שנתיים של פיחות משמעותי בשער השקל הגיעו לשיא בתחילת המלחמה, כשהדולר חצה את רף ה־4 שקלים. אבל בשלושת השבועות האחרונים בשוק מגלים אופטימיות לגבי המטבע המקומי, שבאה לידי ביטוי במיוחד מול הדולר ובמידה מוגבלת יותר מול האירו. האם השקל יתחזק ביום שאחרי המלחמה? לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, יש שורה ארוכה של גורמים - מקומיים ובינלאומיים - שיכולים להשפיע על התמונה. "כרגע הנושא הגיאופוליטי במוקד, אבל צריך לזכור את האתגרים המקומיים שליוו אותנו מתחילת השנה, הבחירות לנשיאות בארה"ב, האינפלציה, ההאטה הגלובלית, ונושא דירוג האשראי של ישראל ומדינות נוספות שנמצא בבחינה כעת, יחד עם גורמי סיכון נוספים".
לדבריו, "למרות האתגרים והעלייה בפרמיית הסיכון המקומית, שבאה לידי ביטוי במגוון אינדיקטורים כלכלים, כלכלת ישראל חזקה ותתאושש מהמלחמה. זאת, בין היתר בזכות יחס חוב תוצר נמוך מאוד בהשוואה לעולם, שיאפשר לממן את הלחימה וההתאוששות תוך שמירה על יציבות פיננסית; עודף בחשבון השוטף, בעיקר בזכות תעשיית ההייטק, התעשייה הביטחונית ומאגרי הגז; עודף נכסים על התחייבויות במט"ח; ורזרבת מט"ח גבוהה שבנק ישראל רכש לאורך שני העשורים האחרונים במטרה לחזק את היציבות הכלכלית בשעת משבר או חירום, ותומכת בחוסן הכלכלי כיום".
השבוע פרסם הבנק המרכזי כי מכר כ־8 מיליארד דולרים במטרה לייצר את השקל. "הכלים שבנק ישראל הפעיל, וההחלטה שלא להפחית ריבית ולהאריך את כהונת הנגיד הפרופסור ירון, מוכיחים את עצמם", אומר לוי. "התנודתיות פחתה, והשקל התחזק. ניתן לומר שללא ההתערבות בשוק, וההחלטות שהתקבלו, שער החליפין היה גבוה באופן ניכר וההתאוששות הייתה איטית יותר".
לוי משרטט את התרחיש המרכזי להערכתו לתקופת הקרובה: "החודשים הקרובים צפויים להיות תנודתיים, על רקע אי ודאות וסיכונים מקומיים וגלובליים.
עם זאת, להערכתו, בטווח הארוך המטבע מקומי צפוי להתחזק: "הכוחות הבסיסיים שתמכו בהתחזקות השקל בעשור האחרון צפויים להמשך, ולהערכתנו יתמכו בהתחזקות הדרגתית של השקל בעתיד".
גילוי מלא: שאלת היום הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם