על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כמעט 9 מתוך 10 (89.5%) מההליכים המשפטיים מסתיימים בהרשעה של הנאשם. עם זאת, נתון זה כולל עסקאות טיעון, כמו גם הרשעות חלקיות. כלומר, אם אדם מועמד לדין על כמה עבירות, ומורשע רק בחלקן - הוא עדיין ייספר כמורשע בהליך.
הפער הגדול ביותר בין אוכלוסיות הוא זה שבין בגירים, המורשעים ב-90.3%, לבין קטינים המורשעים ב-44.9% מהמקרים בלבד. עם זאת, גם שיעור זה נמצא בעלייה, וב-2010 עמד על 34.9% בלבד. אחוז הקטינים הערבים שהורשעו עומד על 87%, לעומת 38.5% בקרב יהודים ואחרים. ייתכן כי הדבר נובע מהעובדה שקטינים ערבים מורשעים בעבירות של ביטחון המדינה, בהן יש 81% הרשעה.
● עבירות חמורות ובתי דין מיוחדים: כך נערכת ישראל להליכים משפטיים נגד מחבלי חמאס
● כתבי האישום על הסתה ברשת נערמים, ולא בטוח שזה יפחית טרור
בקרב בגירים, סוג העבירות בהן היה אחוז ההרשעה הנמוך ביותר הוא עבירות כלפי גופו של אדם (86.2% הרשעה) ועבירות כלפי חיי אדם (87%). לעומת זאת, עבירות כלפי ביטחון המדינה מובילות להרשעה ב-97.3% מהמקרים, ועבירות כלכליות ב-98.2% מהמקרים. אולם הדוגמה הקיצונית ביותר היא בתי הדין הצבאיים, בהם כל הנאשמים (100%) מורשעים בסופו של דבר.
מספר המועמדים לדין במגמת ירידה
מספר המועמדים לדין נמצא במגמת ירידה בעשורים האחרונים: בעוד שבשנת 2005 הועמדו לדין 45 אלף איש, בשנת 2010 הועמדו רק 38.5 אלף, ב-2010 המספר ירד ל-34.6 אלף, ובשנת 2021 הועמדו לדין 22.6 אלף. מתוכם, 19.6 אלף הורשעו בעבירה כלשהי.
47.3% מהמורשעים בדין פלילי היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, 46.3% היו בעלי תעודת בגרות או מסיימי בית ספר תיכון, ואילו 6.3% היו בעלי תעודה על-תיכונית או תואר אקדמי.
אחוז ההרשעות הגבוה יכול לנבוע ממספר סיבות, כמו בית משפט שמוטה לטובת התביעה, הגשת תביעות רק כאשר יש סיכוי גבוה להרשעה, והתנהלות כלכלית של הפרקליטות ששואפת לסגור עסקאות טיעון ולהרשיע בעבירות קלות יחסית, כאשר הרשעה בעבירות חמורות יותר תהיה קשה ויקרה יותר במשאבים משפטיים.
