גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם איל נוה / צילום: אלדד רפאלי, מנחם רייס

ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי, בשיחה עם איל נוה, מייסד אחים לנשק

השבת השחורה ב-7 באוקטובר תפסה את כולנו בהפתעה. אלא שאיל נוה הבין מהר מאוד איך הוא נכנס לפעולה, ובתוך שעות הוא וחבריו לתנועת אחים לנשק הקימו חמ"ל אזרחי שפועל ללא לאות בכל הזירות - מפינוי תושבים ורכישת ציוד ואפודים לחיילים ועד איתור החטופים והטסת מילואימניקים מחו"ל.

● "קטאר רוצה פה כאוס. ככל שיהיה יותר כאוס, כך יצטרכו אותה יותר"
● הסם שמתדלק את הטרור: בעקבות תעשיית הקפטגון
● כך תהפוך המלחמה בעזה למפץ הגדול של הרשות הפלסטינית

אני מכיר את נוה מתפקידו המקביל בעולם העסקי, כשותף בחברת החללים המשותפים MIXER, ויש הרבה מה ללמוד ממנו: איך לנהל ארגון שיודע לתפקד בשעת חירום, איך לרתום עובדים, איך להקים מערכים לוגיסטיים וטכנולוגיים חדשים ובעיקר איך להרים את עצמנו רגשית ומעשית.

נוה שיתף בכנות, עם דמעות בעיניים, ברגעים הקשים שעבר בשבועות האחרונים. אני הפנמתי מהשיחה איתו שלכל אחד מאיתנו יש עכשיו תפקיד, וכולנו יכולים וחייבים לקחת את מושכות המנהיגות.

איל נוה, מה שלומך בימים אלה?
"התשובה מורכבת, כמו כולם".

אתה אחד ממייסדי תנועת אחים לנשק, שהוקמה במקור כתנועת מחאה (עם רון שרף ואיתן הרצל). תוכל לספר מה אתם עושים כרגע?
"בעזרת 15 אלף המתנדבים הפזורים בכל הארץ, אנחנו מטפלים בכל היבט אזרחי. בעוטף עזה אנחנו מבצעים עבודות חקלאיות. אנחנו דואגים להלנתם והזנתם של המפונים. אספנו תרומות שהלכו ישירות לצה"ל. עכשיו אנחנו בודקים איך להקים עוד מיגוניות ואיך להקים עוד יישובים, יישובי ביניים. חשוב לציין כי יש עוד ארגונים שעוסקים בכך, דוגמת בונות אלטרנטיבה, החמ"ל האזרחי, חברות הייטק, ארגונים פרטיים ועוד".

בהתחלה עסקתם גם בפינויים.
"היה לנו חמ"ל קדמי בצומת בית קמה. חילצנו יותר מ־2,500 משפחות. היו אנשים ששהו ארבעה, חמישה ושישה ימים בממ"ד, אכלו קוטג' ושתו שקית חלב. זה כל מה שהיה להם".

אני מחזיר אותך ל־7 באוקטובר. איפה האירוע תפס אותך?
"אני מתעורר מוקדם בבוקר ומבין מההודעות שקורה פה משהו, משהו שלא ציפינו לו. אני בודק ביחידה שלנו (סיירת מטכ"ל - ע"ג), ורואה שכולם אומרים 'חבר'ה, אנחנו תחת התקפה'. מהר מאוד אנחנו מתעשתים, הרבה לפני הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל".

מתי אחים לנשק הופכת מתנועת מחאה לתנועה שיש לה תפקיד אזרחי?
"ביום שבת בשעה 12:00 בצהריים. ברגע הזה הבנו שהמחאה נגמרה והמשימה שלנו כרגע היא לעזור לצה"ל לנצח ולעזור למשפחות העוטף. בהתחלה אנשים הביאו לאקספו תל אביב ציוד וטואלטיקה, אבל אף אחד לא הבין מהם הצרכים. הכול היה מבורדק. מהר מאוד הבנו שיש מחסור באפודים בצבא. למזלנו, יש מלחמה באוקראינה, אז מסתובבות בחו"ל כמויות אדירות שאפשר לרכוש, והתחלנו לייבא אפודים. בהמשך הבנו גם שיש מחסור בחלפ"סים, אוהלים ופנסים".

מי מנהל את האופרציה הזאת?
"יצרנו מערכת שהבסיס שלה הוא אחריות ללא סמכות. כל אחד כאן לוקח את המשימה שלו עד הסוף. לכל אחד כאן יכולות ניהול הכי גבוהות ואיכותיות. יש פה ניהול שהלוואי שהמדינה תיקח הלאה".

תן לי דוגמאות לאיכויות הניהול האלה.
"אני אתן לך דוגמה, חילוץ האנשים בדרום. כשאנחנו מוצאים את המשפחות אנחנו דואגים להן לטיפול נפשי, ואחר כך מצמידים להן משפחה מאמצת. יש לנו מאגר עם 15 אלף משפחות שרוצות לאמץ משפחות. אנחנו מטפלים בהן בכל היבט, מהנפשי ועד הפיזי. לאט לאט אנחנו מקבלים משימות יותר מסובכות. השבוע, למשל, חילצנו רכבים של משפחות מיישובי העוטף".

איך אנשים בוחרים את המשימה שלהם?
"כל אחד בוחר מה שהוא מכיר וחושב שהוא טוב בו. מי שעסק במרלו"גים יתעסק יותר במרלו"גים וכן הלאה. בוא, מי הכיר איך נראה הדוח הבליסטי של אפוד? עכשיו אני דוקטור לאפודים. המון דברים למדנו תוך כדי תנועה".

מה עומד מאחורי הלך הרוח שלך, כשאתה אומר 'אוקיי, קורה משהו ויש לי פה תפקיד'?
"אני יודע שיש כאלה שמחפשים את הסוויץ' הזה, אבל זה היה מהלך אוטומטי שלי ושל אנשים שאוהבים את המדינה. במשך כמעט שנה נלחמנו עליה (אחים לנשק הוקמה בינואר 2023 במטרה לעצור את החקיקה שתוכננה במסגרת הרפורמה המשפטית - ע"ג). תוך כדי חזרה לנו הגאווה, חזרה לנו הקהילה, חזרו לנו הדגל ומגילת העצמאות. ב־7 באוקטובר לא הייתה שאלה בכלל. ידענו שיש מצוקה, ומיד נכנסו לדבר הזה. לא הבנו עד כמה המדינה צריכה אותנו".

"להכיר את העובדים לעומק"

בוא נדבר על המגזר העסקי. איך הוא מגיב לאירוע?
"יש הירתמות מדהימה. כל המגזר אמר 'חבר'ה, אנחנו פה כדי לעזור. תגידו מה אתם צריכים'. אני לא רוצה לציין שמות של אנשי עסקים כדי לא לשכוח אחרים, אבל יש כמה בולטים שלקחו את הנתינה כמה צעדים קדימה. הם שואלים כל הזמן במה אפשר עוד לעזור".

כמה כסף בערך גייסתם?
"עשרות מיליונים. גייסנו גם תרומות מחו"ל, מקהילות ישראליות ויהודיות".

אתה גם איש עסקים בעצמך. איך אתה נערך קדימה?
"אני רוצה להכניס לעסק שלי היבטים יותר קהילתיים, יותר תומכים. אני רוצה לעשות ישיבות, אני רוצה לעשות Happy Hour, לא רק עם בירה וחטיפים, אלא בשילוב שיחות. אני מכיר רבים מהעובדים שלי באופן שטחי. אני רוצה להכיר אותם לעומק. אני רוצה שהם ירגישו שהעבודה היא קהילה, שאפשר להיות בה שונה ואחר, לדבר על קשיים, ללבן בעיות, לדון בחסרונות. אני מאמין שהאסון הזה יחולל שינוי חיובי ומהותי בחברה הישראלית, ששכחה את לכידותה. אנחנו גם צריכים הנהגה חדשה, שתוביל אותנו ותשמור עלינו".

"להתכונן לעשור של שיקום"

כולנו שגינו בקונספציה. יש פעמים שאתה אומר לעצמך: וואלה, גם אני טעיתי בקונספציה שלי?
"באופן אישי אני חושב שהייתי צריך לסתום את הפה טיפה יותר ולהקשיב. היינו צריכים לעשות יותר שיחות עם אנשים. הפכנו כל אבן כדי למצוא פשרות, אבל חיפשנו את זה יותר בדרגי ההנהגה, ופחות בשטח, למטה. היום, למשל, אני חושב שיש לי הזדמנות ויכולת לדבר עם החרדים, להסתכל עליהם ולומר 'אחים אנחנו'".

היה רגע שבו אמרת לעצמך שאולי הקריאות לאי התנדבות גרמו לאויבנו לחשוב שאנחנו במצב חולשה? יש לך רגשות אשמה?
"כולנו ידענו שיש פה סכנה. התרענו שוב ושוב. צרחנו את זה בכל מקום אפשרי. פנינו לחברי כנסת, כדי שישאלו את השאלות. ביום ביטול עילת הסבירות כל העולם הגיע לדבר עם חברי הכנסת. היה ברור שמישהו מתעלם ולא אכפת לו".

אתה מבין מה אני שואל? האם היה לך רגע שבו אמרת לעצמך 'האם אני, בקמפיין הזה שיצרתי, תרמתי לגלגול הדבר הזה?'
"לא ידענו שהאירוע הזה יקרה, אבל היה ברור שחיזבאללה מתחיל לאיים. קיימנו שיחות עם ההנהגה הכי בכירה. אמרנו מפורשות: 'חבר'ה, אתם מובילים את ישראל לאסון'. בסוף במה התעסקו? בסוכות של צבי סוכות בשטחים. לא יעזור, צריך פה הנהגה אחראית שקולה שרואה את טובת העם".

זה הולך להיות ארוך?
"כן. אני חושב שהחברה הישראלית צריכה להתכונן לעשר שנות שיקום, החלמה ובנייה, בייחוד הקהילות שנשחטו ונחרבו".

עשור?
"אנשי המינהלת לשיקום עוטף עזה באו לבקר אותנו. כתב המינוי שלהם הוא לחמש שנים. אמרתי להם שחמש שנים לא יספיקו, שהם יצטרכו לעבוד עשור. משרדי הממשלה מתחילים רק עכשיו להבין את גודל האירוע".

מה האזרח הממוצע צריך לעשות כרגע?
"לפני הכול לשמור על הילדים. אבל גם לפגוש את המשפחה, לבנות את הקהילה, להכין את כיתות הכוננות של היישוב. אפשר להתנדב, יש המון חמ"לים מצוינים וחשובים.

אתה זוכר שפעם הדלתות היו פתוחות ולא היו מנעולים, רצנו יחפים בין הבתים והבאנו עוגה ביום שישי? כל הדברים האלה, הכי אינטימיים וקטנים שמגדירים קהילה - לשם צריך לכוון".