גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסה של עשרות אלפי עסקים ואובדן הכנסות ממסים: התחזית הפסימית למשק

"השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה לעומת הסבבים הקודמים", אומרים במרכז מאקרו למדיניות כלכלית, שם צופים כעת גירעון של עד 115 מיליארד שקל בשנה הבאה ● "הפגיעה הממשית בעסקים - בתחילת 2024"

''השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילומים: רויטרס, מד''א)
''השלכות הלחימה יהיו הפעם חמורות בהרבה'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי (צילומים: רויטרס, מד''א)

קריסת עשרות אלפי עסקים, ירידה בצריכה הפרטית, ירידה בהכנסות ממסים, עלייה בהוצאות המדינה על ביטחון וסיוע למשק, גירעון גבוה ואבטלה - כך, על פי ההערכות, צפויה להיראות שנת 2023, שמסתמנת כשנה כלכלית אבודה במשק הישראלי, וכזו שתוביל את ישראל להיכנס לשנת 2024 עם תנאים כלכליים בעייתיים.

1,200 מבני קבע בתוך 3.5 חודשים: הפתרון של חברות הנדל"ן למפוני עוטף עזה
שאלות ותשובות | מלחמת הרחפנים הראשונה: איך אפשר להתגונן מפני איום שעולה 1,500 דולר בלבד?

"מלחמת 'חרבות ברזל' פגשה את המשק הישראלי עם רמת פעילות כלכלית גבוהה, עם קצב צמיחה של 3% ברבעון השני של 2023 ועם עלייה בהשקעות, בצריכה הפרטית וביצוא", אומר ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לה"ב ומנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית. "המלחמה תחריף את הגירעון התקציבי כבר בשנה הקרובה, הן בשל הירידה בהכנסות הממשלה והן בשל הגידול החד בהוצאותיה. זאת, על רקע הירידה בפעילות העסקית, הוצאת עובדים לחל"ת על ידי הרשתות הגדולות והירידה בתשלומי השכר לשכירים מענפים שפעילותם באזורי העימות הושבתה, ומנגד, הגידול בהוצאות הממשלה שיכללו גם את עלויות המלחמה הישירות, הוצאות הביטחון, שיקום ופיצוי העסקים והאזרחים שנפגעו באופן ישיר ועקיף עקב הלחימה".

הגירעון יזנק ל־5.7% ב־2024

על פי סקירה כלכלית שביצעה עבור גלובס לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), באמצעות מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, העלות התקציבית הכוללת של מלחמת חרבות ברזל תעמוד על כ-80 מיליארד שקל, כ-4% תמ"ג בקירוב, והגירעון יזנק ל-4.3% ול-5.7% בשנים 2023-2024 בהתאמה - פי ארבעה ופי חמישה מגובה גירעון של 1.1% שקבעה הממשלה לכל שנת 2023 טרם המלחמה, ורחוק מתחזית בנק ישראל מיולי, לגירעון של 1.3% ו-1.5% בשנים 2023-2024.

במשרד האוצר דנים על הגדלת תקציב המדינה מעבר לגודלו הנוכחי - העומד על 514 מיליארד שקל, תוך הגדלת הגירעון לכ-4%, ובנק ישראל מעריך עלייה מתונה יחסית בגירעון בהשוואה להערכות לפני המלחמה, עם גירעון שיסתכם בכ-2.3% תוצר ב-2023 ו-3.5% ב-2024.

ואולם, ההערכה של מרכז מאקרו עגומה יותר. "להערכתנו, הפגיעה במשק תהיה משמעותית יותר מהערכת בנק ישראל. הגירעון יגיע לכ-80-115 מיליארד שקל בשנה הבאה", מסביר נתנזון. "הפגיעה במשק הישראלי תתבטא בהעמקת החולשה של הצריכה הפרטית, פגיעה בהון הפיזי וביכולת לעבוד באזורי הלחימה ובאזורים מאוימים, עם שיבושים בייצור ובשרשראות האספקה. בנק ישראל מבסס את תחזיתו על ניתוח סבבי לחימה קודמים, אך נראה כי המשבר הנוכחי שונה לחלוטין בהשפעותיו, בשל אופיו הקיצוני".

העלויות התקציביות של המבצעים הקודמים נעו בין 6 לכ-20 מיליארד שקל. לדברי ד"ר נתנזון, היקף הפגיעות במלחמת חרבות ברזל יוביל לזינוק עלויות המלחמה ביחס למערכות קודמות.

"לסגור משרדים מיותרים ולהסיט תקציבים"

"אני מעריך כי השלכות הלחימה המוכרות מסבבים קודמים יחמירו בצורה ניכרת בסבב הנוכחי. הפגיעה בתקציב ובגירעון בשל הוצאות המלחמה והפיצויים, הפגיעה בפעילות במשק ובכך בהכנסות המדינה, וכמובן הפגיעה בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים ובמשקי הבית, בשל הירידה בפעילות הכלכלית - כולן חמורות יותר", אומר עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב.

"עכשיו החובה של ממשלת ישראל היא לצמצם בהוצאות ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. עליה להסיט תקציבים להוצאות המלחמה, להודיע על ביטול העברות הכספים הקואליציוניים ולתכנן מחדש את תקציב שנת 2024, תוך התאמות למציאות הביטחונית והכלכלית, ולא לטמון את הראש בחול ולהגיד יהיה בסדר, כי לא יהיה בסדר. הורדת תחזית הדירוג בפתח, וחייבים לייצר צעדים בוני אמון וודאות בכלכלה הישראלית".

עם פרוץ המלחמה עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה כלפי מטה, אם כי באופן מתון. לפי התחזית העדכנית, התוצר יצמח ב-2.3% וב-2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה. להערכת לה"ב, גם התחזיות הללו אופטימיות מדי. על פי הערכת ד"ר נתנזון, שיעור הצמיחה במשק יעמוד על 2.5% בשנת 2023 ו-2% בלבד בשנת 2024.

99% מהפעילות העסקית בישראל מתבצעת באמצעות עסקים קטנים ובינוניים. העסקים האלה מעסיקים כ-60% מכלל המועסקים במגזר העסקי, ואחראים ליותר ממחצית התוצר העסקי שלנו. המלחמה וההחמרה במצב הביטחוני פגשו את העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים במצב מאתגר ממילא. העלאות הריבית בישראל והלחצים האינפלציוניים פגעו בציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים בצורה ניכרת, ורבים מהעסקים עדיין לא התאוששו מהבור הכלכלי שאליו נקלעו בתקופת הקורונה. גם התנודתיות בשקל הוסיפה על נטל ציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

עשרות אלפי עסקים צפויים להיסגר

על פי הסקירה הכלכלית של מכון מאקרו, ערב המלחמה היו בישראל כ-704 אלף עסקים פעילים והצפי היה לכ-726 אלף ב-2024. להערכת ד"ר נתנזון, המלחמה תוביל לירידה במספר העסקים הפעילים, הן עקב קריסת עסקים והן עקב האטה בקצב פתיחת עסקים חדשים. "לפי תחזיתנו כעת, המתחשבת בסבב הלחימה, יהיו בישראל בסוף שנת 2023 כ-685 אלף עסקים ו-698 אלף ב-2024. כלומר, תהיינה פגיעה ממשית במעל 19 אלף עסקים ב-2023 ובכ-28 אלף ב-2024.

"מדובר בעסקים פעילים והפגיעה היא ה'הפסד' של המשק הישראלי במספר העסקים. הסיבה לגידול במספר העסקים שייפגעו ב-2024 טמונה בהערכתנו, כי הפגיעה הממשית תתרחש בתחילת 2024, לאחר שלושה חודשי לחימה והקושי הגובר של העסקים להתמודד עם האתגר הכלכלי עם חלוף הזמן", מסביר נתנזון.

אחד הענפים הנפגעים באופן חמור מעימותים צבאיים הוא ענף התיירות, המהווה חלק משמעותי בהכנסות המדינה, ושעדיין לא חזר לנתונים שנרשמו לפני הקורונה.

"הפגיעה בתיירות מתבטאת בירידה בכניסות התיירים והמבקרים", מסביר נתנזון, "וכמובן בפעילות הכלכלית שהם מוסיפים למשק במסעדנות, הארחה, תחבורה וכד'. ענף התיירות הנכנסת בישראל הוא בין ענפי היצוא המשמעותיים, כך שהפגיעה תתבטא כמובן גם בהכנסות המדינה".

ענף אחר שנפגע בצורה חמורה בעקבות הלחימה הוא ענף החקלאות שפעילותו ממוקמת בגבולות ישראל, בעוטף עזה וגבול הלבנון. נתח גדול מאוד מהתוצרת החקלאית בישראל מקורו בעוטף עזה.

גם ענף הבנייה חווה פגיעה חמורה מאז תחילת המלחמה. לפי הערכת התאחדות הקבלנים, מאז תחילת המלחמה צנחה פעילות הבנייה בכ־80 אחוז, בין היתר עקב החלטתן של עיריות רבות להורות על השבתת אתרי בנייה, כתוצאה מחשש של תושבים מפני הימצאות של פועלים פלסטינים.​​​​​​

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות