רוברט האבק, סגן קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, ddp/Andreas Gora via Reuters Connect
עוד לפני שהפך למנהיג מפלגת הירוקים, לסגן קנצלר גרמניה ולאחת הדמויות הפוליטיות החשובות ביותר באירופה, רוברט האבק היה סופר ילדים. כפי שמחברי ספרי ילדים יודעים להציג נושאים מורכבים בפשטות יחסית, האבק הפך בקריירה הפוליטית שלו למי שמציג בבירור נושאים מסובכים - מסוגיות אקלים, דרך התנגדות למשטרים טוטאליטריים ועד למדיניות אנרגיה. הגרמנים, עם שאוהב לחשוש כשאפשר, ושעדיין נאבק למצוא מחדש את מקומו בעולם, אהבו לשמוע את קול ההיגיון ההאבקי מסביר להם דברים.
● WSJ | חמאס היה זקוק לדרך חדשה להעביר כספים מאיראן. הוא מצא אותה בקריפטו
● ראיון | "כל עוד לארגוני הטרור יש חמצן כלכלי, והעולם לא נאבק בזה, הם ימשיכו לנשום"
● "הרווחתי את מעמדי ביושר. זה שובר שכל פעם מצפים ממני להוכיח נאמנות"
הקול הזה חזר בשבועות האחרונים למרכז הבמה, אחרי שהלך לאיבוד בנבכי מדיניות הגז של גרמניה, צנח בסקרים והפך לאחד הפוליטיקאים הכי לא פופולריים במדינה. דווקא ההתייחסות של האבק לנעשה בישראל בחודש האחרון, וההשלכות לגבי היהודים בגרמניה, היא שסייעה לו למצב את עצמו מחדש כמנהיג.
בקטע וידאו אחד רצוף של כמעט עשר דקות, שבו הסביר מי אשם במלחמה הנוכחית, מדוע אסור להתבלבל ואלה לא הישראלים ולמה ההתייצבות לצד הקהילה היהודית החווה אנטישמיות מוסלמית ומהצד השמאלי של המפה הפוליטית היא כעת הדבר החשוב ביותר - הפך מחדש לדמות שהגרמנים אוהבים לשמוע. על הדרך, ומשום שהוא אחד ממנהיגי הירוקים, הפך האבק גם למסביר הטוב ביותר של ישראל לשמאל האירופי. הוא תרם להפיכתה של המערכת הפוליטית בגרמניה - למרות שהיא נשלטת בידי קואליציית שמאל - לאחת הפרו־ישראליות ביבשת כולה.
הירוקים תמיד היו עוף מוזר בשמאל האירופי, ויש מי שאפילו לא יגדירו אותם כמשתייכים לו. הם שילבו שמרנות חקלאית עם מאבק למען זכויות ופליטים, התנגדות לאטום עם אידיאולוגיה לוחמנית נגד משטרים הומניטריים. הם שתרמו יותר מכול לגיבוש נקודת המפנה הגרמנית בהחלטה לחמש את אוקראינה, למשל. חלקים גדולים במפלגה, גם באופן היסטורי, מחויבים באופן עמוק לישראל, בעיקר על רקע חשבון הנפש הלאומי הגרמני על האחריות לשואה.
כך שבניגוד למה שנשמע מראשי ממשלות שמאל באירופה, מילותיו של האבק היו ברורות. "אני רוצה להבהיר את הדיון הציבורי", פתח ואמר מי שמכהן גם כשר הכלכלה כמעט שנתיים, "יש לנו אחריות היסטורית לביטחון ישראל. הדור של סבא וסבתא שלי הוא זה שביקש להשמיד את החיים היהודיים בגרמניה ובאירופה. המחויבות שלנו לביטחונה של ישראל הוא חלק מסיבות הקיום של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית".
קול שונה בשמאל
"חבר יהודי סיפר לי על הפחד שלו בימים אלה", המשיך, "על הייאוש, על תחושת הבדידות. הסולידריות עם ישראל דועכת במהירות. פתאום טוענים שהקשרם של הדברים מורכב. אסור שההקשרים הללו יובילו להמעטה בערכם של הדברים". האבק גם יצא נגד האנטישמיות, ולא היסס להאשים את הקהילה המוסלמית באחריות לה, ובמיוחד את המהגרים הטריים. "מי שחי כאן, חי לפי הכללים של המדינה, וצריך לדעת שהחוק ייאכף", אמר.
למול שלטי התמיכה האוטומטיים בעזה של גרטה תונברג ושותפיה למאבק האקולוגי, האבק הירוק הציג עמדה אחרת. "אני מודאג מהאנטישמיות בחלק מהשמאל הפוליטי שנפוצה לצערי גם בקרב פעילים צעירים. אסור שאנטי־קולוניאליזם יוביל לאנטישמיות. הטיעון שיש שני צדדים כאן הוא מטעה. חמאס הוא ארגון טרור רצחני הנלחם למען מחיקת מדינת ישראל והשמדת העם היהודי. המוות והסבל שהם כעת המציאות של תושבי עזה הם נוראים, אולם אי אפשר ואסור לתת לגיטמציה לאלימות שיטתית נגד יהודים ואנטישמיות. היה זה חמאס שרצח באכזריות הורים וילדים וסבים וסבתות בבתיהם בברבריות. כיצד ייתכן שישנם אנשים המהללים את חמאס ומתארים אותו כתנועת שחרור? זה סילוף של העובדות שלא נעבור עליו לסדר היום".
התגובות לנאום, שהתפרסם ביום ה-25 למלחמה, היו חיוביות מאוד. "לא שמעתי נאום כזה ברור ומאוזן בשבועות האחרונים", אמר יו"ר הקהילה היהודית בגרמניה יוזף שוסטר, "אני מקווה שגם מהגרים בגרמניה יוכלו להבין את הדברים". "זה היה מאוד תכלסי", אמר עורך העיתון היהודי יודישה אלגמיינה, "זה הנאום שרבים מאתנו ציפו לשמוע במשך שנים. שמישהו מהממשלה הפדרלית יתייחס לשנאה המוסלמית נגד היהודים". דר שפיגל כתב כי "זה הנאום שהחזיר את האבק לעמדת המסביר שהחזיק בעבר". גם מחוץ למדינה, בצרפת ובדנמרק למשל, הצביעו על הדברים כ"נאום תוכחה" לשמאל האירופי שמנסה לטאטא את האנטישמיות המוסלמית מתחת לשטיח, או בוחר לחבור אליה בנימוקים שונים.
"בלי לגמגם ובלי להסתייג"
האבק אכן שייך לדור שנשבע "לעולם לא עוד" ובין היתר נכנס לפוליטיקה על רקע זה. הוא נולד ב־1969, בחר בשירות אזרחי במקום בצבא, ובמקביל ללימודיו (דוקטורט בספרות) עבד עם אשתו כמתרגם וככותב ספרי ילדים, והתניע את הקריירה הפוליטית שלו בירוקים. הוא נבחר מטעם התנועה לסנאט של מדינת המחוז שלזוויג־הולשטיין שבה נולד, התמחה בתחום האקלים והאנרגיה וצמח בהדרגה במפלגה - שהייתה באופוזיציה - עד שהתמנה לראשה לצד אנלנה ברבוק. השניים הביאו את הירוקים להישג חסר תקדים בבחירות 2021 ולכניסה לקואליציה אחרי שנים באופוזיציה, ואת האבק לתפקיד סגן הקנצלר. הוא נחשב לאוהד ישראל, ואף ביקר בארץ כמה פעמים, האחרונה שבהן באפריל, עם אשתו וילדיו.
"לא בכדי הסרטון כונה 'נאום לאומה'", אמר לגלובס גורם דיפלומטי המכיר את פעילותו של האבק, "זהו נאום אמיץ של מנהיגות ברורה: בלי לגמגם ובלי להסתייג". לדבריו, "האבק ידוע כתומך ישראל עוד בעבר, ורואה בה חברה אזרחית בעלת ערכים משותפים לאלה של גרמניה. מלבד זאת, הוא מביע דאגה עמוקה נוכח העבר הגרמני, בדומה לרבים ממפלגת הירוקים". בשונה מהם, האבק "מייצג את השינוי שחל במפלגת הירוקים, כפי שראינו במלחמה באוקראינה. ישנה הבנה שהמצב הנוכחי מאתגר ומאיים על חופש הביטוי ועל ביטחון הפרט". במילים אחרות, הירוקים הם מפלגה אידיאולוגית שאינה מהססת לפעול לפי עקרונות מוסריים ברורים.
באופן נדיר הסרטון פורסם גם עם כתוביות באנגלית, בעברית ובערבית, וכבר נצפה יותר מ־42 מיליון פעמים רק בחשבון הטוויטר שלו עצמו. כמה ימים לאחר פרסומו קהילת ההייטק הישראלית בגרמניה קראה לו במכתב פומבי, במיוחד על רקע דבריו הברורים, לבטל את הופעתו בכנס Web Summit, שמייסדו הסתבך באמירות אנטי־ישראליות ואנטישמיות. אחרי פחות מיממה - האבק הודיע כי לא ישתתף בכנס.
ימים לאחר מכן, ב-9 בנובמבר, יום הזיכרון הלאומי בגרמניה לליל הפוגרומים (ליל הבדולח), פרסם האבק סרטון נוסף שבו הוא מנסה להושיט כתף לקהילה היהודית ולהיאבק באנטישמיות וברגשות הדחייה של יהודים בגרמניה. הוא אירח להליכה בברלין את הפסנתרן היהודי איגור לויט. האבק בעיקר הקשיב ללויט, שתיאר את קו השבר שנוצר בעבור יהודים וישראלים רבים באירופה, שחיפשו גילויי סולידריות עם הטבח הנורא בתושבי הדרום, ביהודים כמותם, וגילו במקום זאת חלוקת ממתקים בשכונות מהגרים, הזדהות עם הפלסטינים, תלישת מודעות חטופים והאשמות ברצח עם.
"הרבה אנשים שאולי אינם עוקבים אחרי העניינים לא מבינים מדוע המתקפה על ישראל משליכה על החיים היהודים כאן", תוהה האבק בסרטון. "למעשה זו הייתה מתקפה על יהודים", אומר לויט, ומזכיר את שנאת היהודים מצד מוסלמים והשמאל ו"השתיקה - או יותר נכון חוסר המעורבות - של חלק גדול כל כך מהחברה הגרמנית. "זה מעורר בי דאגה עמוקה. יש סולידריות עם כל כך הרבה גורמים, אבל לנו אומרים 'זה מסובך'? החיים היהודיים בגרמניה ובכל העולם נמצאים בסכנה. איבדתי חלק גדול מתחושת הביטחון שלי. וכשאני חווה את הקרירות הזאת מצד כל כך הרבה אנשים, את אי־האכפתיות - זה יותר מדי". יותר מאשר להתמודד עם הדברים השתמש האבק בתפקידו כדי להדהד אותם. המסר שלו כלפי יהודים וישראלים בגרמניה הוא אחיד: אתם לא לבד.