הטלטלות של שנת 2023 השתקפו היטב בשוק המט"ח. המאבק באינפלציה עלה מדרגה בדמות העלאות הריבית האגרסיביות שידעה ישראל בעשור האחרון; במקביל, הרפורמה המשפטית והמחלוקת סביבה הובילו להיחלשות משמעותית של השקל, שהפך במידה רבה לברומטר של הסערה הפוליטית בישראל; וכעת, המלחמה. אחרי שבועות של התחזקות הדולר מול המטבע המקומי, הגיעה תפנית לשוק המט"ח והשקל החל לעלות בעקביות מול מקבילו האמריקאי.
● ניתוח | מכירת 8 מיליארד דולר הספיקו לבנק ישראל כדי למתן את התנודות בשקל. האם זה יחזיק?
האם דווקא עכשיו, במהלך הלחימה, כדאי להשקיע במטבעות? איל קאופמן, ראש ענף מחקר ומערכות באגף הייעוץ של לאומי, מסביר כי למעשה, "אין תקופה טובה, או רעה, להחזיק במט"ח. חשיפה למט"ח מהווה נדבך בפיזור הסיכון בתיק ההשקעות. בזמנים של חוסר ודאות, משקיעים נוטים לרכוש נכסי מקלט, הדומיננטי שבהם הוא אג"ח ממשלת ארה"ב שנקוב כמובן בדולר. הדולר עצמו נחשב למטבע מקלט, בדומה לפרנק השוויצרי, ולכן רושם בתקופות משבר ייסוף (התחזקות, נ"א) מול המטבעות שנחשבים לפחות בטוחים".
קאופמן אומר כי בתקופות של חוסר ודאות - כמו למשל מלחמה - השקעות בסיכון גבוה נוטות לרדת, ונכסים בטוחים יותר נוטים לעלות. "כיוון שאין דרך לדעת מראש מתי יתרחש המשבר הבא, מומלץ תמיד להחזיק במידה מסוימת בנכסים בטוחים, בהתאם לאהבת או שנאת הסיכון של המשקיע".
לדבריו, החזקה במט"ח אינה השקעה, מאחר שהיא לא מניבה תשואה למשקיע מעבר לשינוי בשער המטבע. "לעומת זאת", מדגיש קאופמן, "קיים היגיון בהשקעה באיגרות חוב או מניות שנקובות במט"ח, שמייצרות תשואה". ולמרות כל זאת, ישנה שאלת התזמון. "בסוף חודש אוקטובר הדולר חצה את רף הארבעה שקלים לראשונה מאז 2015. תהליך הפיחות החל בתחילת 2022, לאחר כשמונה שנים שבהן רשם השקל ייסוף. בטווח הארוך, ישנם גורמים רבים התומכים בשקל, אלה כוללים את חוזקה של הכלכלה הישראלית, בדגש על מגזר ההייטק, וייצוא הגז. חשיפה לדולר מהווה ביטוח (יקר) מפני חוסר ודאות בעתיד".
גילוי מלא: שאלת היום הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם
