נסראללה מוקרן על המסך בלבנון / צילום: ap, Hussein Malla
הכותב הוא חוקר ומרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. מחבר הספר "חיזבאללה והגמוניית המקאומה" - הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית בירושלים).
שאלת המיליון דולר מבחינת הציבור וההנהגה הישראלית היא: מה חיזבאללה הולך לעשות בד בבד עם התקדמות המלחמה ברצועת עזה, לאור הניסיון הישראלי לחסל את חמאס ושלטונו ברצועה?
● ראיון | "מיני מלחמה": המומחית שבטוחה - כך על ישראל להתנהל מול חיזבאללה
● דעה| החוקר שבטוח: נגד האיום הזה לא נוכל אפילו להקים ועדת חקירה
סימני וכיווני תשובה לשאלה זו אפשר לקרוא משני הנאומים של מזכ״ל חיזבאללה, חסן נסראללה, מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. אפשר להבחין בכך שחיזבאללה אינו מעוניין בהרחבת המלחמה עד לרמה של פתיחת חזית כללית בצפון. חיזבאללה מעוניין בחילופי מהלומות עם ישראל, כאלו שיישארו מתחת לרף של מלחמה אבל יותר מהרף של שקט מתוח על הגבול.
נסראללה מעלה את עוצמת ההתקפות שלו ואת תדירותן, תחת ההנחה שישראל יכולה להכיל אותן עדיין. עם זאת, הוא שומר על האש הזו מתחת לקו של מלחמה כוללת, שתביא להרס רב בלבנון רבתי. כך, הוא מראה רמת מעורבות שהיא מעבר למס שפתיים של המשטרים הערבים שהוא מבקר, ופחות מהסתבכות כוללת במלחמה הרסנית.
האם מדיניות זו של חיזבאללה יכולה להשתנות גם כתוצאה מקלקולציה מוטעית בצד שלו או בצד הישראלי? מרקטה אחת שתביא להרג מספר גדול של חיילים או אזרחים ישראלים, שההנהגה הישראלית לא תוכל להכיל, או כתוצאה מנפילת מספר גדול של אזרחים או לוחמים לבנונים, מספר שיהיה גדול מהיכולת של חיזבאללה להכיל?
ראינו לפני מספר ימים את ההפצצה של רכב אזרחי לבנוני על־ידי ישראל, שהובילה להרג של סבתא ושלושת נכדותיה בדרום לבנון, מה שגרר עלייה ברמת ובעומק הרקטות שהפעיל חיזבאללה נגד ישראל. מבחינת חיזבאללה, הירי לעבר עובדי חברת החשמל על הגבול הוא חלק מ״כללי המשחק" בעקבות הפגיעה באותן אזרחיות לבנוניות, אך זה יכול מהר מאוד להידרדר למלחמה כוללת בצפון.
מצד אחר, מדיניות זו יכולה להשתנות אם וכאשר ירגיש הארגון שהמלחמה בעזה מגיעה לרמה שחמאס מתקרב להיות מובס באופן טוטאלי ויש חשש שהוא יוכחד על־ידי ישראל. לפי הניתוח של חיזבאללה, נקודה זו עדיין לא הגיעה ויכולת העמידה של חמאס ברצועה עדיין קיימת. לכן ולמרות המספר הרב של ההרוגים ברצועה, חיזבאללה עדיין לא סבור שהוא חייב להיכנס להסלמה כוללת מול ישראל, במיוחד לאור העובדה שהוא לא בחר במועד העימות.
לחיזבאללה יש אחריות על לבנון
האם מהניתוח הזה אפשר להסיק שחיזבאללה מורתע מול ישראל? התשובה אינה יכולה להיות פשוטה בכן או לא. מצד אחד, הארגון מורתע, אך זה לא אומר שההרתעה הזו תחזיק מעמד לזמן רב. חלק חשוב מהרתיעה של חיזבאללה, נובעת ממעמדו של הארגון בתוך לבנון. חיזבאללה אינו ארגון קיקיוני, כפי שהיה בתחילת דרכו בשנות השמונים, או אפילו בשנות ה-90. כיום, חיזבאללה היא התנועה הפוליטית (ולא רק הצבאית) החזקה בלבנון, השולטת בכל מוסדות המדינה הלבנונית, ועם המעמד הזה מגיעה גם האחריות.
לבנון נמצאת במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי עמוק, וזו אחת הסיבות לכך שחיזבאללה לא באמת מעוניין להיכנס לעימות כולל מול ישראל, שיכול להשפיע על רמת התמיכה בו בקרב האוכלוסייה הלבנונית הכללית, ולא רק בקרב השיעים.
אך דווקא משבר כלכלי זה יכול להיות, בשלב מסוים ובנסיבות מסוימות, זרז "לבריחה קדימה" מצד חיזבאללה. בריחה לכיוון מלחמה רחבה (שבשום פנים לא תהיה כמו מלחמת לבנון השנייה ב-2006), שתסתיים בסופו של דבר באותו תיקו שהיה ב-2006, רק עם הרס יותר רחב גם לתשתיות הלבנוניות וגם עם נזק רב בצד הישראלי. דווקא מתוך ההרס הזה, הכלכלה הלבנונית עשויה להיבנות מחדש והמדינות הערביות המפרציות, שכרגע ממאנות להשקיע בלבנון, יצטרכו להשקיע כספים עקב הלחץ העממי, הערבי והבין־לאומי. לכן, בחישוב מסוים, חיזבאללה ייצא מחוזק יותר מבעבר, ויחזור להיות כמו ב-2006, נושא דגל "ההתנגדות" והלאומיות הערבית, והתמונות של נסראללה יונפו גם בערים כמו קהיר ועמאן, בדיוק כמו שהיה במלחמת לבנון השנייה.