מהפעילות העסקית בישראל מתבצעת באמצעות עסקים קטנים ובינוניים. העסקים האלה מעסיקים כ-60% מכלל המועסקים במגזר העסקי, ואחראים ליותר ממחצית התוצר העסקי שלנו. המלחמה וההחמרה במצב הביטחוני פגשו את העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים במצב מאתגר ממילא. העלאות הריבית בישראל והלחצים האינפלציוניים פגעו בציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים בצורה ניכרת, ורבים מהעסקים עדיין לא התאוששו מהבור הכלכלי שאליו נקלעו בתקופת הקורונה. גם התנודתיות בשקל הוסיפה על נטל ציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

עשרות אלפי עסקים צפויים להיסגר

על פי הסקירה הכלכלית של מכון מאקרו, ערב המלחמה היו בישראל כ-704 אלף עסקים פעילים והצפי היה לכ-726 אלף ב-2024. להערכת ד"ר נתנזון, המלחמה תוביל לירידה במספר העסקים הפעילים, הן עקב קריסת עסקים והן עקב האטה בקצב פתיחת עסקים חדשים. "לפי תחזיתנו כעת, המתחשבת בסבב הלחימה, יהיו בישראל בסוף שנת 2023 כ-685 אלף עסקים ו-698 אלף ב-2024. כלומר, תהיינה פגיעה ממשית במעל 19 אלף עסקים ב-2023 ובכ-28 אלף ב-2024.

"מדובר בעסקים פעילים והפגיעה היא ה'הפסד' של המשק הישראלי במספר העסקים. הסיבה לגידול במספר העסקים שייפגעו ב-2024 טמונה בהערכתנו, כי הפגיעה הממשית תתרחש בתחילת 2024, לאחר שלושה חודשי לחימה והקושי הגובר של העסקים להתמודד עם האתגר הכלכלי עם חלוף הזמן", מסביר נתנזון.

אחד הענפים הנפגעים באופן חמור מעימותים צבאיים הוא ענף התיירות, המהווה חלק משמעותי בהכנסות המדינה, ושעדיין לא חזר לנתונים שנרשמו לפני הקורונה.

"הפגיעה בתיירות מתבטאת בירידה בכניסות התיירים והמבקרים", מסביר נתנזון, "וכמובן בפעילות הכלכלית שהם מוסיפים למשק במסעדנות, הארחה, תחבורה וכד'. ענף התיירות הנכנסת בישראל הוא בין ענפי היצוא המשמעותיים, כך שהפגיעה תתבטא כמובן גם בהכנסות המדינה".

ענף אחר שנפגע בצורה חמורה בעקבות הלחימה הוא ענף החקלאות שפעילותו ממוקמת בגבולות ישראל, בעוטף עזה וגבול הלבנון. נתח גדול מאוד מהתוצרת החקלאית בישראל מקורו בעוטף עזה.

גם ענף הבנייה חווה פגיעה חמורה מאז תחילת המלחמה. לפי הערכת התאחדות הקבלנים, מאז תחילת המלחמה צנחה פעילות הבנייה בכ־80 אחוז, בין היתר עקב החלטתן של עיריות רבות להורות על השבתת אתרי בנייה, כתוצאה מחשש של תושבים מפני הימצאות של פועלים פלסטינים.​​​​​​

עוד כתבות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק