שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון
מספר שבועות לאחר שמערכת חץ 3 נמכרה לגרמניה תמורת 14 מיליארד שקל, היא הופעלה לראשונה בארץ כנגד טילים בליסטיים ששיגרו המורדים החות'ים בתימן. אמש (ג'), היא הופעלה שוב, ויירטה בהצלחה טיל חות'י נוסף מעל ים סוף - עוד בטרם חצה לשטח ישראל.
● צפו: מערכת ההגנה המתקדמת ביותר של ישראל בדרך ליירוט טילים מתימן
● ראיון | המהנדסת מצוות הפיתוח של כיפת ברזל מסבירה - למה צריך לשמוח כששומעים "בום" גדול
בראיון לגלובס מספרת אוריאן, מהנדסת בתוכנית החץ בתעשייה האווירית שתמונתה ושמה המלא אסורים לפרסום מסיבות ביטחוניות, על היירוט המוצלח שהתבצע מחוץ לאטמוספירה, מסבירה איך מערכות החץ משתלבות במעטפת הגנה הכוללת, ומשתפת כי עסקת הענק עם גרמניה הביאה "גאוות יחידה".
על בסיס מה בונים מערכות הגנה - תרחישים או אמצעים שידוע כי יש לאויב?
"זה משתנה לפי סוג הפרויקט והיעד", מסבירה אוריאן שמוסיפה כי זה יכול להגיע ממחלקת המו"פ (מחקר ופיתוח) של התעשייה האווירית או אפילו מרעיון של עובד בודד. "אם זה רעיון שעובד אז אפשר לחשוב, ואנחנו זורמים. לצד זאת, יש זיהוי של צורך. דרישה מבצעית שבעקבותיה אנחנו נענים לאתגר".
חץ 2 וחץ 3 מהוות את השכבות העליונות של מערך ההגנה האווירית הישראלי, מעל כיפת ברזל (טווח של כ־40 ק"מ) וקלע דוד (טווח של כ־300 ק"מ). הן מיועדות לכסות טווחים גדולים בהרבה, של כ־2,000 ק"מ ואף קצת יותר.
ברשות החות'ים נמצאים טילי "טופאן", שמהווים גרסת המשך לטילי השיהאב מתוצרת טהרן. הטופאן אמנם יכול לשאת ראש נפץ שמגיע לטון, אבל כדי שיגיע לישראל נדרשו החות'ים בהכרח להפחית את המשקל משמעותית.
עלות זניחה ביחס לפוטנציאל הנזק
מה ההבדל בין חץ 2 ל־3?
"חץ 2 מיירט בתוך האטמוספירה וחץ 3 מחוץ לאטמוספירה", מציינת אוריאן. "שניהם מיועדים לטילים בליסטיים, לאיומים רחוקים שההבדל הוא בגובה מהקרקע. השאיפה היא ליירט את הטילים כמה שיותר רחוק מישראל. יירוט מחוץ לאטמוספירה מרחיק את האיום כמה שיותר מהמדינה".
חץ 2 נכנס לשירות בשנת 2000 וחץ 3 ב־2017. במערכת חץ 2, ראש הקרב של החץ נושא מנגנון הפעלה של חומר נפץ נייד, ומטרתו להשמיד את טיל המטרה באמצעות אותו מטען. בחץ 3 לעומת זאת, האנרגיה הקינטית לבדה גדולה מספיק בכדי להשמיד את המטרה. למיירט עצמו יכולת גבוהה מאוד של תמרון ושינויי כיוון, והוא בעל חיישנים אלקטרו־אופטיים מתקדמים.
אחת הסוגיות בהגנה האווירית, במיוחד בסיטואציה שבה שרויה ישראל שמתמודדת עם איומים מכמה חזיתות, היא כלכלת חימושים. לא בהכרח מבחינת שמירת אמצעים לטווח ארוך בשל חוסר, כפי שנוהגים בארגון הטרור חמאס, אלא בהוצאות הבלתי המבוטלות. בעת שבה עלות יירוט כיפת ברזל עומד על כ־30 אלף דולר ויירוט קלע דוד כ־700 אלף דולר, בחץ 2 ובחץ 3 מדובר על כ־1.5 מיליון דולר ועל כ־2 מיליון דולר בהתאמה.
למרות ההוצאות הבלתי מבוטלות, עמדתה של המהנדסת מהתעשייה האווירית היא שהיירוט שווה הרבה יותר מפגיעה. "מה שמעניין זה כמה זה חוסך אם האיום לא היה מיורט והיה פוגע במלון באילת. לא רק ההוצאות של כמה זה עולה, אלא גם נזק כספי, נפשי, מוראלי, כמה אנשים היו נפגעים פיזית ונפשית".
"מעטפת ההגנה לא מסתכמת בטיל"
בתעשייה האווירית ובכלל החברות הביטחוניות עוסקים כל הזמן בשדרוגים. במקרה של חץ 2 וחץ 3 אין מדובר בגרסאות B2 או B3 אלא במערכות חדשות לגמרי שאמורות להחליף אותן - חץ 4 וחץ 5 בהתאמה.
פיתוח חץ 4 החל לפני כשנתיים וחצי והוא מתבצע, כפי שהתרחש בכל מערכות החץ, בשיתוף פעולה עם ארה"ב. חץ 4 יהיה טיל מיירט עם יכולות משודרגות ומיועד לתת מענה למגוון איומים עתידיים. חץ 5 מפותחת מתקציבי פיתוח של התעשייה האווירית, ולגביה עדיין לא התקבלו החלטות במשרד הביטחון הישראלי ובארה"ב.
"מעטפת הגנה לא מתבססת רק על טיל, אלא יש גם מסביב, מכ"מים שאנחנו גם מייצרים, יש שו"ב (שליטה ובקרה), יש את המיירט עצמו ומשגר", מציינת אוריאן על מערכות ההגנה האווירית.
מהם חץ 4 ו־5?
"אנחנו כל הזמן משדרגים את המערכות שלנו לאיומים חדשים בזירה, וזהו סוג של שדרוג. הכל בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, מנהלת חומה, הסוכנות להגנה מפני טילים האמריקאית ומערך ההגנה של משרד הביטחון", מסבירה המהנדסת.
בשבוע שעבר סגרה התעשייה האווירית עסקה משמעותית למכירת מערכת הגנה אווירית תמורת 1.2 מיליארד דולר, והשבוע נודע שמדובר במכירת מערכת ברק MX לאזרבייג'ן. "ברק MX וחץ הן למטרות שונות, ליעדים שונות ולדרכים שונות. עוד מעטפת הגנה שאנחנו נותנים".
"מוקפת בנשים מוכשרות אחת־אחת"
אוריאן היא מהנדסת בולטת בתעשייה האווירית, אבל בנוגע לסביבה הגברית בתעשיות הביטחוניות - חשוב לה לציין כי היא לא דמות חריגה בנוף. "כשהייתי בהריון, היו עוד ארבע מהנדסות הריוניות. עכשיו יש עוד חמש", היא משתפת. "אני מוקפת בנשים מוכשרות אחת־אחת. בחברה מקבלים את זה יפה, לא מרגישים רע שנשים יוצאות לחופשת לידה. אומרים שזה מדהים שאנחנו במקום כזה שמאפשר לנשים לנהל משק בית, לגדל את הבית וגם לעשות דברים חשובים".
לאחרונה, מצאה את עצמה אוריאן בסיטואציה שנמצאות בה יולדות רבות: דילמה בין הצורך להיות עם התינוק לבין הצורך להיות במשימה חשובה של מקום העבודה בחו"ל, שדורשת את נוכחותה.
המהנדסת והתעשייה האווירית מצאו פתרון בכך שהתינוק יצא כחלק מהמשלחת לכנס. "הוא היה איתי, זה היה נפלא והייתי יכולה לשלב את המשפחה. ככלל, יש גמישות כדי שנוכל להיות אמהות פול־טיים וגם מהנדסות פול־טיים. כשילדתי את הילד הראשון שלי, אמרתי שאני מגדלת את הילדים ולא רוצה מטפלת. אני ממש מצליחה לעמוד בזה. בגלל שאנחנו מערכת ביטחונית, כשאני יוצאת מהמפעל אז אני באמת בבית. יש את ההפרדה".