גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מסבירים את המלחמה הישראלית לצעירים בארה"ב ובאירופה

ההסברה הבינלאומית צריכה להתמקד באוכלוסייה הנוצרית ובאוכלוסייה המוסלמית המתונה, עם מסרים שמותאמים לבני דור ה־Z ודור ה־Y ● שימוש בתוצרי בינה מלאכותית הוא מכפיל כוח משמעותי, אך צריך להיעשות במקביל לתמונות וסרטוני הזוועה מהשטח

דוגמה למסר המתאים לצעירים בכל הסגמנטים שנוצר באמצעות AI
דוגמה למסר המתאים לצעירים בכל הסגמנטים שנוצר באמצעות AI

הכותב הוא מנכ"ל פירמת הייעוץ האסטרטגי Success Code

המלחמה שמתחוללת כעת עומדת להיות ארוכה ומייגעת. ככל שהיא תתארך, גם מראות ההרס בעזה יתעצמו, והאהדה אלינו בעולם תפחת. לכן, כבר ברור שהקרב התודעתי העולמי חשוב לא פחות מהקרב בשטח. היינו רוצים לחשוב שניתן להילחם בלי שום לגיטימציה מהעולם, אבל מלחמות מאז ומעולם ניצחו תמיד הצבאות החכמים, ולא הצודקים.

צריך לומר: אנו ניצבים לא רק מול אויב אכזר, אלא גם מול מכונת שיווק משומנת, שמנסה לייצר לעולם נרטיב של דוד וגוליית. בד בבד, נעשו בצד השני טעויות הסברה קריטיות ברגע שנחטפו נשים, ילדים ומבוגרים, ומרגע שפורסמו סרטוני הזוועה בלייב.

הדבר הראשון שיש לעשות בהסברה הבינלאומית הוא להבין מי קהל היעד המדויק. ה־CNN ערך לאחרונה סקר בארה"ב, שכלל את השאלה האם ניתן להצדיק את התקפת חמאס על רקע היחס של ישראל לפלסטינים. 76% מכלל האוכלוסייה טענו שלא ניתן להצדיק, אך בחיתוך לפי דורות, עלה נתון מדאיג: בקרב דור ה־Y (גילאי 24־33) רק 58% מהאוכלוסייה טענו שלא ניתן להצדיק, ובקרב דור ה־Z (גילאי 18־23( הנתון כבר ירד ל־49% בלבד.

תחת ההנחה שאירופה המערבית דומה לארה"ב בתפיסותיה, אם לא קיצונית יותר בתפיסותיה האנטי ציוניות, ברור שמלחמת ההסברה חייבת להתמקד בשני הדורות האלו. אין טעם להתמקד בדורות מבוגרים יותר: חלקם גם ככה כבר איתנו, והחלק השני כנראה כבר לא יהיה לעולם.

באשר למיקום הגאוגרפי, קהל היעד המומלץ לפניה הוא האוכלוסיות הנמצאות בארה"ב ובאירופה המערבית, משום ששם נמצאים רוב גורמי הכוח המשפיעים על העולם. בתוכם יש לפנות לשני סגמנטים עיקריים: האוכלוסייה הנוצרית, והאוכלוסייה המוסלמית המתונה.

 

לכל אחת מהאוכלוסיות צריך לייצר מסרים חדים וברורים, כשחמאס חייב להיות בפרונט. בפרסום הכללי על המלחמה, המסר המוביל צריך להמשיך להיות Hamas is ISIS. בפרסום שמטרתו החזרת החטופים, המסר צריך להשתנות ולהיות Kidnapped by Hamas, כדי להמחיש את המעורבות של ארגון הטרור ולגרום לעולם להבין מה עומד לעלות בגורלם אם לא נתעשת ונשחרר אותם מהר, בדיוק כפי שקרה לשבויי דאעש.

בפרסום למוסלמים המתונים, המסר המוביל צריך להיות Free Palestine from Hamas, וכך למעשה לצעוק לעולם שהמלחמה שלנו היא בכלל לא מול האסלאם ולא מול כל 2 מיליון תושבי עזה, אלא רק מול חמאס ותומכיו. לכן, ככל שיקיאו אותו מקרבם, יהיה לתושבי עזה עתיד טוב יותר.

בארה"ב רוב התקציב מופנה בעיקר למדינות בעלות רוב דמוקרטי (שמאלני יותר), מכיוון ששם נדרש יותר להסביר על אירועי הזוועות וההשוואה מול דעאש. לעומת זאת, בקרב מדינות רפובליקניות (גישה ימנית יותר) יש אהדה פחותה לחמאס בפרט, ולרשות הפלסטינית בכלל. הקהל הרפובליקני נמצא בעיקר בדרום מזרח ארה"ב ובמרכזה, לעומת מדינות עם רוב דמוקרטי שנמצאות ברובן בצפון מזרח ובכל מערב ארה"ב.

מלחמת ה־AI הראשונה

המלחמה באוקראינה הייתה בפועל מלחמת הטיקטוק הראשונה בעולם, אשר עזרה מאד לאוקראינים בזירה ההסברתית. הפעם זו עומדת להיות מלחמת ה־AI הראשונה בעולם, ועצם היותנו חזקים בתחום ביחס לרוב המדינות ישרת אותנו בלחימה ההסברתית.

כיצד זה יבוא לידי ביטוי? בשתי יכולות עיקריות: הראשונה, ביצירת תמונות וסרטונים מהירים, בתדירות גבוהה ובמגוון שפות. כיום ישנם כלי AI פשוטים שניתן בעזרתם לבנות סרטונים ולדובב אותם למגוון שפות, כולל תנועות שפתיים מדויקות, תוך מספר דקות. כך, לדוגמה, אברי גלעד פרסם סרטון הסברה בגרמנית ואורי גלר פרסם סרטון הסברה בספרדית, ושניהם גרפו עשרות אלפי צפיות, לייקים ושיתופים.

היכולת השנייה היא שימוש בצבאות בוטים, כלומר שליחת פוסטים פרו ישראליים לקבוצות ווטסאפ ייעודיות, על מנת להדהד אותם ולאחר מכן צבא של בוטים ייצר להם תגובות חיוביות, לייקים ושיתופים, ושליחת פוסטים אנטי ציוניים, כדי שאותם בוטים ידווחו עליהם ולא יגיבו, על מנת לא לייצר טראפיק. דוגמה לאחת מהקבוצות הווטסאפ שפועלות כך, וכוללת הרבה חומרים פרו ישראלים, היא "הסברה ישראלית עצמאית".

טרגוט עם קו מקשר

המסר הראשון, Hamas is ISIS, צריך להיות מטורגט בקרב דור ה־Y וה־Z גם לנוצרים וגם למוסלמים מתונים בארה"ב ובאירופה המערבית. דורות אלו בדרך כלל לא צופים בטלוויזיה, ולכן המדיות המובילות הן יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם, ואופן הפעולה צריך להיות המשך חשיפת תמונות וסרטוני זוועה מישראל, חשיפת תמונות וסרטונים מאזורי נפילות הטילים, סרטוני עדויות של אנשי זק"א ותמונות AI מרגשות, המראות את הסבל שהעם היהודי חווה.

המסר השני, Kidnapped by Hamas צריך להיות גם כן מטורגט בקרב דור ה־Y וה־Z בארה"ב ובאירופה המערבית, אך לנוצרים בלבד. אופן הפעולה שם צריך להיות שונה: הצגת סרטוני החטיפה והיחס לחטופים, תמונות AI המדמות את הסבל שלהם בשבי, פרסום סרטוני השבויים טרום החטיפה כדי לגרום לציבור להזדהות, ורתימת סלבריטאים ואנשי עסקים יהודים ליצירת תוכן בנושא.

המסר השלישי, Free Palestine from Hamas, צריך להיות מטורגט למוסלמים מתונים בלבד בארה"ב ובאירופה המערבית. כאן כדאי לעבוד מול יוטיוברים בינלאומיים כמו בן שפירו, דן אולסון ואורן כהנוביץ, במודל של סרטוני תחקירים מושקעים של מספר דקות - שהפכו פופולריים בקרב דור ה־Z - אשר מספרים על זוועות חמאס כלפי האוכלוסייה בעזה.

בנוסף, עבור קהל זה כדאי להשתמש בתמונות וסרטונים המראים כיצד חמאס משתמש בתושביו כמגן אנושי, תמונות המראות כיצד חמאס גונב דלקים ומזון מבתי חולים, ותמונות וסרטוני AI המדמים מפקדות צבאיות מתחת לבתי חולים, מסגדים ובתי ספר.

לתפוס מקלדת

מיקוד בשלושת המסרים הללו לקהלי היעד הספציפיים, במדינות הספציפיות ובגילאים הספציפיים יכול לשנות את המשוואה, ולתת לצה"ל מרווח נשימה לפעולה ארוכת טווח.

נכון, מספר היהודים בעולם עומד על 15 מיליון בלבד, לעומת 1.4 מיליארד מוסלמים. אבל דווקא עכשיו, היכולות הייחודיות שלנו כאומת AI עולמית הן מכפיל כוח משמעותי. כל מי שיכול, זה הזמן לתפוס מקלדת ולהילחם.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

גם לאחר זינוק של מעל 140% השנה: מנכ"ל פאגאיה משוכנע שהחברה שלו שווה הרבה יותר

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

אייר אינדיה מוותרת על הקיץ בישראל

החברה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלו היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי־צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי