גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנחנו הישראלים נשארנו קפואים ב־7 באוקטובר, בעוד אירופה עברה הלאה

מארה"ב ועד קופנהגן, ישראלים מספרים על החיים בחו"ל בצל המלחמה והאנטישמיות הגואה ● אסף אוני, כתב גלובס באירופה, מספר מה היה הכוח שמשך אותו חזרה לארץ בזמן המלחמה, וגם על איך הרגיש לחזור לברלין כשהמערכה לא קרובה לסיום ● פרויקט מיוחד

אסף אוני / צילום: יוסי כהן
אסף אוני / צילום: יוסי כהן

 

שבוע אחרי השבת השחורה נשברתי והזמנתי כרטיס בכיוון אחד מברלין לישראל. ממילא, חשבתי, אני נמצא ביקום שכולו ישראלי. חדשות מהערוצים הישראלים פתוחות ברקע מסביב לשעון. קורא דיווחים באתרים ישראלים או נכנס לטוויטר במחשב, וסוגר אותו רק כדי לעבור לקרוא אותם בטלפון הנייד. לא יוצא מהבית. לא מסוגל לקרוא. כותב על הזוויות הבינלאומיות של המלחמה וחולם בלילה על חטופים במנהרות חשוכות שהדי פצצות מרעידים את קירותיהן.

 

במבט לאחור, זה היה כאילו התפצלתי לשניים ברגע אחד. בחמש וחצי בבוקר (שעון ברלין) באותו יום שבת קמתי משינה טרופה, פתחתי את הנייד וראיתי תמונות של טנדר לבן עמוס מחבלים, כנראה בעיר שדרות. דקה לאחר מכן עדיין נמצאתי פיזית בברלין, כמו ברוב העשור האחרון, אבל מנטלית ובכל היבט אחר, התחברתי בכל הכוח למה שקורה בישראל.

בשבוע שאחרי הטבח שקעתי בעבודה ובנעשה בישראל ויצאתי רק פעמיים מהבית. בפעם הראשונה להפגנת סולידריות עם ישראל, שהתארגנה במהירות בשער ברנדנבורג. כל ילד שראיתי שם בעגלה היה נראה לי כמו קורבן מקיבוצי עוטף עזה. כל משפחה הזכירה לי את הנרצחים. כ־600 בני אדם השתתפו בהפגנה. זה גם היה מספר הקורבנות הרשמי אז. דמיינתי אותם שוכבים זה לצד זה, ברחבה מתחת לשער המפואר. בפעם השנייה יצאתי לחברים וחזרתי אחרי כמה דקות משום שהיה קשה להרגיש עד כמה החיים נמשכים כרגיל.

 

הצורך לחזור לארץ בזמן משבר היה פיזי כמעט. אני כבר שנים ארוכות באירופה, עם חיים מלאים, אבל העבודה כעיתונאי ישראלי שומרת אותי מחובר היטב לנעשה בארץ. כמוני יש רבים, בעוצמה משתנה של חיבור. אולי למי שלמד פה בבית הספר, הלך לצבא, השאיר משפחה בארץ, קשה מאוד להפסיק להיות ישראלי. יש מי שמצליחים לעשות זאת, מעטים לדעתי.

ויש עוד גורם שקצת דחף אותי לישראל: חוסר הנעימות שהיה כרוך בלהיות בברלין בתקופה שכזו. עוד ביום הטבח התפרסמו תמונות של חוגגים בזוננאלה, רחוב מרכזי בשכונת המהגרים נויקלן. אני מכיר את הרחוב היטב. הוא היה פעם היעד המועדף כשרוצים לאכול שווארמת כבש טובה בברלין, או חומוס שמזכיר קצת את החומוס הישראלי. הופתעתי עד כמה הוא השתנה בשנים האחרונות, והפך למשהו שנראה כמו רחוב מרכזי בדמשק, גרפיטי וכרזות פרו־פלסטיניות לכל אורכו. לא הופתעתי מהתמונות, מה גם שמדובר במיעוט, אבל המחשבה הזו - שבזמן שאתה כואב מישהו אחר חוגג את כאבך, מרחק של כמה קילומטרים ובאותה העיר - הייתה קשה לעיכול. לא אלך לשם מסקרנות, חשבתי, ולו כדי למנוע מעצמי מראות שיבריחו אותי מהעיר הזאת לתמיד.

הסולידריות בברלין ובגרמניה כולה גדולה בהרבה מהשנאה הזו. כבר מהימים הראשונים התחלתי לקבל הודעות ושיחות טלפון ממכרים גרמנים, אפילו כאלה מההיסטוריה הרחוקה. מבני משפחה של בת הזוג שלי, שכנים ואפילו רופאים. הפגנות של גרמנים שהתייצבו לשמור על בתי כנסת חיממו את הלב. גם כמה דגלי ישראל ברחובות והתבטאויות הפוליטיקאים נגד אנטישמיות. אם כבר להיות באירופה, חשבתי, גרמניה היא אולי המקום הטוב ביותר להרגיש תמיכה מצד המערכת הפוליטית והחברה. ניסיתי לשקף את זה בסיקור, שלעתים מסתכל על אירופה כמקשה אנטישמית מפחידה אחת.

דגל ישראל מוקרן על שער ברנדנבורג בברלין, בשבת / צילום: Reuters, Sven Käuler/dpa

וכך, 12 ימים אחרי הטבח בדרום, ביום חמישי, מצאתי את עצמי בטרמינל השמור מאוד של טיסת אל על לישראל, בפינה רחוקה של שדה התעופה של ברלין. בחוץ חנו נגמ"שים ושוטרים חמושים פיטרלו, ובתוך שער היציאה היו מעט נוסעים. רוב מי שהיה צריך לחזור לישראל כבר חזר. השעה היתה מוקדמת אבל זוג שם את ערוץ 12 בטלפון הנייד שלו, וכולנו שמענו כיצד בצה"ל מתכוננים לתמרון הקרקעי.

מה הכוח הזה שמושך אותך חזרה למולדת בזמן משבר, חשבתי. אולי הרצון לא להחמיץ אירוע לאומי? הרצון לסייע איכשהו לבני עמך? אולי זו פשוט תפיסה שהלכה ונבנתה מאז שהיית ילד? האם יש אפשרות אחרת למי שקרא את חסמב"ה והקריא שירים ביום הזיכרון? ומאיפה ההרגשה הזו שאתה בטוח כיהודי דווקא במדינה שבה הכי פחות בטוח להיות יהודי? שאתה מוגן דווקא במקום שבו אתה תחת סכנת טילים וטבח ואכזריות בלתי־נתפסת? חשבתי על הרצל שזגזג ברחבי אירופה, עולה על רכבות מצד לצד כדי לנסות לקדם חזון שיגן על העם היהודי המפוזר ומאוים ברחבי היבשת. היו לו הרבה שאיפות, להרצל, אבל בראש ובראשונה הוא רצה להגן.

המחשבות האלה, שמחתי לגלות, פשוט נעלמו ברגע שבו נחתתי בישראל. ההוויה והתודעה התיישרו. הכל הרגיש במקום, גם אם הרבה יותר נורא. הפיצול התאחה. למחרת כבר הייתי בקיבוצי עוטף עזה ובאתר המסיבה ברעים, בסיור לעיתונאים, וכמה ימים לאחר מכן במטה משפחות החטופים. ברחתי למרחבים מוגנים מהדרום עד הצפון, ראיתי טיל נופל מולי בים ומתפוצץ, אבל הרגשת התסכול ואולי חוסר האונים שנובעת מהמרחק נעלמה. הרגשתי בבית.

בזמן הזה רבים במערב אירופה חוו שבר גדול. הם הרגישו כיצד הקהילות המקומיות זונחות אותם. איך הרחוב נכבש על ידי מפגינים פרו־פלסטינים, שילוב של קהילות מוסלמיות וגורמי שמאל שהם עצמם הרגישו חלק מהם. מי שהיו פעילים בעולמות המוזיקה, התרבות, האומנות ואפילו המאבק בשינויי האקלים, למשל, חשו בגידה שספק אם תחלים. הישראלים נשארו קפואים ב־7 באוקטובר בעוד אירופה עברה הלאה, למה שקורה בבתי החולים בעזה. הישראלים והיהודים חיפשו סולידריות וקיבלו כתף קרה. לא כולם, לא בכל מקום, אבל פצע מסוים שהיה שם כל הזמן נפתח מחדש באלימות. מכרה מליטא, שחקרה את השואה וגם תעמולה רוסית, חתמה על מכתב סולידריות עם עזה ונגד רצח עם שמבצעת ישראל. "אני לא מאמין שנכשלת על המבחן הראשון", כתבתי לה, "שלום ולא להתראות".

ארבעה שבועות לאחר מכן הגיע הזמן לשוב לברלין. בשדה התעופה, היכן שהיו פעם שלטים שחוגגים המצאות ישראליות כמו עגבניות שרי ודיסק־און־קי, הוצבו מאות תמונות של החטופים. התמונות שלהם מחייכים, הסיפורים, השמות והגילאים שוברים את הלב. הם גרמו לי לחוש כאילו אני נוטש אותם. אם נסעת בשביל לעזור, אז מה בעצם עשית. ואם נסעת בשביל עצמך, אז למה בעצם אתה חוזר.

הדירה שלנו בברלין גדולה ומרווחת. הבניין שרד את הפצצות מלחמת העולם השנייה. רוב מי שגרו בו היו יהודים. הוא עמד לא משופץ במשך שנים, נמכר אחרי נפילת החומה ואיחוד העיר, וחצי מהרווחים הועברו לוועידת התביעות. הנוף יפה, ואין אזעקות בברלין. אפשר לנשום ולהירגע. הלכתי ברחוב מתחנת החשמלית ועד לכניסה לבניין הדירות. רוב העלים בברלין כבר נשרו והנעליים שקעו במרבד צהוב שזרח בשמש סתווית. היה שקט מסביב ורק הקול של המזוודה שלי מתגלגלת על האבנים הדהד ברחוב. חזרתי הביתה, חשבתי, אבל איפה הבית?

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו