שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
הכותב הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית ולשעבר הממונה על התקציבים באוצר
בעקבות אירועי השבת השחורה, אני כמו רבים מחבריי והציבור כולו, התגייסנו לסייע למאמץ הלאומי בדרכים שונות, לרבות במישור הכלכלי. למרות הבדלי גישות, החלטתי לסייע גם לגורמים השונים העוסקים במדיניות הכלכלית ולהימנע בתקופת המלחמה מכל ביקורת על המדיניות הממשלתית, מתוך הבנה שזה הזמן לקדם חזית כלכלית אחידה גם במחיר של טעויות כלכליות מסוימות והתנהלות בעייתית.
● משה גפני תקף את הנגיד. תגובת בנק ישראל לא איחרה להגיע
אבל אחרי למעלה מחודש של התנהלות נוראית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', האמת צריכה להיאמר: הוא לא מסוגל להתמודד עם הסיטואציה ולא מבין את גודל השעה. הוא ממשיך להתנהל באופן סקטוריאלי, מפלג ולא מקצועי. דוגמה ברורה לכך היא האמירה שלו מלפני שבועיים על "הציבור שלי", שנשארה ברורה גם אחרי ההתפתלויות וההתנצלויות מצידו. המשך התנהלות כזו תוביל אותנו למיתון במקרה הטוב ולעשור אבוד במקרה הרע.
בראיון השבוע אמר השר שלהבנתו הכספים הקואליציוניים או סגירת משרדים מיותרים זה "כסף קטן". תפיסה זו מטיבה לחדד את אי־הבנת התפקיד של שר האוצר ומעידה על חוסר יכולתו להתמודד עם האירוע.
הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות
תקציב המדינה יגדל באופן משמעותי בשנת 2024 וגם בשנים שאחרי. כך גם תקציב הביטחון יגדל לאורך זמן. במקביל, הגירעון יעלה משמעותית בשנת 2024. אבל השאלה המרכזית עמה צריך להתמודד היא היקף ההגדלה אל מול שינויים משמעותיים בסדרי עדיפות והיכולת להסיט תקציבים מבלי לפגוע בצמיחה במשק ואף לעודד אותה. האיום העיקרי שעומד בפני המשק הוא פגיעה משמעותית בצמיחה לאורך זמן.
הסטת תקציבים וקבלת החלטה על סדרי עדיפות תומכי צמיחה היא קשה. כוללת מערכות לחצים אדירות, פשרות, עבודה מאומצת על סכומים קטנים וכן, גם ביצוע צעדים קשים עם פגיעה במקומות עם יעילות נמוכה או כאלו שתורמים פחות לצמיחה. למרבית צעדים אלו מכנה משותף: הם קשים פוליטית. בדרך כלל, הפוליטיקאים אוהבים להימנע ממלחמות התקציב. הם מעדיפים לעשות הפחתות רוחביות, להגדיל גירעון, לקצץ במקומות עם לובי חלש שמעודדים צמיחה ולהימנע מעימותים עם מחיר פוליטי. התנהלות כזו, שאינה מתמודדת עם הצורך בהגדרה ברורה של המטרות וסדרי העדיפויות הנגזרות הנה מתכון בטוח למשבר כלכלי ועשור אבוד.
ברור אם כך שצריך להפשיל שרוולים ולבדוק איך ניתן לשנות את סדרי העדיפות. ההוצאה הגדולה ביותר בתקציב המדינה היא שכר. מרבית ועדי העובדים העיקריים חתומים על הסכמים עם תמורות לאורך זמן. הצעד הראשון הוא ניסיון להגיע להסכמה עם ההסתדרות. אין לי ספק שיו"ר ההסתדרות מבין את גודל השעה ותהיה לו נכונות לדחות תוספות שכר. אך ורק אם צעדים כאלו יבואו כחלק מהמאמץ המלחמתי הכולל של הרתמות, כמו הקפאת שכר גם אצל הוועדים האחרים, הפחתת שכר הח"כים, ביטול משרדים מיותרים והסטת מרביתם המוחלטת של התקציבים הקואליציוניים. ללא ביטול כמעט מוחלט של הכספים הקואליציוניים, לא ניתן אפילו להסביר את אתגרי התקציב ובטח לא להשיג שיתופי פעולה עם גורמים נוספים.
השר שלא בא לאוצר כדי לדאוג לכלכלה
כדי להתמודד עם הצרכים הגדלים, יידרשו רפורמות ותיקוני עיוותים. לא יהיה ניתן להציע וליישם ביטולי עיוותים כאלו באווירה שיצר כאן שר האוצר - הרי הכול "כסף קטן" לדבריו. ביטול פטור ממס לעשירון עליון של מפקידי קרן השתלמות או לאוכלוסייה קשישה עשירה (נניח לדוגמה בעלי הכנסה של מעל 25 אלף שקל לחודש), פשוט לא יעברו כאשר זורמים כספים קואליציוניים למימון תמיכה ופטור מארנונה לנערים בני 19 שלומדים בישיבה, למרות שאינם עושים צבא ותורמים שלילית לצמיחה.
סמוטריץ' למד את הלקח מפעולותיו של קודמו, שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו, לפני 20 שנה. הוא לא ייפול בפח, הוא מראש כבר לא מוכן לשלם מחירים. הוא לא בא להיות שר אוצר שדואג לכלכלה. מה שעולה מאוסף ההתבטאויות שלו זה סמוטריץ האמיתי, הוא ידאג ל"ציבור שלו", הרי הוא גם בעד כלכלה לפי התורה. אם צריך "לתחמן" ולהכניס תקציבים קואליציוניים בבסיס התקציב הוא ייעשה זאת, ככה הציבור לא ירגיש והביקורת תפחת.
לכן, גם אין לצפות שתקציב 2024 שסמוטריץ' רוצה להגיש יכלול שינויים משמעותיים. מי שמזלזל בכסף קטן של משלמי המסים, לא מבין את תפקידו ולא ראוי להיות שר אוצר.
צו השעה מחייב שינוי באופן מיידי. נדרש שר אוצר מקצועי שיאפשר אורך נשימה כלכלי לצורך ניהול המלחמה ושיקום המשק לאחריה. הפקרת האוצר בידי סמוטריץ', לא רק תגרום לנזקים כלכליים חמורים, אלא תקצר את הגיבוי המשקי למלחמה, ותגרום לפגיעה במאמץ הביטחוני.