בית המשפט ציין שהאם הסבה נזק גם לאב וגם לתינוק עצמו / צילום: gal mashiach
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בתי המשפט בישראל מצפים להתנהגות מוסרית והוגנת בין אנשים החולקים קשרים משפחתיים, וחריגה קיצונית מההתנהגות המצופה מהאדם הסביר, יכולה לזכות את הנפגע בפיצויים. אך מהי רמת המחויבות להתנהגות מוסרית בין בני זוג לשעבר?
● האמא רצתה להשאיר את הילדים בחו"ל, האבא רצה שיחזרו לארץ. מה קבע בית המשפט?
שאלה זו עלתה לאחרונה בפני בית המשפט לענייני משפחה בקריות, במסגרת תביעת פיצויים יוצאת דופן שהגיש גבר נגד בת זוגו לשעבר. בת הזוג לשעבר הסתירה מהתובע את דבר לידת בנם המשותף, לא רשמה את שמו כאביו של התינוק כדי שלא ייוודע לו על הלידה, והעמידה פנים שהיא עדיין בהריון, כאשר כבר הייתה ימים ספורים לאחר הלידה, כדי להטעותו. לאחר מכן האם הוסיפה חטא על פשע וערכה לבן ברית מילה ללא ידיעתו ומאחורי גבו של האב, ולשם כך אף הסתירה מהמוהל את העובדה שיש לתינוק אב.
האם מצידה טענה כי זו התנהגות סבירה וטבעית בין בני זוג שנפרדים, ואף ניסתה לגבות את טיעוניה בציטוט מתשובה של הרב יעקב שליטא, שם קבע הרב כי במקרה בו אין שום קשר בין בני הזוג לשעבר, האם אינה מחויבת להודיע לאב על הולדת הבן ולהזמינו לברית.
בית המשפט בחר לצטט דווקא חלק אחר מתשובת הרב, שבה כתב כי מבחינה הלכתית, מצווה המילה המוטלת על האב היא העיקרית, ולכן הוא ראה בכך חיזוק לטענותיו של האב על חשיבות הטקס הדתי לו ולמשפחתו הדתית. כמו כן הצביע בית המשפט על כך שבמקרה זה ברור שמדובר באב פעיל ומעורב בחיי בתם הגדולה, שהתרגש וציפה להולדת בנם השני, כך שהתנהלות האם מולו נעשתה בזדון ובמכוון.
בית המשפט דחה גם את טענת האם שמדובר באב חילוני, שחי עם אישה אחרת ללא נישואים, ולכן היעדר מעורבותו בברית המילה של הבן אינה טרגדיה כה גדולה, כפי שמציג האב.
בעניין זה הפנה בית המשפט לדבריו של בית המשפט העליון בעניין אחר: "מן המפורסמות שרוב-רובו של הציבור היהודי, ובפרט בישראל, רואה בטקס ברית המילה אירוע חשוב ומשמעותי, המסמל את השיוך הלאומי-היהודי של הפרט, וזאת ללא קשר הכרחי לאמונה דתית. מדובר באחת מן המצוות החשובות ביותר ביהדות... רוב הציבור היהודי בישראל - חילונים ודתיים כאחד - מלים את בניהם, והדבר אינו צריך ראיה".
נזק נפשי לאב בגין עוגמת-נפש
לגבי הנזק שנגרם לאב, מדובר בנזק שהוא בעיקרו נזק נפשי בגין עוגמת-נפש, בדומה לתביעות נזיקין על לשון הרע. האם לא אפשרה לאב להשפיע מי יהיה המוהל שימול את בנו, איך ייראה אירוע ברית המילה, מי יוזמן, מי יהיה הסנדק של בנו, וגרמה לו לבושה בקרב חבריו ומשפחתו על כך שנולד לו בן, והוא כלל לא ידע על כך, וכן על אי-נוכחותם באירוע.
בית המשפט ציין כי האם הסבה נזק גם לתינוק עצמו, שכן טובתו הייתה להכיר את אביו בסמוך לאחר לידתו, ושאירוע ברית המילה שלו יהיה אירוע נעים שישאיר אחריו מזכרת נעימה - ולא אירוע המשאיר טעם מר, כפי שהיה בפועל. בנוסף, טובתו של התינוק מחייבת שגם האב יהיה מעורב בבחירת האדם אשר ימול אותו.
בשורה התחתונה, בית המשפט קבע כי זהו אחד מהמקרים הקיצוניים בהם יש מקום להחיל את דיני הנזיקין גם בתוך המשפחה, וחייב את האם לשלם לאב פיצויים בסך של 35 אלף שקל.
ברמה העקרונית, אימהות חייבות לזכור שלכל אב ביולוגי יש זכויות אפוטרופסות מלאות ושוות לגבי הילד המשותף מיום לידתו, ועליהן לקבל את הסכמת האב לכל החלטה ופעולה משמעותית הנוגעת לילד.