גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנחנו הישראלים נשארנו קפואים ב־7 באוקטובר, בעוד אירופה עברה הלאה

מארה"ב ועד קופנהגן, ישראלים מספרים על החיים בחו"ל בצל המלחמה והאנטישמיות הגואה ● אסף אוני, כתב גלובס באירופה, מספר מה היה הכוח שמשך אותו חזרה לארץ בזמן המלחמה, וגם על איך הרגיש לחזור לברלין כשהמערכה לא קרובה לסיום ● פרויקט מיוחד

אסף אוני / צילום: יוסי כהן
אסף אוני / צילום: יוסי כהן

שבוע אחרי השבת השחורה נשברתי והזמנתי כרטיס בכיוון אחד מברלין לישראל. ממילא, חשבתי, אני נמצא ביקום שכולו ישראלי. חדשות מהערוצים הישראלים פתוחות ברקע מסביב לשעון. קורא דיווחים באתרים ישראלים או נכנס לטוויטר במחשב, וסוגר אותו רק כדי לעבור לקרוא אותם בטלפון הנייד. לא יוצא מהבית. לא מסוגל לקרוא. כותב על הזוויות הבינלאומיות של המלחמה וחולם בלילה על חטופים במנהרות חשוכות שהדי פצצות מרעידים את קירותיהן.

במבט לאחור, זה היה כאילו התפצלתי לשניים ברגע אחד. בחמש וחצי בבוקר (שעון ברלין) באותו יום שבת קמתי משינה טרופה, פתחתי את הנייד וראיתי תמונות של טנדר לבן עמוס מחבלים, כנראה בעיר שדרות. דקה לאחר מכן עדיין נמצאתי פיזית בברלין, כמו ברוב העשור האחרון, אבל מנטלית ובכל היבט אחר, התחברתי בכל הכוח למה שקורה בישראל.

בשבוע שאחרי הטבח שקעתי בעבודה ובנעשה בישראל ויצאתי רק פעמיים מהבית. בפעם הראשונה להפגנת סולידריות עם ישראל, שהתארגנה במהירות בשער ברנדנבורג. כל ילד שראיתי שם בעגלה היה נראה לי כמו קורבן מקיבוצי עוטף עזה. כל משפחה הזכירה לי את הנרצחים. כ־600 בני אדם השתתפו בהפגנה. זה גם היה מספר הקורבנות הרשמי אז. דמיינתי אותם שוכבים זה לצד זה, ברחבה מתחת לשער המפואר. בפעם השנייה יצאתי לחברים וחזרתי אחרי כמה דקות משום שהיה קשה להרגיש עד כמה החיים נמשכים כרגיל.

הצורך לחזור לארץ בזמן משבר היה פיזי כמעט. אני כבר שנים ארוכות באירופה, עם חיים מלאים, אבל העבודה כעיתונאי ישראלי שומרת אותי מחובר היטב לנעשה בארץ. כמוני יש רבים, בעוצמה משתנה של חיבור. אולי למי שלמד פה בבית הספר, הלך לצבא, השאיר משפחה בארץ, קשה מאוד להפסיק להיות ישראלי. יש מי שמצליחים לעשות זאת, מעטים לדעתי.

ויש עוד גורם שקצת דחף אותי לישראל: חוסר הנעימות שהיה כרוך בלהיות בברלין בתקופה שכזו. עוד ביום הטבח התפרסמו תמונות של חוגגים בזוננאלה, רחוב מרכזי בשכונת המהגרים נויקלן. אני מכיר את הרחוב היטב. הוא היה פעם היעד המועדף כשרוצים לאכול שווארמת כבש טובה בברלין, או חומוס שמזכיר קצת את החומוס הישראלי. הופתעתי עד כמה הוא השתנה בשנים האחרונות, והפך למשהו שנראה כמו רחוב מרכזי בדמשק, גרפיטי וכרזות פרו־פלסטיניות לכל אורכו. לא הופתעתי מהתמונות, מה גם שמדובר במיעוט, אבל המחשבה הזו - שבזמן שאתה כואב מישהו אחר חוגג את כאבך, מרחק של כמה קילומטרים ובאותה העיר - הייתה קשה לעיכול. לא אלך לשם מסקרנות, חשבתי, ולו כדי למנוע מעצמי מראות שיבריחו אותי מהעיר הזאת לתמיד.

הסולידריות בברלין ובגרמניה כולה גדולה בהרבה מהשנאה הזו. כבר מהימים הראשונים התחלתי לקבל הודעות ושיחות טלפון ממכרים גרמנים, אפילו כאלה מההיסטוריה הרחוקה. מבני משפחה של בת הזוג שלי, שכנים ואפילו רופאים. הפגנות של גרמנים שהתייצבו לשמור על בתי כנסת חיממו את הלב. גם כמה דגלי ישראל ברחובות והתבטאויות הפוליטיקאים נגד אנטישמיות. אם כבר להיות באירופה, חשבתי, גרמניה היא אולי המקום הטוב ביותר להרגיש תמיכה מצד המערכת הפוליטית והחברה. ניסיתי לשקף את זה בסיקור, שלעתים מסתכל על אירופה כמקשה אנטישמית מפחידה אחת.

דגל ישראל מוקרן על שער ברנדנבורג בברלין, בשבת / צילום: Reuters, Sven Käuler/dpa

וכך, 12 ימים אחרי הטבח בדרום, ביום חמישי, מצאתי את עצמי בטרמינל השמור מאוד של טיסת אל על לישראל, בפינה רחוקה של שדה התעופה של ברלין. בחוץ חנו נגמ"שים ושוטרים חמושים פיטרלו, ובתוך שער היציאה היו מעט נוסעים. רוב מי שהיה צריך לחזור לישראל כבר חזר. השעה היתה מוקדמת אבל זוג שם את ערוץ 12 בטלפון הנייד שלו, וכולנו שמענו כיצד בצה"ל מתכוננים לתמרון הקרקעי.

מה הכוח הזה שמושך אותך חזרה למולדת בזמן משבר, חשבתי. אולי הרצון לא להחמיץ אירוע לאומי? הרצון לסייע איכשהו לבני עמך? אולי זו פשוט תפיסה שהלכה ונבנתה מאז שהיית ילד? האם יש אפשרות אחרת למי שקרא את חסמב"ה והקריא שירים ביום הזיכרון? ומאיפה ההרגשה הזו שאתה בטוח כיהודי דווקא במדינה שבה הכי פחות בטוח להיות יהודי? שאתה מוגן דווקא במקום שבו אתה תחת סכנת טילים וטבח ואכזריות בלתי־נתפסת? חשבתי על הרצל שזגזג ברחבי אירופה, עולה על רכבות מצד לצד כדי לנסות לקדם חזון שיגן על העם היהודי המפוזר ומאוים ברחבי היבשת. היו לו הרבה שאיפות, להרצל, אבל בראש ובראשונה הוא רצה להגן.

המחשבות האלה, שמחתי לגלות, פשוט נעלמו ברגע שבו נחתתי בישראל. ההוויה והתודעה התיישרו. הכל הרגיש במקום, גם אם הרבה יותר נורא. הפיצול התאחה. למחרת כבר הייתי בקיבוצי עוטף עזה ובאתר המסיבה ברעים, בסיור לעיתונאים, וכמה ימים לאחר מכן במטה משפחות החטופים. ברחתי למרחבים מוגנים מהדרום עד הצפון, ראיתי טיל נופל מולי בים ומתפוצץ, אבל הרגשת התסכול ואולי חוסר האונים שנובעת מהמרחק נעלמה. הרגשתי בבית.

בזמן הזה רבים במערב אירופה חוו שבר גדול. הם הרגישו כיצד הקהילות המקומיות זונחות אותם. איך הרחוב נכבש על ידי מפגינים פרו־פלסטינים, שילוב של קהילות מוסלמיות וגורמי שמאל שהם עצמם הרגישו חלק מהם. מי שהיו פעילים בעולמות המוזיקה, התרבות, האומנות ואפילו המאבק בשינויי האקלים, למשל, חשו בגידה שספק אם תחלים. הישראלים נשארו קפואים ב־7 באוקטובר בעוד אירופה עברה הלאה, למה שקורה בבתי החולים בעזה. הישראלים והיהודים חיפשו סולידריות וקיבלו כתף קרה. לא כולם, לא בכל מקום, אבל פצע מסוים שהיה שם כל הזמן נפתח מחדש באלימות. מכרה מליטא, שחקרה את השואה וגם תעמולה רוסית, חתמה על מכתב סולידריות עם עזה ונגד רצח עם שמבצעת ישראל. "אני לא מאמין שנכשלת על המבחן הראשון", כתבתי לה, "שלום ולא להתראות".

ארבעה שבועות לאחר מכן הגיע הזמן לשוב לברלין. בשדה התעופה, היכן שהיו פעם שלטים שחוגגים המצאות ישראליות כמו עגבניות שרי ודיסק־און־קי, הוצבו מאות תמונות של החטופים. התמונות שלהם מחייכים, הסיפורים, השמות והגילאים שוברים את הלב. הם גרמו לי לחוש כאילו אני נוטש אותם. אם נסעת בשביל לעזור, אז מה בעצם עשית. ואם נסעת בשביל עצמך, אז למה בעצם אתה חוזר.

הדירה שלנו בברלין גדולה ומרווחת. הבניין שרד את הפצצות מלחמת העולם השנייה. רוב מי שגרו בו היו יהודים. הוא עמד לא משופץ במשך שנים, נמכר אחרי נפילת החומה ואיחוד העיר, וחצי מהרווחים הועברו לוועידת התביעות. הנוף יפה, ואין אזעקות בברלין. אפשר לנשום ולהירגע. הלכתי ברחוב מתחנת החשמלית ועד לכניסה לבניין הדירות. רוב העלים בברלין כבר נשרו והנעליים שקעו במרבד צהוב שזרח בשמש סתווית. היה שקט מסביב ורק הקול של המזוודה שלי מתגלגלת על האבנים הדהד ברחוב. חזרתי הביתה, חשבתי, אבל איפה הבית?

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור