מלחמת חרבות ברזל פרצה אחרי יותר משנה וחצי של העלאות ריבית ואינפלציה. היסטורית, כל אחד מהגורמים האלה לבדם מושך משקיעים לאפיקים בטוחים יותר, וכשכולם מתלכדים לכדי תקופה אחת, עולה השאלה איזו אפיקים סולידיים מומלצים למשקיעים שונאי סיכון.
● ניתוח |הרווחים ייחתכו, הדיבידנדים לא ייעצרו: איך תיראה עונת הדוחות בבנקים?
● הנתונים מראים: המשקיעים מעריכים שהראלי בוול סטריט רק התחיל
לא כדאי להסתנוור מהפיקדונות
שגיא שטרומצה, אסטרטג השקעות בלאומי, מבהיר כי "אין בהכרח אבחנה ברורה בין אפיקי השקעה המתאימים למשקיעים 'סולידיים' לבין אפיקים המתאימים לרמת סיכון גבוהה, מדובר בשאלה של מינון. גם משקיע 'שונא סיכון' יכול להשקיע שיעור מסוים, נמוך יחסית, בנכסי סיכון. כדאי לנהל את הסיכון בתיק על ידי עיקרון הפיזור. תיק שיכלול חשיפה לאפיק בודד, סולידי ככל שיהיה, אינו באמת חף מסיכון, בוודאי לא בטווח הקצר".
מכשירי השקעה סולידיים מתאפיינים בדרך כלל בתנודתיות נמוכה באופן יחסי וגם פוטנציאל ההפסד (והרווח) אותו הם מגלמים נמוך יותר. בין המכשירים האטרקטיביים של השנה האחרונה, בצל העלאות הריבית, נמנים הפיקדונות והקרנות הכספיות, שברבעון האחרון רשמו תשואה של כ־4.7% בקצב שנתי. "זהו אפיק השקעה המשמש עוגן לשמירה על רמת סיכון התיק ומהווה גם מקור זמין ונוח לניצול הזדמנויות בעתיד. חשוב לא להפריז בהיקף האחזקה בו, שכן הריבית עשויה שלא להישאר ברמתה לאורך זמן ולכן גם הפוטנציאל בו מוגבל".
אפיק השקעה נוסף הוא אג"ח ממשלתיות. "לאחרונה נרשמו עליות במחירי אג"ח ממשלתיות, הן בחו"ל והן בישראל, אשר הובילו לירידה בתשואות. אולם, גם לאחר תיקון זה, התשואות שמציע כיום אפיק החוב מצויות ברמה גבוהה, המהווה נקודת כניסה נוחה", אומר שטרומצה. "יש מקום ליצירת חשיפה לאג"ח ממשלתיות, הן בארץ והן בחו"ל, בפרט בתיקים המתאפיינים ברמת סיכון נמוכה".
הצד השני של שוק החוב, הוא גזרת האג"ח הקונצרניות, אלו שמונפקות על ידי חברות. מצד אחד הן מספקות למשקיעים תשואה גבוהה יותר ממקבילותיהן הממשלתיות, אך גם סיכון גבוה יותר. "האפיק הקונצרני מציע תשואות אבסולוטיות גבוהות משמעותית לעומת השנים האחרונות, שעה שמגמת העלאות הריבית, שהעיבה על אפיק החוב, ככל הנראה הסתיימה", אומר שטרומצה. "אנו ממליצים להיחשף לאפיק הקונצרני, בארץ ובחו"ל, אך נכון להתמקד באג"ח המדורגות (אלו שהחברה שמנפיקה אותן נבחנה על ידי חברת דירוג אשראי, ח"ש), בדגש על הדירוגים הגבוהים, שהונפקו ע"י המנפיקים האיכותיים ביותר". הוא ממליץ לדבוק בחשיפה לטווחים הקצרים והבינוניים לפדיון (עד 5 שנים, ח"ש) בישראל, ובטווחים מעט יותר רחוקים בחו"ל - "בינוני ולא מעבר לכך".
שטרומצה מדגיש כי "חשוב לשמור על גיוון ההשקעה לשוקי חו"ל ולמט"ח". הוא מעריך כי בטווח הארוך, השקל יתחזק, "ככל והוודאות תשוב לאיזורינו", וצופה ש"המתאם השלילי בין הדולר לשוק המניות יוסיף להתקיים (כלומר, כשהשווקים יעלו, הדולר ייחלש, ח"ש) והוא צפוי להוות גורם מאזן בתיקים. אנו ממליצים על שמירת חשיפה למט"ח בתיקים, אותה ניתן להשיג גם ע"י חשיפה למניות, אג"ח, פיקדונות מובנים".
דרך נוספת לאזן את תיק ההשקעות ולפזר את הסיכון בו, היא להחשף למניות שונות מענפים שונים. הדרך הפשוטה והיעילה לעשות זאת, לדברי שטרומצה, היא השקעה במדדים. "דוגמה טובה הוא מדד S&P 500 Equal Weight העוקב אחר אותן מניות מובילות המרכיבות את מדד הדגל ה־S&P 500, אך הן מוחזקות במשקל שווה, וזאת בשונה מהמדד הרגיל בו משקלן נקבע על פי שווי שוק. השקעה מתאימה לעת הנוכחית, שכן היא מאפשרת חשיפה סקטוריאלית רחבה, לצד סקטורים המתאפיינים ברמת סיכון נמוכה יחסית".
הסקטורים שיהפכו לאטרקטיביים
הוא מציין שני סקטורים מרכזיים שצפויים, להערכתו, להפוך אטרקטיביים כעת. הראשון, הוא ענף הבריאות. "כולל חברות מתחומי המכשור הרפואי ושירותי הבריאות המתאפיינות בשיעורי מינוף נמוכים ובנזילות גבוהה", אומר שטרומצה. "החברות בסקטור צפויות ליהנות ממגמות ארוכות טווח כמו העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה".
הענף השני, הוא תעשיית הביטחון, התעופה והחלל, הכולל יצרניות ציוד הגנה אווירית ואלקטרונית, מטוסים, מערכות הגנה ועוד. "אלו צפויות ליהנות מעליה בביקושים בתקופה כזו המביאה ממשלות להרחיב את תקציבי הביטחון", הוא מעריך. "אלו חברות המצויות בחזית החדשנות ומתאפיינות בתלות נמוכה במחזור העסקים הקלאסי - לרוב הן פועלות במסגרת עסקית של חוזים ארוכי טווח".
גילוי מלא: שאלת היום הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם
