דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי
בנק הפועלים הוא הבנק הראשון שמפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של 2023. הבנק רושם ברבעון רווח נקי נוסף גבוה מאוד של 1.67 מיליארד שקל, וזאת אחרי שכבר הרוויח כ-4 מיליארד במחצית הראשונה של השנה. ברבעון הקודם הבנק הרוויח 1.92 מיליארד שקל וברבעון המקביל בשנה שעברה 1.79 מיליארד שקל, ירידה של 6.5%.
הסיבה לעלייה ברווחים ביחס לשנה שעברה היא עליית הריבית במשק שהקפיצה את רווחי כל המערכת הבנקאית. מנגד, הסיבות לירידה כעת ברווח הן הגדלת ההפרשה להפסדי אשראי בעקבות עליית החשש לכך שלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואות הן על רקע המלחמה והן בעקבות הריבית הגבוהה יחסית במשק.
השפעות המלחמה: הגדלת הפרשות להפסדי אשראי והקטנת הדיבידנד
בבנק רשמו הפרשות להפסדי אשראי של 662 מיליון שקל, לעומת 45 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. מדובר בעיקר על הפרשה קבוצתית, כלומר הפרשה שהבנק עושה מראש, בתנאי אי ודאות, מתוך הנחה שההפסדים יגדלו בהמשך. אבל בקורונה למשל התברר למפרע שההוצאות היו גבוהות מדי ולאחר מכן הבנקים רשמו גם הכנסות גדולות מהפסדי אשראי ואיתם גם עלייה ברווחים. אם כך יקרה גם בשנה הבאה, הבנקים ימשיכו לרשום רווחים גבוהים.
מלחמת "חרבות ברזל" התחילה אומנם רק ברבעון הרביעי אבל הבנק מתייחס לכך כאשר הוא מקטין בחצי את הדיבידנד שיחלק על תוצאות הרבעון השלישי של השנה ל-20% מהרווח (במקום 40%), וזאת אחרי הבקשה-דרישה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי. סכום הדיבידנד יעמוד על 334 מיליון שקל, או 25 אגורות למניה, ויחולק ב-6 בדצמבר.
בבנק גם מעריכים כי אם כל הציבור ינצל את ההטבות שהוא מציע בעקבות המלחמה יהיה מדובר על עלות כוללת מבחינת הבנק של 420 מיליון שקל. רק שפועלים רשם בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רווח של 5.6 מיליארד שקל (לעומת 4.78 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד), כלומר קצב רווחים שנתי של כ-7.4 מיליארד שקל, כך שהיקף העלות מבחינתו יגיע ל-5.6% לכל היותר מהרווח השנתי שלו.
התשואה להון של הבנק עומדת על 13.4%, עם זאת מדובר בהמשך מגמת הירידה בתשואה על ההון, כאשר ברבעון המקביל התשואה על ההון עמדה על 15.9% וברבעון הקודם על 15.8%.
תיק האשראי של הבנק גדל בצורה מתונה יחסית מתחילת השנה, עם עלייה של 4%. היקף ההכנסות מריבית של הבנק ברבעון השלישי עלה ל-4 מיליארד שקל - עלייה של 10% לעומת 3.64 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה, אבל ירידה לעומת 4.3 מיליארד שקל ברבעון הקודם, זאת בעקבות עליית הריבית במשק, שהובילה להתייקרות של הריביות שהציבור משלם על ההלוואות, אבל בשנה האחרונה הציבור גם ממשיך להעביר כספים מהעו"ש, שכמעט לא צובר ריבית, למסלולים צוברי ריבית. בבנק הפועלים מדובר על גידול של 25% בכספים בפיקדונות הללו, כך שהבנקים גם צריכים לשלם יותר על הפיקדונות, וזה מקטין במקצת את ההכנסות מריבית ואת הרווחים.
מבחינת היקף ההלוואות לציבור, נמשכה מגמת הירידה בבקשות לאשראי לעומת השנה שעברה במגזר הלקוחות הפרטיים (1.8%) והעסקים הקטנים (6.1%), מנגד נרשם זינוק של 11.8% בהלוואות למגזר העסקי וכן גידול מתון של 2.1% במשכנתאות.
מניית בנק הפועלים נסחרת כעת לפי שווי של 39.5 מיליארד שקל ומכפיל הון של 0.8 וזאת אחרי הירידות מתחילת המלחמה.
תשלום של הלוואות בהיקף 925 מיליון שקל נדחה בשל המלחמה
על פי נתוני בנק הפועלים, בעקבות האפשרות לדחות תשלומי הלוואות למשך מספר חודשים בגלל מלחמת חרבות ברזל, הבנק דחה בפועל תשלומים של 925 מיליון שקל, על 59.5 אלף הלוואות, אבל מדובר בכספים שאותם הוא יקבל בעתיד שכן מדובר על דחייה של 3-6 חודשים בתשלומי ההלוואות. ההיקף הכולל של כל אותן הלוואות מסתכם ב-17.8 מיליארד שקל.
רוב הדחייה אינה מגיעה מיישובים שזכאים לוותר לגמרי על תשלומי ההלוואות, אנשי יישובי עוטף עזה ומשרתי המילואים שאחראים רק ל-21% מאותן הלוואות, אלא דווקא הציבור הרחב שאחראי ל-79% מהדחיות. בתחום המשכנתאות מדובר על דחייה בפועל של תשלומים בהיקף כספי של 211 מיליון שקל ל-13 אלף לווים, מתוך היקף משכנתאות של 9.1 מיליארד שקל. מתוכם, דחיית התשלומים מבין אנשי עוטף עזה והמילואים מהווה כשליש מהכספים.