בית של מפונים בבארי שנהרס בשבת השחורה של ארגון הטרור חמאס / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich
18 אלף שקל למשפחה עם שני ילדים? 30 אלף שקל למשפחה בת שמונה נפשות? נכון לעכשיו, המספר הזוכה הוא אפס עגול: עד היום, כמעט חודש וחצי מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תושבי הגבול בצפון ובדרום שהתפנו עצמאית למקום שאינו חדר אירוח במימון המדינה, עדיין לא קיבלו את מענקי האכלוס שהובטח שיקבלו - בשל עיכוב פרוצדורלי.
● בעקבות המלחמה: צניחה של 18% במשרות הפנויות במשק. מה קרה בהייטק ואיפה חסרים עובדים?
● תוכנית הפיצוי לעסקים: תאריך היעד להגשת בקשות נקבע להיום, האתר לא באוויר
על מתן מענק האכלוס פורסם עוד בתחילת המלחמה, והוא נקבע לפי מפתח פשוט: 200 שקל ליום למבוגר, ו־100 שקל ליום לילד (מתחת לגיל 18) - בתנאי שהתפנו למקום שאינו ממומן על ידי המדינה, כדוגמת בית משפחה או בית פרטי בשכירות. בדרך זו יכולה המדינה לעודד את הפחתת העומס על בתי המלון וחדרי האירוח, שכבר מימי המלחמה הראשונים היו מלאים מפה לפה.
בפרסומים על מענקי האכלוס נוקבת המדינה ונוקבים נציגיה בסכומים מרשימים למדי לכל משפחה: 12 אלף שקל לחודש לזוג הורים ללא ילדים; 18 אלף שקל לחודש למשפחה עם שני הורים ושני ילדים; 24 אלף שקל למשפחה עם שני הורים וארבעה ילדים; ו־30 אלף שקל למשפחה עם שישה ילדים. אלא שבפועל הכסף עוד לא עבר, חמישה שבועות ויותר לאחר תחילת המלחמה - תקופה שחלק מהמפונים זכאים למענק על כולה.
"חי על חסדים של אנשים"
"אחרי שבילינו 30 שעות כמעט רצופות בממ"דים בשבת השחורה, ללא חשמל, עם חדירות של מחבלים ליישובים הסמוכים, ירי מסביב ו ומטחים בלתי פוסקים של רקטות, התפנינו בעצמנו - כי אף אחד לא בא לפנות אותנו, לא צה"ל ולא שום גורם אחר", מספר עמי מרקלס, תושב המושב יבול שבעוטף עזה. "המדינה בעצם 'זרמה' עם הפתרון שלנו: התפנינו לאיפה שהתפנינו, והיה לה נוח עם זה. המשפחה שלי לא התפנתה למתחם אירוח, וכבר עברו חמישה שבועות ויותר - ועוד לא ראינו את המענק. הוצאנו אלפי שקלים עד היום. יש לא מעט אנשים שפרנסתם נפגעה, והם משוועים לכסף הזה כדי שיוכלו להמשיך להתקיים".
ירון ולי מאור מקיבוץ ניר עוז, שביתם נשרף כליל לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, שהו כחודש במלון עם כל תושבי הקיבוץ, ולאחר מכן החליטו לחפש מקום מגורים קבוע לעצמם ולארבעת ילדיהם. "הבנו שמי שלא חטף טראומה בעוטף, יחטוף אותה שם", אומר ירון. אחת מבנותיהם עוסקת בהתעמלות קרקע, ולכן החליטו להתמקם בקיבוץ מעגן מיכאל, שם מתגוררים קרוביהם, ליד מרכז הספורט מירב. "סידרו לנו בהתחלה חדר של סטודנט שהתגייס למילואים, אבל הוא חזר, ואז העבירו אותנו לקרוואן פנוי. יש לנו 'למזלנו' חטוף במשפחה, אז קצין מלווה נמצא איתנו וחונק אותנו מאהבה, אבל תכלס לא עוזרים לנו בשום דבר".
ירון הוא הנדסאי, ולי עובדת סוציאלית. גם עבורם מענק האכלוס אמור לפצות על היעדר הפרנסה: "אני חי על חסדים של אנשים", הוא אומר. "אני רוצה לשכור דירה לטווח ארוך, לחתום על חוזה לשנה מינימום, ולפחות רוצה לדעת מה מגיע לי. אנחנו אנשים נורמטיביים, עובדים, שהעוטף היה הבית שלנו, ופתאום אנחנו נאלצים למצוא את עצמנו נתונים לחסדים של אנשים. אני לא צריך תרומה חד־פעמית, אני צריך לדעת על מה אני יכול לבנות מבחינת חוזה. נהיינו פושטי יד. זה מאוד קשה נפשית, חוץ מהאירוע שעברנו. אני רק תלוי באנשים טובים. למזלנו יש הרבה - אבל עדיין: השכירו לי רכב גדול עם שבעה מקומות, אבל כמה אתה יכול להתעלק על אחרים?".
"הרשימות בתהליך הצלבות, ואחריו נעביר את הכסף"
נכון ליום חמישי האחרון הוגשה בקשה למענק אכלוס עבור 57 אלף מבוגרים ו־25 אלף ילדים. במוסד לביטוח לאומי אומרים שכבר לפני שבועיים יכולים היו להעביר את מענקי האכלוס - אם כך, מה עיכב את ההעברה? במשרד האוצר ובמשרד התיירות, המנהלים את רישום הזכאים, טענו לכפילויות: בין הנרשמים כזכאים למענק אכלוס, כך נטען, ישנם כאלו השוהים בבתי מלון, ולכן נדרשת הצלבה בין הרשימות - זו שהתקבלה לידי הביטוח הלאומי וזו שבידי המשרדים - כדי לאמת את הנתונים ולוודא שרק הזכאים יקבלו את המענק. "כרגע הרשימות בתהליכי הצלבה, ואחריו יעבור הכסף", נמסר מהמוסד לביטוח לאומי.
גורמים המעורים בתהליך טוענים כי בתחילה נבחנה הכוונה אף לשלם את המענקים לכל מי שדיווח, ולפתוח חשבון חוב למי שדיווח שלא כשורה - אך צעד זה ירד מהפרק. כך או כך, על פי המסתמן כרגע, ביום רביעי הקרוב, 22 בנובמבר, אמורים לראות המפונים הזכאים את הכסף בחשבון הבנק שלהם.