מנכ''ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
מליאת הות"ל התכנסה היום (ב') כדי לדון בתוכניות תחנת הכוח ריינדיר באזור השרון והרחבת OPC חדרה. זאת למרות שעצם הדיון גרם זעם למשרד ראש הממשלה, משרדי האנרגיה והתשתיות והגנת הסביבה וראשי רשויות, ביניהם ראש מועצת שומרון יוסי דגן.
הדיון, שזכה לגיבוי מוקדם מסגן הממונה על התקציבים איליה כץ, הסתיים ללא שום תוצאות מהותיות - כאשר הצדדים סיכמו כי משרד האנרגיה והתשתיות יציג את צרכי המשק בעוד 30 יום.
הסיבה לזעם שעורר הדיון היא שלמרות שתכנון משק החשמל לטווח הארוך היא מלאכה קריטית, ואין ספק כי מדינת ישראל תידרש להקים תחנות כוח נוספות כדי לעמוד בביקושים, קיום דיון דחוף בזמן מלחמה על שתי תוכניות שלא אושרו במאי בממשלה מעורר פליאה. במיוחד כאשר נדרש כעת טיפול בפתרונות מיידיים בדחיפות רבה יותר מהתכנון לטווח הארוך.
בנוסף, כפי שהתפרסם בגלובס, מאז תחילת המלחמה תחנות כוח היוו יעד לרקטות של חמאס, שלא נפגעו עד כה, אך לא לעולם חוסן. יתרה מכך, במסגרת איומי חיזבאללה לאחרונה, ארגון הטרור ציין תחנות כוח שבכוונתו לפגוע בהן. לחיזבאללה יש יתרונות רבים על חמאס, כשהרלוונטי ביותר לאיום על תחנות הכוח הוא מערך הטילים הגדול, שכולל אמצעים מדוייקים ובעלי ראשי קרב כבדים ומשמעותיים בהרבה מאלו של ארגון הטרור הפלסטיני.
מערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל מרשים, אך גם הוא לא יכול לכסות לחלוטין. לפי הערכת איש מקצוע שעמו שוחחנו בגלובס, משמעות פגיעה בציוד עיקרי בתחנות כוח גדולות היא השבתה למשך שנה עד שנתיים וחצי. סיטואציה כזו, בהיעדר רזרבה ראויה למדינת ישראל, עלולה להביא לכאוס של ממש.
זו הסיבה שבגינה בנגה - ניהול מערכת החשמל פתחו ב-16 באוקטובר בבקשה מחברות פרטיות לקבלת הצעות (RFI) לצורך קבלת מידע בדבר יחידות ייצור חשמל ניידות (פיקריות) שיכולות לתת מענה מיידי.
מסמך ה- RFI שהגיע לידי גלובס מצביע על הדחיפות שמייחסת נגה לנושא. "נגה מבקשת לשלב יחידות אלה בלוח זמנים הקצר ביותר האפשרי", נכתב בפנייה לחברות שבה מצויין כי המטרה היא לאתר פיקרים בהספק בטווח שבין 50-15 מגה-וואט. בה בעת, חברת ניהול המערכת מציינת כי ההספק המצטבר של יחידות הייצור שנבחן הוא כ-500-400 מגה-וואט. לפי הערכות בשוק, מחיר יחידה עומד על כ-20 מיליון דולר.
יוסי שלי: "במהלך המלחמה, הממשלה לא מקיימת דיונים בנושאים שאינם קשורים למאמץ המלחמתי"
קידום התוכניות הוביל כבר להאשמות קשות של מנכ"ל משרד האנרגיה קובי בליטשטיין נגד בכירי מינהל התכנון, כפי שחשפנו בגלובס. ואמש תקף מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי במכתב חריף את יו"ר מטה התכנון הלאומי נתן אלנתן על רקע הכוונה לקיים את הדיון בנושא.
"לתדהמתי", כתב שלי. "הובא לידיעתי כי בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל', זימנת דיון פומבי בתוכניות, על אף העובדה שמדובר בנושאים השנויים במחלוקת, כפי שמתבהר גם ממכתבו של מנכ"ל משרד האנרגיה מיום 15.11.2023, ועל אף התנגדות משרד ראש הממשלה".
שלי התייחס גם למכתב שנחשף בגלובס מ-18 ראשי רשויות, בהם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, שהביעו התנגדות לתוכנית. "מן הראוי להתחשב בעמדתם ולדחות את הדיון", הוסיף שלי. "סעיף 53 א(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, קובע כי, כל חברה בממשלה שידרוש לקיים דיון בישיבת הממשלה בתוכניות הללו במהלך 14 ימים מיום המצאת התוכנות למזכירות הממשלה - יחייב דיון, וזה המקום לציין כי כבר כעת ידוע לי על התנגדויות שרים לתוכניות לעיל".
מנכ"ל משרד רה"מ סיכם כי "בנסיכות אלה ובשים לב להנחיית ראש הממשלה ומזכיר הממשלה, כי במהלך המלחמה, הממשלה אינה מקיימת דיונים בנושאים שאינם קשורים למאמץ המלחמתי", הוא ממליץ לדחות את הדיון במועצה הארצית לבנייה.
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר תומך בקיום הדיון
מנגד סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר איליה כץ הביע תמיכה גורפת בקיום הדיון, בשל המחסור הממשמש ובא בשנים הקרובות בחשמל. "מאז פרסום סדר היום לפני כשבוע הופצו מכתבים בכדי לדחות את הדיון בתוכניות הללו מסיבות כאלו ואחרות.
"ברצוננו להדגיש את חשיבות קיום הדיון כמתוכנן: ראשית, צרכי משק האנרגיה מצריכים אישור תוכניות של תחנות כוח נוספות בהיקף של 8,000 מגה וואט, כפי שאף קיבלו ביטוי במכתב מנכ"ל משרד האנרגיה מיום 8.11.2023 ובתוכנית הפיתוח למקטע הייצור כפי שפרסמה חברת ניהול מערכת החשמל. נחדד כי דווקא בעת הזו מתחזקת החשיבות ביצירת יתירות הן מבחינה תכנונית והן מבחינת הספק מותקן במשק האנרגיה".
מעבר לכך, לדבריו, "בימים אלו מקודמת אסדרה לטובת הקמת תחנות כוח, ובניהן תחנת קסם. דחיית הדיון בוות"ל עשויה להביא לפגיעה בתחרות להקמת תחנות הכוח וכתוצאה במחיר שישולם על ידי הצרכן. מעבר לכך, ודווקא נוכח התמשכות הלחימה בגבולות ישראל, יש חשיבות לחזרה לעבודה סדירה של גופי הממשלה, ובניהם מינהל התכנון. המשך פעילות כלכלית תקינה מהווה חיזוק חוסנה של מדינת ישראל וצמצום השפעות ארוכות הטווח של הלחימה".